ארכיב לחודש ספטמבר, 2009

שתהיה לכולם שנה טובה מלאת כריכים טעימים:

יום חמישי,17 בספטמבר, 2009

 שנה מתוקה, בריאה ומאושרת לכולם. צירפתי סיפור חמוד שקיבלתי מאיש יקר, מאיר  השמן. מפעלו החשוב עדיין  זקוק לצערנו, לסיוע כספי, לתרומות ולהשתתפות בסדנאות:

בפרוס השנה החדשה אנו מבקשים לאחל לכם שפע בריאות ואושר, הגשמת משאלות וכל טוב. לברכה זו מצורף סיפור, אותו כתבה הסופרת טל סמולסקי, והוא נתרם לטובת המטבח של מאיר השמן. אין לנו כסף להוציא ספר והחלטנו להגיש לכל אחד מכם שנטל חלק בייצור הסנדוויצ’ים, את הסיפור כמו שהוא.
הפיצו אותו לשנה טובה ובקשו אנשים טובים שיעזרו לנו להמשיך בעבודה.                                                         

                                                                     מאיר שואף השמן 

 המטבח של מאיר השמן

כריך כמו שצריך

מאת טל סמולסקי
בבית של חלמית לא היה מספיק אוכל בכדי להכין לכל הילדים כריכים. לפעמים הלכה חלמית לבית-הספר ללא כריך. בדרך היתה עוצרת מול חלון המאפיה, מרחרחת את המאפים ואומרת בלבה: "הריח הזה יהיה איתי במקום כריך. אבל כמו תמיד, בשעה 10, כשהחלה הפסקת האוכל, וכל הילדים הוציאו כריכים עטופים מן התיק, היא הרגישה את הבטן מקרקרת, הרעב כבר הציק לה, אבל היא לא גילתה לאף אחד

.בשעה השלישית ללימודים, חלמית כבר לא הקשיבה למורה. מרוב רעב ראשה הפך כבד והיא הרגישה חולשה. המחשבות שלה התעופפו לארץ אחרת…היתה זו ארץ הכריכים! ובארץ הכריכים שולחנות ערוכים, ומאחורי השולחן הראשון עמדה ילדה בשמלה תכלת והגישה כריכים של עננים. ליד השולחן השני עמד איש בסרבל כחול, חבוש כובע מצחייה, והגיש כריך של בניינים. איש עגול וקירח הגיש בשולחן ליד כריך של כוכבים, וצייר עם מכחול ביד הגיש לעוברים והשבים כריך מלא צבעים.

חלמית שמה לב שדייג אחד שעמד בצד על קופסת עץ, שלה מתוך הרשת שבידו כריך עם דגים. היא הביטה ימינה ושמאלה ולאן שהביטה ראתה מיני מינים של כריכים שונים ומשונים. כריכים לציפורים וכריכים של ספרים, כריכים לגמדים וכריכים של פרחים, כריכים בתיבת אוצר כמו ששודדים אוהבים, ובשולחן חגיגי במיוחד עם מפה צחורה, היתה מונחת צלחת מזהב, ועליה כריך ענק ועליו מדבקה: "כריך כמו שצריך".

זה הכריך בשבילי חשבה חלמית מיד. היא עלתה על כסא וטיפסה על השולחן, איש לא העיר לה שאין זה מנומס שילדה עולה ככה סתם על שולחן. חלמית הלכה מסביב לכריך הענק, הביטה בו בתיאבון רב וחשבה היכן כדאי להתחיל בנגיסה הראשונה. מכיוון שהייתה עייפה מאוד, לפתע נראה לה הכריך כמו מיטה נוחה ונעימה. היא התמתחה, פיהקה ובזהירות הזדחלה אל בין שתי פרוסות הלחם הרך ונשכבה שם. חם ונעים היה בתוך הכריך, והיא כרסמה להנאתה מהמעדן הפריך והנפלא, עצמה עיניים ונרדמה.

להקת ציפורים נודדות שניקרה פירורים מן הכריך, העירה את חלמית. היא כיבדה את הציפורים הרעבות, שהודו לה בציוצי שמחה . לפתע חשה מקור אחד תקיף במיוחד, נוקש בפראות בכתפה. היא ניסתה להציץ אל מחוץ לכריך ולגלות מי היא הציפור הכעוסה. המקור הדוקרני הזה המשיך לנקר בראשה, עד שחלמית קפצה בבהלה וראתה כי לא בציפור מדובר, אלא באצבעותיה הארוכות של המורה שניסתה להעירה. בקולה הצרוד היא צרחה: "חלמית, את שוב חולמת?" חלמית התנצלה והתכסתה כולה בבושה. כדי לא להירדם שוב, ציירה חלמית במחברתה את כל מיני הכריכים שראתה בחלומה, אבל הרעב לא נח ולא נרגע, הוא רק הציק לה יותר.

למחרת כשעברה חלמית כרגיל ליד המאפייה ורחרחה את המאפים הטריים בעיניים עצומות, היא לא תיארה לעצמה שכשתפקח אותן יעמוד מולה האופה השמנמן שנראה כמו לחמנייה עגלגלה. "בוקר טוב לך ילדה, שמתי לב שאת תמיד עוצרת ליד המאפייה, אבל אף פעם לא נכנסת לקנות משהו, את רק מריחה." "נכון", ענתה חלמית במבוכה. האופה הטוב, שניחש שאין לחלמית כסף לקנות משהו במאפייה, נזכר איך היה רעב כמוה, כשהיה ילד קטן , ומיד עלה במוחו רעיון נהדר. "אני זקוק לעזרתך" אמר האופה, "בואי, אם יש לך זמן, כנסי לרגע למאפייה". "לעזרתי"? שאלה חלמית בתמיהה. "כן", ענה האופה בחיוך. 

הם נכנסו והאופה הצביע על כיכר לחם קטנה ונאה. "הנה אפיתי הבוקר לחם חדש, אני מבקש שתאמרי לי מה דעתך על ריחו". "בסדר" אמרה חלמית. היא התכופפה אל התבנית הקטנה, בה היה לחם מקושט בגרעיני שומשום, והריח… היא עצמה את עיניה ולחשה: "יש לכיכר הלחם הזה ריח נפלא. הלחם הזה יהיה חגיגה." "יפה מאוד" אמר האופה, מחא כפיים ועננה לבנה של קמח התפזרה באוויר. "אני חושב שמהיום את תהיי היועצת שלי לענייני לחם, מה דעתך? מה תרצי בתמורה? עוגה, לחמנייה, או אולי בייגלה חם?" נרגשת ענתה חלמית: "כריך, אבל לא סתם כריך, אלא כריך כמו שצריך." "איך נראה כריך כמו שצריך"? שאל האופה בפנים רציניות. שלפה חלמית מתיקה את המחברת והראתה לאופה את הכריך שעליו חלמה. "אוהו, אני רואה שאת ציירת נהדרת, את ציירת את כל הכריכים האלה?" "כן" ענתה חלמית בגאווה. דפדף האופה במחברת, הביט בחלמית ושאל "מה דעתך שנחבר את הכשרון שלך עם האהבה שלי, וביחד נכין ספר מתכונים לכריכים מיוחדים ומכל הקונים שירכשו את הספר, נחלק שווה בשווה את כספי הרווחים?" 
 

חלמית חשבה מעט, הביטה שוב במחברת ואמרה: "אולי אפשר, אם תסכים, שבכסף שנרוויח נשתמש כדי להכין המון כריכים טעימים, ונחלק אותם לילדים שאין להם, כמוני… "רעיון נפלא"! קרא האופה חייך חיוך גדול, וצעד מאחורי הדלפק, שלף לחם טרי, פרס שתי פרוסות עבות, ואמר לחלמית: "עצמי עיניים". כמו קוסם מומחה, הוא הכין בזריזות כריך גדול ומלא בכל טוב, עטף אותו במפית לבנה ואמר: "עכשיו לפקוח". הוא הגיש לחלמית את הכריך. חלמית פקחה עיניים וחייכה אל הכריך הגדול שהוגש לה. "אוי, אני חייבת לרוץ לבית הספר" נזכרה, היא שמה את הכריך בתיק, הוציאה את המחברת עם הציורים והגישה לאופה: "שמור לי". היא רצה אל הדלת והאופה קרא אחריה: "רגע, מתי מתחילים במבצע"? היא הסתובבה ואמרה: "מבצע כריך כמו שצריך, מתחיל היום". 

טל סמולסקי

סלון מערב – צפון אברקסס

יום שבת,12 בספטמבר, 2009

צפון אברקסס ואולי זה בעצם קצת במזרח או אולי זה פשוט הסלון במזרח תיכוניותו. שושנת הרוחות לא תשנה את העיקר;  מגע הקסם של אייל שני ורוחו שורה בכל. שמחנו להגיע למקום דינאמי ותוסס, שופע אפשרויות ישיבה (מה שבאולם אירועים היה נקרא אלטרנטיבי) הגענו עם הפתיחה ב-8 בערב, ביום שאייל שני וצוותו אינם "טרודים" בשגרת הסלון (רביעי-חמישי).

ישבנו לשמחתו על הבר המעוקל, כך שיכולנו לראות את הפעילות הרוחשת. לא מעט פועלים במתחם הלא עצום, בראשות בני ליפשיץ, הסו-שף. שירת אותנו בנאמנות, שחף שעל הבר ועוד אחרים ששמחו לראותנו מההיכרות בסלון.הגישה, דומה מאוד; התפריט נולד מידי ערב מחדש כהרף מדפסת, החומרים מוקפדים ביותר, הטיפול בהם ראוי ומינימאלי והתוצאה, לטעמנו, נהדרת. המחירים (במידה ולא ינסקו) המעודנים משהו, יבטיחו שצפון אברקסס לא תהיה הצפון הרחוק…

dsc02854_s.jpg

מאמא-ליגה!

 כפי שנתחנכנו בסלון גם כאן יש הרבה PAPER WORK במחלקת ההגשה. ה"פיצה" מאפה נהדר עם קרם פרש ונגיעות טעם(25 ש') מובל על גבי קרטון מצופה "נייר כסף", מלאנזאנה חצילים קטנה וחביבה (נאפתה/חוממה/נצלתה)בשקית אפיה(35), הכרובית התינוקת נעטפה ב"חיתול" של נייר אפיה (29). במקרה של מנה זו (מאוד פודהיסטית) מדובר בכרובית שלמה על עליה הטריים, המבושלת ברותחין בקצרה ואז עוטה שמ"ז ומלח ומוכנסת לצריבה לתנור/טאבון לוהט. התוצאה- ללקק את האצבעות (למרות שיש סכו"ם). עוד מנה מאגף הירקות הייתה ממליגה מתירס טרי עם עגבניות, מעולה!.

dsc02857_s.jpg

 ללקק את הקרטון המוזהב…

בפרק הימאות נטלנו קלמרי מטוגן (צנרת+ראשים) עם רוטב איולי-ריחן עדין (45) שהייתה הפחות מלהיבה בערב. המליטות המטוגנות עם רוטב זהה היו שיחוק (39). בין לבין לגמנו מים מינראליים, יש מבחר מצומצם ונאה של יינות גם בכוסות, אני הייתי מוסיף איזה ריזלינג גרמני או סובניון בלאן.את תאוות הבשרים הרגענו עם רוסטביף מקורפאץ' (קארפצ'ו כאילו…) נהדר (44) ושווארמה טלה מצוינת על טחינה.(59).

dsc02855_s.jpg

מליטות וליים משמאל,  איולי ארוז כסוכריה מימין

גם מוס השוקולד על קצפו נארז במקוריות בגליל (חרוט) נייר והומלץ לפתוח אותו ועם מקלוני העץ של הגלידה לנשנש בנעימים. (25) OTH קיבלנו גם קינוח שני – תפוח מזוגג על קרם פרש.   שלושתנו מאוד נהנינו. ואם לא יהיו צרות תפעוליות, זה עשוי להסתמן כלהיט תל אביבי. כדי שלא  ייווצר רושם מוטעה, המנות בגודל משתנה ראשונה-ביניים-עיקרית, יצאנו מהנ"ל שבעים ולא רק מרצון. 

צפון אברקסס רח' לילינבלום 40   054-6786560

חצילצילוני חניאל

יום ראשון,6 בספטמבר, 2009

האגף המושבי של המחלקה החקלאית הפודהיסטית המורחבת, ממוקם בחניאל. בשרון הסמוך לכפר יונה. ביקור  משפחתי טעים ביותר לסעודת שבת עוד השתפר עת יצאנו עם ארגז חצילים וחצלצילונים  חביבים ממגידול הגבן המוכשר צביקה.

עוד לא יצאה השבת וכבר הם התמלאו כל טוב, ממה שהיה זמין בבית, לשמחת סועדי תחילת השבוע. ולראיה:

 dsc02844.jpg

באנו למילויים

קקטוס נפוליטוס מוקפצוס – חמוצוס/תפלוס

יום רביעי,2 בספטמבר, 2009

סיפורנו הקקטואלי החל לפני כשנתיים,  בעת שסרנו להתייעצות עם ד"ר אייל בוצר, בטרם אופרציה דנטאלית. אייל, שכעת אנו כמעט כמו משפחה,  לבד מהפן המקצועי העניק לנו סיור מרתק בגנו ולא רק שהסביר ותיאר אלא אף העניק לנו שי, עלה של קקטוס. "נעצו אותו, כך כמו שהוא באדמה והשקו, זהו" הוראות מסובכות מעין אלו הם קלי קלות לפודהה, שכך עשה. חלפו הימים והחודשים, מים (לא רבים מדי) זרמו אל הקקטוס העונה, ככל הנראה לשם נפוליטוס ומקורו במשתלת וולך בגן שומרון (ממנה הגיע אלינו גם היוזו…) והנה עלה וצמח הפרח והוא ירוק לא פחות מהקקטוס של השכן.

dsc02834.jpg

משהגיע לפרקו איתרע גורלו וכמה מעליו הצעירים נחתכו באבחה מהירה והשתלבו באופן מקסים במתכון המקסיקני המקורי הבא. (כדרכנו מותר לשחק עם הכמויות).

2 קלחי תירס מבושלים 5 דקות ברותחים ומגולענים.

כ-500 גרם פרגיות ("סטייק צלוי") ופרוסות (היו לי שאריות, גם חלקי חזה עוף או מוגרל יתאימו)

2 שאלוט פרוסים ומטוגנים

300 גרם עלי קקטוס נפוליטוס צעירים, פרוסים וחסרי מנוח

בווק או מחבת 2-3 כפות שמן תירס, מטגן שאלוט 3-4 דקות מוסיף קקטוסים מקפיץ עד שמשנים צבעם מירוק חי למת… מוסיף עוף ותירס מערבב דקה נוספת. ולצלחות.

 dsc02840.jpg

מרטיב בנ"ל: מיץ מלימון, מלח, חצי פלפל חריף קצוץ דק, שן שום קצוצה דקיק

לעיטור הגבורה – חצי עד כוס עלי כוסברה (לחובבי הז'אנר).

יתלווה לאורז, יוכנס לטורטייה, או ככל הנדרש.

בעקבות פניה של "האב" המסור נתבצעה בדיקה ואכן בטעימה של אשמורת שלישית – העלה בעל חמיצות-מליחות קלה של מלפפון מלוח בחומץ, בעוד שבטעימה שנתבצעה בשעות אחר הצהריים היה טעמו תפל וכמעט ניטרלי לחלוטין. פודהה מזמין את קהל המבליגים לבדוק בעצמם. ומי שמעוניין, מוזמן למסלעה המרכזית שבסמוך למדשאות,בכל שעה שלא תהיה.