FOODHA'S GOURMET DIET

עוד בויולט (שטבלה בירוק באודים) אהבתי מאוד את הצילחות האסתטי של יוסי שיטרית, שתמיד העצים את החוויה מהאוכל המשובח. שמחתי עוד גברה כשחזר לפעול, קרוב מתמיד, במיקום מאוד חביב עלי, שוק האיכרים המקורה בנמל תל אביב, בקומה השנייה, עם הנוף התיכוני המשכר – בקיצ'ן מרקט. בניגוד לפעמים הקודמות, סמוך יותר לפתיחת הקיצ'ן, האווירה תוססת והסצנה בעיצומה וזה עוד לפני שטעמנו מהתפריט המחודש.

אצבעות פולנטה קריספי ( קרוקט של תירס), 28 ציזיקי (14) היו נשנושי פתיחה חביבים. סלקים צלויים היא מנה שגורה לכאורה, ויש בה גם כאן את כל ה"חשודים המיידיים"; פירורי אגוזים ?, גבינה כחולה, ואפילו "זנבות העכברים" מתנוססים לראווה אולם היא יפה וטעימה ועם הגשה מסוגננת. כאן בסרטון:סלק נולד גם דג הים הנא (48) – ביצוע מענג וללא דופי לסביצ'ה-סשימי-טרטר.
>
הכיף הגדול ביותר היא מנה שמופיעה כ"סלט חם שרימפס וסרטנים" אבל אפשר בקלות קרוא לה קונסומה תירס אביבי עם חסילונים או קרם פולנטה עם פירות ים וקוביות של אביב. בכל מקרה לא לפספס. חמים ומאוד טעים (47).

הקינוחים מיסודו של ערן שוורצברד, פנקוטת קיץ (36) וברולה קפה 38) שמרו על הסטנדרט הגבוה. שמחנו ללגום ריזלינג גרמני של ג'יאקונדה: FREIHERR LANGWERTH VON SIMMERN (175). שמאוד מזכיר את יין הבית. שנאכל לא פחות טוב באזרחית הממשמשת.

סיוון החמודה בת ה-5, הגיעה היום לממלכת הצעצועים עם מרבית אחיה ואחיותיה. שיחקו קצת גם עם גוני החברה הקטנה ואחר כך בחרו וקיבלו שלגונים. סיוון הלכה על סגול לוהט – שלגון פיטאיה ובננה של "סלטה" משוק האיכרים. במקרה היה בבית גם פרי פיטאיה, סגולה לסלט פירות נהדר. המשך חג שמח!

המתמידים לנבור במתכוני יודעים שיש לי חיבה עזה לממולאים. תמיד אשמח לנסות עוד מילוי או מעטפת חדשה, ובעיקר כשמדובר בחומרי עיסוק חדשים. "שפנפני" הניסוי והמילוי הפעם הם כרובי ניצנים (עלה עלה) ועלי קייל (זיו, שוורצמן, שוק"ה).

הפעם נכון לנו שירות מילויים כפול (אבא של קצין…לא?). מעלה הקייל המאוד מרשים ומזמין תוכן (לא שיווקי) הסרתי באבחת סכין חדה, את מרבית עובי השידרה ואידיתי ב"רשת" הסיליקון על רותחין.

בינתיים ערבבתי בשר טחון עם מעט אורז, בהרט, טיפה כמון, מלח ופלפל. הכרובונים נחצו (לא עד הסוף) והכנסתי לכל חריץ רבע כפית רוטב עגבניות שרי (AGROMONTE, יבוא- ריסטרטו) ושניים-שלושה צנוברים. כל כרנ"צ נעטף על ידי תערובת הבשר והאורז והונח על עלה הקייל לליפוף אהבה ירוק עז.

בסיר רחב הוכנסו רסק עגבניות (אורגני) כוס ציר ברווז (מארוחה משפחתית שאחי הכין) וכוס מים רותחים. הממולאים הוכנסו יחד עם יתרת הניצנים הבלתי ממולאים, הכבודה רתחה, האש הוקטנה ואחרי שעה היה מוכן. יפה וטעים.

ברחוב זבולון 5 במעמקי "שוק לווינסקי" נפתח מקום קטן וחביב – הביסטרון של יהלומה. רק כחודש על הכביש וכבר יחסי שכנות מצויינים עם שלל סוחרי הרחוב ולא מעט לקוחות קבועים (בשעה הקלה בה סעדנו ארוחה קלה).

העיקר – ההכנה "על המקום והרגע" , סלטים, כריכים, בישולים ועוד צ'ופרים, הכל עשוי ביד הטובה ובלב הרחב של יהלומה לוי. זו לא מסעדה – זה מזנון פונדקאי נוטף כשרון ורצון. שרצוי ואפשר להזמין ולקחת, (077-5565887)

ישבנו על דלפק העץ המעוצב כמפת האיזור: אכלנו כריך פסטרמי בקר נהדר , 32, (לחמים ומאפים ממרגוזה), סלט "לווינסקי" עם ברינזה באפלו, 37, שנחתך – בעודך ממתין – והשיא – והסיבה לבוא – מנת פול חם בטחינה ותבלינים – שילוב נהדר במגע קסם, שגרם לי לא לחכות לפעם הבאה, ובפול גז, להזמין מנה נוספת , 25 שקל בצלחת. יש גם קישוטי ירקות ולפת ורודה בכיבוש ביתי נאור.

יש מצב שהמקום ייפתח פה ושם גם בשעות החשיכה. אנחנו בעד!

הארוחה והאירוח הנעימים והטעימים כמעט שבוע מאחורינו, ההתעמקות בעבודה הדחיקה את חובת הדיווח ופתרון התעלומות (?).

קוביות הסוד הצהבהבות הן סלק צהוב (עלה עלה) צעיר שטרם הגיע לפרקו ויבולו. הוא הושרה בשמן לובסטר (כן יש חיה כזו ומקורה בשוק של גראנוויל, וונקובר – קנדה). שני המרכיבים הסתבצ'ו עם פלמידה לבנה (זיקו), רסק עגבניות שרי טריות ומסוננות (הערבה),מיץ ליים טרי, רכז פיטנגו (גדרות חיות/ מדרכות השכונה), צ'יפוטל מעושן (טרז פזוס), האבנרו טרי וקצוץ (השוק המקורה), עירית קצוצה (שופרסל) ומיקרו כוסברה (עלה עלה). לטובת הקראנץ' – פרוסות דקיקות של פרסה וקוביות ג'ינג'ר מטוגנות במעטה קמח תירס וקוקוס.

הקדאיף שנוסה בדפים קודמים כלל הפעם צמד ראשי אספרגוס (פורטבלו) ועגבנייה מיובשת ומומתקת (כנ"ל) ואצבע דקיקה של גבינת פטה (יוון). המארז לוטף בחמאה מזוקקת ובילה בתנור עד השחמה נאה.

כתרי הצלעות (מו ומו) בוצעו בהצלחה בהתאם לתוכנית:

לצד תרד חמים טורקי (מנת הבית השגורה והאהובה על מי שמכאן ומי מהבלקן)) הוגש סלט הרוקט   (עלה עלה) בצלצלים ושאלוט צלויים בפפריקה ספרדית מעושנת וסומאק עם שמ"ז, פירורי גבינת ריקוטה באפלו וגרגירי רימון ברוטב איולי עגבניות מיובשות (אנשי הזית) מיץ קלמנטינה ולימון (מהגינה!).

על אף שדובר בסעודת מתנה ליובל כפול עם מיטב הנוער והוריו. זכינו לתשורות משובחות שהרחיבו את דעתנו ואת תכולת העשירון העליון הישראלי במקרר היין שלנו. השוס המקסים והמפתיע - שישיית ספלי פודהה לקפה או תה שמלווים כעת את המוקה-פילטר מס' 1של עלית מידי בוקר!

לקראת ארוחה חגיגית לצמד יובלות אנשי השדה ומוזמנים נשלמות ההכנות. הקצבים עמדו בקצב וטקס ההכתרה מתכונן לרגעיו הלוהטים.  כתרי הצלעות כבר נסוכו בשמן, חרדל קראנץ', שום ירוק וטימין ומחר יצטוותו לתפוחי ראטה, ויטולט וארטישוק ירושלמי.

ולפני שנגיע לעיקר תוגש מנה נוספת, ששני מרכיבים בה מיוחדים וסודיים. עד מחר בצהריים ניתן לנחש מה מכילה הקערית. הרמזים -קוביות קטנות מן הצומח ונוזל? מה יש פה לדעתך?

לפני כחודש יצאו חמתי ורעייתי ללוינסקי. ואני זכיתי לראשונה בשקית טרייה של איטריות קדאיף דקיקות, מאז הן שכנו בהקפאה מוגנת ואצלי התרוצצו כיווני מחשבה וביצוע. כתבה בהארץ של הסופ״ש בנושא והחלטתי על נסיון ייחודי : צמד ראשי אספרגוס עטופים בפרוסת פרושוטו ומכורבלים יחדיו בשיעור יתר של קדאיף. האיטריות זכו לעיסוי והגמשה של שמן זית קלמטה. 10 דקות בתנור על 200 מעלות והתוצאות - נסיון מענג. מחר נכניס לפאה ראש אחר.

האמת שהכותרת התנגנה לי בראש לפני שמצאתי את תפוזי הדם החינניים והעסיסיים של בן דור. כמי שהורגל בפינוקים הקיציים של משפחת הפירות הבלתי נגמרת מיסוד המעלה, שמחתי לגלות שגם בימות הקור בשוק האיכרים, יש סחורה.

אחרי תועפות השזיפים/אפרסקים/משמשים ונשירים מיוחדים נוספים, נותרנו כעת עם (שזיף) ורדית הנהדר, ובסוף השבוע היוו תפוזי הדם את בסיס מיץ ההדר הכול כך טעים. למרות שהצבע של המיץ לא כחול וגם לא אדום לוהט…

אינני בטוח האם זה תפריט פתיחה, רגיל או הרצה. במידה ותישאר האיכות והמחירים היונה תעגון לא מעט בנמל יפו ועל סיפונה יגביהו כנף סועדים רבים.

אין מדובר בפריצות דרך ושגעונות קולינאריים. בישול ייסודי מיומן עם הברקות בעליל וטוויסטונים בעלילה.

יעיל ולא מתיימר ומצליח. ניסנו שתי צנצנות ומספר טרה קוטות, העניין- הגשה (שיתופית) בהצלחה רבה. מרבית המנות היו טובות מאוד. השרימפס הכבושים (כיבוש קל ונאור) היו חביבים כמו עוגת הפולנטה המצורפת, החיבור לא היה ברור לחלוטין.

העגבניות המצונצנות היה עוד סלטון נחמד, אולם עיקר החדשות התמקדו לטעמנו בצלוחיות/קעריות הטרה-קוטה (לא בת דודה של פנה…) טעמנו שרימפס, סרדינים ממולאים בפיסטוק וטרגון(שיחוק 1) סלק וגבינות עיזים, פשוט טעים. כמעט הכול  "כמו בבית" ובמקרה שלנו (העידו שאר יושבי השולחן), זה בית טוב. היוגורט עם הלחם היה בסדר, אך חסר עיזוז או תיזוז, הפלפלון החריף לא היה חריף ורוטב הסלט נספג היטב. (לחם 19, צנצנת -29 טרה קוטה – 32)

מנת הטונה (סשימי) נהדרת עם חמיצות קלה, קוביות (ג'לי) אוזו וקרנצ'יות ממקור ירק  , סלט הקלאמרי היה צרוב בחיכינו בדיוק כמו סלטים דומים וטובים בהמון מקומות. (42 כ"א)

בעיקריות  (79-82)בדקנו דג דניס אפוי שלם שהיה עסיסי וטעים, סטייק צוואר טלה (טלה מבושל מפורק ומורכב מחדש לקוביה, שניצלית) היה טעים אבל. העופיון התעטף בפפריקה ספרדית מעושנת(?) וזה עשה לו טוב ועוד יותר לתוספות שליווהו. נתח הקצבים ציין את נקודת השפל בארוחה. לצד העיקריות היו כמה  "בצדים" (בתוספת מחיר של 14 כ"א)פלחי תפ"א ניוקי צ'יפוטלה (טעים מאוד) וכך גם גרגירי חומוס ורימונים.

סלט חסות, אנדיב, וקוביות דלעת שזור זרעונים והיה מדוייק וטעים. 42

דמי חליצה 10 שקל לכוס, Chateauneuf-du-Pape La Bernadine,אני שפוט של שאפוטייה. יש גם וויינשטאפן.

הקינוחים חותמים בדגש מתוק:  עוגת גבינה ושוקולד מרוכזת, שכבות מוס שוקולד טובעות בשוקולד חם ומנת השיחוק (המרכזי) – אורז מתוק והפתעות "דייסת" אורז-חלב, שמי, שכמונו נתפס בשורשי הבלקן, מחבב, זוכה כאן לשלל עינוגים וקישוטים בערכה נרחבת של צלוחיות, עם זרעונים ואגוזים, קלויים בתבלינים וכלואים במתיקות מעודנת, ג'לי של חבושים ועוד, מפתיע וכובש חיך.

חוויה נעימה וטעימה שהסתכמה בכ-150 לסועד (לפני). השטח הגדול והמתחם הרחב בו נמצאת המסעדה מבטיח (בימות החום) יונה הומיה מאוד, אל מול היאכטות.  כמו רבים גם פוסידון יגזור קופון.