ארכיב לחודש אוגוסט, 2009

קומו שצריך

יום שני,31 באוגוסט, 2009

מים בשפע והרבה ירוק סיפקו לנו את מנת השלווה והנופש הרצוי, בחלקו העליון של המגף האיטלקי, באזור לומברדיה זרוע האגמים. על ארוחת ה- LOW CALORIE של אל-איטליה אין להכביר מילים. פריכית האורז לא הייתה פריכה או טרייה וגם לא טעימה. הירקות לא משהו, אבל את יתרות הקלוריות חסכתי למטרות ראויות שיפורטו להלן.

אגם קומו הוא שכיית חמדה בעלת שתי רגליים,מעין האות Y הפוכה. שבחלקים רבים כדאי להעריך בראייה בלבד מכיוון שלא תמיד מותרת השחייה בשכייה זו. הנופים משגעים, גלויה אחר גלויה בכל כיוון שמביטים. עיירות וכפרים מפוזרים על גדות האגם ומורדות הגבעות, והכול מזמין ורגוע. יש בתי מלון בכל הדרגות, מהוסטלי נוער ועד טירות ספא. האוכל שפודהה טעם מסביב (או לפחות בסביבה הקרובה לקומו) היה סביר בלבד. הפיצות למי שחייב את האמת שלי בנוגע לאבות המזון, הייתה טובה, אך טובות כמוה וממנה אפשר למצוא גם כאן בתל אביב.

 במסעדה בכפר קטן מעל TREMEZZO על מרפסת עם נוף משכר אכלנו אוכל כפרי חביב עם ביסטקה סבירה. את מנת היום כבשה הפולנטה עתירת הגבינה המקומית שעוטרה בפיסות שום מטוגן, תענוג גמיש ושמנוני.

dsc00146.jpg

Polenta ala-kef-kefuck

כשעה –שעתיים מאגם לאגם. איל סולה די ראנקו   IL SOLE DI RANCO צופה במדרון קל על אגם מג'ורה. למלון הרלה-שאטו של משפחת ברוולי מסעדה משפחתית מעולה הפועלת מאז 1850!  כעת מוביל אותה השף דווידה ברוולי, השומר על כוכב המישלן שלו בצדק רב אם לא למעלה מזה. ארוחות הקיץ נערכות בחצר, תחת סככה מוריקה. ועל חלוקוני נחל קטנטנים מהדסים המלצרים הלוך וחזור, עם כל המנות, מנות הביניים וההפתעות הקטנות והחביבות. בסעודת הערב המוקדמת אפשר עוד היה להשקיף על האגם מבעד למקלוני הגריסיני ומגש הלחמניות השופע מבחר.

 bread.jpg

התחילו מאוד לעניין, מנה מופלאה בסגנון המאוד חביב על פודהה. קארפצ'ו של שרימפ עדין, "מודבק" על הצלחת ועליו שמן זית, מכוסה לחלוטין בהמון ירוקים ועלים, איזה אגוז או קירמול בשביל הקרנץ', פיסות קטנות של איזה ירק ופרי, רבע גבעול אספרגוס וביסק כתמתם עוטה קצף לגיוון מרקמים. מנה מעולה. בתפריט :

dsc00161.jpg

Scampi Carpaccio with crunchy Bread and Bisque

עוד מנה מנצחת של פסטה (ביתית כמובן) עם עגבניות, בצל, צנוברים, איזו תקצופת מוריקה בכפית הנלווית, ובעיקר סרטן עכביש או משהו דומה שכנראה הגיע מהאגם הסמוך (או מהים). מנה מושלמת של פסטה ים תיכונית. וכך קראו לה יוצריה:

dsc00162.jpg

Tagliolini with Spider-Crab, Courgettes Pesto Sauce.

היו גם קדם קינוחים ופטיפורים בשלישיית מגירות שקופה, שמהם אציין בחדווה את הטראפל שוקולד לבן וליים. גם בקינוח (העיקרי היה ) אא"ט רוטב שוקולד לבן על "ספוג" עדין קליל ומשובלל לצד סורבה טעים של  אפרסק. מנה מצוינת לא כבדה מידי. שחתמה ארוחה וחופשנת בצורה ראויה.

עמוד האש והבשר אשר לפני המחנה

יום שבת,22 באוגוסט, 2009

שווארמה אמיל הוא אחד הצירים המרכזיים במפת הדרכים הפודהיסטית. ב"ב יודעים היטב שבכל הליך התכרמלות, משום מה, תעבורנה  רוב הנסיעות לצפון בכוכון החביב (שסביבתו השתדרגה ויזואלית בשנתיים האחרונות) ויש בו את השווארמה הטובה ביותר ביקום, כפי שנבדק בחיך ובמערכת העיכול הפרטית שלי. עדיין לא מצאתי טוב ממנו, אבל אני לא פאנאט ומדי פעם מוכן לנסות (ולהביא דיווח). הרכב הבשר ורמת עשייתו מושלמים, וגם למי ששם את עינו בצלחת (כמוני) ומתעלם מהפיתה יש בליווי הטחינה, הכרובית המכורכמת עונג רב.

בביקורנו האחרון בחיפה (דרך  אלנבי 33/רח' הציונות) צילמתי את ציר הבשר ומה שראוי להתכנות – העמוד הראשי  עליו  משופד הבשר לגווניו, אולם עם הגיעי למשכנות פודהה אשר על גדתו הצפונית והמוריקה של הירקון, וליתר דיוק, בחשכת הלילה הגיחה מעבר לחלון יד אלמונית ונטלה את הקודאק החביבה והפשוטה שלא הספיקה לשרתני, אף לא שנה. הצילומים מעלי הגירה נותרו בידיים ערלות.

אם במקרה נתקלתם בבלוג פודיהיסטי מתחרה, עם צילומים של צלחת (מותחלת) של שווראמה ועמוד כרסתן של שווראמת-על, דעו לכם שזה לא האוריגינל ושובו הביתה מהר… ובהזדמנות ירוקה זו ברכות לעובדי אמיל, אוהדי מכבי חיפה על הדרך הנאה בה החלו את דרכם לליגת האלופות.

אל באבור 2  

אין ספק שחוסאם איש נבון ביותר. המיקום החדש והאסטרטגי על פי כביש 6 הינו שיחוק. ישבנו שם בצהרי היום, חזינו בכל הפולקלור המילצורי המזרח תיכוני המוכר והחביב (בעיקר אם אינך מתכוון ליפול על צווארו של איזה כבש או לפרוץ בריקוד קנקן…), אבל זכינו בסעודה משובחת ביותר, על אף שבעלי הבית נעדרו (ככל הנראה בא"ב 1, או באירוע שפים בתל אביב ). הסלטים היו נהדרים; למעלה מתריסר נחתו על שולחננו, 10 הייתי מזמין שוב ושוב, מבחינתי אפשר לפסוח  על העגבניות עם הפטה/חלומי (או שכמותן) ותערובת החצילונים המוחמצת. נהננו מבמיה עדינה, עילת' (עולש או תרד בר?) מעולה והגוורדיה השגורה. הפיתות התעכבו מעט , אך מטעמים פודהיסטים זה היה רק לטובה. הקבב החלבי עדיין מנה מצויינת והצלעות היו לדוגמא לדורי דורות.  

 

סלק חומד לצאן

יום שני,17 באוגוסט, 2009

dsc02831.jpg

"ניסיון מדהים, ממש כוכב" (על פי 4 הראשונים שטעמו) עם חומרים מוכרים ומוכחים שהתחברו ובגדול מעבר לערכיהם התזונתיים הבסיסיים:

חסות תלתלים, גרגר נחלים, נבטוני חרדל וקולרבי, פרוסות דקות של בצל ירוק, גפרורוני פיצנוניות, היוו את מערום הבסיס. עליו הונחו פרוסות דקות של סלק מבושל כשעה ומקולף. וגם מעט פרוסות של בצל אדום.

למקבץ הירוק-ורוד -סגול  טופטף רוטב שהורכב כך:

  • 3 כפות מיץ ליים או לימון טרי
  • 3 כפות שמן זית
  • 1 כפית שמן כמהין או אגוזים
  • חצי כפית צ'יפוטל מעושן קצוץ
  • מלח ופלפל שחור

על הרוטב נפרסו פרוסות דקות של גבינת, סנט (משהו) בצורת גליל של "צאן אל" מציפורי.

ON TOP  הומטרו על כל מנה ככף של שברי שקדים או אגוזי מלך ופקאן קלויים.

זוקיני בביקיני

יום חמישי,13 באוגוסט, 2009

 zukkini-in-bikini.jpg

נבטי צנונית, נבטי ראשאד, נבטי קולורבי ,אנדיב פרוס, עלי ריג'לה, בצל ירוק, רוקולה  או עירית וכל מצע ירוק מצוי ומקובל יכולים לשמש כרי דשא ובסיס שילוח לזוקיני המוקפצים.

כ-8 זוקיני ירוק כהה פרוסים דק מוקפצים בשמן זית בווק או בתבנית בגריל או בתנור עד שמקבלים חריכה-קירמול- צבע נאה.

לצורך הרטבת הירוקת לעיל  שילבתי 4-5 כפות יוגורט סמיך (כבשים צאן אל למשל), כף שמ"ז, 2 כפות רסק פלפלים של OLIVE , כפית טבסקו, 2 כפות נענע קצוצה ומלח.

לעיטור הובזקו שומשום שחור ולבן. הסיכום נעים, טעים, קיצי, קליל ובריא.

רק מהים ולא רק

יום ראשון,9 באוגוסט, 2009

 

 

       

רק מהים

עוד מקום פשוט במובן הטוב של המילה. המיקום מפחית האוברהד, ובסופו של דבר מתגלגל החיסכון לארנק הלקוח. החשבון נמוך ממקומות אחרים (גם ללא הנחת הפתיחה, עת היינו שם לפני מספר שבועות). העדר גינונים מיותרים ואוווירת החוף, נטול המזגן, הישיבה ה"קיבוצית" משהו (לדוגמא) דווקא תורמים לתחושה הכללית שבאנו לעבוד ולא להצטעצע או להתיימר. בוחרים מפירות הים והעונה מוסיפים דגים מהויטרינה, מחליטים על  אופן הבישול (טיגון, פלאנצ'ה, גריל או תנור-טאבון) ונהנים. כלי האוכל חד פעמיים מידי אך מתמחזרים.(דרך שלמה/סלמה תל אביב)

אורי בורי

הדגים והפירות הים עדיין טריים ומוקפדים, אך משהו בברק הכללי הזכור כל-כך לטוב מהעבר הועם. האוכל טעים, אבל נראה שהמקום, ולא רק תקלופת הקירות זקוק לריענון וזריקת מרץ. פה ושם עדיין יש מנות פשוטות ומדליקות עם 4-5 מרכיבים המשתלבים בהרמוניה (שרימפס ושעועית בפירורי לחם לימון ושום) אך פייבוריט מהעבר  סרטנים ואצות בשמנת היה כבד ונטול חן. (רחבת המגדלור עכו)

רובן

100_2281_s.jpg

סנביץ רובן בקר

צילום של "אלף" שכבות עדיף על הכברת מילים. עברנו ולקחתי כמה סנביצ'ים שכאלה עם קורנישונים מפוללים וחמודים, הגברתי בחרדל ובחזרת-מיונז וגם במנה הרגילה של 200 גרם קורנד ביף (על המשקל) באנו על שביעות בטן ורצון מלאות. שיחזור החוויה שמעבר לאוקינוס.(רחוב יהודה הלוי, כמעט אבן גבירול תל אביב)

hit counter script

פיצת מעבר בגוסטו

יום שלישי,4 באוגוסט, 2009

100_22751.jpg

אם לא לקינו בהבנתנו הרי שגוסטו עוברת ממש היום או שכבר עברה למשכנה החדש במורד המערבי של שד' חן (משכנה של המנוחה כנאפה). אנו הספקנו למצוא אותה במיקום המאוד ייחודי בתוככי חניון הרחוב הנציב  (קרוב לשד' יהודית). הלוקיישן ההזוי משהו לא פגם בהנאה שלנו ואולי הוסיף מימד הרפתקני. פתחו לנו שולחן, פשוטו כמשמעו. הוציאו לחניון שולחן וכסאות, ישבנו והזמנו. לקחנו מש"קלים ולמברוסקו (שלהלן ייקרא גזוז-מיץ פטל למותרי אלכוהול). הזמנו שני סוגי פיצה פיצות: ג'מבון קיווי – פיצה עם רוטב עגבניות טריות, מבחר גבינות, פרוסות שינקן, ובמרכז חלמון נא ופיצת פנצ'טה פטריות . שתיהן טעימות מאוד ועשירות במרכיבים ויושבות על בצק דק, פריך טעים ומאוד מיוחד, שיש בו משהו מקורי שלא עמדתי על טיבו. אמצעי ההגשה מקוריים, בעיקר בהתחשב בלוקיישן. הפיצות נתונות בנייר (הסופג מעט מהשומן) ומוגשות במגש מתכת ומונחות על כן "איקס" (בד) נפתח. המחיר (68 ₪ לקוטר 32 ס"מ/ 87 ₪ ל-40 ס"מ) ממש לא מציאה. הנוער מדווח על פיצות רבות בחצי המחיר ומטה, אולם לחיכו של פודהה מוכן לספוג את העלות הבאה עם האיכות הכול כך ניכרת. התפנקנו גם בסלט ירוק וחביב עם גבינה מלוחה ושבבי פקאנים מסוכרים. נבוא לבקר גם במשכן החדש והסולידי יותר.