ארכיב עבור 'אסיה זה כאן'

באו באנז – באבו אבוה !

יום שבת,25 במאי, 2013

ארוחת שישי במישור המשפחתי המורחב פנתה למזרח הרחוק, משהו פן-אסיאתי לתפארת מדינת ישראל. סלסילות האידוי נמלאו לחמניות תפוחות ומלאות בשני טעמים בטטה ובשר לבן, והיו גם נטולות תוכן. על מכלול ה-BUN מלוא הטנא קרדיט למושבניקים מחניאל. וכמו שאומרים BAU BUNS ?, באבוהה…באו!! (בשל הסתערות רבתי, נחסכו מכם התמונות הקשות…)

מעלה לעלה כוחנו עולה והשבוע פי שלוש, מכיוון שלמטבחי הגיעו דגמים (ודוגמניות) ראשונות של עולים חדשים לישראל: 1. פאק צ'וי סגול שהוקפץ עם סלט עשיר בשילוב קר וחם, מאודה וחי, צומח ומקרקר.

2. פאק בונג -,MORNING GLORY הוא מין ירק ירוק שמנתר ומקפץ ישר לווק, יחד איתו בשמן בוטנים, הולהטו פרוסות שום, ופלפל חריף אדום, רוטב דגים ומעט רוטב הוי סין (לו היית תאילנד…)/

העולה השלישי, הוא עלה שיעלה לגדולה. 3. תרד תאילנדי שנראה כמו עלה רקפת מוגדל. באידוי הוא תופס גמישות ואפשר למלא אותו בקלות. אצלי הוא הכיל שרימפס, עלעלי אפונה, מיקרו כוסברה, בצל ירוק, ג'ינג'ר, פלפל ירוק (BIRDS EYE) ושומשום. קושט בזרזיף אבקת יוזו.

הוא לא אווזי הוא ניגירי

יום שישי,1 במרץ, 2013

האואזיס הגלובאלי שלנו (ושל רימה) מרחוב טשרניחובסקי, ממשיך לספק תפריט אקלקטי ומשובח.
הפייבוריטים מאמש (שהוזמנו פעם נוספת כקדם-קינוח) היו הסרדינים המעודנים והסושי-ברווז עם הג'ינג'ר המעולה!! (הוא לא אווזי הוא ניגירי…)
גם כל שאר התפריט שנטעם היה גלגל ענק של טעמים מפה ומשם. והיא בכלל עוד שבוע בת שנה…. מזל טוב והמשיכי כמו שאת!

אואזיס

יום שבת,12 במאי, 2012


מזמן לא חיכיתי ללכת למסעדה חדשה בחיך דרוך. הפעם הקודמת היתה למזללה, אבל שם היתה ידיעה מוקדמת ליכולות. ובכן או אז (חמוד) הגענו לאואזיס. ההזמנה המוקדמת, בהתאם לחופשות הצבא ולוחות הזמנים של כלל המשפחה. הבטיחה לנו את "שולחן השפית" הצמוד למוקד פעילותה הקדחתנית של רימה אולברה, שתזכה לבריאות טובה , אריכות ימים ורווחה כלכלית.

היה לנו עונג רב והרגשה ביתית מכמה טעמים. הגישה ומנעד הטעמים היא בדיוק הקו שלעיתים, בימים טובים, מצליח גם במטבח האישי שלי, כמובן רק מנה או שתיים בכל פעם ולא בשלל המרכיבים והמנות המפואר שבאואזיס. הקירבה ליוצרת המוכשרת העניקה מבט חודר ליכולות, לריכוז, ולהתנהלות הנעימה בצוות אואזיס על אף המטבחון הקטנטן.
יש לה קו, בדיוק כמו שאני אוהב, שמסתיייע בחומרים, טכניקטות ורטבים מכל קצוות ועושה זאת בשכל רב וביד חכמה. במרבית המנות, בתיאורים הבאים לא עלינו על כל המרכיבים, אבל השתדלנו:

סלט הזוקיני, חדשני, קל, מרענן וטעים, קרוסטיני פטה כבד עוף עם ברנדי, שאלוטס וענבים צלויים על ענפי רוזמרין היה מצויין. יוניקו – הבצל הירוק העטוף בשר נהדר והיה חסר לנו (וקיבלנו) לחם לניגוב רוטב, האניטיאס (KLONE ) הנא במרינדת נאם פלא וחברים היה עדין, והיה כיף לראות את רימה חותמת לא מעט ממנותיה בפיזור "אבקת הקסמים" שהיא פרחים ורודים-סגולים.

אהבתי (ואשתדל לשחזר) מאוד את "פורציני המזוייף" (פטריות מלך היער ) במרינדה (עם יוזו?) ואח"כ על הגריל וחתוכות לסלט קטן עם פרמז'ן ופטרוזיליה . היה לנו גם דניס ברוטב ויאטנמי על סלט נבטים , מיקרו אמרטוס ועוד. בשר "טוקיו" מצויין עם איטריות סובה, אפונת שלג ופטריות אנוקי.
המנה הכי מנחמת (ועתירת פחימות ושומנים) היתה הריזוטו הירוק. שכללה אפונת שלג , אספרגוס וחמאת עשבי תיבול וקיבלה בסופה טאץ'-קישוט של רוטב אדום בקצוות (מיץ גזר מצומצם). עונג גדול.
קל היה להבחין שהכל מסודר ולכן קל לתקתק את המנות גם כשמהסעדה מלאה. מקווים שיימשך כך. שתינו ריזלינג גרמני ואספרסו (אין חלב) ודווקא 2 הקינוחים שבחרנו, עוגת הגבינה וסנביץ' גלידת מנטה (בין עוגיית שקדים בחלבון (?) היו כמה דרגות מתחת לרמה ולניצוצות של שאר המנות באואזיס., ויכול להיות שטעינו בבחירת הקינוח.
מצפים לביקור הבא.

-

hit counter script

אצות רצות בעולם

יום ראשון,6 במאי, 2012


בארץ היו וישנם נסיונות שאפתניים ומרתקים לייצר את מיני מזון עילאיים או לפחות יקרים מאוד וקשים להשגה. מספר קיבוצים בדרום ובצפון התנסו בעבר בשרימפס, לובסטרים וצלופחים בקיבוץ דן יש קוואייר (בעיקר לגוייים המבוססים) ובברעם התגלו לא מכבר ממצאים ראשוניים של כמהין. חוות סיקורה (SEAKURA) נמצאת כבר שנים במכמורת ומגדלת אצות הרצות בעיקר לייצוא. היו לה בעבר (אינני בטוח אם עדיין) צדפות אבאלון הנחשקות מאוד באסיה. חברות ומשפחה וקשר אישי הביאו לסף ביתי (ולמקרר) מארז (ייצוא) של מוצר מדף הנמצא לעת עתה בחנויות בריאות/טבע באירופה.
אפשר לאכול קר (מהמקרר) אני חיממתי קצת וכל בני הבית נהנו משני סוגי אצות אולווה ו-וואקאמה ( ULVA , WAKAME) עם איטריות שעועית (שלא משתלטות) ושומשום ורוטב פיקנטי עדין. בחו"ל זה נמכר במארז אישי של 125 גרם בכ-3 יורו. מיוחד, אך לא יקר במיוחד.יש גם מארזים משפחתי של קילו.

היו איולי 3 צנצנות

יום שבת,10 במרץ, 2012

מי שמעוניין להעניק לתבשיליו, סנדביצ'יו וסלטיו תוספת משדרגת יכול למצוא את החרדלים המשובחים ושמן הקלמטה של אוליה, וכעת גם השום והתפוזונים הסיניים. (זה בדוכן יום השישי בשוק האיכרים התל אביבי ובעוד אתרים מובחרים)

אנשי הזית, (כעת, בחנות קבועה בשוק המקורה) החליטו לא מכבר לשווק צנצנות קטנות ומאוד מאוד חביבות של ממרחי איולי. בשלישיה הפותחת איולי עגבניות שרי, איולי חרדל ואיולי (חלוד) חריף. לתיכוניסט שלי זה שידרוג מצויין. מחר לשנתי יקבל רוסטביף עם חרדל גרגירים של אוליה עם איולי עגבניות שרי. כל צנצנת בנפרד – 20 שקל, 3 ב-50.
לא המלצות חדשות, רק חיזוק ועידכון:
הרברט סמואל ממשיכה לשמור על מקומה הגבוה באיכות התל אביבית. מלא, טרנדי, טעים ובכל פעם יש יציאות מקוריות ומדליקות (סלט השרימפס הסגלגל, למשל) מהמטבח.
44 – צנוע, רגוע, צוות מטבח מצומצם, אבל הידיים של אסנת הופמן מביאות צלחות גלובאליות משובחות. הריזלינג בוא יבוא.

ROUGE et BLANC

יום שלישי,21 בפברואר, 2012

איזה כיף לגלות מקום חדש, עם שלל מנות מיוחדות שבכולן עונג מסויים. העיר ניו יורק השופעת ומשפיעה בכל טרנד עולמי, ובה פועלת פחות משנה מסעדת Rouge et Blanc. השף הצעיר (28) MATT ROJAS מפליא בשילוב המוצהר צרפתי-ויאטנמי, שהוא בעצם שילוב מזרח מערב בהיקף רחב. מי שאהב את המנעד של דיוויד צ'אנג במומופוקו לדורותיו, עשוי למצוא עדנה גם כאן, למרות שזה לא המשך או חלילה חיקוי. היינו 5 ושתינו 2 בקבוקי יין לבנים צרפתיים. שם המסעדה מוקיר את יינות צרפת ומתמקד אך ורק בהם. הסומלייר (מקום 8 בתחרות אמריקאית חשובה) עשוי להיטיב עם המקום ו"בעזרת או בניגוד לשם" ירחיב את היריעה עם סיוע גרמני, אוסטרי וניו-זילנדי. השגרירה ס' ובן זוגה א' הוליכו את המצעד לתפארת פודהה, פמלייתו והאנינות חובקת העולם:

Razor Clams, Charred Leek Confit, 13
Shaved Octopus, Pennywort Vinaigrette, 12

Fried Brussel Sprouts, 6
Green Papaya, Whole Fried Shrimp, Curry Vinaigrette, 13

Whole Fried Rouget, Nuoc Mam, Fine Herbs, Glazed Peanuts, 15
Vietnamese Sausage, Rice Noodle, Pistachios, Onion Vinaigrette,13

Hamaci Grapefruit, Black Truffles, Soy Jus, 18

Bone Marrow, Baby Octopus, Pickled Plum, Shaved Fennel, 14

En Papillot , Forest Mushrooms, Soy Garlic Butter, 15
Five-Spice Oxtail, Braised Daikon, Turnips, 15

Whole Roasted Squab, Duck Confit Bread Pudding, Walnut Butter,
Wild Huckleberries, 45

Fatty Lamb Ribs, Mustard Marinated w. Eggplant Confit, Charred Peppers, Roti, 28
Caramelized Foie Gras, Peaches, Cocoa Nib, Vanilla Bean Ice Cream,19

Formage du Jour , 12

כדאי לציין שמדובר במסעדה שגרתית למראה, לא הוד והדר לה, נראית כמו המון מלכודות עם מחיצות אסיאתיות וכתמים אדומים נוסח שנות ה-80.
ועוד כמה הערות. מי שלא אוהב שהאוכל שלו שולף ציפרניים וזוקף מקור שלא יזמין את היונה, שמגיעה, נקייה מקרביה (טעימה) אך בסגנון עדות המזרח (הרחוק) מזמינה לתפוס ראש ועוד…
הקבב הויאטנמי מיוחד, והטוויסט היה מקלון הליקריש עליו הוגש (תחליף קנמון…)
מנת הספיישל לאותו יום היתה כרוב ניצנים, שהיתה אחת משלוש הגירסאות הטובות של ירק/פרי? זה שאכלתי. (מומופוקו ואסישברטליין)
הפתעה חביבה ומתוקה ציפתה לנו בקינוח: כבד אווז (מקורמל) עם אפרסק וגלידת וניל – היה נהדר.
המחירים, המצויינים לצד המנות, נוחים ומהווים תמורה מצויינת עבור חופן הדולרים שלכם. נסו ותהנו.

www.rougeetblancnyc.com

לא אומרים YUMMMMERRR על כרובית

יום ראשון,6 בנובמבר, 2011

כאמור העבודה יושבת במרכז השולחן ודוחקת מעט את קצב הדיווח. ולפיכך ניצלתי שבת גשומה ואחרי מבחר ממולאים לערב שבת, קצת פנאי למבזקוני איכות וחוויות ממקומות ראויים יותר ופחות שפקדנו באחרונה:

האורח של השבוע שעבר הוא בחור מקסים ואלוף העולם במשחקים, נעים, מנומס ואורח למופת. הרקע שלו, מהבית האמריקאי גרם לאי אילו ליקויי תזונה קלים, הוא ממעט בירקות כמעט לחלוטין, מספר בהומור יבש שאת הויטמינים והמינרלים הדרושים לו הוא שואב מכמויות עתק של "דוריטוס" המזון העדיף עליו (כל זמן שעלי קרוואן – אבו-חסן אינו בסביבה, או כך לפחות נעים לנו לשמוע…) בכל מקרה בחסות ובסביבת העבודה של פודהה הוא אוכל  או לפחות טועם הכול.

התחלנו בטאפאס בנמל לבירה וריזלינג מול הגלים, מייק אכל בהנאה משולש ביקיני (טוסט בניחוח כמהין) וזו לא חכמה, וגם כרובית (מס' 1) . האורח זכה לסיור היכרות קצרצר במכמני השוק המקורה והמשכנו ליעד המרכזי סמוך לשוק הכרמל, הבאסטה, גם כאן אפשר לסמוך בעיניים עצומות על מוצאות המטבח. היה נהדר אם לא למעלה מזה. גם בהיעדרם של בעלי הבית. מייק התענג (?) על כרובית פיקנטית (מס' 2) ונכבש בקסמיו של בורקס הסרטנים, עד כדי הוצאת YUMMMMMER מפיו, שהוא הביטוי העילאי לסביאות ושביעות רצון מאוכל ומשקה. (בפעם הראשונה, לפני כעשור, יצא היאמר אחרי טעימת אייסויין ריזלינג גרמני משובח). לטעם  המשובח בבאסטה יש תג מחיר לא נמוך, ומי שמוכן להעתיק את מעותיו לקופה ייהנה מאוד.

עקב חיבה מיוחדת של האורח ושלנו לפילים קפצנו במהלך אחד מימי העבודה למסעדת הפיל, המאוד קרובה לליבנו ולמשרדנו. המקום, העומד לפני מהפך נד"לני (וסגירה?)ידע ימים הרבה יותר יפים מבחינה חזותית, אך אסכלתו הפחמית עדיין (ברמה) גבוהה. מייק מאוד אהב בשר, צ'יפס וחומוס. הקבאב שלי היה בסדר גמור.

היינו בארוחה תל אביבית טובה מאוד באווירה מיוחדת בגינה באחורי הבית בנחלת בנימין 29 . שם מפעילה אסנת הופמן את מסעדה 44.  רוח צעירה ולא מחייבת, שירות נעים ומחוייך, שכל מגדר וג'נדר יחוש בנוח, ומעל שורה מנעד קולינארי רחב וקולע. מזרח תיכון ומזרח רחוק אצלנו בחצר. היינו 7 כולל האורח ובדקנו את כל התפריט (למעט מנת פסטה אחת) , הכול היה טוב ולמעלה מזה.

באבוה באו ביי וגם ראמן

יום שני,31 באוקטובר, 2011

ככה זה כשעובדים, צ'יק צ'אק חולפים השבועות ועוד שנייה אנחנו בחודש רענן וסגריר. הייתי בחו"ל, מעט מהחוויות בהמשך, ואירחתי בארץ נציג חברת המשחקים הגדולה בעולם לכשבוע.

תוצאות ישירות בתחום העיסוק עדיין רחוקות, אך בכל מקרה אורחי ואני סעדנו היטב, וגם המשקל קיבל תוספת, לצערי. מיעוט הזמן הפנוי והפעילות לא תרמו באגף ההוצאות, ברם כוחותינו שבו בשלום לבסיסם ולהקפדה יתרה על אורחות החיים.

בדרך ללוס אנג'לס לתצוגות, פגישות ופרזנטציות אצל חברות הצעצועים מספר 1 ו-3 בעולם, עוצרים בוונקובר. שילוב מקסים של אורבאניות וטבע, שפע תרבויות והיצע מעורר קנאה של מטבחים בעיקר בסקצייה האסיאתית. היינו בסינית מודרנית   BAO BEI חביבה, נעימה ולא יקרה בצ'יינטאון. הישיבה אגבית, הקהל צעיר והאוכל טעים.

ראמן מצויין היה בדיוק הדבר הנכון , במרקמים הנכונים ובטמפרטורה הנכונה, וגם מאוד קרוב, אחרי רכיבת אופניים והקפת סטנלי פארק המאוד יפה . הלכתי על המנה החריפה יותר ולא צ'טערתי.;Kintaro Ramen788 Denman Street

לדאבון ליבי הרב, הלכו לטימיון תצלומים וזכרונות עסיסיים, פתקי עבודה ומיילים וכמובן טלפונים ותזכורות שניטלו ממני בהיגנב האייפון.

כאמור שבנו למולדת, הצטיידנו באמצעי צילום חליפי ועל הסעודות המשובחות המקומיות בקרוב.

מיקרו חציל תאילנדי (זו התשובה)

יום חמישי,26 במאי, 2011

בצילום: מוקפץ  עם קטעי אפונה צרפתית, ג'ינג'ר כבוש, שום, סויה ורוטב שרימפס תאי חריף.

לפיצפון יש נוכחות גרעינית רבה מידי לטעמי. נרכש אצל נועה ושלמה אברבנאל, (תאשור) בשוק האיכרים התל אביבי.

חסת משי ברוטב קוריאני

יום רביעי,5 בינואר, 2011

"פרחים" שלמים של חסות משי מעודנות (כרמל יבולים) נשטפו היטב ב"טבילה" המים, יובשו כראוי והונחו על צלחת הגשה רחבה.

 לתוך מיכל קטן של מעבד מזון הנחתי 4 כפות קימצ'י מוכן*.(כרוב סיני כבוש בסגנון קוריאני) , כף וחצי מיונז ו-2 שיני שום מקונפות (שום קונפי). הלהבים עשו את שלהם והרוטב פוזר באורח שוויוני.

לעיטור והקרנצ'ה הוספתי 3 כפות בוטנים קלויים וקצוצים.

ועד שיגיע השלום גם בין הקוריאות, טוב שלפחות מתגלים אפיקי שיווק לתעשיות הביטחוניות שלנו…

בני הצעיר, שעל פי רוב נאלץ לטעום מהסלטים, גמע את הסלט בחדווה ושקיקה רבתי.

* המתכון המוצלח שניסיתי הפעם היה "מהיר" על פי נירה רוסו. ראיתי ברשת גם משהו שנראה מעט יותר אדום ואוטנטי, אבדוק בפעם הבאה.