FOODHA'S GOURMET DIET

מי מכיר "חיה" זו?

רק היום התוודענו ומחר כבר אכין איתה משהו…

איך קוראים לזה ומה יעלה בגורלה…

ענו בתגובה או השארו איתנו.

הציר המרכזי נושא הבשר נמצא בחיפה, די בתחתית אך בשיא הגובה, בכיכר של שד' הציונות ואלנבי, ממש בפאתי ואדי ניסנאס. אשתקד כשעברתי בציר התנועה בין תל אביב למחנות הקיץ צילמתי תמונות נוטפות שומן כבש ועסיס עגלים, אולם יד נעלמה (של פורץ) גנבה בחשכת (אותו) הליל את המצלמה. שבתי כמובן לשווארמת אמיל לתענוג הבשרים. מחשש שהשודד ישוב למקום הפשע, מיהרתי להעלות עדות המובילה את מצעד השווארמה של פודהה.

יולי הינו עונת הליצ'י וגם תחילת עונתו הקצרה של הליים הישראלי. לפיכך הוחלט במעבדות פודהה לעבור לשלב הניסיונות בבני אדם, ולבדוק את רוטב הסלט העונתי המיוחד. לצורך כך יש להצטייד: 

• מיץ מליים אחד טרי ועסיסי
• 2-3 ליצ'י קלופים ומגולענים
• שן שום
• ג'ינג'ר טרי קלוף (בכמות של ש"ש*)
• כף רוטב חריף-חמוץ-מתוק  תאי או רבע פלפל חריף ללא זרעי פורענות.
• כף סויה
• 3 כפות שמן תירס./בוטנים/חמניות
• כפית שמן שומשום קלוי

 הכול מעובד מזונית או מבלונדר ואח"כ מסונן במסננת. (אפשר להכין ולמקרר)

•  2- 3 כפות שומשום לבן/שחור קלוי במחבת.

 במעבדה שלנו הוחלט לחלוט  כ-300 גרם שעועית ירוקה ואחריה 3 קלחי תירס מתקתקים.

• השעועית נחתכה לפיסות של כס"מ וחצי וגרעיני התירס הופרדו מקלחיהם.
• נפרסו פטריות (שיטאקי) והוקפצו במעט שמן ומעט מלח עד שנצלו-יובשו.
• הירקות והפטריות הועברו לקערה מעליהם הרוטב והשומשום לעיטור.
• הוגש עם איטריות ביצים מהירות הכנה.

חג האסיף יחול רק עוד חודשיים, אבל גם אנחנו התאחרנו מאז נפתחה אסיף ברחוב לילינבלום ורק עתה ביקרנו לראשונה. המסעדה מוגדרת ואכן מעבירה את תחושת הביסטרו, מקום קטן יחסית, נעים ונוח אך לא מפואר, כך שתיירים יחושו בנוח לצד תל אביבים בקצרים וכפכפים.

במטבח ידיים וראש נשי ששומר על דיוק ועידון משהו, אף על פי שבכל מה שטעמנו היה איזה טוויסט קטן, לפעמים כמעט ונעלם, של איזה ירק ששינה את צורתו ומרקמו, איזה ממרח (מפול?)  פוקצ'ת ("אייל שני-רפי כהן") חביבה, לחם אגוזים  טוב ולחמנית סלק אדמדמה. הכול מדויק וטעים מאוד כמו מטבח ביתי מושקע ומשודרג.

 תחושתי שבמידה וגבר היה השף או הטבח המוביל היו הקצוות קצת יותר "פרועים" לכיוונים חריפים-חמוצים-מתוקים, אבל אולי זה רק בגלל שישבתי מול המטבח וראיתי את ההתנהלות הרגועה והמיומנת. של העושות במלאכה. (ואולי זה בכלל האופי הנשי היותר יסודי ומאורגן ופחות  לוחמני, תחרותי …)

אהבנו את הפתיחים הקטנים, ברוסקטות לתפארת, נושאות מרכיבים משובחים שמתחברים היטב, עלי גפן ממולאים בדג על הגריל, מקסים לטעמי! (ובנוסף- טעים ודיאטטי). סלט עם סבידה או קלמרי וסלק שהיה טוב, החייל נהנה מאוד מפפרדלת הטלה, דקות ספורות קודם לכן קיבל דיווח שהפסטה טרייה שבטריות ונמתחת במכונה רגעים לפני ההכנה.  כן אכלנו מנה מאוד אסטטית ולא פחות טעימה ומגוונת של פילה דג (מוסר) עשוי במדויק על ריזוטו שחור לצד לוכסני/שביבי אספרגוס ונקטרינות חמצמצים, שהיו מעולים.

גם בעניין הקינוח –  עוגת שקדים עם גלידת וניל ומין קומפוט קל של פירות יבשים – לא נם שומר ישראל על משמרתו.

הספקנו להחליף מילות נימוס עם "קולגה" מימי המזכירות הארצית של תנועת הצופים ובדרך החוצה להמליץ בכל פה על "הכול" לשכנים ובני דודים של שכנים משכונת הילדות. נוסטלגיה מעודכנת, חגים וזמנים לששון.

זו הטובה שאכלתי בישראל, השבוע בתל אביב רבתי, היכן?

מדובר בפורטרהאוס.

תשובות יתקבלו.

עיר אורבאני ואחותו הגדולה (כנראה) בילו את חופשת הקיץ שלהם וטעמו ממדשאות רמת אביב גימל. בדיוק הבוקר, אור ליום שני, בסביבות  7 בבוקר ליחכו השניים את מרבד הדשא ברחוב בראזני 5 .

אכן תמונות חמורות.

שוק האיכרים, יום שישי בבוקר המוקדם. שני צעירים בדוכן חדש, פורקים מקפיא ומתארגנים. אני מבטיח לשוב אחרי ההליכה לאורך חוף הים התל אביבי. למזלי כך עשיתי. מרכולתם אחת ויחידה - שלגוני "תערובת" פירות פשוט אדירים, מפירות אמיתיים (שאת חלקם אפשר ממש להרגיש ), מיצים וסוכר. כל שלגון ,הם מעידים, 102 קלוריות של עונג צרוף במרקם משתנה. "ארטיק" הבוטיק עונה לשם "סלטה", שלגון-על משובח. צפויה להם, להערכתי, הצלחה רבה מאוד, אם רק ימשיכו להקפיד על המוצר ויכלכלו את צעדיהם בתבונה.  בקרוב, הבטיחו, תהיה למוצר אריזה מודפסת וצפויה כניסה לרשת חנויות.

כל ארבעת הטועמים התלהבו מאוד. אישית נתקלתי רק בחו"ל במוצרים מקטגוריה זו, של שלגוני פרמיום על בסיס פירות שאינם סובלים מתיעוש יתר. יתרון ה"סלטה" היא ברעננות השלגון ושילוב הטעמים בכל לק וביס. המחיר 10 שקל לשלגון אחד ו-45 לחמישה.

די קשה היה למצוא בשר עוף ומוצריו טריים ואורגניים כאן אצלנו בתוככי הקרת. לא עוד. זה כשבועיים יש אספקה שוטפת (טרי כל שלישי וחמישי) של מגוון נתחי תרנגולות; ניסיתי שניצלים וכרעיים ושלשום פניתי לכבדי עוף.

המתכון שנבחר נסמך על זיכרון טעים מתחילת ימיה של "שילה" מבן יהודה, שם הוגשו כבדי עוף עם תבלינים 'תימניים' אם ז"אמט*:

חצי כפית חילבה טחון

רבע כפית כורכום (או קארי צהוב)

רבע כפית זרעי שומר כתושים

רבע כפית כמון

מלח ופלפל שחור טחון טרי

500 גרם כבדי עוף חצויים לאונות, נקיים מגידים ופרפראות ויבשים.

3 כפות קמח ל"פידור" הכבדים.

בצל-שניים פרוסים ומטוגנים בחמאה, או שמ"ז או שומן אווז.

אם ביד המקרה או בכוונת מכוון לקחתם את המלצתי והעשרתם את מקררכם בחמאת "אשירה", זהו השלב שבו מאוד כדאי להביאה לידי שימוש!

 במחבת המשומנת מטגנים גם את הכבדים המקומחים עד שהם עשויים כפי שאתם אוהבים. אני זירזפתי בתערובת בתבלינים. אפשר להסתפק במלח ופלפל שחור.

 *זכרוני אינו מטעני, וגם אם כן זה יצא נהדר.

אחרי כחודש של מתח מול המרקע הצבעוני והמרהיב עם צעקה וקריאה פה ושם, הגיע לי בדיוק בזמן מועדון לילה שהצחיק אותי מאוד, בעיקר יובשנותו והכיוונים המאוד מקוריים של אבי אטינגר. ברם, שיא השחוק והדמע התרחש אמש מול מירי ומרעיה. (אחד העם 101) בני הצעיר ואנוכי פעינו וגעינו מצחוק ודמעות, לא פעם.  לא כאן המקום להתעמק בהיבטים קולינריים, דיני כשרות וביקורת מסעדות במסה, כפי שבאו לידי ביטוי בפרק השני.

מאוד משעשע ומומלץ, כל שני ב-10, עד הפרק השלישי, צפייה ברשת.

שלום על-לחם. תצוגה מדהימה באיכותה נגלתה לעיני במקרר שמול פינת הטעימות בבר לחם  הנאות-אפקי. במקום חמאה או שתיים יש במקום כ-16 סוגי חמאה. התעניינות וקצת שאלות הובילוני למקצה טעימות, וכוח העמידה שלי הוטל בספק חלבי-שמנוני וענוג.  בר לחם חברו למשווק-יבואן של חמאות פרימיום מאירופה: חמאת פארמג'ן וחמאת כמהין מאיטליה, (משתיהן טעמתי והן ראויות בהחלט) חמאת עיזים הולנדית, חמאות מומלחות ו"מתוקות" ומבחר עילי צרפתי שעד היום צריך היה להגיע לארצות המקור כדי להשיגן, וגם שם לא בכל סופר כמובן.

לפני שהציגו בפני את המכלול בחרתי חמאה צרפתית, כך סתם. ECHIRE שמה, ושיטוט גוגלי קל הבהיר שמדובר ככל הנראה בטובה בעולם (או לפחות כמה אושיות , סבורות כך). בעבור 35 שקל מקבלים 150 גרם ממה שעושות פרות במחוז ייחודי בצרפת, שמרבית התוצרת 85% נשארת בצרפת, וג'ואל רובושון מעשיר (רק) בה את רסק תפוחי האדמה שלו בדרך לפיסגת הפירה.

מקווה שרבים יבחרו לעלות על דרך הפרימיום , כדי שהמבחר יישאר ויתרחב, כי לצערי האישי, רק מכפות ספורות בשבוע אוכל להשתמש. ניסיתי בהצלחה – בצהריים של פורענות קלה-  פירה (תפודי ראטה) עם כף אשירה.