הצילום מיום שישי האחרון. מוקדם בבוקר ראיתי את בקבוקי הנתזים שצוננו במקרר. שיהיה לחיים טובים בהמשך!!!
נדב – 050-7307266 ישי –

פצחנו בחציל קלוי/אפוי/מוגרל עם גבינה (נהדר) לצד סלט טרי, בריא ומרענן של שומר טרי עם לימון וסומאק,צנונית, זרעוני דלעת וקילופי פרמז'ן, מבלי לשכוח להציץ במקרר הבשר, מה על האש ועל הפרק?

החליטו עבורי – נתח הסינטה המשויש להפליא יוגש בהכנת הבית.
עוד אנו נהנים על הבר וטועמים מיין אהוב ומוכר FARNITO – CARPINTO שמוצע גם בקארף 62 ל-250 מ"ל, וגם בבקבוק במחיר 178, מחיר מציאה! ובמטבח שקדו על יצירת המופת הבאה:

סינטה מעולה מהטובות אם לא הטובה שאכלתי בארץ. מעוטרת בשומים, נתונה בשלולית שמ"ז ולצידה פסטה ביתית טרייה. ועד עכשיו יש לנו פעמיים ימי חמישי עם ניצחון צהוב אחרי מו ומו.

עוד מימי גרעין אורטל, זכורה לי רחובות כאתר ייצור ושילוח של חומר אנושי משובח, ואותו רושם נותר מהתבוננות הן בקהל הסועדים במקום והן בציבור המלצריות. המרקם והרקע החקלאי-מדעי ניכר לחיוב.

המיקום, ברחוב הראשי של רחובות. HIGH STREET ישראלי טיפוסי עם כל החנויות ומעט החן המקובל. המבנה עצמו יפה, מקושת  ולא מקושט מידי, רצפה נאה, חללים מרווחים, אווירה נעימה ביתית, ממש לא תחושת פאר או התיימרות. באחד החדרים האטליז ומקרר יישון הבשר להתפאר.

על איכות הבשר ואיך פרקנו אותו, מייד בהמשך, וכאן לא היו לי הפתעות. שמחתי לגלות שמישהו במטבח או בצוות ההיגוי יש לו יד טובה וראש במקום.  קודם כל עוד אנו מכרסמים פלוט-באגט חום וטרי ונוברים בסלטון חסה חביב, הבחנתי במלצרית נושאת צלחת פדרונים מטוגנים (32) . מיידית הזעקתי הסברים. משיחה עם הדרגים הבכירים במקום נודעה לי פיסת היסטוריה מקומית: מו ומו היו הראשונים שחיפשו, דחפו, ביקשו ובסופו של דבר קיבלו, טיגנו והגישו פדרונים "צברים". גם אצלם היה זה אחרי חווית חיך בלתי נשכחת בחצי האי האיברי. (עוד סיבה שרק בגללה הייתי מגיע לכאן מזמן סמוך לבכורה בירוק…).

מובן שהזמנו קיבלנו והתענגנו על טוגני פדרונים. כדי להעצים את החוויה ובמקרה סעדו במקום גם עמית שוורץ החקלאי ואיש הזרעים שהביא את זרע הפורענות לשולחנותינו וגם אסי שמגדל בפועל את הפלפלונים ועוד שכיות חמדה. שמחתי להחמיא להם ולברך את מעשיהם והמשך פעילותם. במהלך ארוחת הצהריים, הבנתי גם שאנשי "מו ומו" משתדלים להיות חלוצים ( או שפני נסיון) בכל מיני יוזמות מזוניות, וכך גם היו מהראשונים להגיש במסעדה ובאטליז את העוף האורגני הטרי של אריק מלמד (מכפר הנגיד), גם הוא ביקר במסעדה. חלוציות, נאמנות, יחסים טובים בין ספקים ולקוחות הם עוד סימנים טובים.

נשוב לצלחות ולאוכל במסעדה: כבד עוף קצוץ (ומטגן בשומן אווז…) עם ריבת בצל ודובדבנים חמוצים (32)היה פתיח מצויין, לצד מגוון נקניקיות משובחות על נזיד שעועית,(56) אבל שיא העונג היה דווקא בסלט הקישואים הקיצי (36), קישוא טרי (המגופררים) שהצלחנו לגלות בו לבנה , קוביות לימון כבוש, קוביות צנונית, שבבי גבינה ושקדים ובסך הכל סלט רענן ונהדר, שהובהר לנו שאת כל מרכיביו (כולל לבנה ולימון כבוש…) מכינים מ-אלף ועד תו במסעדה! סלט חובה לשחזור במטבחי פודהה…

כצפוי גם הבשר לסוגיו היה נהדר: סינטה טוסקנה (פרוס) אדום – חלום (148), קבב טלה (56) עסיסי על ציזיקי ואנטריקוט על העצם (138).

בקינוחים מצאנו חן בקערית הקדאיף עם מלוא הקצפת (והמכסה) תפזורת הפיסטוקים וקצת דבש(?) שהיתה אתנחתא לא מתוקה מידי לסעודה נהדרת. אספרסו מעולה של אווה (חיפה) הוכיח שוב שהסתמכות על מקורות מקומיים משובחים היא בדם של מו ומו.