ארכיב עבור 'שווקים'

משובחים

יום חמישי,17 בנובמבר, 2011

מספר טעימות מהעת האחרונה:

  

טריפל קראנץ' הוא החרדל הפופלארי ביותר בביתי.  ממרח הסנדביץ האולטימטיבי של כל תלמידי י"א במעוני. אוליה הפיקו צנצנת המכילה 3 סוגי גרגירי חרדל, היוצרים עונג קראנצ'י חרפרף.

 

אצל חברים בלוס אנג'לס נתקלנו לראשונה בגליל המיוחד הזה. Pastilla Nash רכז שזיפים יבשים שזור אגוזי מלך בצורת נקניק, יוצר טעם לא מתוק מידי, עם עומק של עישון אגוזי וחמצמצות, טעים להפליא כנישנוש עילאי, יתחבר בקלות לגבינות, בעיקר חריפות וכחולות. המוצר מגיע מאוסטרליה ומוכן בעבודת ידה של ג'אן נאש מאז 2002. ניתן להזמין בדואר. בתחתית הקופסא מציינת היוצרת:

יין חדש של יקבי רמת הגולן  2 T שני זנים "חדשים" מפורטוגל יוצרים יין עם אופי משלו.

 לחיים, בתיאבון ומזל טוב ליום ההולדת…

לא אומרים YUMMMMERRR על כרובית

יום ראשון,6 בנובמבר, 2011

כאמור העבודה יושבת במרכז השולחן ודוחקת מעט את קצב הדיווח. ולפיכך ניצלתי שבת גשומה ואחרי מבחר ממולאים לערב שבת, קצת פנאי למבזקוני איכות וחוויות ממקומות ראויים יותר ופחות שפקדנו באחרונה:

האורח של השבוע שעבר הוא בחור מקסים ואלוף העולם במשחקים, נעים, מנומס ואורח למופת. הרקע שלו, מהבית האמריקאי גרם לאי אילו ליקויי תזונה קלים, הוא ממעט בירקות כמעט לחלוטין, מספר בהומור יבש שאת הויטמינים והמינרלים הדרושים לו הוא שואב מכמויות עתק של "דוריטוס" המזון העדיף עליו (כל זמן שעלי קרוואן – אבו-חסן אינו בסביבה, או כך לפחות נעים לנו לשמוע…) בכל מקרה בחסות ובסביבת העבודה של פודהה הוא אוכל  או לפחות טועם הכול.

התחלנו בטאפאס בנמל לבירה וריזלינג מול הגלים, מייק אכל בהנאה משולש ביקיני (טוסט בניחוח כמהין) וזו לא חכמה, וגם כרובית (מס' 1) . האורח זכה לסיור היכרות קצרצר במכמני השוק המקורה והמשכנו ליעד המרכזי סמוך לשוק הכרמל, הבאסטה, גם כאן אפשר לסמוך בעיניים עצומות על מוצאות המטבח. היה נהדר אם לא למעלה מזה. גם בהיעדרם של בעלי הבית. מייק התענג (?) על כרובית פיקנטית (מס' 2) ונכבש בקסמיו של בורקס הסרטנים, עד כדי הוצאת YUMMMMMER מפיו, שהוא הביטוי העילאי לסביאות ושביעות רצון מאוכל ומשקה. (בפעם הראשונה, לפני כעשור, יצא היאמר אחרי טעימת אייסויין ריזלינג גרמני משובח). לטעם  המשובח בבאסטה יש תג מחיר לא נמוך, ומי שמוכן להעתיק את מעותיו לקופה ייהנה מאוד.

עקב חיבה מיוחדת של האורח ושלנו לפילים קפצנו במהלך אחד מימי העבודה למסעדת הפיל, המאוד קרובה לליבנו ולמשרדנו. המקום, העומד לפני מהפך נד"לני (וסגירה?)ידע ימים הרבה יותר יפים מבחינה חזותית, אך אסכלתו הפחמית עדיין (ברמה) גבוהה. מייק מאוד אהב בשר, צ'יפס וחומוס. הקבאב שלי היה בסדר גמור.

היינו בארוחה תל אביבית טובה מאוד באווירה מיוחדת בגינה באחורי הבית בנחלת בנימין 29 . שם מפעילה אסנת הופמן את מסעדה 44.  רוח צעירה ולא מחייבת, שירות נעים ומחוייך, שכל מגדר וג'נדר יחוש בנוח, ומעל שורה מנעד קולינארי רחב וקולע. מזרח תיכון ומזרח רחוק אצלנו בחצר. היינו 7 כולל האורח ובדקנו את כל התפריט (למעט מנת פסטה אחת) , הכול היה טוב ולמעלה מזה.

גבעת החציל וצזיקי דאשתקד

יום שני,12 בספטמבר, 2011

לכבוד התקליט החדש של יהודה פוליקר שמתבזק (מלשון בוזוקי) לי במטבח יומיים, להלן מנה דשנה, מלאת כל טוב , הדורשת הכנה לא מועטה, אך מנגד אין בה תועפות של פחמימות.

הכנות:

2-3 חצילי באלאדי קלויים בגריל, קלופים ומסוננים.

4-5 פלפלים אדומים קלויים (באותו הגריל) קלופים ומגולענים. (אם מכינים ערב מראש אפשר לפרוס עליהם 2 שיני שום, קצת מלח, 2-3 כפות שמן זית, מלח עבה וטוב וכף בלסמי משובח)

ציזיקי – 2 גביעי יוגורט סמיך, 2 שיני שום כתושות, כף-שתיים שמיר,מעט אורגנו או מיורן, כמה גבעולי בצל ירוק ו-2 כפות שמן זית, לערבב-לקפל.

8 כפות של קוביות גבינה יוונית  (פטה/בולגרית) 

ההרכבה:

עורמים על 4 צלחות או קעריות גבעת חציל, על כל גבעה מפזרים קוביות פטה ומכסים בקרעי/רצועות פלפל אדום. למרגלות ההר מושחים ציזיקי (כמו בצלחת חומוס). ולבסוף מסיימים בכפית ציזיקי על הפיסגה. מזרזפים עוד מעט שמן זית ואומרים ברכה.

סלט פורח לשנה"ל

יום רביעי,31 באוגוסט, 2011

לכבוד התיכוניסט שעובר בבוקר לרשות מערכת החינוך, "שתלתי" צילום של סלט חינני. כמה פרחים שזורים בצלחת הסלט כדי שתהיה שנה מגוונת. הפרחים שנראים כמו ציפורן אכילים לחלוטין, אין להם טעמי לוואי (כלומר אפשר לאכול יחד עם שאר המרכיבים) על הערך הקלורי אינני יודע אבל הויזואליה חוגגת. משווק (למסעדות ומוסדות נבחרים) על ידי עלה עלה.

מו-קפד ומו-שלם

יום שבת,20 באוגוסט, 2011

חבל שזה לא היה שנה שנתיים קודם. אחרי שכבר ידעתי שמדובר במסעדה ראויה ביותר, המלצתי עליה ורכשתי לא פעם באטליז התל אביבי, השבוע סוף סוף הגעתי לרחוב הרצל פינת גאולה ברחובות לצהריים של פורענות. מצעד בשרים ומנות נהדרות.

עוד מימי גרעין אורטל, זכורה לי רחובות כאתר ייצור ושילוח של חומר אנושי משובח, ואותו רושם נותר מהתבוננות הן בקהל הסועדים במקום והן בציבור המלצריות. המרקם והרקע החקלאי-מדעי ניכר לחיוב.

המיקום, ברחוב הראשי של רחובות. HIGH STREET ישראלי טיפוסי עם כל החנויות ומעט החן המקובל. המבנה עצמו יפה, מקושת  ולא מקושט מידי, רצפה נאה, חללים מרווחים, אווירה נעימה ביתית, ממש לא תחושת פאר או התיימרות. באחד החדרים האטליז ומקרר יישון הבשר להתפאר.

על איכות הבשר ואיך פרקנו אותו, מייד בהמשך, וכאן לא היו לי הפתעות. שמחתי לגלות שמישהו במטבח או בצוות ההיגוי יש לו יד טובה וראש במקום.  קודם כל עוד אנו מכרסמים פלוט-באגט חום וטרי ונוברים בסלטון חסה חביב, הבחנתי במלצרית נושאת צלחת פדרונים מטוגנים (32) . מיידית הזעקתי הסברים. משיחה עם הדרגים הבכירים במקום נודעה לי פיסת היסטוריה מקומית: מו ומו היו הראשונים שחיפשו, דחפו, ביקשו ובסופו של דבר קיבלו, טיגנו והגישו פדרונים "צברים". גם אצלם היה זה אחרי חווית חיך בלתי נשכחת בחצי האי האיברי. (עוד סיבה שרק בגללה הייתי מגיע לכאן מזמן סמוך לבכורה בירוק…).

מובן שהזמנו קיבלנו והתענגנו על טוגני פדרונים. כדי להעצים את החוויה ובמקרה סעדו במקום גם עמית שוורץ החקלאי ואיש הזרעים שהביא את זרע הפורענות לשולחנותינו וגם אסי שמגדל בפועל את הפלפלונים ועוד שכיות חמדה. שמחתי להחמיא להם ולברך את מעשיהם והמשך פעילותם. במהלך ארוחת הצהריים, הבנתי גם שאנשי "מו ומו" משתדלים להיות חלוצים ( או שפני נסיון) בכל מיני יוזמות מזוניות, וכך גם היו מהראשונים להגיש במסעדה ובאטליז את העוף האורגני הטרי של אריק מלמד (מכפר הנגיד), גם הוא ביקר במסעדה. חלוציות, נאמנות, יחסים טובים בין ספקים ולקוחות הם עוד סימנים טובים.

נשוב לצלחות ולאוכל במסעדה: כבד עוף קצוץ (ומטגן בשומן אווז…) עם ריבת בצל ודובדבנים חמוצים (32)היה פתיח מצויין, לצד מגוון נקניקיות משובחות על נזיד שעועית,(56) אבל שיא העונג היה דווקא בסלט הקישואים הקיצי (36), קישוא טרי (המגופררים) שהצלחנו לגלות בו לבנה , קוביות לימון כבוש, קוביות צנונית, שבבי גבינה ושקדים ובסך הכל סלט רענן ונהדר, שהובהר לנו שאת כל מרכיביו (כולל לבנה ולימון כבוש…) מכינים מ-אלף ועד תו במסעדה! סלט חובה לשחזור במטבחי פודהה…

כצפוי גם הבשר לסוגיו היה נהדר: סינטה טוסקנה (פרוס) אדום – חלום (148), קבב טלה (56) עסיסי על ציזיקי ואנטריקוט על העצם (138).

בקינוחים מצאנו חן בקערית הקדאיף עם מלוא הקצפת (והמכסה) תפזורת הפיסטוקים וקצת דבש(?) שהיתה אתנחתא לא מתוקה מידי לסעודה נהדרת. אספרסו מעולה של אווה (חיפה) הוכיח שוב שהסתמכות על מקורות מקומיים משובחים היא בדם של מו ומו.

חולוניה סלט

יום שני,11 ביולי, 2011

עונת המלפפונים כעת. אך לאוהדי הספורט האמיתיים מזומנת עתה חוויה מיוחדת, הגביע  העולמי בכדורגל לנשים. חזיתי בכמה משחקים ונכבשתי. הרמה, לטעמי עלתה מאוד, ההנאה מרובה. ישנן כוחות חדשות, (כפי שבוודאי טוענת מירב מיכאלי)  ומתח ומהפכים יוצאי דופן בעיקר בשלב רבע הגמר. המלצת הבית – לחזות בחצי הגמר, צרפת-ארה"ב. ארץ האפשרויות מגנה על שערה עם הופ סולו שוערת ללא שיעור.

ועוד בספורט, אחרי תקופת צינון  ממכבי וכדורסל, חוזר פיני גרשון לחולון. נקווה שיצליח לשמור על הומור בלי להיות צהוב ולרדת מתחת לקווים אדומים ולגבולות הטעם הטוב. לכבוד המהלך שאולי יכניס עוד קצת עניין וצבע לליגה הישראלית, שכן  לנו (בצהוב-כחול) יהיו לא מעט מאבקים עם אירופאים ואדריאטים, לפניכם סלט חולוניה, בצהוב-סגול:

גזר (בוכרי) צהוב

כרוב סגול

בצל סגול

הוספתי לימון,מיונז, מלח, תחליף סוכר, פלפל לבן.

יאללה מכבי!

סביצ'ת ליים זעירה

יום חמישי,23 ביוני, 2011

לכבוד הקיץ שחימם מנועים וקצת פחות נעים, מוגש כאן מתכון קליל וקיצי לסביצ'ת תחילת העונה של הליים. למי שלא הבחין עדיין בירקן היוקרתי הנבחר שלו, נבהיר שזה כשבוע מצוי הפרי המקסים הזה, שתורם למטבחי סיאם, הודו ומקסיקו ויש לו נגיעות נוספות של חמיצות מענגת במטבחים רבים וטובים.

לפיכך נצטיידתי ב-400 גרם דג ים טרי, הפעם פארידה בהירה ומפולטת. את פלחיה השכבתי בעדינות על רסק משולב מ-12 עגבניות שרי, רבע פלפל חריף כתוש ו-2 פלפלוני פרובלנו מגולענים ופרוסים דק.

על הדגים הזלפתי מיץ מליים עסיסי שלם, זירזפתי מלח גס, פרוסות בצל ירוק, עלי כוסברה, רוקט קצוץ באורח גס , עלעלי גרגיר נחלים וחתמתי ב-25 שקדים ירוקים ולחים (רק החלק הפנימי).

ותודה לדרום אמריקה.

קבאב עוף ולאושטיאן

יום רביעי,15 ביוני, 2011

לפני כשנה גרסתי באופן דומה קציצות. הפעם החלטתי לנסות דרך עוקפת טיגון.

מדובר בכמות נכבדת, לסופ"ש, או שפע סועדים:

  •  קילו חזה (או פרגית) טחון.
  • חבילת לאושטיאן
  • צרור פטרוזיליה
  • עלי סלרי
  • כוסברה
  • שמיר
  • 2 ראשי שום טרי או 12 שיני רגיל
  • כמה ראשי פרסה מבושלים
  • חצי כוס ומעלה נבטוטים
  • פלפל ירוק חריף בהתאם לעדה ולסף הכאב 

כל הכבודה למעבד המזון (בשני סבבים) לא לאבד צורה לחלוטין, כמה פולסים ודי.

 

להוסיף

  • 2 ביצים
  • 4-5 כפות קמח תירס
  • 3 כפות שומשום
  • מלח
  • 6 כפות שמן זית

לערבב היטב ולשים על גריל חם מאוד 2-3 דקות לכל צד.

כרוב באלאדי ממולא בשר ופריקי שלם

יום ראשון,29 במאי, 2011

התשוקה לפרודוקטים חדשים לא מרפה. תמיד אשמח לגלות כיוון מרענן, או שלב ראשוני נוסף של ירק, פרי או דגן. בצעדה במישורי הכפר הירוק ובשדות גלילות קטפתי מספר גבעולי חיטה ירוקה שצמחו על השביל כדי לערוך ניסוי שטח קטן, שתוצאותיו יובאו בפני הציבור בקרוב. בינתיים הנחתי את ידי על כרוב באלאדי ענק ופחוס בשוק האיכרים (לא תמיד יש…) וגם בפריקה ירוקה (ושלמה). רכשתי מקצב ידידותי צוואר טחון מהול בשאריות אנטריקוט, הפשרתי את הכרוב מהפריזר הוספתי את הפריקה ויצאתי למלא את חובותי, באופן אותו תיארתי במילואים קודמים. אין צורך במסדר חוזר. השינוי הפריקאי מוסיף מימד קראנצ'י חביב לחיך, לשן ולבלוטות הטעם.

מיקרו חציל תאילנדי (זו התשובה)

יום חמישי,26 במאי, 2011

בצילום: מוקפץ  עם קטעי אפונה צרפתית, ג'ינג'ר כבוש, שום, סויה ורוטב שרימפס תאי חריף.

לפיצפון יש נוכחות גרעינית רבה מידי לטעמי. נרכש אצל נועה ושלמה אברבנאל, (תאשור) בשוק האיכרים התל אביבי.