גודש טורבו

מאוד הצליח לנו בבילבאו. נסיעת עבודה (ופגישות טובות) ששולבה בגיחה קצרה למוזיאון גוגנהיים, ואפילו בגניבת ניצחון חוץ על וקאחה לאבורל בוויטוריה. בין לבין לקח אותנו סנטי המופלא מחבל הבאסקים לטיול והסברים מרתקים, סיור על חוף האטלנטי ואתנחתת צהריים ספרדית מאוחרת משהו במסעדת KAIA  מעל נמל הדייג, (בו הבחנו בנשים על שרפרצ'יק מתקנות רשתות דייג) ב- GETARIA (די קרוב לסאן סבאסטיין, השמורה כשלעצמה לביקור הבא…).

 

לגמנו לראשונה יין באסקי לבן, חביב וזורם  Txomib Rtxaniz שמעבר לשאר הצרות בחבל הצפוני, שמו מצביע גם על השפה המאוד מיוחדת של תושבי החבל. כפי שהובהר לנו בדרך, טובי הבלשנים והחוקרים לא הצליחו להתחקות אחר מקורות השפה, שאינה דומה ונשמעת כמו שום דבר. סנטי סיפר שחשבו שהיו לה מקורות באסיה הרחוקה, בערבות קווקאז או של איזה שבט ויקינגים, אולם דבר לא החזיק מובהקות מספקת מבחינה ראייתית. לסאגת הלשון הציע פירוש משלו. בשלב קדום כלשהו הונחתו באזור  יצורים ממארס או מאדים וממעמקי לועותיהם התגלגלה השפה. היין אגב עם תסיסונת עדינה ומזכיר וינו ורדה משובח.

 

פתחנו בלחמניות הבית (באגטונים ) עם בוניטו (משפחת הטונה) משומר בבית עם שמן זית ומעט בצל קצוץ , עדין ונהדר. משם צדפות ALMEJAS על הפלאנצ'ה , CIGALAS , לאנגוסטינים טריים ומעולים עם שמץ מתיקות וצבתות לפיצוח ושליפת הבשר העדין.  לעיקרית נפרש לפנינו במלוא שטיחותו דג טורבו עסיסי, עם טיפה חמאה, פשוט יוצא מהכלל. עוד מסעדה ספרדית עם תוצרת ימית ראשונה במעלה.

חתמנו באספרסו ודייסה קרה של אורז וחלב מתוקה עד כדי נטישה באמצע.

2 תגובות to “גודש טורבו”

  1. מאת רונן:

    קשה קשה.

  2. מאת foodha:

    דווקא הכל היה די רך וקל לעיכול…:-)

השארת תגובה