FOODHA'S GOURMET DIET

שבוע סוער עבר על פודהה בעיקר בשל שני ביקורים חשובים של נציגי חברות הצעצועים, מספר 2 ו-3 בעולם (מספר אחת ביקרו לפני כחודשיים).

לא אלאה אתכם (וגם לא אוכל לגלות) אילו משחקים/צעצועים/עיצובים/פיתוחים והמצאות מצאו חן בעיני המבקרים מטורונטו ומאסצ'וסטס, אבל היו התחלות מעניינות, שכדרכו של ענפנו, עוד ארוך התהליך עד לחתימת עסקה ולמוצר על המדף.

בינתיים נפגשו, כל אחד כשלעצמו עם עשרות  ישראלים: ממציאים, מעצבים, בעלי רעיונות וטכנולוגיות וגם אנשי עסקים. כתמיד הם מתרשמים מישראל ומשפע היזמות, התושייה והדרייב הייחודי.

והכי חשוב – שניהם יוצאים (ולא בראשונה) עם מטען חיובי על האופי הישראלי החם, על מסורת האירוח המיוחדת, הם רכשו חברים וחוויות ויותר מכל זכו להמלצות וטעימות מנחת חיכו של פודהה.

 בתחילת השבוע טיילנו במתחם "התחנה" לגמנו בירה (אני לא מפספס הזדמנות ל-WEIZEN) במרפסת האוורירית עם נוף יפואי מואר של שושקה שווילי, ואחר כך סעודת קבלת פנים בנוסח בשרני אמריקאי משהו בנווה צדק – מקום של בשר, האורח והפורטרהאוז התחברו היטב. (שמחנו לראות המון תיירים נכנסים בשערי המסעדה ומסתובבים באזור)

למחרת אירחנוהו בסגנון משפחתי ופחות מתוייר ב"שקד" העומד בצילו העתידי של מתחם גינדי. שפעת הסלטים תמיד מרשימה (וממלאה) מערכות עיכול וציפיות ובנוסף לכך הדגה ופרי הים היו טובים (בראשם הברבוניות) ושווים מאוד.

    משחקים בדוקה

ביום רביעי זכינו להתארח (אחרי שהמלצנו ובחרנו תפריט…) על ידי החברה הקנדית (ממוצא ישראלי) בחדר המרווח בקומה השנייה של כרמלה בנחלה. כאן נוכחו מרבית הנפשות המובילות ופועלות בפיתוח צעצועים, ושמחנו ליהנות מאווירה נעימה ומפרגנת וכמובן מארוחה משובחת. גם המתחרים הגלובאליים הפגינו רוח חברית, כשהמארחים, שידעו שעמיתם (וידידם) האמריקאי נמצא בארץ הזמינו אותו לשבת ולהתארח גם הוא.

המנה שהכי מצאה חן וחיך הייתה כבדי עוף בציפוי דוקה (או דואה, תערובת אגוזים ותבלינים מצרית במקור) עם מטבל יוגורט- טארטורי.

אבל את שיא ההצלחה רשמתי, כשהאורח האמריקאי אמנם ניגב חומוס ואכל פלאפל, אבל קצת התאכזב שהפעם (בניגוד לשלושת ביקוריו האחרונים…) לא הצליח להגיע לביקור אצל עלי קארוון, כך יש לו סיבה חמימה וטעימה לשוב. הוא אגב זה ששאל מדוע אין עדיין ברשת הקרובה למקום מגוריו איזו מנת מק-סבחה?.

בניגוד אליו, ידידו הקנדי לקח את העסק ברצינות וביומו הראשון, בלי להתמהמה לקח מונית ליפו וחרש את הרחובות עד לשערי המקדש של אבו-חסן. ביומו האחרון יצא לטיסה של 11 וחצי בבוקר, לקח מונית, נסע לרחוב הדולפין, השאיר את המזוודות לרגע קט כשמנוע פועל, אכל בנחת מנה מסבחה, עם הרוטב החריף ויצא לדרכו שמח וטוב לב.

Posted 30 באוקטובר, 2010 by foodha in אירועים, המלצות, כללי, לחם וצעצועים, מסעדות, מסעדות תל אביב-יפו | 4 תגובות »