גפילטע צ'יז
לפחות אחת לשנה אנחנו סועדים ברפאל. בדרך כלל אין טענות, להיפך. כתמיד יש את פוקצ'ת העל הלוהטת המדהימה, שיש לה המון מחקים וטוענים לכתר, אך כולם נותרו למטה, למרגלותיה. (יש בה כנראה עוד כמה סודות מחדר האפייה).
מאוד נהנינו. בעיקר ראויים לציון ולמאכל האנשובי העדין (עם שמ"ז, חריף, בצל סגול) הסיגרים הביתיים ממולאים חלקי פנים של עגל חלב, והבורטה באפלו מוצרלה עם זרעי עגבניות ושרי צלויות. שבשבילי הייתה היכרות ראשונה ונעימה מאוד עם הגבינה המכילה, ככל הנראה, בתוכה ריקוטה, וביחד יוצרת מנה עדינה ומענגת.
באופן עיקרי ועקרוני הפייבוריטים היו פלמידה עם תרד ועגבניות ו"מקלוני" הצלעות השמנמנות והמעולות מהגולן.