ארכיב עבור 'דגים'

היה טוב – היה יוסי

יום שבת,31 בדצמבר, 2011

עוד בויולט (שטבלה בירוק באודים) אהבתי מאוד את הצילחות האסתטי של יוסי שיטרית, שתמיד העצים את החוויה מהאוכל המשובח. שמחתי עוד גברה כשחזר לפעול, קרוב מתמיד, במיקום מאוד חביב עלי, שוק האיכרים המקורה בנמל תל אביב, בקומה השנייה, עם הנוף התיכוני המשכר – בקיצ'ן מרקט. בניגוד לפעמים הקודמות, סמוך יותר לפתיחת הקיצ'ן, האווירה תוססת והסצנה בעיצומה וזה עוד לפני שטעמנו מהתפריט המחודש.

אצבעות פולנטה קריספי ( קרוקט של תירס), 28 ציזיקי (14) היו נשנושי פתיחה חביבים. סלקים צלויים היא מנה שגורה לכאורה, ויש בה גם כאן את כל ה"חשודים המיידיים"; פירורי אגוזים ?, גבינה כחולה, ואפילו "זנבות העכברים" מתנוססים לראווה אולם היא יפה וטעימה ועם הגשה מסוגננת. כאן בסרטון:סלק נולד גם דג הים הנא (48) – ביצוע מענג וללא דופי לסביצ'ה-סשימי-טרטר.

בחרנו מנה עיקרית מושלמת סינטה עם פירה מעולה, ובעיני כל יושבי השולחן השיא בצלחת היה נעוץ בשומר הצלוי!
>
הכיף הגדול ביותר היא מנה שמופיעה כ"סלט חם שרימפס וסרטנים" אבל אפשר בקלות קרוא לה קונסומה תירס אביבי עם חסילונים או קרם פולנטה עם פירות ים וקוביות של אביב. בכל מקרה לא לפספס. חמים ומאוד טעים (47).

הקינוחים מיסודו של ערן שוורצברד, פנקוטת קיץ (36) וברולה קפה 38) שמרו על הסטנדרט הגבוה. שמחנו ללגום ריזלינג גרמני של ג'יאקונדה: FREIHERR LANGWERTH VON SIMMERN (175). שמאוד מזכיר את יין הבית. שנאכל לא פחות טוב באזרחית הממשמשת.

חם במטבח

יום שישי,16 בדצמבר, 2011

לקראת ארוחה חגיגית לצמד יובלות אנשי השדה ומוזמנים נשלמות ההכנות. הקצבים עמדו בקצב וטקס ההכתרה מתכונן לרגעיו הלוהטים.  כתרי הצלעות כבר נסוכו בשמן, חרדל קראנץ', שום ירוק וטימין ומחר יצטוותו לתפוחי ראטה, ויטולט וארטישוק ירושלמי.

ולפני שנגיע לעיקר תוגש מנה נוספת, ששני מרכיבים בה מיוחדים וסודיים. עד מחר בצהריים ניתן לנחש מה מכילה הקערית. הרמזים -קוביות קטנות מן הצומח ונוזל? מה יש פה לדעתך?

יונה

יום שני,5 בדצמבר, 2011

אינני בטוח האם זה תפריט פתיחה, רגיל או הרצה. במידה ותישאר האיכות והמחירים היונה תעגון לא מעט בנמל יפו ועל סיפונה יגביהו כנף סועדים רבים.

אין מדובר בפריצות דרך ושגעונות קולינאריים. בישול ייסודי מיומן עם הברקות בעליל וטוויסטונים בעלילה.

יעיל ולא מתיימר ומצליח. ניסנו שתי צנצנות ומספר טרה קוטות, העניין- הגשה (שיתופית) בהצלחה רבה. מרבית המנות היו טובות מאוד. השרימפס הכבושים (כיבוש קל ונאור) היו חביבים כמו עוגת הפולנטה המצורפת, החיבור לא היה ברור לחלוטין.

העגבניות המצונצנות היה עוד סלטון נחמד, אולם עיקר החדשות התמקדו לטעמנו בצלוחיות/קעריות הטרה-קוטה (לא בת דודה של פנה…) טעמנו שרימפס, סרדינים ממולאים בפיסטוק וטרגון(שיחוק 1) סלק וגבינות עיזים, פשוט טעים. כמעט הכול  "כמו בבית" ובמקרה שלנו (העידו שאר יושבי השולחן), זה בית טוב. היוגורט עם הלחם היה בסדר, אך חסר עיזוז או תיזוז, הפלפלון החריף לא היה חריף ורוטב הסלט נספג היטב. (לחם 19, צנצנת -29 טרה קוטה – 32)

מנת הטונה (סשימי) נהדרת עם חמיצות קלה, קוביות (ג'לי) אוזו וקרנצ'יות ממקור ירק  , סלט הקלאמרי היה צרוב בחיכינו בדיוק כמו סלטים דומים וטובים בהמון מקומות. (42 כ"א)

בעיקריות  (79-82)בדקנו דג דניס אפוי שלם שהיה עסיסי וטעים, סטייק צוואר טלה (טלה מבושל מפורק ומורכב מחדש לקוביה, שניצלית) היה טעים אבל. העופיון התעטף בפפריקה ספרדית מעושנת(?) וזה עשה לו טוב ועוד יותר לתוספות שליווהו. נתח הקצבים ציין את נקודת השפל בארוחה. לצד העיקריות היו כמה  "בצדים" (בתוספת מחיר של 14 כ"א)פלחי תפ"א ניוקי צ'יפוטלה (טעים מאוד) וכך גם גרגירי חומוס ורימונים.

סלט חסות, אנדיב, וקוביות דלעת שזור זרעונים והיה מדוייק וטעים. 42

דמי חליצה 10 שקל לכוס, Chateauneuf-du-Pape La Bernadine,אני שפוט של שאפוטייה. יש גם וויינשטאפן.

הקינוחים חותמים בדגש מתוק:  עוגת גבינה ושוקולד מרוכזת, שכבות מוס שוקולד טובעות בשוקולד חם ומנת השיחוק (המרכזי) – אורז מתוק והפתעות "דייסת" אורז-חלב, שמי, שכמונו נתפס בשורשי הבלקן, מחבב, זוכה כאן לשלל עינוגים וקישוטים בערכה נרחבת של צלוחיות, עם זרעונים ואגוזים, קלויים בתבלינים וכלואים במתיקות מעודנת, ג'לי של חבושים ועוד, מפתיע וכובש חיך.

חוויה נעימה וטעימה שהסתכמה בכ-150 לסועד (לפני). השטח הגדול והמתחם הרחב בו נמצאת המסעדה מבטיח (בימות החום) יונה הומיה מאוד, אל מול היאכטות.  כמו רבים גם פוסידון יגזור קופון.

שכונת הארגזים

יום שלישי,27 בספטמבר, 2011

למעלה מ-20 איש צפויים על שולחנו של פודהה עם פרוס סעודת פתיחת תשע"ב, שעוד לא התחילה וכבר שואבת את כוחותי , במסגרת ההכנות .

ארגזי (קרטונים למען הדיוק) הירקות הגיעו אתמול ונכנסו למעגל היצירה. התכנון האסטרטגי מכוייל לתפריט הבא: עופות (נטולי אנטיביוטיקה) וברווזים יעופו מהמושב, פשטידה ואורז תספק חמתי היקרה, האחיינית החמודה תנפיק מרנג לימון, הגיסה והדודיחוס ינחתו ויביאו עוגות תפוחים, אם הגיסה תפיק ריבות מיוחדות להטבלת התפוח (אורליאן של בן דור), ויהיו אולי עוד הפתעות, יינות מפה ומשם.

אצלי מתרקם סלט קינואה- חיטה-אורז בר עם סלק, בצל ירוק, שבבי מקדמיה וגרגרי רימון. סלט עלים בייבי-מיקרו- גרגר-רוקט-חסות- נבטי חמניה בוינגרט עשבי תיבול עם שפע זרעונים קלויים. אספרגוס מאודה ברוטב שמן גרעיני דלעת, חומץ פטל מלח וניל ועוד. ובראש שמחתי ומציץ בפנטהאוז של הארגזים – פלפלוני פדרון נטולי גרעינים, אך מלאים בגבינת פטה ועגבניות מיובשות, עם שמ"ז בתנור . קציצות הפרסה כבר מטוגנות והסרדינים זכו כבר לכיבוש נאור.

שנה דבש, שפע בריאות ושמחת חיים!

היד הטובה של רפא

יום רביעי,3 באוגוסט, 2011

ואם הגעתם כבר לרוסאס, עם  או בלי אל-בולי אל תחמיצו את אחת ממסעדות הפירות ודגי הים הטובות בעולם. מדובר במקום פשוט ביותר, שיטת הכנה עיקרית אחת – פלאנצ'ה, תיבול מינימאלי (אם בכלל), אבל התוצאות , בעיקר בזכות הסלקציה המאוד משובחת שבוחר בעל הבית, ראפא, מדהימות. המחירים, אגב יכולים להגיע ל-60 יורו לראש.

ההגעה מסובכת יחסית. כדאי לכייל את מכשירי הניווט או מפת הגוגל בנייד.  המסעדה נטועה ברחוב הליכה הומה ועמוס עשרות "מלכודות תיירים" המנופפות בתפריט רב לשוני. הכתובת הנכונה:

 Rafa’s
C. San Sebastiá 56 Roses
 (+34) 972 254 003

 יש שלט עץ בכניסה שרק קצהו מבהיר שזה המקום. יש טבח אחד (ראפא) ומלצרית או שניים, וזהו בערך כך שהשירות יעיל אך בסגנון עדות ספרד, לא בהול.

בתפריט רק דברים טובים שבחר בבוקר ראפא. הפעם אכלנו 2 סוגי שרימפס נהדרים, צדפות חביבות, צדפות סכין גילוח מעולות, וקלמארי בייבי אדמדמים ונהדרים עד שאחרי הדג העיקרי חתמנו בעוד צלוחית אדמדמה-סגלגלה. יש לחם ומבחר יין סביר, סלט פשוט וחביב ושמחת בני המעיים לא ידעה קץ.

סביצ'ת ליים זעירה

יום חמישי,23 ביוני, 2011

לכבוד הקיץ שחימם מנועים וקצת פחות נעים, מוגש כאן מתכון קליל וקיצי לסביצ'ת תחילת העונה של הליים. למי שלא הבחין עדיין בירקן היוקרתי הנבחר שלו, נבהיר שזה כשבוע מצוי הפרי המקסים הזה, שתורם למטבחי סיאם, הודו ומקסיקו ויש לו נגיעות נוספות של חמיצות מענגת במטבחים רבים וטובים.

לפיכך נצטיידתי ב-400 גרם דג ים טרי, הפעם פארידה בהירה ומפולטת. את פלחיה השכבתי בעדינות על רסק משולב מ-12 עגבניות שרי, רבע פלפל חריף כתוש ו-2 פלפלוני פרובלנו מגולענים ופרוסים דק.

על הדגים הזלפתי מיץ מליים עסיסי שלם, זירזפתי מלח גס, פרוסות בצל ירוק, עלי כוסברה, רוקט קצוץ באורח גס , עלעלי גרגיר נחלים וחתמתי ב-25 שקדים ירוקים ולחים (רק החלק הפנימי).

ותודה לדרום אמריקה.

הפיתריה של אייל שני

יום רביעי,1 ביוני, 2011

הפיתרון המהיר של אייל שני ושותפיו, אחרי הסלון הרוחש והגועש והבר האקטיבי בצפון אברקסס היה להפעיל את המזנון באבן גבירול. מקסום למופת של קהלי היעד מתפוחי הארנק ועד חיילי צבא ה"תן לי בפיתה", תוך שמירה על אפיון המוצר הייחודי. המזנון מגיש מזון מהיר ואיכותי בפיתות רכות (אסון) הנאפות סופית במקום (אם הבנתי נכון) המטבח מנפיק בזריזות מנות מקוריות יותר ופחות עם ובלי בשר, ובעיקר עם סימני ההיכר של רוטב העגבניות המסונן, הפלפל הירוק הכתוש, קרם פרש וטחינה טהורה. כל המנות שטעמנו היו טובות מאוד. סטיק דקה עם ביצה, שרימפיתה, ולעניות דעתי וחוות רעייתי; כבדי העוף והבצל הירוק (על הפלאנצ'ה) היו שיא הערב (למרות שהיינו בצהריים). על הלוח שמעל המטבח כתובות בגיר המון מנות אפשריות נוספות.

במזווה ניצבות במסדר חינני כרוביות "לפני ואחרי", ואנחנו ש"טובחים" בבית כמעט כל שבוע תינוקות פרחוניות שכאלה, בחרנו בשקית שעועית עם מלח גס, גרד לימון ושמן זית, שהייתה נשנוש "דייאט" יחסי וטעים אחרי מארזי הפחמימות ושורות הפיתות.

על קיר החזית (מגבס מעובד אומנותית משהו) כתוב  השם מזנון בעברית ומספר הרחוב – 23 . חסר היה לי, ובעיקר לכמה תיירים שחלפו והביעו עניין, איזו כתובת, שם, הפנייה, תפריט או צילום שיבהיר להם  שזו אינה מלכודת תיירים טיפוסית, או סתם דוכן שווארמה-פלאפל ברחוב ראשי, אלא ניסיון להעניק להם את פאר חווית האוכל הישראלי בפיתה!

יחי הקיסר החדש

יום רביעי,13 באפריל, 2011

כמה סוגי לבבות חסה (של עלה עלה) מלבבים, מלהיבים וללא רבב חתוכים לארבע. עליהם רוטב קיסר מאולתר (עם מיונז הולנדי), נשורת פרמז'ן, קרוטוני "לחמים" והצ'ופר מלמעלה; סרדינים עדינים ונמסים בפה (Sardinillas-Mar de Couso) הישר מספרד. ארוחה משגעת!

גודש טורבו

יום רביעי,30 במרץ, 2011

מאוד הצליח לנו בבילבאו. נסיעת עבודה (ופגישות טובות) ששולבה בגיחה קצרה למוזיאון גוגנהיים, ואפילו בגניבת ניצחון חוץ על וקאחה לאבורל בוויטוריה. בין לבין לקח אותנו סנטי המופלא מחבל הבאסקים לטיול והסברים מרתקים, סיור על חוף האטלנטי ואתנחתת צהריים ספרדית מאוחרת משהו במסעדת KAIA  מעל נמל הדייג, (בו הבחנו בנשים על שרפרצ'יק מתקנות רשתות דייג) ב- GETARIA (די קרוב לסאן סבאסטיין, השמורה כשלעצמה לביקור הבא…).

 

לגמנו לראשונה יין באסקי לבן, חביב וזורם  Txomib Rtxaniz שמעבר לשאר הצרות בחבל הצפוני, שמו מצביע גם על השפה המאוד מיוחדת של תושבי החבל. כפי שהובהר לנו בדרך, טובי הבלשנים והחוקרים לא הצליחו להתחקות אחר מקורות השפה, שאינה דומה ונשמעת כמו שום דבר. סנטי סיפר שחשבו שהיו לה מקורות באסיה הרחוקה, בערבות קווקאז או של איזה שבט ויקינגים, אולם דבר לא החזיק מובהקות מספקת מבחינה ראייתית. לסאגת הלשון הציע פירוש משלו. בשלב קדום כלשהו הונחתו באזור  יצורים ממארס או מאדים וממעמקי לועותיהם התגלגלה השפה. היין אגב עם תסיסונת עדינה ומזכיר וינו ורדה משובח.

 

פתחנו בלחמניות הבית (באגטונים ) עם בוניטו (משפחת הטונה) משומר בבית עם שמן זית ומעט בצל קצוץ , עדין ונהדר. משם צדפות ALMEJAS על הפלאנצ'ה , CIGALAS , לאנגוסטינים טריים ומעולים עם שמץ מתיקות וצבתות לפיצוח ושליפת הבשר העדין.  לעיקרית נפרש לפנינו במלוא שטיחותו דג טורבו עסיסי, עם טיפה חמאה, פשוט יוצא מהכלל. עוד מסעדה ספרדית עם תוצרת ימית ראשונה במעלה.

חתמנו באספרסו ודייסה קרה של אורז וחלב מתוקה עד כדי נטישה באמצע.

לחם וצעצועים 2011

יום שלישי,1 במרץ, 2011

חודש פברואר, מזה 30 שנה, מתאפיין בעבודה קדחתנית וחובקת עולם. לפיכך נעדרו עדכונים תדירים משולחנו, כיורו, לשונו וחיכו של פודהה.  הפעילות המקצועית בעולם השעשועים התרחבה ולבשה צורות ביטוי חדשות בעולם הילדים וההורים. אני מאוד מקווה שהפירות יפרחו על המדפים בשנים הבאות.

קולגות, עמיתים ושותפים לעבודה הצטרפו ללא מעט סעודות משובחות בנירנברג ובניו-יורק. כל המלצותיי מפברואר דאשתקד ומטה, למוסדות מצוינים באתרים הללו- תקפות. 

  

סינית לא מלהיבה בנירנברג (FULIHUHA) אבל תמיד יש בירה WIEZEN  וברווז צלוי וראוי.

  

סלק פרוס לגלילונים על קרם רוקפור עם עלים ירוקים וקימל מקורמל – תענוג באסישברטליין.

 

גלידת חומץ (שוויצרי) עם בננה ותבלין גראמאסלה מסוכר.  אסישברטליין

 

 

Tulsi  ההודית החדשה של האמנט מאטור (Hemant Mathur) בניו יורק היא ביקור חובה. אכלנו נהדר עם השף החביב והחם, שהקרין מטובו ומעושר מטבחו על שולחננו , על רעיו וידידינו  ס"א . באופן עקרוני היה מאוד מאוד טעים,החל מהבל-פורי ומקצה חבריו  Street Cart Chaats  (בצילום),הצלעות המטונדרות היו משובבות נפש הומייה ומתגעגעת, מנות הכרובית (לאסוני גובי Manchurian Cauliflower- ושורש הטארוט (מה, לא?)   Arbi Ka Khatta Salanהיו מדוגמות, הייתה מנה עם סלט "ערבי" דק ממש כמעט כמו בבית ועוד מנה מופלאה שממש  נדמה הייתה שירדה מהגליל הנצרתי : כלי חרס עטוף בצק אפוי וכשנפתחת תיבת ההפתעה – הס פן תעיר – לא אפרוח, לא ביצת קינדר או צעצוע ואף לא קבב סורי מתבוסס ברוטב עגבניות. לא ולא דווקא נתגלה שם אוצר של ביראיני שרימפס עם עגבניות, קוקוס וכוסברה. והיו גם עדשים טובים באמצע הדרך ושלל סיבות להלל ולחזור במהרה.

 

במהלך הארוחה הוזמנתי למטבח לצלם את תנור הטנדור בפעולה.

היינו גם בטבילה ראשונית נעימה וטעימה עם אויסטרים, פירות ים וחברים ב-JOHN DORY OYSTER BAR החביב ברח' 29 ליד מלון ACE ומסעדת BRESLIN  המכוכבת. במתחם יש גם לובי תוסס (הורמונים ומחשבי אפל) ובית קפה איכותי, ולשפית האחראית קוראים אפריל בלומפילד (אבל היא בכלל נולדה בכסלו ואמא שלה אוהדת מכבי). שווה ביקור. חברנו רונן היטיב לתאר בבלוגו.

EATALY' היא נקודה תוססת לביקור, מותר לבוא רעב, יש המון אפשרויות וכדאי להשאיר מקום לרכש ממוצא איטלקי. קומת הקרקע בה שוכנת איטליה הקטנה והמזינה, הייתה מרכז הצעצועים העולמי עד לפני כמה שנים (רח' 23 על השד' ה-5 ) ולכאן הגענו לשתות קפה (מחורבן) בין התרוצצויות ופגישות מהקרקע ועד קומה 14 אם אינני טועה.