איטריות קדאיף עם חמאה מומסת, תערובת גבינות משאריות החג, תרד חלוט וסחוט (עם קצת גזר ובצל מטוגנים) וצנוברים.
טיגון על צד א' (תוך טיפטוף שמן תפוזים …)
גבירותי ורבותי – מהפך (בעזרת צלחת רחבה)
מוכן ומוגש לשולחן
מבט מבפנים.
2 חב׳ תרד נקי וחלוט.
2 גזרים מגוררים + בצל קצוץ מטגנים/מאדים ב-5 כפות שמן זית.
מוסיפים מלח ושבבי צ׳ילי.שתיים שלוש דקות וגם את ביצי השליו. מבשלים לדרגה עשייה רצויה.
נהדר עם יוגורט סמיך או גבינות לבנות.
ישדרג את החג, באחריות!
אתמול אחר הצהריים בעודי מלווה את גיסי האהוב בשביל הכניסה, קלטתי את הפרחון.
אחרי חודשיים מאז הועבר עץ היוזו (בעצת המשתיל שלו, וולך מגן השומרון) לעמדה עדיפה בחצר, ואחרי 8 שנים מאז הגיע הפעוט לגן בועז, צמח לתפארת והתנשא לגודל אדם ממוצע, אך הקפיד להתנזר מדחפי ההתרבות, אתמול הבחנתי סוף סוף בפרח ראשון!!
אושר גדול מהול בתקוות שרידות. מי ייתן ויהפוך ברבות הימים לפרי עסיסי עם קליפה ארומטית.
מזמן לא חיכיתי ללכת למסעדה חדשה בחיך דרוך. הפעם הקודמת היתה למזללה, אבל שם היתה ידיעה מוקדמת ליכולות. ובכן או אז (חמוד) הגענו לאואזיס. ההזמנה המוקדמת, בהתאם לחופשות הצבא ולוחות הזמנים של כלל המשפחה. הבטיחה לנו את "שולחן השפית" הצמוד למוקד פעילותה הקדחתנית של רימה אולברה, שתזכה לבריאות טובה , אריכות ימים ורווחה כלכלית.
היה לנו עונג רב והרגשה ביתית מכמה טעמים. הגישה ומנעד הטעמים היא בדיוק הקו שלעיתים, בימים טובים, מצליח גם במטבח האישי שלי, כמובן רק מנה או שתיים בכל פעם ולא בשלל המרכיבים והמנות המפואר שבאואזיס. הקירבה ליוצרת המוכשרת העניקה מבט חודר ליכולות, לריכוז, ולהתנהלות הנעימה בצוות אואזיס על אף המטבחון הקטנטן.
יש לה קו, בדיוק כמו שאני אוהב, שמסתיייע בחומרים, טכניקטות ורטבים מכל קצוות ועושה זאת בשכל רב וביד חכמה. במרבית המנות, בתיאורים הבאים לא עלינו על כל המרכיבים, אבל השתדלנו:
סלט הזוקיני, חדשני, קל, מרענן וטעים, קרוסטיני פטה כבד עוף עם ברנדי, שאלוטס וענבים צלויים על ענפי רוזמרין היה מצויין. יוניקו – הבצל הירוק העטוף בשר נהדר והיה חסר לנו (וקיבלנו) לחם לניגוב רוטב, האניטיאס (KLONE ) הנא במרינדת נאם פלא וחברים היה עדין, והיה כיף לראות את רימה חותמת לא מעט ממנותיה בפיזור "אבקת הקסמים" שהיא פרחים ורודים-סגולים.
אהבתי (ואשתדל לשחזר) מאוד את "פורציני המזוייף" (פטריות מלך היער ) במרינדה (עם יוזו?) ואח"כ על הגריל וחתוכות לסלט קטן עם פרמז'ן ופטרוזיליה . היה לנו גם דניס ברוטב ויאטנמי על סלט נבטים , מיקרו אמרטוס ועוד. בשר "טוקיו" מצויין עם איטריות סובה, אפונת שלג ופטריות אנוקי.
המנה הכי מנחמת (ועתירת פחימות ושומנים) היתה הריזוטו הירוק. שכללה אפונת שלג , אספרגוס וחמאת עשבי תיבול וקיבלה בסופה טאץ'-קישוט של רוטב אדום בקצוות (מיץ גזר מצומצם). עונג גדול.
קל היה להבחין שהכל מסודר ולכן קל לתקתק את המנות גם כשמהסעדה מלאה. מקווים שיימשך כך. שתינו ריזלינג גרמני ואספרסו (אין חלב) ודווקא 2 הקינוחים שבחרנו, עוגת הגבינה וסנביץ' גלידת מנטה (בין עוגיית שקדים בחלבון (?) היו כמה דרגות מתחת לרמה ולניצוצות של שאר המנות באואזיס., ויכול להיות שטעינו בבחירת הקינוח.
מצפים לביקור הבא.
-
במסגרת חגיגות המשפחה, שני ימי הולדת יצויינו בסעודת הערב: אורה המלכה האם ואלה מנסיכות הכתר המוצלחות בממלכה. לצורך האירוע הכין קינג תיאו הראשון הרכב נרות מיוחד. ח"י + פ"א אביבים. המון מזל טוב , אושר ובריאות!
בארץ היו וישנם נסיונות שאפתניים ומרתקים לייצר את מיני מזון עילאיים או לפחות יקרים מאוד וקשים להשגה. מספר קיבוצים בדרום ובצפון התנסו בעבר בשרימפס, לובסטרים וצלופחים בקיבוץ דן יש קוואייר (בעיקר לגוייים המבוססים) ובברעם התגלו לא מכבר ממצאים ראשוניים של כמהין. חוות סיקורה (SEAKURA) נמצאת כבר שנים במכמורת ומגדלת אצות הרצות בעיקר לייצוא. היו לה בעבר (אינני בטוח אם עדיין) צדפות אבאלון הנחשקות מאוד באסיה. חברות ומשפחה וקשר אישי הביאו לסף ביתי (ולמקרר) מארז (ייצוא) של מוצר מדף הנמצא לעת עתה בחנויות בריאות/טבע באירופה.
אפשר לאכול קר (מהמקרר) אני חיממתי קצת וכל בני הבית נהנו משני סוגי אצות אולווה ו-וואקאמה ( ULVA , WAKAME) עם איטריות שעועית (שלא משתלטות) ושומשום ורוטב פיקנטי עדין. בחו"ל זה נמכר במארז אישי של 125 גרם בכ-3 יורו. מיוחד, אך לא יקר במיוחד.יש גם מארזים משפחתי של קילו.
רק בימים טובים, כשאודי מוצא עבורי סרדינים , מתאפשר המתכון הפשוט והחביב כל כך, הפתוח לגיווני ביניים רבים. נדרשת לא מעט עבודה, אבל עם הניסיון גובר הקצב ומתקצרים הזמנים.
אין ולא הייתה לי עדיין סבתא צפון אפריקאית, אבל בני ביתי כבר לא בטוחים…
30 -40 סרדינים מנוקים (על ידי מוכר הדגים) ואחר כך מוסרת (בעדינות ותקיפות כירורגית מתבקשת) האידרה והראש ונותר גוף דגיגון מושטח. מהדרין ואני בינהם מסירים באופו חד וחלק גם את הסנפיר ״הגדול״ בין החצאים, וחותכים/מיישרים עוד טיפונת עצמות מ״הצלעות״.
מכינים צלחת עם קמח או פירורי לחם. אצלי זו תערובת של חצי כוס מזה ומזה וגם חצי כוס קמח תירס.
טורפים בקערית נפרדת 2 ביצים.
מערבבים את ״ הממרח לסנביץ׳ ״: כאן אפשר לתת דרור למצאי הביתי; אצלי היו הפעם הנכבדים הבאים:
3 כפות לימון כבוש
3 כפות פלפל אדום קלוי קצוץ
2 כפות צנובר קלוי
3 כפיות ״פסטו״ 7 עשבי תיבול
2 כפיות עגבניות מרוסקות
כפית מיץ לימון
מעט פלפל חריף
מורחים כפית – כפית וחצי על פנים הסרדין ו״מחתנים״ אותו עם בן זוג תואם בגודל, טובלים בביצה , מפדרים בקמח-פירורים ומטגנים עד צבע יפה. 2-3 דקות מכל כיוון.
אצלנו אהוב עם יוגורט וסלק או סלט עגבניות חריף.