FOODHA'S GOURMET DIET

הצעידות רחבות ההיקף שאני עורך בגוש דן מעלות מידי פעם מראות חדשים. היום עברתי רגלית גם בבני ברק ובעיקר בפרדס כץ, הצצה קצרה ונוספת לעוני, עזובה והזנחה ממש קרוב. אבל אם צועדים לכיוון השני מגיעים די מהר לרמת אביב הירוקה. באחד מסיורי בינות לבניינים ושבילים חדשים מצאתי "קיוסק"  שקט בגינה מסופסלת היטב. תחקיר קצר גילה שזה בית קפה עם ארוחות קלות שעונה לשם Z קפה. ופועל ממוקדם בבוקר ועד תחילת הערב. אחרי כמה חודשים שמענו מחיילת שהחבר'ה מבסיסי רמת אביב, תזמורת צה"ל וכאלה גם הם נוטים לשבת שם בצהריים.

לא רחק היום ובאביב השמשי של התיישבנו גם אנו. שירות פאמיליירי בהגשה עצמית, אווירה של חבר'ה וקבועים ואוכל חביב. העיקר הוא הירוק השקט והמיקום המקסים.

טעמנו סנדביץ' רוסטביף טעים, סלט אגסים, אגוזים וגבינה כחולה עשיר וסלט הפתעות (בתמונה) עם גמבה גזר תירס מטוגן, בוטנים ושפע פעלולים נוספים, חביב ביותר. יש במקום עוגות ועוגיות, והכול כמו קבלת הפנים – ביתי ולעניין. יש גם ארטיקים ושתייה וארוחות ילדים.

 גרונימן 8, רמת אביב

למרות שבדיוק היום נשבר מעלינו איזה ענן קטן, והמטיר את מימיו כדי הרטבת השליש העליון של הכביסה, מרץ הוא החודש שלי, תחילת האביב.  את יום חמישי הרגוע יחסית, ללא הצטהבות בנוקיהו, פצחנו בסלט אביבי עם פיצוחים, כלומר שקדים בשני מצבי "צבירה". 

בצלחת שלפניכם פרוסים ומשולבים זה בזה; ראשאד (שוק הכרמל), נבטי רוקט וחמנייה,(כרמל יבולים) פול ירוק טרי, אפונת גינה טרייה ושקדים ירוקים ורכים (יפו), עלי שפרה, שגיליתי לראשונה בישראל בשוק האיכרים התל אביבי של יום ג' (בלבד) מגידולו של יאיר כהן. העלים המוכרים לי מאירופה עונים למספר שמות לועזיים: MACHE VERT, LAMB'S SALAD, או FIELD SALAD  ועוד שמות. בעיקרון מדובר בדבוקות עלעלים ירוקים שמסוגלים לגדול גם בחורף האירופי. 

בראש התורן של סלטנו היתמרו אספרגוסים משובחים עם שמץ מתיקות מבית לוי, תלמי יחיאל (הירקנייה של רוני). עיטור קל  של שבבי שקדים לבנים קלויים ועד כאן לתוכן המוצק. 

הרוטב הורכב כך: 

•  שן שום כתושה
• מיץ מלימון טרי
•  כף שתיים לימון כבוש קצוץ
• חצי כפית פלפל צ'ומה או רבע פלפלון חריף קצוץ
• רבע כוס שמן זית
• מלח ופלפל

בריאות באביב ובכל העונות!

ולמען האמת, יש אצלו את כל התבלינים שאתם עשויים לרצות והרבה מעבר לכך. שגרירי הטעם והריח שלי הפנו אותי לקאלוסטיאן, כבר לפני מספר שנים, וכבר בביקורי הראשון לא החרשתי ורכשתי אין ספור שקיות וצנצנות של תבלינים שלא כולם "נתנו סמדר" במטבחי… אך בדרך כלל אנסה כמה פעמים כל תבלין כדי לעמוד על טיבו וצפונותיו.

החנות המצויה  בניו-יורק (123 לקסינגטון, ביקור – גם שלא למטרות רכש – מומלץ). שבתי הפעם אחרי שסיקרן אותי למצוא את הסומאק בהוויתו המקורית, גרגרים ולא כאבקה מעובדת. ידידי א' לא היה בטוח שיהיה להם, אבל לשמחתי המציאות ציידה אותי בשקית עם כ-200 גרם של סומאק טרי, אותו אני כותש וטוחן לשמחת תבשילי וסלטי המזה"ת.

בנוסף קיבלתי המלצות על פלפל אלפו (סורי?) ופלפל אתיופי שגם בהם הצטיידתי, ובין אלפי השקיות ומאות הפלפלים נטלתי גם פלפל שחור ברזילאי. החורף אולי חולף, אך מצב החריף רק יחריף.

 מתכון באדיבות גסטרו, (מתוך המגזין של דונה היי – אביב)  קליל, מהיר וטעים: 

האביב אולי עוד לא איתנו, אבל המתכון בהחלט יכול לשמש כשובר שרב.

• 16 שרימפס מקולפים
• שן שום כתושה
• 2 כפיות (משחת) ואסבי
• 250 מ"ל קרם קוקוס
• חצי כוס שמן טיגון (אצלי היה תירס)
• שאלוט פרוס דק
• 200 גרם אפונה צרפתית   SNOW PEAS חלוטה ופרוסה דק (השתמשתי ביותר)
• חלבון ביצה מוטרף קלות
• חצי כוס בזיליקום תאי סגול (בהיעדרו השתמשתי לטובה בנבטי מיקרו בזיליקום)
• חצי כוס קמח אורז
• מלח ים ופלפל שחור גרוס גס וטרי

לערבב היטב בקערית השרימפס, השום ,כפית ואסבי, 2 כפות קרם קוקוס, מלח ופלפל.

בינתיים לחמם ווק או מחבת בחום גבוה, להוסיף שמן עד תחילת עשן. לטבול פרוסות שאלוט, אפונת השלג והבזיליקום בחלבון, לפדר בקמח אורז ולטגן בקבוצות קטנות בשמן,כדקה או עד קריספיות, תוך הקפדה שיהיה חם מאוד בין הסבבים. להוציא לנייר סופג.

לטגן את השרימפס דקתיים מכל צד או עד שבדיוק עשוי. להוסיף את שאר קרם הקוקוס והוואסבי ולבשל עוד 2 דקות עד שמסמיך, לא טיגנתי את המיקרו בזיליקום, אלא הוספתיו חי יחד עם פרוסות בצל ירוק.

הביקור הניו-יורקי השנתי לכבוד תערוכת הצעצועים, מוביל ברובו לסבב קבוע של תחנות מוכרות וחביבות שזכו לא פעם לאיזכור. פודהה שומר על קשר חם וטוב עם שגריריו החרוצים ס' ו-א',שמחרפים את מערכות העיכול שלהם ומנפים עבורו (ועבורכם) את מיטב ההצעות במהלך השנה,  הכל על מנת לנסות ולהכניס להרכב הפותח עוד מסעדה או שתיים לקראת המסע הממלכתי במחצית פברואר. הם משתדלים גם לנווט בתבונה את סופות השלגים במנהטן, על מנת שלא ייווצרו קשיי לוגיסטיקה ותעבורה. ועל כך יבואו על הברכה והתודה.

במסגרת השגור והטוב לא היו נפילות, רק עונג רב. פודהה, עמיתיו ואנשי תעשיית הצעצועים שמחו לשוב ולפקוד את סצ'ואן גורמה, וולפגנג, סושי יאסודה ואיפודו. אלו עדיין המלצות גורפות, לחובבי הסיני-סצ'ואני החריף, האומצות המשובחות, הסושי ברמות העל והראמן המצויין.  

ההבטחה לתאילנדית הטובה ביותר עמדה באוויר עוד מביקור קודם בתפוח הגדול. הפעם לבשנו מעילים וקבענו ליד השעון הידוע בגרנד סנטרל, בערב שישי כשהתחנה הומה וסואנת. משם יצאנו למסע לקווינס, עם המטרו, סאבווי, אנדרגראונד (וחבל שבכרך שלנו TLV עדיין לא התחילו לחפור…) עד ל- SRIPRAPHAI.

המסעדה ללא הוד והדר, נקייה, מסודרת, אך מאוד לא "מעוצבת". אף אחד לא עוצר כאן במקרה. שירות אסיאתי יעיל ונטול חן, ללא גינוני החביבות האמריקאים המתיידדים (MY NAME IS MARK AND I'LL BE YOUR SERVER THIS EVENING  או סתם HAVE A NICE DAY )אבל מים קרים הוזרמו בטרם ההזמנה, והמשך פלגיהם גם במהלך הארוחה היה מנהג ראוי ומאוד נדרש.

ס' היקרה נטלה לידה את שרביט הניצוח וביצעה הזמנה מהתחלה ועד הסוף תוך שהיא, מנגנת היטב פורטת על התפריט בביצוע נעים לאוזן וטעים ביותר לבלוטות הטעם, במלוא גווני קשת החריפות.

לאט לאט הגיעו צלחות וקערות עם מטענים לוהטים ופורקו מתכולתם;סלט גרגר סיני קריספי עם שרימפ, דיונון ועוף, LARB טחון ושמנמן עם מנטה, ליים וצ'ילי יבש, נקניקייה מתוקה עם מלפפון, בצל צ'ילי ומיץ ליים, PORK LEG  עם ירוקים מחורדלים, ומרק כהה ונהדר של גידי בקר,  CRISPY PORK עם צ'ילי , שום ובזיליקום, והיה גם קארי פנאנג עם בקר. כל המנות  היו בטעם והרכב כמוהו לא באו אל פי פודהה, אך מאוד התחבבו ואין ספק שסריפראפיי (כפרה עליה) תיכנס לסבב. אחרי כל הרצף הנהדר פנינו לאתנחתא קומית משהו והזמנו קינוחיים תאילנדים מהמקרר שעליהם הסכמנו שאפשר להבא לפסוח, מכיוון שהאסוציאציה הכי קרובה שהעלו לחיכינו היתה לרגל קרושה מתוקה…

האביב הזמני שמפציע בין הגשמים הפריח כבר את עץ הליים המתבגר בפרדס פודהה. אני מחזיק אצבעות שגשמי הברכה לא יבריחו את הניצנים והפרחים כדי שברבות הימים ישגשגו לפירות.

בינתיים חובבי הפיטנגו כדאי להם לתור אחרי שיח או גדר חיה שבדיוק עכשיו עמוסים בפירות שהגיעו לפרקם ואט אט הופכים לכתמים על המדרכות. סביצ'ה , טחינה או ווינגרט פשוט מתוגבר במיץ פיטנגו טרי הם השקעה מרעננת.

עוד מסימני העונה, בסמוך לפרדס יש עציץ נרחב ובו תופס נפח שיח רוזמרין. גם הוא מתנוסס בפריחתו ומהווה מרכז מבקרים לדבורי הסביבה. מאוד מסקרן אותי (אם אפשר היה) לעקוב אחרי "מלוות הצוף" ולראות איזה דבש נוצר מפריחת הרוזמרין הפרטית שלי? אבל כנראה שאסתפק בשיפוד מענף רוזמרין עם פרגית במרינדת דבש ורוזמרין.