ארכיב עבור 'אסיה זה כאן'

HAKASSAN האקאסאן

יום ראשון,2 בנובמבר, 2008

 כמובטח עוד חוויה טעימה בטירוף מאיסטנבול. בשיטוט בקניון מקסים בעיצובו ובפריסת החנויות שבו, שעונה לשם  KANYON  וקרוב מאוד לקניון מטרו סיטי

עוד אנו מתרשמים מהעיצוב והמבחר והבדידות המזהרת שבה אנו נמצאים והנה הבחנו בסניף של רשת המזון המהיר היפנו-אסיאתי-בריטי במקור, ואגאממה מיסודו של אלן יאו, יופי אמרנו והמשכנו. אך תוך התבוננות מעמיקה יותר בדף הבית של הקניון, הבחנו, למרבית השמחה וההפתעה שבמקום מצוי גם סניף של האקאסאן המצוינת מלונדון. "בעיית" ארוחת הצהריים נפתרה באחת!  (בעצם זה היה ברבע לאחת)

אלן יאו, הפך טייקון מסעדות, קיבל סכום עצום בעבור ההשתלטות שבוצעה על ואגאממה והשכיל למכור חלק ניכר מהצמד האקאסן ויאוטצ'ה (YAUATCHA) בתמורה לכ-100 מליון דולר. הצמד שנפתח לפני כ-7 ו-4 שנים בהטעמה, מעוצב מאוד, טרנדי מאוד, מלא מאוד. האוכל – NOUVELE דים-סאם וגם רגיל והמון גיוונים, לאורך כל היום והעיקר – טעים ובאיכות חסרת פשרות. גם מדריך מישלן הבחין בכך והאקאסן הייתה המסעדה הסינית הראשונה בעולם לזכות בכוכב.  יאוטצ'ה המשיכה את הדרך והתככבה אף היא ובשנים האחרונות נפרצה הדרך לרישות. בתכנון 10 האקאסאנים ו-40 יאוטצ'ות.

dsc02510.jpg

לאלן יאו, יליד הונג-קונג בן ה-45 , הנשוי לרעייה ממוצא טורקי יש  בלונדון  מסעדות נוספות (שפודהה טרם דגם לצערו)  BUSBA EATHAI (תאילנדית)  ו- SAKE NO HANA היפנית המאוד מסקרנות וכנראה מבטיחות וגם אחות (מהירה?) נוספת וסינית  בשם CHA CHA MOON. בין התוכניות הנוספות, בעיקר על פי שמועות רשתיות, רשת מזון מהיר סינית (קנטונזית?) שאמורה לתת פייט לרשתות ההמבורגרים דווקא.

ומכאן למנות המופלאות שבאו אל פינו במרכז הקניות הטורקי, במסעדה ענקית, שלהערכתנו יכולה להכיל 400 סועדים בסבב בודד (בפנים ובחוץ) בשעת הצהריים היינו ראשונים ולבד (תחושה לא משמחת) לא מעט זמן. אחר כך הצטרפו עוד 3-4 שולחנות, אולם הפרט (יות) לא פגם באיכות.

הזמנו בעיקר דים סאם בסגנונות בישול שונים: שומאיי עוף וסקאלופ, סרטן רך שריון בצ'ילי, רול מנגו ושרימפס (מנה שלא נזמין יותר), שני סוגי דאמפלינג, חריף מאודים נהדרים ותרד-שרימפס, ספרינג רול ויאטנמי, היה סלט נהדר של ברווז צלוי עם רימונים וצנובר (סין זה במזרח התיכון…?)  ו- CHEUNS FUN פטריות ושרימפס – מעולה. מפה לשם שווה ביותר. כ-35 יורו לראש.

לאכול טורקי ולנוח

יום שבת,25 באוקטובר, 2008

ביס עם הבוס על הבוספורוס

כאמור , יצאנו לחגוג את גבורותיו של אבו-פודהה על גדות הבוספורוס. כהפתעה ראשונית ציפו לנו שם האחיינים, בניהם ונכדתם המקסימה שהגיעו המיוחד מהולנד, עם עוד תוספת של חברים (ישראלים, ממוצא טורקי) היינו חבורה גדולה, שהתפצלה והתגבשה בהתאם ליעדי הטיול והבליסה. חוויות ממערכת העיכול ושאר הגוף לפניכם. התחושה הכללית נעימה, איסטנבול רבת פנים ומגוונת מאוד, הטורקים חביבים ומסבירי פנים ואפילו לא נתקלנו (הפעם) בנהגי המוניות נוכלים, (אולי המעבר למטבע החדש, עם הערך הנורמאלי) פה ושם אבל היו "שאהידים" על ההגה. העיר צפופה מאוד, סואנת ופקוקה להחריד. בבוספורוס העניינים זורמים והספינות שטות. עורק התנועה הראשי הזה, ביום ובלילה, שוקק סירות, אוניות וקרוזים ענקיים, ומעניק לאיסטנבול דינאמיות ללא הפסקה. בעיר רבבות דגלים ודגלונים ואווירה חגיגית לקראת 85 שנות הרפובליקה הטורקית, שהקים אתא טורק. העיר התקדמה והתרבו הצדדים המודרניים. נוספו לה גם לא מעט קניונים חדשניים, באחד מהם הייתה לנו חוויה שממש שווה כוכב.

תן לו בגוזלמה

את שיא הסימיט שלנו פגשנו בדיוק במרכז המתחם התיירותי באיסטנבול, על ספסלי העץ מול המסגד הכחול. הסימיט, הבייגע'לה הטורקי (קשה בחוץ רך בפנים) ומשומשם וקצת כהה יותר מהמקובל אצלנו, רצוי לאכול טרי מאוד, אחרת, כדרכם של בייגלעך, הם מתקשים והחוויה דועכת. למזלנו בדיוק כשעברנו ליד הרוכל בדוכן הסימיט, הגיע השליח עם מגש הסימיטים הטריים.

img_1662.JPG

הופתענו להתרשם מאמת המים התת-קרקעית המרהיבה (YEREBATAN SARNICIׂ) המאוד מומלצת לביקור, אולי כאתנחתא בין הסופיה לכחול. לפודהיסטים המצומצמים היה פטור מהמוזיאון והמסגד, שכן עלינו לרגל לקושטא כבר לפני 3-4 שנים. מאוד בסמוך אליה התנהל רוכל על מזנון בעגלה עם סאג' נייד ונתן בגוזלמה. יש להבהיר שמדובר במוצר מזון חביב ביותר, שהכי קל להגדירו  כבוריק לא מטוגן, מכיוון שהוא מורכב בדיוק מאותן אבני יסוד. הגוזלמאי נוטל דף בצק דקיק, כמו פילו אבל יותר גמיש, שם בו גבינה מלוחה עדינה ו/או תפוח אדמה מרוסק ו/או ביצה מוסיף מעט פלפל (אם מישהו מבקש) מקפל למרובע ומניח על הסאג'. כמה מהפכים זריזים, תוך שבינם הוא מורח מעט סמנה (חמאה מזוקקת), מקפל לשניים את ה"לאפה" המלבנית שם בנייר ומגיש בתמורה ללירה טורקית או 3 עם ביצה. היה אחלה. לא בדיוק לפי הכללים אבל, כארוחת צהריים מחדלית, התקבל בברכה.

img_1697.JPG

חמאם על הזמן

עד לפני חודשים ספורים, סברתי (או לפחות טענתי) שאיני אוהב מסאז'ים, על אף ניסיונות משובחים בפוטנציה (ומענגים בעליל על פי רעייתי ) בתאילנד, למשל.  מאז שחלה בי היצרות ההיקפים, ויש באפשרותי לשכב על הבטן (אחרי שחלק גדול מההר הוסר…) בנוחות, השתנתה דעתי. למרות זאת לא אצתי ללכת לחמאם באיסטנבול. אחרי הגוזלמה, ממש קרוב לאמת המים ממוקם זה 300 שנה חמאם CAGALOGLU שזכה לאזכורים בספר "1000 המקומות להיות לפני שנמות" באין ספור כתבות ואף שימש אתר צילומים לסרטים וקמפיינים רבים,  הנשים פנו לכניסה שלהן ויחד עם 3 הגברים הנוספים החלטתי לחוות גם את זה. כפכפי עץ מצחיקולים,שבזכותם ממש אין צורך לתלות שלט האומר "לא לרוץ – סכנת החלקה", מגבת לכיסוי המבושים ומקום הנוטף היסטוריה ואנו נכנסים. לכל אחד מטפל (לי היה בעל השפם הרחב) המעסה, שוטף, מקרצף (עם כפפת בד), מסבן (עם ליפה) ושוב שוטף ובסך הכול חוויה נעימה ומאוד מרגיעה. טיפול סולטאני שחמאם על הזמן.

עם ישראל חי וקאיימק

dsc02527.jpg

אין לי ספק שיש לטורקים יד טובה  וגם טאץ' מיוחד בבואם אלי קינוח.  הבאקלוואות שלהם טעימות מאלו שיצא לי להכיר בישראל, לבנון ולונדון, נדמה שיש להם סירופ סוכר (דבש?) אחר ואולי איזה ניחוח או תבלין או תהליך שונה המשפרים את התוצאה הסופית. בכל המקומות הוגשו לסיום מנות חבושים (חבלזיים) ו"פודינג לחם" מעדן סולת ממותק ועליהם תמיד שלב הקסם השמנוני, שבין הקצפת לחמאה ועונה לשם קאיימאק, נדמה לי שבעולם זה CLOTTED CREAM. בלא מעט כפיות אספתי לחיכי קלוריות נשכחות ומאוד טעימות.  רשת הקינוחים (בעיקר) סאראיי Saray Muhallebicisi יש לה 14 סניפים. אנחנו ביקרנו ברחוב איסטיקלל.

dsc02530.jpg

הסיבה לביקור זיכרון הבורק (בורג) SU BӦREĞI מהביקור הקודם. מדובר במאפה/פשטידה של אטריות-פסטה-בצק, כמו מקרוני-צ'יז אבל בדרך הטורקית הנאותה. סיפור המאפה מתחיל ב"גלגל" בקוטר של כחצי מטר ורוחב של כ-20 ס"מ הנאפה עם גבינה סטייל צפתית, ממנה נחתכות פיסות (רב שכבתיות) של כ-200 גרם למנה. המנה טעימה, עדינה ומנחמת מאוד ומנגד אין לה ולשמירה (או שמא הורדה במשקל) ולא כלום. אממה זה טעים ביותר, טעם ביתי ומוכר כמעט בכל פה (מערבי). טעמנו (מצפונית) גם סלטי קיסר ויווני, ובהיותנו ציבור נרחב יחסית, פנינו למבחר הקינוחים המשגע. אין לי ספק שהסערתי את גופי בסוכרים (וגם שומן) בכפיות רבות. היה שווה וגם לאחר מעשה נתברר שהמחיר לא היה נורא.

הבורסה שוקקת – מדד האיסקנדר קבאב בעלייה

מסעדת בשר טורקית, הניצבת בראש טבלת הפופולאריות ובצדק. המסעדה נוסדה בדיוק שנה לפני חתן השמחה, ב-1927 אולם היה זה במיקום אחר. ומאז היא מפליאה להנפיק ממטבחה שכיות החמדה, או כך לפחות עשתה, בביקורנו. דיווחנו כבר על לחמג'ון, קובה וסלט פיקנטי(שעוד ינוסה וידובר), אך הם לא באו לבד. בפתיחות גם היה סלט חצילים מעושן עדין, בורק, עלי "כרוב שחור" ממולאים באורז ובשר, נהדר. וסלט ירקות חביב. הארוחה לוותה ביין שיראז טורקי מצוין בשם MELEN 2005. לאחר מכן החלו להגיע לשולחנות משלוחי מנות הבשר: צלעות כבש,  אומצות ובעיקר דונר (שווארמה) וקבבים לסוגיהם: איסקנדר, אורפה, אדנה, שוכבים על מצע עגבניות מלווים ביוגורט משובח וכבני לוויה בצלים ופלפלונים חריפים. גם כאן עינגו הקינוחים עד מאוד, עיגולי חבוש מחד ו"לחם" מסולת (יירמוק האלווה?) מאידך בעיטור נדיב של קאיימאק.

dsc02517.jpg

גם במסעדות הפחות מסעירות היו פה ושם ניצוצות של חומרים מעולים או בישול עילי, גם אם פשוט;  בארבוניה נהדרת, או טונה משומרת ביתית שממש נמסה בחיך, איזו גבינה סטייל פטה טורקית עדינה ויבשה, ושם חסילונים מוגדלים או לנגוסטין טריים שבושלו בדיוק על השנייה. ירקות מצוינים, יש שיגידו כמו פעם ואפילו יינות טובים דוגמת הסובניון בלאן של SARAFIN מחצי האי גליפולי (לחוף הים האגאי). איסטנבול – קרוב , מרתק, מעניין, ידידותי וטעים לכל חיך וכיס.

צ'אטני מנגו, ליים ושומשום

יום שלישי,9 בספטמבר, 2008

ניקר לי כבר לא מעט זמן להכין איזה צ'אטני  כהלכתו. פה ושם ראיתי כל מיני מתכונים שדגדגו בכיוון, אולם עד שעץ המנגו של השכנה (של הורי) לא הביא להתפוצצות אוכלוסין בקרב מגירות המקררים, לא נפלה ההחלטה.

ההרכב הראשי, עליו החלטתי מייד: מנגו, ליים ושומשום מלא, כל השאר השתלבו בחגיגה.

dsc02386_s.jpg

  • קילו נטו של בשר מנגו בחתיכות של כ-2-3 ס"מ (ללא קליפה).
  • 5 ליים (כ-200 גרם) חתוכים לכ-24-16 קוביות מכל ליים.
  • 150 גרם תחליף סוכר  (WHEY LOW GOLD)
  • כף-שתיים שומשום מלא
  • כף אוכמניות או חמוציות יבשות
  • כף זרעי חרדל
  • 3 מסמרי ציפורן
  • מקלון קינמון
  • 2 פלפלונים חריפים פרוסים (או על פי טעם)
  • 4 כפות חומץ תפוחים
  • כף שום פרוס מיובש

הכול נכנס לסיר מתאים, הובא לרתיחה ובושל (תוך ערבוב מדי פעם, שלא ידבק בתחתית ויישרף) כשעה  או עד שמסמיך.

dsc02400_s.jpg

בינתיים מצאתי 4 צנצנות בינוניות נקיות ועיקרתי אותן במים רותחים. את הצ'אטני הכנסתי בעודו לוהט, סגרתי השארתי להתקרר רק אז אחסנתי.

בא לידי שימוש מיידי על יוגורט לצד קבב דג. (ובעתיד נכונות לו מצוות גדולות עלי שולחן וחיך) ככלל סביבת העבודה שלו היא אסיה-דרום אמריקה- עוף- דג.

ברוקומיני ברוטב פונזו

יום שבת,6 בספטמבר, 2008

פשוט מעדן. דיירי משכנות פודהה דורשים שוב ושוב לשוב למתכון הפשוט, הבריא והטעים הזה: 2-3 מארזי ברוקומיני (לאדות ברשת או כלי אידוי 5 דקות, להוציא ולהגיש חם, או אם מיועד לשימוש מאוחר, להכניס למי קרח ולסנן). עד לא מזמן היה יבוא ושיווק סדיר (אם כי לא נרחב) של רוטב פונזו מוכן וראוי.  בשל היעדרו חיפשתי ומצאתי תחליף ביתי ראוי; 

להכנת הרוטב:

dsc02233_s.jpg

  • 2 כפות רוטב סויה

  • כף חומץ אורז

  • 3 כפות מיץ תפוזים טרי

  • מיץ מליים שלם (ואם יש יוזו מה טוב)

  • כף רסק חריף תאי חלק (סריצ'ה) או תחליף חריף

  • כף שמן בוטנים

  • כפית שמן שומשום קלוי

  • 2 כפות רוטב דגים תאי (נאם פלה)

  • כף או שתיים שומשום מלא (או רגיל או שחור או מיקס, קלוי להבזקת על (אופציונאלי). 

אפשר להכין גם עם ברוקולי, באק צ'וי, שעועית ירוקה או צהובה , אפונה סינית או אפונה ירוקה.  

הקפצה אולימפית

יום חמישי,14 באוגוסט, 2008

לכבוד זיקוקים וירטואלים, ילדות סיניות מצומצמות וקפיציות, חברותיהן שחלקן יפות ולאחרות מנעד משובח, לכבוד הטניס שלנו שנחבט מהדוכן, לכבוד מיליארד סינים ולכבוד המחלקה האמפיבית הישראלית  שאולי עוד תביא מדלייה, אבל בעיקר לכבוד בקשת בני שחפץ באורז סיני מוקפץ ומקושט, הרי לפניכם המקצה הפודהיסטי בהקפצה בווק שניערך היום במטבח ומשודר בלופ בשידור חוזר בבלוג. בעיקרון מדובר בארוחה שלמה בקערה, המורכבת משאריות וזנבות. במקרה דלהלן, הכול טרי וייעודי במתכוון.

  • 4 זוקיני מגופררים וחתוכים ל-3 (אורכם המתבקש של כל מרכיבי הפרויקט כ-2-3 ס"מ)
  • חבילת נבטים (שגרתיים) חתוכים ל-3
  • 2 קלחי תירס מבושלים ברותחין 5 דקות ומגולענים
  • בצל בינוני קצוץ.
  • 2 כפיות שום ק"ד
  • 2 כפיות ג'ינג'ר טרי ק"ד
  • חצי עוף בגריל נטול עור ועצמות חתוך לקוביות כ- 1.5-2 ס"מ
  • 2 כפות רוטב חריף-שום
  • 2 כפות סויה
  • רבע כוס בצל ירוק (בלבד) פרוס דק
  • 2 ביצים מוטרפות במהירות על ווק לוהט עם שתי כפות שמן.

dsc02347_s.jpg

אחרי שהביצים הוטרפו ועברו למצב פירורני, מניחים בצד, מוספים לווק כף שמן או שתיים (בוטנים, שומשום – לא סיני עם ניחוח עז! או סויה, תירס) שמים את השום, הג'ינג'ר והבצל מקפיצין דקתיים, מוסיפים הזוקיני לעוד 2-3 דקות ואחריהן את גרעיני  התירס והנבטים לעוד דקה של הקפצה. משלבים בפרויקט את העוף מוסיפים רטבים, עוד דקה שתיים ומגישים, כשמעל מפוזר הבצל הירוק.

2-3  כוסות אורז מבושל הוכנו מבעוד מועד, בעיקר לבני הנוער והזכאים ו-4 כפות של פחמימות מנחמות גם לפודהה.

פריטטה נשמה, מה עולל לך פודהה?

יום שישי,18 ביולי, 2008

 לכבוד הקיץ חידה מצולמת. אנא התבוננו היטב בצילום הפריטטה. שני המרכיבים הברורים הם ביצים ושמן. מי שיצליח לזהות ולנחש את שאר (או מרבית) 12 המרכיבים הנוספים ולא מלח ופלפל שחור (כי אין) יזכה בכסא  הראשון לארוחת המאה!

dsc02207_s.jpg

רמז ראשון ואחרון : לא כל הדברים הם כפי שהם נראים בתחילה.

רמז אחרון (שני) וחביב: כל המרכיבים הוזכרו בבלוג, בשלב זה או אחר ב-7 חודשי חייו.

בהצלחה!

 

תשובות במייל  foodha1@gmail.com

מה טופו אוהליך יעקב?

יום חמישי,10 ביולי, 2008

  dsc02201_s.jpg

האמת שהכותרת כבר מהדהדת בראשי כבר לא מעט קילומטרים, בהליכות הבוקר. ראיתי כבר טופו נחמד קורץ לי , אבל רק הצטברות הנסיבות, גילוי האדממה בשוק הכרמל הוליכו לניסיון הבא, שכקודמיו נערך בבני אדם (ולא בע"ח).

החלטתי ליצור טריו סויה. משולש מוצרים ממקור אחד. האדממה הטרי משדות אור יהודה (?) על גבי מרובעי טופו אורגני של שיזן (נרכש אורגניק מרקט) 9.90 שקל. ממעל טפטפתי רוטב סויה אורגני יפני (שנרכש בניו-יורק) וכעיטור שיוסיף קצת קראנץ' וזסט קצצתי חטיף אצות בטעם וואסבי חריף. מאוד חביב כחטיף, מתאבן או גימיק מיוחד לאירוח בין מנות, או לצד איזו מנה מיוחדת.

אדממה אדמתי

יום שלישי,8 ביולי, 2008

  הסיפור התחיל לפני כחצי שנה בניו-יורק, עת טעמתי ממרח אדממה במסעדה, וסימנתי לעצמי משימה: להכין חומוס-אדממה. החלטתי לחפש אדממה ישראלית גאה וטרייה, ולא להסתפק בשקיות מהמקפיא. במסעדות ארצנו חזיתי פה ושם בחטיף-פציח  מהזן שגדל על אדמת הקודש אולם טרם הצלחתי להגיע למשווק או למגדל.

ביום א'  השבוע הגעתי לפגישה ברחוב ברנר בתל אביב, ואת העיכוב של חצי שעה בהגעת הצד השני, השכלתי לנצל לריצרוץ בשוק(ורחוב) הכרמל. רכשתי גבינות בבית שמאי, שעועית ירוקה ומובחרת, שתי חבילות באק צ'וי טרי וצרור תרד תאילנדי. כבר עשיתי את דרכי במעלה הרחוב לבאגאז' ולפגישה, כשבאחד מדוכני הירוקת מצד ימין, בערך בחצי הרחוב, שמחתי להבחין בקופסאות פלסטיות ובתוכן – אדממה טרייה.

"איזה מזל" אמרתי לבסטיונר "לא ידעתי שיש לך אדממה, כמה חיפשתי…"

"היום קיבלתי בפעם הראשונה"

"והיכן גדל הפלא?"

"באור יהודה"

האמת שעד היום לא ידעתי על התעצומות החקלאיות של אור יהודה, ואינני בטוח באמינות המידע, אבל הזדרזתי להעביר בעלות על 4 קופסיות (10 שקל האחת) ולאוץ לעמל יומי.

dsc02197_s.jpg

עוד סברתי שעליתי על איזה רעיון מקורי של החומוסויה, על בסיס אדממה טרייה, ורק לשם הקטע הרצתי גיגול על Edamame Hummus ;  וקיבלתי 4800 תשובות…

הגרסה שלי למטבל מהמזרח התיכון והרחוק כאחד כולל:

  • 250 גרם אדממה (קלופה)
  • 4 כפות מיץ לימון
  • כף גרד לימון
  • כף טחינה
  • 2 כפות שמן שומשום
  • כף וחצי סויה
  • ש"ש כתושה
  • חצי כפית מלח
  • שפג"ט
  • חצי כפית כמון
  • 4 כפות מים (ואם סמיך מידי עוד קצת)

לעבד מזונית , לקשט ב"גרגרים" ומי שרוצה בזרזיף שמן שומשום או טיפות סויה ולנגב בחדווה. אפשר גם להערים על טוסט, הרי מדובר בפיוז'ן.

רוטב תמרינד–קוקוס-כורכום

יום שבת,7 ביוני, 2008

 בביקור בחנות ההודית צ'אטני, בחשמונאים רכשתי תמרינד אמיתי, (נראה כמו פרי יבש שחור ודק). כעת הגיע זמנו . לתוך מעבד המזון הוכנסו 3-4 כפות מלאות של תמרינד, כפית כורכום, 2 שאלוט קלופים, כף שמן בוטנים (או שומשום או קוקוס) וחצי כוס מים , ונטחנו. העברתי לתוך סירון עם כף שמן נוספת לבישול. אחרי ביעבוע הוספתי כשני שליש פחית קרם קוקוס, עד שהוסמך והתאחד.

dsc02049_s.jpg

בסיר אידוי אודו 2 באק צ'וי גדולים וטריים (משדות רמה"ש, אבל גם בשוק הכרמל יש, אצל כמה מוכרי עשבים וירוקים). 5 דקות , הוצאתי לקערה הוספתי (חצי מה) רוטב – אחלה בחלה!

נשארה חצי כמות שבדיוק התאימה לתוספת נוספת , יומיים אחרי כן, לירקות אסיאתים מוקפצים;   חבילת נבטים רגילה, 7 בצלים ירוקים במקטעי 6 ס"מ, שומיים* קצוצים וגרעינים משני קלחי תירס מאודים או מבושלים 5 דקות ברותחין).

באבוהה באו בה

יום שלישי,3 ביוני, 2008

 dsc02053_s.jpg

מקום חדש, קיצי ומקורי בגישה נפתח באבן גבירול 138.  ב- BAU מוכרים ומכינים דים סאם  TO GO וגם אכול על אחד מארבעת השרפרפים. שני השפים (עופר אלמליח וקובי בנדלק) בוגרי ברקרולה ועוד, שהפעילו במקום זה את ZUPPA החורפית, עברו למתכונת קיץ ופועלים יום יום מחצות ועד חצות.

המצאי משתנה מידי יום והכיוון אינו סיני מסורתי, אלא קנקן דים סאם, ותוכן מקובל ומאתגר כאחד.  הקנקן-ציפוי בצק הוא אחד משניים;  באו – לחמנית מאודה ומנופחת או גיוזה (קרעפלה יפני) מאודה.  את המליות (עוף וג'ינג'ר, שרימפס ועגבניות, בקר וחצילים, כרוב וקבנוס ועוד מבחר גם מתוק) מכינים השפים ונותנים למומחים הסינים לקרוץ את הקנקנים.

המבחר שטעמנו היה טעים ומשביע ולא מכביד, אמנם קצת יתרות פחמימות לפודהה, אבל לפחות הייתה שם חיטה מלאה וללא טיגון. בעבור 5 גיוזה או 3 באו משלמים 28 שקל וקומבינה של 2+3 תעלה 30 .

האם אנחנו על סיפו של טרנד חדש?  האם הטורטיות והלאפות סופן לעלות באדי הדים סאם, עדיין מוקדם לקבוע, אבל ראוי לנסות.