* חזה טבעוף בגריל בשמן זית, זעתר וסומאק.
* רצועות זוקיני ירוק וחצאי פלפלוני פרובלנו בגריל במשרה מהירה, (כף שמ"ז, כפית סרירצ'ה וכף רוטב טריאקי).
* חציל באלאדי קלוי בגריל עם טיפות טחינה בלימון, שום ושפע פטרוזיליה.
* פיתה מיני כבתמונה, מהמאפייה ברח' יפת ביפו, כמה חנויות דרומה מ"עבדו – דגים".
אם מישהו מתעניין מהיכן נצברו ההיקפים המשובחים ומעטה ההגנה שלי, אוכל בין השאר למנות את המקומות הבאים. רובם וותיקים וטובים ומיעוטם התווספו השנה למעגל מסיבי העונג:
אורקה (נחלת בנימין ת"א) נסגרה
איל פיצאיולו (בן יהודה ת"א)
אמיל שווארמה (דרך אלנבי חיפה)
לחם בורקין (חדרה)
בית תאילנדי (בוגרשוב, ת"א)
בר לחם (ק. סלוניקי, ת"א)
דולצ'ה מלודי (בן יהודה ת"א)
דיאנה (פאולוס ה-6, נצרת)
הרברט סמואל (ת"א)
וינס ותמר (הצפירה, ת"א)
חאג' כחיל – פלאפל (יפת, יפו)
טוני וספה (דיזנגוף, ת"א)
טרסה (חוף אכדיה, הרצלייה)
יאקימונו (רוטשילד, ת"א)
כתית (היכל התלמוד, ת"א)
סביח דה-לוקס (יהודה הלוי, ת"א)
עלי קאראוון – אבו חסן (הדולפין, יפו)
צ'פרה (יגאל אלון, ת"א)
קארפצ'יו בר (אבן גבירול, ת"א)
שילה (בן יהודה, ת"א)
(לטובת כל פודהיסט-קיד באשר הוא)
סגולה לבריאות, סלט סגול-ירוק-צהוב.
אבוקדו וחצי בקוביות.
2 סלקים מבושלים (לא יותר מדי) כדי שישמרו על צורתם ויתנו קונטרה למרקם המשחתי של האבוקדו.
6-8 כפות מיץ ליים או לימון.
בצל סגול קטן קצוץ או 2-3 שאלוט.
4 כפות כוסברה קצוצה מעט.
6 טיפות טבסקו או פלפל חריף קצוץ עפ"י דח"ן* (שם, שם).
מלח, שפגט.
לערבב ולגרוס, נהדר עם טוסט, ויכול לרוץ מצוין אצל ילדים נאורים, עם טורטייה ועוף צלוי או בגריל וגם שיפוצי פרגית או אומצת פרגית או כל בעל כנף מדולל קלורית. אם מסלקים באמת את הסלק ולא רק מאיימים נותרים עם גירסה סימפטית של גוואקמולי.
.
בקצה סוף השבוע יצאנו לראשונה, במסע המיוחד, לאכול במסעדה. שילה, בן יהודה 182 תל אביב. אכלתי בהנאה רבה ובכמויות סבירות מסרדינים כבושים, ירקות מוחמצים, סביצ'ה טוביקו וואסבי (טעים),סלט תמנונים (נהדר),אנטריקוט (שני ביסים לנקודה הפחות מרשימה הערב בשילה. אגב השף, שרון כהן מפליא בטאץ' מדוייק בכל פליטי חבר הימים, האוקיינוסים והבריכות) ושתי מחבתות/קדרות רוחשות דגים, ירקות ופירות ים, הטובה מן השתיים עם פלמידה ורוטב אדמדם של לימון כבוש. טעמתי זרתונית מהפוקאצ'ה, 3 סמ"ק ממאפה הכרישה והחלפתי מבטים עם הפירה והקינוחים. נראו מצויין. שותפי ביצעו בהם סיקול ממוקד. לגמתי בכיף כוס יין ריזלינג לבן מאלזאס, צריך גם קצת להתפרע, לא?
גם לסלט המסורתי, שבוודאי יככב ברשימות אבות המזון הישראלי בשנת ה-60, אפשר להעניק גישה אנינה. להצטייד בירקות טריים, נקיים ובריאים ועדיף שלא עברו קירור. לעיתים קרובות אני רוכש את ירקותי במשק לוי, תלמי יחיאל. הידועים בעיקר במגוון הפלפלים, האספרגוס (בעונה) האפונה הסינית, האננס ושלל ירקות מעולים. רבים מגיעים לשם ובצדק. יחד איתי הגיעה לשם השבוע לקוחה מאבו-גוש, שחיפשה דווקא את המלפפונים ההולנדים, (מה שהנוער מכנה מלפפוני חמור…), שלצערה הסתיימה עונתם. אל הקערה נחתכו:
מלפפונים.
עגבניות שרי מיני (חצויות).
עגבניות צהובות ועסיסיות.
בצל אדום.
פלפל פרובלנו, ירוק קטן עם שמץ קל של חריפות.
פטרוזיליה קצוצה.
שמן זית ראשון המסיק (כרם זיתים).
חצי לימון.
מלח + מעט שפגט*
לערבב ולאכול.
(קוטג' וחלה טרייה על פי המותר הם בני לוויה מצוינים)
כזכור לקוראינו הנאמנים: ופלפל שחור גרוס טרי (להלן שפגט, בסיכול אותיות מחשש עין הרע).
אבירי הסביצ'ה משמאל לימין : לימון טרי (בציר גני 2007), ליים טרי, בקבוקון יוזו (נרכש בלונדון 4.07 £) לצידו סוג מומלץ אחר של יוזו משומר (ניו-יורק $ 7.15 ) שני המקרים 100 מ"ל. אחרון חביב יוזו טרי, אף הוא מהתפוח הגדול (שיש בו הכל). נרכש ב- 3.5 דולר ונותן כ-2- 3 כפות של מיץ נהדר (והמון גרעינים…).ברקע, מאחורי ההדרים הללו שקית הקפאה ובה מיץ ליים (אורגני) קפוא שנסחט בשיא העונה לפני כחודשיים-שלושה וישמש בעיתות חסר. בסדנא דנן למדתי שאפשר למצוא יוזו בבקבוקים "מסחריים" במחירים נמוכים יחסית. (כך שאפשר להתארגן בקבוצה של כמה מכורים ולרכוש).
מים חמים על קרח יבש
סופי שבוע בכלל, וסופשבוע של סוף השנה, עשויים להיות מלכודת אלכוהול וקלוריות לאלו שאינם נשמרים. פודהה מכלכל היטב את מוצא פיו ועוד יותר את הבאים בשעריו. אמש בבר מצווה חביבה במקום כפרי ומאוד טעים, ("חגיגה בכפר", כפר הס, של מיכל קורן וחני פרבר (ז"ל)) הצלחתי לעמוד בפיתוי החיצוני הראשון. טעמתי כזית מערכת החומוס המגוונת עם המאפים המשובחים שהגיחו מתנור האבן . נטלתי כזרת מהפיצה המבעבעת שיצאה אף היא מאותו טאבון לוהט, ויחד עם זאת הפלאתי לטעום מהאנטי-פסטי המצוין, השומר, השעועית, הקישואים ובעיקר מהפרגיות המיוחדות בגריל.
הבוקר זומן לי אתגר גדול יותר, סדנה חגיגית במטבח של מאיר (שואף)השמן. המטבח, מעין בית תמחוי לילדים, מאכיל זה למעלה מ-3 שנים את ילדי בית ים ש"שכחו" סנדביץ', או שבשובם מבית הספר אין מי שיכין להם צהריים. סדנאות של מיטב השפים והבשלנים בישראל, הן אחד ממקורות המימון החשובים למשמ"ש*. שף כתית, מאיר אדוני, היה חלוץ עורכי הסדנאות במשמ"ש בימי "כתית 1" – כפר רות, יחד עם שותפו דאז השף אלי מזרחי, והתכבדו לערוך את הסדנא הראשונה לפני למעלה משנתיים. מאז תרמו מאיר אדוני ושותפיו מכתית רבות למשמ"ש.
מאיר אדוני הגיע הבוקר כשהוא מוביל צוות מיומן של 4 עוזרים כדי להאכיל (את 40 משתתפי הסדנא) ולהדגים את נפלאות מטבחו המתחדש. מאיר אדוני מוכשר מאוד, מקורי, צנוע, חביב ויחד עם זאת אנושי ובעל לב ענק, במשך כשלוש שעות הסביר והדגים לפרטי פרטים שלל מנות מכתית, מנות דגל כסופלה הקדאיף ועד מנות שרק נכנסו לתפריט ומשלבות ניצוצות מהמטבח המולקולארי, רעיונות תצוגתיים אה-לה שף סטפאן יחד עם זרעי הפורענות היצירתית של מאיר אדוני. שף מאיר הציג אויסטר מגורטן קלות על חלוקי נחל וגחלים לוחשות (משמן שהותז עליהן) ושיא התצוגה היה סשימי מדוגם שהוגש כשתחתיו מפלי "עשן" שנוצרו מקרח יבש שספג מים חמים. חגיגה לעיניים ולחיך. (וגם עושה טוב בלב).
אולי קצת העלבתי ידידים (סליחה) כשלא טעמתי מהכול. לקחתי ביסון מגבינה מיוחדת שהכינו שרי ומיכה, אכלתי מספר תותים וגם גלד בצל ממולא טרטר דג. למען האמת שתיתי זיפ קטן ממשקה (פנימי) של עובדי מטבח כתית- מיץ אשכוליות אדומות עם פסטיס.
על רעיונות וטריקים מהסדנא בפרקים הבאים. שובו לבקר.
*נכון- המטבח של מאיר השמן 
מתכונת ביתית מהירה, שנקטפה מאילנות גבוהים כנובו (NOBUYUKI MATSUHISA ) ומאמיניו ובאוריג'ינל נקרא new style sashimi: 
כ-120- 100 גרם דג לסשימי בפרוסות של כ-3 מ"מ.
כף שמן שומשום (עדיף קלוי- אסיאתי).
חצי כפית ואסאבי.
כף חומץ אורז.
כפית שום קצוץ דק.
כפית ג'ינג'ר קצוץ דק.
לערבב ולזלף שוויונית על פרוסות הדגים.
לסחוט מיץ מליים או לימון על הדגים. (כמה טיפות על כל פרוסה). להגיש מייד עם מקלות.
האמת, הכותרת מטעה. בכלל מדובר על כרובית בסיר אידוי עם שאריות רוטב היוגורט החביב מחשיפת הפונדו הדרמטית. ובעצם יש אפשרות נוספת, טעימה יותר ולפיכך, אהובה על Foodha ואנשי חצרו, פשוטה ומזמינה:שוטפים ומנקים כרובית טרייה ובריאה. חותכים לפרחים בגודל סביר. מניחים בתבנית המתאימה לטוסטר אובן או לתנור, מפעילים את כור ההיתוך ל- 180 מעלות. מפזרים על הכרובית מלח ופלפל שחור גרוס טרי, להלן שפגט, (בסיכול אותיות מחשש עין הרע…) וכאן מצטרפות הקלוריות הנעימות; מטפטפים באופן שוויוני 2 כפות שמן זית על כל פרחי הכרובית שבתבנית. אחרי 15-20 דקות תתחיל הכרובית להיצלות ולהשחים ואז ניתן להפוך בה כדי להצליח בכל החזיתות. בחלוף כ-40 דקות היא מוכנה כטרף קל.
(לבקשת המשפחה לא נצרף הפעם את תצלומה של הנידונה לצלייה)