FOODHA'S GOURMET DIET

לכבוד בר המצווה של פודהה.

כפרה עליו, מלאו לו (מינוס) 13 קילו

המשפחה המאושרת.

אין מברקים , ICQ  ו-SMS 

כולם באים לחגוג בבלוג

זה 15 שנה אנו חוגגים יום הולדת מיוחד ביאקימונו. בתחילה היה זה ברח' הירקון ומשעברה לזמ"ל*, עברנו לחגוג במהדורה המפוארת יותר בשד' רוטשילד, אף פעם לא יותר מידי מלא שם, אבל תמיד פוגשים בתיירים, דיפלומטים, אנשי עסקים מחו"ל ואנשי העשירון העליון (מעושר ולא עשר…).

כל זאת לא מפריע ואולי תורם ליציבות הגבוהה במחירים, אך לתמורה הנאותה ביותר במזרח התיכון (שאנו מכירים) לסושי, סשימי והמטבח היפאני המודרני. אם מקבלים ההחלטה לצאת שבעים ולהיפרד לפחות מכ-300 שקל לראש, החגיגה בבטן ובלב בילתי נמנעת.

תחילה קצת אדממה לכבוד הסויה שמוציאה לנו אימא אדמה וסלט מלפפונים-אצות ושומשום. מייד באה הטונה הצרובה עם פרוסות הלימון היא אחת המנות האהובות עלינו ביותר:

ואז  חסילנגוסטין  ברוטב קרם ואסבי מענג, צלחת ירקות מבושלים-מוקפצים והישר למקבץ סושי. כאן נטלתי צעד (קטן) לאחור ואכלתי (במקום איזה 20 ) רק 8 או 9 עטופי או עוטפי אורז למיניהם המשובחים ביותר ומסגרת המיוחדים של יאקימונו,  ומנה נוספת שאין בילתה – אושי זושי  אונאגי (צלופח) הנתון באורז מצופה באבוקדו ומהודק בקופסת עץ (בתמונה למטה, משמאל). שפתיים יישקו.

בעוד הנערים משתעשים ברול סלמון אבוקדו שממש נמס בפה, חלקתי עם רעייתי סשימי מעולה מפאר הדגה:

אלי כהן והצוות  עוד שלחו לחוגג קינוח : סורבה קוקוס וברולה-סמיפרדו  כשמוטמעים בו גרגירי הטפיוקה. חביב ועדין.

המשק"לים -מים ודייאט קולה.

כעת ברור לאן הסירות מפליגות , לאן?

מחווה יוצאת דופן לתמר בורנשטיין לזר על מפעלותיה, שריתקו את ימי ראשית הקריאה שלי, בעיקר בין כיתה ב' ל-ג'.

מפגש מרתק וחורך חיך, בין פלפלון הצ'יפוטל המעושן לפופ הקורן מאושר, כשבתווך קארפצ'ו לוקוס מעודן. שחקני משנה;  שמן שומשום חם, מיקס עלי מיקרו (ולטובת צופינו המקפידים על קלה כחמורה, ארוגולה וראשאד), יוזו, קצח ומלח.

בצילום מועמד בכיר להעפיל לגמר הגדול שייערך בדיוק בעוד 5-6 קילו. פרטים בבלוג.

אני די מחבב את אנטוני בורדין ועוללותיו, למשל באתר האוכל אי-גאלט, שם גם כתב לא מעט, Anthony Bourdain: No Reservations . גמאתי כמה מספריו,   וכעת סוף סוף (גם) על מרקענו במסעותיו אחרי הבילתי אכיל. אין לי ספק שאפילו את ויקה הוא היה מביס.  יש לו שתי תוכניות (המשודרות בארץ) במקביל; אחת בערוץ החיים הטובים והשנייה

בערוץ האוכל. שווה לנסות ולראות אם מתחברים וזורמים איתו. הוא נהנתן, מעשן, שותה בכיף וחסר מעצורים בכל דבר המוגדר כמזון;    כריש רקוב, אשכי כבש מוחמצים,ועוד נפלאות המטבח האיסלנדי (אמש). הוא מנסה הכול ולעיני מארחיו מתנהג בנימוס רב, ורק אחר כך מתייחד עם המצלמה ובדרך הומוריסטית-צינית משחרר את האיכס. ( ערוץ החיים הטובים שישי 22:30 / שבת 18:00 )

בסוף השבוע גם נגלה לי אתר/קהילה יעיל מלא אינפורמציה וכל מיני אפשרויות מעניינות:.

MEVASHLIM של חיים כהן וד"ר אלי לנדאו, שמאז ומתמיד היו בצד הטוב של הצלחת. מבשלים מאוד ידידותי עם המון מתכונים. אהבתי ביותר את ה"עצים" ששתלו (אפילו שט"ו בשבט כבר אחרינו) עץ המרכיבים ועץ המטבחים, ניסיון מוצלח לאנדקס את מכלול מרכיבי המזון וסוגי המטבחים. כך שמי שרוצה לחפש או ליצור מתכון יכול לבחור ממגוון האפשרויות השופע.

עץ המרכיבים, שווה לקחת קצת זמן ו"לטפס"  ויש המון כתבות מעניינות. על סרטי אוכל ואחרים.

כאמור, שווה עיון.

(ולא כמו שבני העשרה שלי הביאו מושג חדש:

אשווזית – אמא שווה….יון )

  אחרי יום אנורקטי קמעה; פרוסות צנון במלח לארוחת עשר,  וצהריים שהסתכמו בסלט אנטי פסטי חם עם כמה כפות קוטג', יוגורט ובולגרית (5%), פודהה ויתר באצילות על פרוסותיים חלה לנוכח הצפי לפש"ר* (הפוקאצ'ה של רפאל) ובמסגרת חגיגות משפחתיות יצאנו לכיוון דן, אל רפאל, (רפי כהן) אצלנו לא ביקרנו כבר חודשים רבים. (16 במספר).

הגענו עם הפתיחה ב-7 בהרכב מכובד וקיבלנו את חדר היין  הנעים. בתפריטים הבחנו  מייד שרפאל התיישרה למעלה עם המובילות במחירים. (הרבה ראשונות 60-70-80 ) אינני זוכר את כל מחירי העיקריות, אבל 5 צלעות הטלה המדוגמות והמצוינות  שבאו מהאחו בגולן לחיכינו הקטן התמחרו ב-155 ₪, טותבע"ה*. אבל על כך בהמשך המהדורה.

קודם לכל הגיעו לחמי האגוזים ובצימוקים, זרתונית* סבירה ולא יותר. טקס הבאת הפוקאצ'ה המהבילה עבר בשלום. עדיין זה מופע הדגל ואולם למרות שטעמתי לא מעט, כבר אין את ההתרגשות של פעם.

בראשונות חלקתי קארפצ'ו טונה חריף-חמצמץ צפון אפריקאי מצוין ולב ארטישוק עם פולנטה ופארמז'ן בניחוח איטלקי מעודן. ללא דופיים. הספקתי לטעום מלבבות החסה ברוטב עדין שליוו את הסלמון  הנהרות האלסקאי הבהיר, שהבליע חיש קל בני.

בין לבין, לפני ואחרי שתיתי כוס מריזלינג הבית קארטהוייזרהופברג, מאגנום 2001, וכוסית של בארון-דה-שירל, מריוחה, ספרד 1996 שריחו התעלה וטעמו הכזיב, שיאו מאחוריו.

לעיקריות היו לנו את צלעות הטלה המשויפות ומוצעות לאחיזת שלגון עד העצם עם פירה מכמוהן, עתיר חמאה (כחבריו הפיראים שליוו עוד מנות, ללא כמהין). תיאור מנת דג החרב בליווי כל מיני ירקות וקונפי עגבניות, הפעיל לי את בלוטות הדמיון, בעוד שעל הצלחת המציאות קצת איכזבה. דג החרב, היבש מטבעו באמת חסר את יתרות הירקות ולווה בחצאי לב חסה  ושני חצאי כפית של קונפי עגבניות, שבטוב ליבי ביין, כיניתי גם באוזני המלצרית הנחמדה, יותר כוניפה מקונפי.  למרות שאכלנו למעלה מחצי מהמנה, (כנ"ל גם מנה זהה שאכלו לידינו) היא הציעה להחליפה, סירבנו כי היא לא הייתה, לא טעימה או מקולקלת. כעבור דקות מעטות חזרה מהמטבח ובידה צלוחיות עם ירקות צלויים נהדרים.

בשלב רגיעת השולחן, התפניתי למקצה טעימות הביסים: קציצות הדג ברוטב (הסבתא?) על קוסקוס היו מצוינות. חצי הניוק עם הכמהה היה מעולה ושיא הבשר היה נתח קצבים מושלם.

לקראת סיום נפתח גם איסוויין, ריזלינג  קארטהוייזרהופברג 2003  צעיר מאוזן ונהדר. טעמתי  בכפית של תה אנגלי קמצני  מסורבה הבננה והאננס, שהיו משובחים וטריים.  שאר הסועדים דיווחו על פגיעות מתוקות במטרות.

• טבין ותקילין בלי עין הרע.
• ראה מילון פודהה להבהרות

  מדווחת על שתי מנות מרק דגים גלמודות שנותרו לבדן בסיר ורצו חברים לשחק איתם. אץ רץ פודהה ל"מובי דיק" שבהדר יוסף, הצטייד ב-24 שרימפס חטובים, שנקלפו, פתיל מעיהם נשלף וקופד ראשם (והושם בשקית נפרדת). עם הגעתם למטבח קפצו הכול לכיור לשטיפה יסודית.

נזכרתי במתכון בן – 20 שנה לערך, ממדור האוכל של חדשות, בו בעמוד אחד קראתי את שאול אברון, רון מיברג ואהרוני, שהמתכון המקורי שלו, כאן יובא בשינויים מתבקשים.

לשטוף ולקצוץ דק פרסה אחת (לבן וירוק בהיר) 6 תחתיות לבנות של בצל ירוק ו-3 ש"ש, במחבת, סירון או ווק להניח 20 גרם חמאה וכף שמן זית ולאדות את כל הנ"ל. אחרי בחישה וערבול של מספר דקות כשמתחילים לתפוס גוון חום  להטיל את ראשי השרימפס על אש משמעותית עד שכל התוכן מאדים היטב ומייד  להוסיף 2 כוסות ריזלינג או סוביניון בלאן עלי ו- 3 כפות פטרוזיליה קצוצה דק. להרתיח ולבשל באש בינונית נמוכה חצי שעה, למטרות צמצום והתגבשות.

מוציאים מסננת צפופה, קערית לקיבול וכלי לשלב הכתישה. (אצלי – כלי עץ עם ידית קטנה שנועד לסחיטת לימון). ואת התוכן המצומצם מסננים וכותשים חזק את ראשי השרימפס עד כדי נזק מוחי בילתי הפיך, כל טיפה זהב!

אחרי הסחיטה מוסיפים את ממשיך קצת תהליך הצמצום, חזרה לסירון (הנקי) עד שנותרים עם כשני שליש כוס נוזל מרוכז. כדי לעשות רוטב שרימפס מומלץ במקור להוסיף כוס שמנת מתוקה ולהסמיך. אני מתעתד לנהוג , כמתבקש, אחרת.

אצלי, הוספתי מספר כפות מציר השרימפס למרק הדגים, הרתחתי ומייד הוספתי את השרימפסים גופם ל-3 דקות בלבד, ערבוב קל וכיבוי. כך הם שומרים על גמישות ומרקם נאות. אפשר היה לבצע תרגולת דומה עם קוביות סלמון טרי (שוב, לא יותר מ-3 דקות).

עלילות יתרת הרוטב יסופרו בפרקים הבאים. נגלה רק שבוא יבואו גם  חלב קוקוס, תרד או באק צ'וי, כוסברה, ג'ינג'ר , שום  ויהיה אחלה.

בשולי החדשות:

היום, אחרי שעיכלתי קצת תמונות קשות מהעיתון, נזכרתי (בלי קשר לדגים) שאחרי החתונה החשאית , מיהרה רעיית נשיא צרפת למיניסטריון דה-לה–אפר-אינטרן (ובעברית משרד הפנים) ושינתה את שמה לסרקוסית… (באותיות גדולות) .

  כ- 4 חבילות של "עשבים".

 בפעם האחרונה השתמשתי בחבילה וחצי פטרוזיליה, חצי חבילת כוסברה, חצי חבילת שמיר, חצי חבילת תרד טורקי צעיר, חצי חבילת עירית ומספר סוגי נבטים ועלי מיקרו.

שלל הירוקת נשטפה (מי שלא הגיע אחרי מקלחת מהבית-חרושת, המפעל או החממה) ומוינה היטב, משתמשים רק בעלים, ( מותר להיות גזענים ולהשליך את כל הגזעים.) הוצאו גם לכלוכים, צהובים, חלודה ועלים קשישים, וכל הכבודה ונשלחה  אט אט לכמה סיבובים בלונה פארק של המטבח (מייבש החסה).

אחרי הניקוי והייבוש נקצצו הירוקים באופן גס (כך שלא איבדו לחלוטין את צלמם ודמותם)כלומר כ- 5 חיתוכים לאורך כל הערימה. (בצילום אגב, הירוקת ללא כסות רוטב).

לכך נוספו:

• בצל אדום קטן קצוץ דק, שן שום
• מיץ מלימון טרי + כף לימון כבוש + רבע כפית פלפל צ'ומה
• 4 כפות שמן זית
• מלח ופלפל

לערבב, להגיש ולאכול מייד. מתקבלת תערובת חמצמצה ונושכנית, ומאוד בריאה, מרעננת ועתירת ברזל.

ניתן כמובן להחליף ולהוסיף ארוגולה, ראשאד, גרגר נחלים, רוקט, עירית, ריג'לה. נבטי ברוקולי, נבטי עירית, נבטי כוסברה או רוקט או צנונית. מומלץ להתחמש בעשבים טריים בשוק או אצל ירקן זריז.

הגרסא המלאה של סלט זה כוללת טיפה עידון ונחמה המיתרגמים גם מייד לקלוריות ושומנים :

• 3 כפות גדושות של שבבי שקדים קלויים.
• קוביות (ס"מ) חציל בינוני וקלוף, מומלחות, מיובשות ואח"כ מאובקות בקמח, ומטוגנות עד חום בשמ"ז.

* התוצאה העדכנית – 126 ק"ג. ולמי שהצטרף אלינו רק כעת, הפחתת המשקל היא תוצאת אכילת מנות לא קטנות של כל המבחר שהופיע בבלוג (ומנות נוספות, כמובן).

 (פוסט אחד,  שני מתכונים + שני צילומים במחיר מבצע)

הצילום אולי טוב מאלף מילים, אך הפיקסלים המגוונים מחביאים היטב את העובדה שאין ברוטב ולו טיפת סוכר. ואף על פי כן נוע תנוע!

משפדים  "פרגיות" ו/או "פילה" טבעוף (או בשר בעל כנף אחר ) לסירוגין עם בצל ירוק עבה.

בסירון* (סיר קטן, דהה) מצמצמים 4 כפות סויה, כף רוטב חריף, 4 כפות מיץ לימון מתוק (פרסי). אפשר להוסיף 2 כפות סאקה (לי לא היה) ומי שלא מקפיד קלה ככבדה, יכול להשתמש ב-2 כפות לימון רגיל ו-3 כפות מירין. מצמצמים על אש קטנה עד שמסמיך. מושחים את השיפודים היטב ומגרילים. זהו זה.

לכבוד ארוחת הצהריים המשפחתית, כשכל יוצאי מערכת החינוך באים כאיש אחד (ובעיקר בשעה אחת, אפילו שהיא בעצם השעה שתיים) לשולחני,  ולמרות ירידות הניקיי והבורסה בטוקיו החלטתי לבחור באופציות יפאניות.

אחת מהמנות החביבות עלינו היא שעועית ברוטב יפאני. ראשית מעשה בשוק הכרמל,  בדוכן ירקות קטן , של יהודי לא גדול,  שאינו מכריז בקול על מרכולתו ונמצא ברחוב צדדי. באחד משיטוטי הבחנתי שמדובר במבחר קטן אך מאוד איכותי של סחורה.  אחרי מספר מסעות רכש (בתמורה לשקלים לא מעטים) נאות לחשוף שחלק ניכר מההיצע מגיע מכפר חב"ד, ועל כך נודה לשם. ומה מצאתי שם לשביעות רצון ובני מעיים: בצל ירוק, חצילי באלאדי, אפונה טרייה, שעועית בצהוב וירוק, לימון פרסי (טרי) מתוק, סלק, צנון כולם דוגמנים בעלי מידות שהגיעו לפרקם. כל תצוגת האפונה הזו נבלסה בעונג רב  בשבועות האחרונים.

ומה יהיה לי לשבת? אפילו שמדובר בצהרי יום שלישי הוספנו על השיפודים שעועית בשני צבעים. ירוק וצהוב (גם  לוביה, תורכית, או אפונה צרפתית יתאימו).  לקצקץ* השעועית, לשטוף  ולחתוך לקטעים של 3-4 ס"מ. בינתיים להרתיח (בלי לעצבן) סיר מים. השעועית לגווניה נחלטה (במספר מחזורים) כ-4 דקות ומייד הוטלה למי קרח (צו ביטול בישול). 

מבעוד מועד על מחבתון נקלו 3 כפות שומשום, (רגיל, מלא, שחור, קצח) הכול הולך וגם מעורב אישי, ואף ירוק ואסאבי שאינו דורש קלייה למטרה.

הרוטב מכיל;

• 2 כפות שמן שומשום, רגיל אם יש, מתוכם חצי כפית שמן שומשום סיני ניחוחי.
• כף סויה
• 3 כפות לימון/ליים או יוזו (מותר לשלב)
• חצי כפית ואסאבי או פלפול אחר.
• ש"ש כתושה
• כפית מיץ ג'ינג'ר טרי (להכניס פיסות גדולות לכותש שום ולסחוט בפרס)

עם הישיבה לסעודה מרטיבים את השעועיות, ממטירים את השומשומין  ואריגאטו.

  טוקבקיסטים, משתמשי סלולאר לדורותיהם, ומקורבים לאוזני, רמזו לי בעדינות שראוי מעט להמתיק את עולמו של פודהה ומאמיניו. כיצד אתה מצפה לסחוף המונים בדת, דרך או אמונה תוך שאתה מתבסס רק על סלט וסביצ'ה?  נכון, אין כאן סוכר בצורתו הישירה והפוגענית אולם הרי לפניכם כל טוב ארצנו השופעת פרי ולתפארת ט"ו בשבט:

4 מנות קטנות, בשמונה צעדים פשוטים:

1. חצי אננס טרי חתוך
2. 6 תותים חתוכים
3. קרמבולה אחת פרוסה
4. קיווי אחד חתוך
5. 3 כפות גרגירי רימון
6. 4  (תוכן) פסיפלורות
7. 2 פלחי פומלה – בקבוקונים.
8. מיץ מקלמנטינה או תפוז.