שני צרורות של אספרגוס, לבן וירוק מאודים, גררו את התצורה הבאה, שהונחה על אפונה סינית מאודה( לא בועז…), עגבניות שרי וטבעות בצל סגול.
משקלה הסגולי של המנה גבר בויניגרט של שחקני חוץ חזקים: כף מיץ לימון, 2 כפות בלסמי תאנים (ארה"ב), 4 כפות שמ"ז, מלח אטלנטי וחרדל סגול (עם ענבים מצרפת).
איזה יופי, יש שוק איכרים קטן ואיכותי גם בתל אביב. יש בליבי תקווה עמוקה שכיסי האיכרים, המוכרים והמארגנים התמלאו קצת, כדי שיהיה לזה המשך, מגיע להם ולנו. (אני את חלקי תרמתי בכיף, רשימה בהמשך) הניסיון המרשים הקודם היה אצל ארז קומרובסקי ברמת החייל ולצערי לא האריך ימים.
השוק הקומפקטי, מוקם בנמל, מול האנגר 11 ומתחת מתחם ג.יפית. את הצפיפות הקלה, אני מניח שיפתרו בקלות בהמשך, לי לא היה ברור אם השוק נפתח ב-8 או ב-11 בבוקר (שישי). הגעתי בעשר וחצי והיה פעיל ומלא וענה לרוב הציפיות שלי. המארגנות, על פי חיפוש שלאחר מעשה, הן מיכל אנסקי ושיר הלפרין, הטיבו לברור את המשתתפים ומדובר בליגת על, תוצרת איכותית שכבר הספקתי להכיר בחנויות מובחרות, ושמחתי מאוד לפגוש בנפשות הפועלות, בעיקר כשמדובר באיכר, רעייתו או בנותיו ובניו.
מה ראיתי ולא קניתי: מבחר גדול ממיטב ה"לחמים", סנביצים עם בשר פרוס (שנראה מעולה) של "בשרי", קפה אורגני (?) שמן זית ומוצריו של "אוליה", פרחים, תותים מגידול מיוחד, גבינות "ברקנית", אספרגוס וירקות, יוגורט עם גרנולה שנראו נהדר (ונדמה לי שרכשתי אצלם מלפפונים חמוצים טובים ביותר), בירה, עוגות ועוד קצת.
ראיתי והצטיידתי בעגבניות "תמרי לב אדום" ממושב תקומה. פטל ואוסנה מ"שעל" בגולן, דובדבנים מעין זיוון. התרגשתי קמעה לפגוש באנשי בן-דור המפליאים לגדל פירות מעולים. משם נטלתי שזיפים קטנים ומתוקים ושזיפים גדולים בשם אדום בשר (?), משמשים בטיב וטעם יוצא דופן, ובכלל טעמתי מהם (בעבר) גם אפרסקי -על (שטוחים ואחרים) כך ראוי שלא להחמיץ את דוכן בן דור. לטובת ארוחת הצהריים הטיבו- עם בני ביתי- היזמות שהורידו מהויה דולורוזה, ואני מקווה שלא בדרך חתחתים את חומוס לינה. חיסלנו כלי גדול בצהריים, הבנים עם פיתות ואני עם פלחי קולורבי, מלפפונים חמוצים וכרוב כבוש. חתמתי את צמד סלי בתנובת "כרמל יבולים" מהיוגב, עוד "כוכב" בעיני לפחות שכבר הרבה זמן רציתי לבקר בעמדת המוצא, והנה הקדימו והגיעו אלינו. רכשתי נבטוטים מעורבים, נבטי קולורבי , נבטי רוקט ונבטי חרדל וגם עירית ומנטה.
לצערי קראתי את הכתבה המקדימה ב"הארץ" רק לאחר הביקור ופספסתי את מגדלי תפ"א מהבשור, פספוס שלא יחזור בעתיד. זה תחום שראוי לשיפור,( ואני עדיין מחפש לגוון עם הויטולט הסגולים שקצת נעלמו, כמו הופעת האורח של הגזרים הצבעוניים ועוד שכיות…)
לסיכום – מיטב המחמאות על היוזמה והביצוע, ונקווה להתמדה בקרב כל הצדדים המעורבים.
עוד קילו ונצחון בחצי גמר הפיינל 4 הישראלי.
הפופקורן בהיכל נוקיהו הוכן קצת מוקדם מידי, אבל לפחות לא היה מלוח מדי.
ולעורכי החשבונות – 26 וחצי קילו. המשך יבוא.
נוהל עבודה:
טיגון מהיר (איטום) של השוקיים בשמ"ז.
הנחת כל הנכבדים דלהלן בתבנית או קדרה (מכוסה) בפיזור שוויוני וחתימה בנוזלים.
תנור או טוסטר אובן על 160 מעלות. שעה מכוסה + 20 דקות פתוח.
הוגש עם אורז, לזכאים. (הטעם משובח הרבה יותר מהצילום)
* פרשנות והבהרות במילון פודהה.
שעה בטוסטר אובן על 200 מעלות, עם ניעור או שניים. אחרי 40 דקות מוריד כיסוי.
תשבץ חגיגי זה, מיוחד ל- ל"ו בעומר , על טהרת מסעדות ישראל ועל פי הגיונו ואפיקי מוחו של פודהה, חורג מעט מהכללים ההגיונאים הרגילים. השרטוט אינו סטנדרטי ולא לכל מאונך יש מאוזן שייגבה אותו ולהיפך. ובכל זאת מי שיפתור את התשבץ או את מרביתו יזכה בבקבוק יין הבית כולל משלוח לכל פינה בתבל, כאמור כל ההגדרות הן למסעדות הפועלות, נכון לעכשיו ולמיטב ידיעתי, בישראל!
בהצלחה.
:מאונך
1. בעד נקי כ-מושי-מושי (6)
2. קופת חולים או בקונפיטורה (5)
3. הילתי, החור שלי בצפון ליד במגדלור (4,4)
5. מילא, אין שני לו ולא יעזרו הבלשים (4)
7. אשתו רכב שרד והוא מחוז צרפתי (7)
11. קציפה זעירה בענב (5)
12. אחים ליין בדיוק ממול, פרי לפיצוח (3)
14. הפועל יסחב (4)
מאוזן:
1. הזין שלי בחוץ אבל חזר לירושלים (4, 4)
4. אהוד ממש בריון ובן הידידה הטובה של הדצים (7)
6. בתולי כחומר בנייה עתיק (4)
8. הימורי הכדורגל של ישיר רגוע (4)
9. זרעים קלים שכיכבו בילדותנו בלחם (4)
10. סוני רותם מתהפך בצפירה (4,4)
11. קול הפרה- חצי מסעדה (2)
13. מוזיקת ג'אז MADE IN ISRAEL כבר לא של שנקר (5)
15. בתחתית הים והשמש כצבע העוטף איים קסומים (6)
16. נהרגה במרצדס , אך מי יספד לה? (5)
17. נוזלת זז לתפארת אוזבקית (6)
תשובות ל- foodha1@gmail.com
עד יום ירושלים.
תרגיל עונתי, שהמעוניין להתנסות בו חייב לשוח בחופזה לאיזה שיח קרוב ולקטוף בעדינות מלקוש אחרון של פיטנגו. כך עשיתי ומלבד הסתבצ'ות שכבר נסקרה כאן (ועוד איזה רכז שהוקפא לימים טובים בעתיד), החלטתי לשחק קצת עם טחינה. להלן הממצאים:
הכול במעבד מזון. להוסיף מים קרים לפי הסומך.
מזל (טוב) לבת הדודה החמודה שהחליטה, שלרגל מלאת לה 23 אביבים, שהיא מעוניינת ליפול ממטוס באמצע הבוקר, כשהיא מחוברת למדריך וצונחת חופשי בטרם נפתח מעליה המצנח. חברת פאראדייב בחוף הבונים מנהלת "מפעל הצנחה" מתוקתק להפליא, וכך בני הדודים באו, ליוו, צילמו וחיבקו את הנוחתת בשלום.
להווי וגם לאחרים ידוע שרמות אדרנלין גבוהות, יוצרות תגובת תיאבון ניכרת כחצי שעה אחרי המגע עם הקרקע, כך שנותרה לנו אפשרות כמעט יחידה בדרך חזרה לתל אביב לפוש קמעה, ולעצור אצל סימו ודובי – שיפודי אולגה. מקום נהדר ללא יתרות הדר.
מי שלמד מניסיונו וניסיון אחרים, יודע ללכת על השיפודים (ולוותר על האנטרקוט). אחרי כרוב לבן כבוש קל, סלט ירקות וסלט עגבניות מבוצל היטב, עמבה, סחוג וטחינה לבנה,טרייה וטעימה. קיבלנו גם פיתות בשרניות ורכות וצ'יפס חם (8 בלבד אולי 9 לקחתי). קיבלנו גם תוספות , לכשהתרוקן.
על גריל הפחמים, משופדים במתכת "כמו פעם" גרסה הצנחנית ובצדק. הזמנו 2 שיפודי ספק -רובפלש (נתח קצבים), 2 שיפודי כבש , צמד קבבים ו"פרגיות" אחד. מקבץ נהדר, בשר באיכות מעולה, רך וחם ובמידה הנכונה על האש. תענוג פשוט, כשיודעים שהאח השלישי למשפחת שטיבי הוא קצב המנפיק לאחיו את הסחורה המשובחת. הבשרים מגיעים "נטו" עם בצל שרוף שהביא לשפתינו את שמחת ל"ג בעומר בטרם יום.
עם 2 בקבוקי שתייה +טיפטיפה למלצרית הדינמית הגענו ל-260 שקל. שווה עצירה וסיבוב ואף נסיעה מיוחדת.
החלוץ 6, המרכז המסחרי, ליד תחנת הדלק גבעת אולגה
ובסך הכל ירדו להם 25 וחצי קילו.
פודהה עדיין מסתובב חופשי עם 112 וחצי קילו.
מלוא הטנא, הסיר והקדרה המקסימה של גיסתי כבר הספקתי למלא. הכרוב (הטריפולטני) היה הראשון ומאז, אם לשנס את זכרוני; עגבנייה, בצל, חצילים, כרוב (שלם), קישואים,מנגולד, פרחי קישואים, עלי גפן, כרובית, לחם כפרי (במוסקה) תפוחי אדמה, תפוח עץ , שסק, עלה ירוק בתאילנד וקליפה של אננס. ואולי בכל זאת שכחתי מישהו. לפני כמה ימים תפסה אותי התמונה (של דורעם גונט, הארץ) עם סלקו ממולא הבשר – מתכון, ומיד נגזר גורלם של כ-20 סלקים טריים.
השינויים בהם נקטתי: הכפלתי כמות, תחליף סוכר , חריף ביתי, בלי צימוקים ,רסק עגבניות אורגני, ולא הכנסתי חזרה לסיר את כל תוכן הסלקים, אולי מכיוון שהפלאתי לחצוב בהם ואולי בשל תוכניות אחרות שהיו לי לדידם, כפי שחדי העין והחיך כבר הבחינו.
מרבית התוצרת נסתלקה לה בארוחת צהריים משפחתית גדולה. האקסמפלרים הבודדים שנותרו יעניקו לנו סגולה לבריאות טובה באחד מצהרי תחילת השבוע.
יתרון נהדר נוסף למנה היא המים הסגולים (לא של פרופ' קתרוס) והטעימים שנותר בכמויות, הנוזל נארז היטב והוקפא, ויבוא לידי ביטוי כרוטב או מרק קר או חם בחודשים הקרובים.
כדי שלא איתפס כאחד שברח ממילוי תפקידו (ולאורחים לא היה מה לאכול) המשכתי ומילאתי גם עגבניות בקדירה עתירת הנסיון.
את 4 המרכיבים האחרונים חילקתי לשניים. חצי הצטרף לתערובת בתוך העגבניות וחצי עם הרוטב.
שעה ורבע ב-180 מעלות בתנור או עד שנראה פחות או יותר כבתמונה.