ארכיב לחודש ינואר, 2010

סלט מפואר וערב לחיך – צו השעה והוראות הרכבה:

יום ראשון,24 בינואר, 2010

מלמטה למעלה:

חציל חמים קלוי בגריל או שרוף באש, קלוף מעורו המושחר ומסונן 5-10 דקות

תרד מסביב לחציל , חלוט ומשולב עם בצל מטוגן

סלק מבושל כשעה וחתוך לקוביות

בצל מטוגן לעיל עד תחילת החום

המאירי  או דומה בקוביות או פירורים גדולים

לימון שתיים-שלוש כפות

צנובר בין כפית לכף למנה, בהתאם לכיס ולפרגון

עגבניות שרי פרוסות, 3-5 לסועד

פלפל חריף פרוס דק

פלפל שחור כתוש

מלח גס או תרבותי, אטלנטי או ימתיכוני

זעתר טרי או תערובת

שמן זית  זירזוף קישוטי
dsc00508_s.jpg

היו דומים לו, היו קרובים במרבית המרכיבים, אך המכלול החד פעמי (שכדאי שישוחזר) עלה על סך החלקים.  נסו – על פי ההנחיות והצילום – במטבח הקרוב לליבכם!

חניכה מהסליק

יום רביעי,20 בינואר, 2010

גילוי מרעיש מהסליק האטום בגינזך של פודהה הוא, שלא נגעתי (תוך מחאה וסלידה) בכל חפץ ששמץ סלק ודבר סגולה בו, עד הגיל המופלג של 29.

מורשת אבותיי ואמותיי, העבירה  אלי מטען גנטי שמקורו (לפי הא"ב) באמסטרדם, בסרביה (או מקום שהיה קיים  אי שם בין גבולות רומניה ורוסיה של טרום המלחמות העולמיות) בריסל, וגאליציה. עד כאן הכול טוב. הסתדרתי לא רע עם התורשת והמורשת, לבד מכמה  עניינים מאוד לא סגורים בתחום המזון האיכותי… בקיצור לא נגעתי בכל מיני מאכלים ומזונות ובעיקר בסלק שאותו ונגזרותיו היה קל מאוד לזהות , ומייד לסרב .

הכול השתנה באבחת פומפייה אחת, אי שם בשנת 1988 עת הוזמתי לראשונה לסעוד על שולחנם (הבולגרי) של חמי וחמתי היקרים. (שאז עדיין היו ההורים של חברתי…) בין המגוון הגדול, המרשים והטעים הסמיק לי פנים סלט סלק ארגמני. המעמד, הכבוד והכוונות המשפחתיות כלפי רעייתי לעתיד, לא השאירו לי ברירה, וטוב שכך. טעמתי ונכבשתי. ומאז פיתחתי מערכת יחסים טובה מאוד עם עשרות ומאות סלקים.

dsc00513.jpg

השבוע הכנתי, לארוחת שישי משפחתית ענפה, בדיוק את סלט החניכה שלי והוא מובא כאן בשחזור מדויק ונמרץ:

3-4 סלקים בינוניים מבושלים עם קליפה (כשעה שעה ורבע), אפשר אחרי הקרור להסיר הקליפה כמו כפפה, ולרסק בפומפייה גסה.

3 ביצים קשות מגורדות בפומפייה דקה.

100 גרם אגוזי מלך קלויים ומגורדים כמו הביצה, דק.

שן-שתיים שום כתושות

מיץ מלימון בינוני

3-4 כפות מיונז

מלח ופלפל שחור

לערבב הכול, אפשר למקרר מראש.

hit counter script 

חניכה מהסליק

יום שלישי,19 בינואר, 2010

גילוי מרעיש מהסליק האטום בגינזך של פודהה, הוא שלא נגעתי (תוך מחאה וסלידה) בכל חפץ ששמץ סלק ודבר סגולה בו, עד הגיל המופלג של 29.

מורשת אבותיי ואמותיי, העבירה  אלי מטען גנטי שמקורו (לפי הא"ב) באמסטרדם, בסרביה (או מקום שהיה קיים  אי שם בין גבולות רומניה ורוסיה של טרום המלחמות העולמיות) בריסל, וגאליציה. עד כאן הכול טוב. הסתדרתי לא רע עם התורשת והמורשת, לבד מכמה  עניינים מאוד לא סגורים בתחום המזון האיכותי… בקיצור לא נגעתי בכל מיני מאכלים ומזונות יהודיים, ובעיקר בסלק שאותו ונגזרותיו היה קל מאוד לזהות , ומייד לסרב .

הכול השתנה באבחת פומפייה אחת, אי שם בשנת 1988 עת הוזמתי לראשונה לסעוד על שולחנם (הבולגרי) של חמי וחמתי היקרים. (שאז עדיין היו ההורים של חברתי…) בין המגוון הגדול, המרשים והטעים הסמיק לי פנים סלט סלק ארגמני. המעמד, הכבוד והכוונות המשפחתיות כלפי רעייתי לעתיד, לא השאירו לי ברירה, וטוב שכך. טעמתי ונכבשתי. ומאז פיתחתי מערכת יחסים טובה מאוד עם עשרות ומאות סלקים.

dsc00513.jpg

השבוע הכנתי, לארוחת שישי משפחתית ענפה, בדיוק את סלט החניכה שלי והוא מובא כאן בשחזור מדויק ונמרץ:

3-4 סלקים בינוניים מבושלים עם קליפה (כשעה שעה ורבע), אפשר אחרי הקרור להסיר הקליפה כמו כפפה, ולרסק בפומפייה גסה.

3 ביצים קשות מגורדות בפומפייה דקה.

100 גרם אגוזי מלך קלויים ומגורדים כמו הביצה, דק.

שן-שתיים שום כתושות

מיץ מלימון בינוני

3-4 כפות מיונז

מלח ופלפל שחור

לערבב הכול, אפשר למקרר מראש.

פשוט אמרו YES דוקו

יום שלישי,12 בינואר, 2010

mof.jpg

אתמול, כשלשום מצאתי את עצמי מרותק כמעט  לאורך מרבית הערב והלילה לערוץ. הסיבה סרטים דקומנטריים בנושא אוכל. יש טובים יותר ופחות אך כללית המבחר מרתק. אישית זו אולי סוגת השידור האהובה עלי לצד משחק כדוסל או כדורגל משובח. אתמול מוגנטתי ל"אלופי המתוקים" על תחרות הקונדיטורים הטובה בעולם ככל הנראה, שבסופה זוכים בתואר הנכסף  Meilleurs Ouvriers de France ממש כמו מדלייה אולימפית מזהב. גם ההכנות והכשרון. מענייi אם יש איזה שף ישראלי שאי פעם ניסה בכלל? גם דם יזע וטייק אווי מבית הבי.בי.סי, היא סדרה שלא כדאי להחמיץ. הפעילו את מכשירי ההקלטה. מהשבוע הזה ישארו הרבה רגעי צפייה מצויינים כדי לברוח מהריאליטי…

הערב 22:00  ישודר הסרט "שולחן בגן עדן". הומלץ בחום.

סלט חציל באלאדי חם

יום שישי,8 בינואר, 2010

ממש עכשיו גיליתי חצילי באלאדי ממקור חדש (עבורי לפחות) מהערבה. מדובר בחצילים גדולים, בעלי עור מבריק, בשר לבן וטעים ומיעוט גרעינים. יש לי תחושה עזה שמדובר ב"נפולת של יצוא" שכדאי להשתבח בה כל זמן שאפשר. .
eggplant2.jpg
הלכתי על אופן ההכנה הפשוט: קלייה בגריל (או אש פתוחה) עד חריכת הקליפה, קילוף מהיר למסננת, וכדי "להכות" על החציל בעודנו חם מיהרתי להוסיף לו 2 כפות מיונז, כף מיץ לימון, 2 שיני שום כתושות,מלח ופלפל שחור גרוס טרי.(עם או בלי פטרוזיליה קצוצה דק) אם רוצים במימד עוקצני ומפתיע אפשר לכתוש (בעלי או מכשיר קהה אחר) 2 כדורוני פלפל סצ'ואן.אם לא פלפל שחור גרוס או ירוק קצוץ יחריפו בהתאם
dsc00489_s.jpg
הצילום נועד להפגין את גודלו של חציל העל. אם מכינים בטרם עת, אפשר לחמם בטוסטר או גריל ב-100 מעלות קצת לפני ההגשה, ורק אחרי לערבב עם הרוטב על שלל מרכיביו!
dsc00493_s.jpg

ומי שמגיע לשוקה האיכרים התל אביבי, חזרו הארטישוקים של נועם מניר בנים, ולצידם חצילי (חממה) קלילים וטעימים.

ממשיך לנסוע

יום ראשון,3 בינואר, 2010

המחלקה הסושיאלית החליטה פה (משפחתי) אחד שצריך לזוז לכיוון הסושי המתנייד ובא. לפודהה היו ספקות קלים וחששות כבדים מחמת האיכות הצפויה, אך בכדי שלא להעיב על האירוע המשפחתי לא התעקש ושם פעמיו יחד עם כל מגוון הצעירים יותר ופחות.הגענו לקאי ברמת החייל, לא הרחק מאסותא החדש. על אף ערב (יום) השישי (ואולי בגלל) מצאנו חניה חוקית וללא תשלום וחלקנו שולחן משפחתי נרחב (ודומני שיחיד בהיקפו) כך שמשני עבריו יכולים היו נציגי הפמילייה לעצור צלחות סושי ולהעבירת לגריסה מיידית.

dsc00498_s.jpg

אני שמח לבשר שהמסעדה הראשונה אליה הגעתי עם פרוס האזרחית הטרייה היתה אכזבה לטובה ומעבר לציפיות שלי. השוסי , בגישה מערבית, טרי, מדוייק וטעים. לא מדובר בפסגות, אבל בהחלט אכיל על בסיס מזדמן. לפניכם דוגמית לרול אבוקדו וטונה בשתי תנוחות.
dsc00497_s.jpg