FOODHA'S GOURMET DIET

 שיאים ודישדושים, טעימות ומענות, חידושים ושמירה על הקיים, הליכה יומיומית, מסע בילתי פוסק של אלפי פסיעות כדי לאכול טוב ולהישאר מאה אחוז, או טיפה פחות. כך או כך הצלחתי לשרוד שנתיים במשטר החדש. להיות כל הזמן (בחצי שנה האחרונה) בשמירת מרחק/משקל של לפחות 38-39 קילו מהשיא ויחד עם זאת לאכול ולהאכיל את סביבתי הקרובה בהכי טוב שאפשר, במגבלות המקובלות. אני שמח לחתום שנת בלוג נוספת וביחד לסגור שנתיים של עונג חיך ללא עיגול פינות וצמיגים.

קבלו נא התנצלות על שפע סוגי הצילומים ובעיקר איכותם, או היעדרה בחלק מהמקרים, בשל מגוון אמצעי הצילום האלקטרוניים.

לצערי, אינני יכול לומר שאכלתי את "כל" המנות שתופענה בהמשך, אבל לפחות טעמתי כמה ביסים משובחים. לפניכם מבחר מהטוב שבטופ, מפה ומשם ובעיקר מנות חדשות שנתעכלו באחרונה. בתיאבון.

ביצה פלורנטינית, הדרך הטעימה ביותר לפתוח את הבוקר. מלון מונטיפיורי במנה המופלאה ביותר מאז תעלומת הבנדיקט:

סושיית העל המקומית, יאקימונו – הסושי והמיוחדים אליהם תמיד שמחים לחזור. תכול הצלחת קורטוב של נחת שלא יגמר הלימון (והטונה). הנקודה היפנית הכי קרובה לניו-יורק:

עלי באבא וארבעים החלמונים במערת יועזר. שם האיכות רבת שנים ועדיין כולנו כמהים לכמהין… אחולמניוקי חלמונים!:

ומה עם גוף האדם?, אחרי ארוחת בוקר ראויה ומנה עשירה של פסטה ראוי לצאת לצעידה מרעננת במרחבי גוש דן. אי שם ברמת גן, בדיוק בפינת הרחובות ביאליק וז'בוטינסקי  יש דוכן "עירקי" של כל מיני מזונות, עוגיות. ללא פוטושופ או תעלולי צילום השגתי עבורכם את התמונה המקורית הבאה מהצלון המערבי. הנחת העבודה שלי שאיזו אות או שתיים נפלו או התבלבלו ומפעיל האתר אינו ממהר להשיב לצלון את מובנו המקורי, והשמחה בעיר:

בריוש סרטנים, המצאה מענגת ביותר. מנה חדשה יחסית בבסטה, פיצוץ של מרקם וטעם, יישום ישראלי של תובנות בינלאומיות:

עלייה לרגל לעיר הקודש היא מצווה גדולה, עוד לא עשינו זאת מספיק, ויש כבר סיבה נהדרת; מחניודה היא התחנה המגניבה והטעימה

בירושלים, הוסיפו לכך סיור רכש קליל בשוק הסמוך והחוויה מושלמת. בצילום (אא"ט) קלאמרי צרוב על חצילים ויוגורט באפלו:

 

הפסקת בקלאווה תרבותית. ספר מקסים עם שורשים מהאיזור. מדבר על החיים ובעיקר האוכל של מהגרים/"יורדים" מירדן החיים בארה"ב. נשמע מאוד מוכר וחביב, כתוב קריא, יש מתכונים נחמדים וישימים ומראה שיש בהחלט בסיס משותף לשבת ולאכול ואולי גם לעתיד טעים וטוב יותר. ספרה של דיאנה אבו ג'אבר :

עונג צרוף וצרוב בפיתה בצפון אברקסס יש המון הפתעות לחיך ולעין, בעיקר למי שמוכן לפעמים לחכות קצת ולקבל את אווירת ה"סבבה" הבילתי מחייבת. התענגתי על מספר מנות, יש צלוחית חריפה עם 4 גישות מתונות, הגם שקיבלתי מהן ד"ש חם למחרת;

 

 אבל השיא המקורי של אייל שני וצוות  הוא ללא ספק השרימפס בפיתה: מספר שרימפס עשויים בקצרה עם רצועות בצל ורוטב עדין בפיתה רכה ומקומית:

.

שתהיה שנה אזרחית חמימה נעימה וטעימה ואם אפשר בריאה. מי שיקפיד לטעום ולאכול בדיוק מהמנות הללו אני מקווה שמובטח לו עונג רב כפי שחוו פודהה ומקורביו.

Posted 27 בדצמבר, 2009 by foodha in אירועים, המלצות, כללי, לחם וצעצועים, מאזן האימה, מסעדות, מסעדות ירושלים, מסעדות תל אביב-יפו, שפים | 7 תגובות »