פודהה מצביע ליממלח
אורחים מחו"ל מסייעים בצמצום פערי תיור פנימי, שחלקם לא טופלו מאז עבדתי בצופים לפני 25 שנה ומעלה. האורח רצה להעפיל למצדה ולשמוע סוף סוף את סיפור הגבורה. יצאנו לדרך בואכה ירושלים; הכביש במורד יריחו השתנה מאוד בחלוף השנים, שיפורי אספלט ניכרים לצד מאהלים בדואים ב"אמצע הכביש" לפרקים – חומת בטון בין כל מיני שכונות ואוכלוסיות. הנוף האורבאני נגוז במהרה לטובת מדבר יהודה וכבר אנו בים המוות.
אצנו להספיק לסייר כהלכה על המצדה, (ולשוב אחר הצהריים המוקדמות ביותר לפגישות עבודה בתל אביב) ולפיכך הוחלט לוותר על "ארוחת בוקר". התנדבתי להכין סנביצ'ים מבעוד מועד, כך שבסביבות 9 בבוקר התיישבנו יחד עם טיילים ומקיצים בחוף עין גדי. עומרי דאג לקפה מהמזנון, אני פניתי לשירותים המאוד מצחינים. ושמחתי שלאורח לא היה צורך בשימוש. הסרחון מרקיע שמיים לנוכח 2 השקלים שיש לשלם בכניסה. ביציאה התבדחתי שעם כאלו ניחוחות הם יכולים לבקש גם 6 שקל…
האורח ביקש "האם & צ'יז" בלי שום תוספת וזה גם מה (שכמעט בדיוק) קיבל : 2 סוגי כריכים הופקו. האחד גם גאודה מפולפלת ושינקן מעושן והשני עם ברקנית עם שובל תכלת ופרושוטו קרודו. המחלקה לטריות ושיפור הטעם יצאה עם שחר (עת הגיעו ראשוני העובדים) למאפיית בר לחם והצטיידה בלחמניות שומשום מלאות ופלוט מגורען להכרכה. האורח התענג מאוד. המדריכה ואנחנו טיפה יותר כי אצלנו גם היה ממרח הבית: 2 כפות מיונז, כף חרדל מגורגר, כף לימון כבוש וכתוש, כף זיתים שחורים כתושים וכפית מיץ ליים. גם ממוסד החינוך בו מתארח בני הצעיר נרשמו תגובות נלהבות, וידידה, קולגה ושותפה למיזמים רבים שהחלה בדרך חדשה קיבלה דוגמאות טריות מספר ימים אחר כך לשביעות רצון ותיאבון.
המשכנו למצדה, זכינו לסיור מאלף באתר מרתק ומתוחזק. שמחנו לעלות ולרדת (שלא כבצעירותנו) ברכבל, והשמחה הגדולה ביותר הייתה לחכות כחצי שעה בירידה בתור מכיוון שהיו במקום עשרות אוטובוסים של תיירים דוברי, רוסית, ספרדית, איטלקית, צרפתית, אנגלית, פורטוגזית ועוד.
בירידה מירושלים נחשפתי לראשונה במו עיני וחיכי למאג'דה בעין רפא ( מול אבו-גוש). שמעתי טובות ושמחתי קודם כל לפינה מקסימה , ירוק וכפרי מטופח ומה שערב לאוזני היה שילוב הקולות של תרנגולות הבאלאדי בשדה ליד וקריאות המואזין במינרט הסמוך. לא צריך הרבה מילים כדי להבהיר לאורח היכן אנו נמצאים, 10 דקות מירושלים 45 מתל אביב. שירות חביב בצהריים מעוננים, מסעדה מוארת ופורחת. אהבתי את שילובי המזרח/מערב וניסיונות טעימים בפלאפל השרימפס עם רטבים מיוחדים, בקבאב (לצד פריקי נהדרת) עם גורגונזולה ולקינוח סברינה מדוגמת. יש תפריט יינות האיזור, שתיתי כוס של סוסון ים.
שבנו למישור ולעבודה שבעים ומרוצים.