לקרוא לזה אפקט סמוי ואפל זה נשמע כאילו יש קנוניה חו"ח, לדעתי לא כן הדבר וזה מצויין על הבקבוקים.

סליחה על השימוש (החוזר) ברפרנס לא מדעי: (אני מניח שאפשר לגגל תוצאות רציניות יותר)
http://en.wikipedia.org/wiki/Red_wine_headache#Sulfites

לחלק מן האוכלוסיה כאמור יש אלרגיה לסולפיטים. אני לא חושב שסימון התווית שונה מאשר חומרים גורמי אלרגיה אחרים (ואם כבר שונה, אז לטובה).

ראשית ברוב ה'עולם החדש' קיימת חובה לציין הוספת סולפיטים, בחלק מהעולם הישן לא כותבים את זה על התווית (מה שעשוי להטעות אנשים לחשוב ששם לא מוסיפים). משיחה עם יינן למדתי שיש סולפיטים טבעיים ביין גם במקרה שלא מוסיפים.

אגב, רק הערה בנושא גופרית כחומר טבעי. גופרית הינה יסוד, לכן אין משמעות למילה טבעי. יש גופרית גם בגוף שלנו. ביין מדובר על סולפיטים, שהן תרכובות המכילות יוני תחמוצת גופרית.

וליאור, לגבי היין…. ובריאות. אם כבר אתה טורח להלל בוא נדבר על האפקט הסמוי האפל והאחר של היין.
עם כל הכבוד, אחד הסודות היותר שמורים של תעשיית היין הוא כנראה עניין הגופרית, וכנראה גם האחוז האמיתי של הרגישים אליה באוכלוסיה. יין אדום, יין לבן פחות אבל גם.

לדעתי על כל בקבוק יין, ויסלחו לי כל חבריו ומוקיריו של הפודהה, והוא עצמו, צריכה להיות רשומה אזהרה, לא רק הערה, בעניין הרגישות לגופרית כחומר משמר. גם ביינות אורגניים, לצערי.
גופרית הינה חומר טבעי, אבל היא יכולה להביא למצבים מאוד לא נעימים.

כשלעצמי ההאנגאובר הטישטוש ושאר התסמינים מצליחים כמו צליפת שוט (צצצ…אייי!!)להזכיר לי כמה זה לא כדאי ולא שווה. אני לא חושבת שאני בודדה או מקרה מיוחד, ישנם רבים רבים שאינם מודעים להשפעה הזו ולא מחברים את השתייה עם התוצאה.
גם הדרך המיקרית בה גיליתי את הנזק שנגרם לי משתיית כמות מזערית של יין, מצערת אותי מאוד. שתיקה וחוסר גילוי נאות, מעניין למה זה ככה. ואם יש מישהו שדואג שעל העניין הזה לא ירבו לדבר.

ממש לא נתווכח שירה. כי אין על מה. מדובר על עדיפויות, ואני מאמינה בעצמי, בפודהה ובעוד הרבה שומרים ומרזים.

מה שניסיתי לומר הוא שעייפתי מלשמוע על טרנדים חדשים ומחקרים שאחרי יומיים אינם שווים את הנייר עליו הודפסו מחד, שכן עיקר הדיאטה (כן דיאטה…) הוא תזונה מאוזנת. הסוד הרי גלוי אין צורך להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. כל תזונאי כמו המפקח ה"תורן" של משרד החינוך מוציא ספר וכולם נוהים אחריו.נמאס.

לא, אינני מרגישה שחצי כוס בירה, "תפיל" את העם היושב בציון, אבל במקומה תארי כמה "משהו אחר" אפשר לאכול. אני כן חושבת שחצי כוס בירה, ועוד קצת, וקצת מההוא וקצת מהזה, יפילו את הדיאטה. בהחלט. הסכר נפרץ. ומי שמכיר בולמוסי אכילה, ברגעים קשים, יודע בדיוק לאן אני מכוונת. התמכרות היא התמכרות, בואי לא נעליב את האינטלגנציה של הקוראים המדיאטים…

ו

חח טוב,לא נפתח כאן ויכוח על מהות ההתמדה/כשלון/יכולת לשמור/הצלחה/מכשלה או בקיצור נדנדה.
אם את מרגישה ש…כן,חצי כוס זה 100 מ'ל,תפיל אותך, אז שתי מים.
אני חוזרת שוב ואתעקש על זה,כל אחד צריך וזקוק להנאות הקטנות בדרך החיים שלו ונכון למקום,זו דרכו החדשה של פודה ואם חצי כוס יין תעשה לו את זה מדוע לא?במיוחד כשזה מומלץ.

אגב,גם בירה טובה,מכילה המון ויט'B.

גם קוביית שוקולד איכותי,יכולה להכלל בתפריט מופחת קלוריות,לא צריך לפחד שאחרי קוביה אחת תבוא כל החפיסה,קצת אמון בעצמכם .

אז…לחיי ההנאות הקטנות הממתיקות את הדרך.

ננה, איננו חלוקים ואני מסכים עם רוב מה שכתבת. בכל זאת, אני מרגיש צורך להזכיר חלק מיתרונות היין (למשל על פני בירה שגם אני אוהב לשתות, ואחת כמה וכמה על ויסקי שאני אוהב לשתות).

אמנם ישנן הסתייגויות רבות מהפרדוקס (גנטיקה, סגנון חיים, ועוד), אבל מחקרים שהגיעו בעקבות פרסומו בשנות התשעים אששו יתרונות בריאותיים רבים של יין אדום
http://en.wikipedia.org/wiki/French_paradox

אגב, גם בשוקולד איכותי יש נוגדי חמצון, אם כי אני חושב שמבחינת סופרי הקלוריות עדיף יין אדום.

רק תזכירי לי שירה כמה זה 100מ"ל בירה בכוס, הה….

ואם כבר תפריט תזונתי (ור"ל לא המונח דיאטה, סתם משחק מילים, והמשמעויות זהות), קוביית שוקולד מריר גם כן לא תזיק. בתנאי שלא תגרור אחריה עוד אחת, ועוד כוסית.

ואם כבר עסקינן באומללים, חסרי הישע הבלסנים בע"מ אז משעשעים ביותר הטרנדים שנועדו
לספק למדיאטים (אופס… למאותגרי הגיזרה) עניין לעסוק בו ופרנסה נאותה לתזונאיות באשר הן.

קיזוז היא מילה נהדרת אבל למכורים לאוכל היא מילה גסה וקשה ומכשילה בהחלט.
איזון היא מילה עוד יותר טובה, אך מי שהתזונה שלו מאוזנת, וגיזרתו נאה, הרי לא יצטרך בלוג הרזייה בלאו הכי.
דרך חיים זו מילה גדולה, אנחנו עוסקים בשינויים הקטנים יוםיום, בשיגרה המפוהקת והמעצלנת והלא מאתגרת. הדרייב קיים אך קשה לרוץ איתו לאורך זמן, קרי קשה להתמיד.

אז,
א. תרשו לי לבחור את המקום בו אחביא את החטא הקטן שלי.
ב. משקה, מכל סוג שהוא קל מיץ טבעי יין או בירה הוא אחת המכשלות הגדולות לטעמי.
המון קלוריות בכלום נפח.
ג. שתו מים.

אז תרשו לי,מותר ורצוי…100 מ"ל בירה ועדיפות ליין אדום………ליום,זו כמות צנועה במסגרת הדיאטה ואפשרית בהחלט.

כעיקרון,רצוי לרדת מהמילה ,דיאטה,אנשים עוברים לדרך חייים אחרת,כשחושבים-דיאטה-באופן מידי הופכים לאומללים/מסכנים/רחמו עלי אנשים אין לי שוקולד היום/אני מסכן,

ההחלטה על שינוי ,ההצלחה וההתמודדות הנהדרת,בהומור,ניסוי ותהייה בהכנת מאכלים,השיתוף,היא דרך כל כך נכונה,מדרבנת ותומכת.

עם הזמן,שינוי התזונה הופך לדרך חיים וכמו כל דרך,יש מהמורות,מכשולים קטנים או גדולים,לכן,אכן מילת המפתח היא –איזון-אז אתמול היה קצת יותר יין,מחר יהיו מים.

מילה נוספת לאיזון היא-קיזוז-וכשייש כזו משמעת אין בעיה לקזז למחרת.
החיים יפים וטעימים וגם כשעוברים לדרך חיים חדשה וארוכה חובה…..להנות,גם בכמויות קטנות,אחרת,מהר מאוד נופלים לפיר עמוק ואת זה אנחנו לא רוצים.
שבוע טוב………..לחיים.

טוף. אני אענה לך בפולנית מקוצרת.

נו… מה כבר חשבתי לעצמי להעיר ולהאיר כאן על יין, כמעט בלב ליבו של הקונצנזוס האדום האדום האחר.. אייך בכלל ציפיתי לקבל פה משהו אחר לבד מ… על הראש ועל הפנים.

בתור אחת שמנועה מיין, בשל העונש שיבוא לי בעטיה של כוסית , לא יכולה להיות שותפה להעדפה שלכם במיפרט ובעיקר במידרג הקלוריות וחלוקתן. וגם אם לא – לא בטוח שזו היתה הבחירה הראשונה שלי.

אה, פודהה, בירה אני דווקא שותה יופי.

מלאכתם של צדיקים נעשית בידי צדיקי יין:

ראויה תמיהתך ננה, וקולעת בדיוק תגובתך ליאור. החיים, גם אלו העוברים דרך השפתיים והחיך, הם מסכת ארוכה של איזונים. אני מאוד נהנה מיין, בעיקר אם הוא טוב ועוד יותר בליווי ארוחה ראויה. ומעדיף לוותר על קינוחים ופחמימות אחרות.
ביום יום, (לדאבוני, בשלב זה) אולי עוד חצי כוס בשבוע וקצת עם בישול מתבקש; איזה מרק או רוטב או דג בתנור.

גם אני אינני תזונאי וגם לא בן תזונאי ( התפלק) אבל לצורך דיאטה ושמירה ארוכת טווח כשלי, אני חייב לשמח את ליבי ביין בטווח הקצר ובמידה.

ליין, מלבד הערך הקלורי (שנובע בעיקר מהאלכוהול, עבור יינות יבשים) יש לא מעט תכונות בריאותיות חיוביות. בפרט ניתן לציין את נוגדי החמצון, שמלבד מלחמות במגוון רחב של רעות וחולות גם מעכבים את חמצון הכולסטרול והפיכתו לכולסטרול 'רע', ובכך מצמצים את היווצרות הפלאק בעורקים.

אני לא תזונאי ואין לי הכשרה בנושא, אבל אני מאמין שאיזון היא מילת המפתח ולעניות דעתי מספר כוסות יין אדום בודדות בשבוע מוסיפות יותר מאשר מזיקות. ואם בכל זאת הקלוריות לא מסתדרות בחשבון הכולל (של מי שסופר אותן), אולי עדיף לחפש איפה אפשר לקצץ אותן במקומות אחרים, כי כאמור ליין אדום יש לא מעט סגולות (אני מניח שאין צורך לצטט את הפרדוקס הצרפתי ושות'…)