שווארמה אמיל הוא אחד הצירים המרכזיים במפת הדרכים הפודהיסטית. ב"ב יודעים היטב שבכל הליך התכרמלות, משום מה, תעבורנה רוב הנסיעות לצפון בכוכון החביב (שסביבתו השתדרגה ויזואלית בשנתיים האחרונות) ויש בו את השווארמה הטובה ביותר ביקום, כפי שנבדק בחיך ובמערכת העיכול הפרטית שלי. עדיין לא מצאתי טוב ממנו, אבל אני לא פאנאט ומדי פעם מוכן לנסות (ולהביא דיווח). הרכב הבשר ורמת עשייתו מושלמים, וגם למי ששם את עינו בצלחת (כמוני) ומתעלם מהפיתה יש בליווי הטחינה, הכרובית המכורכמת עונג רב.
בביקורנו האחרון בחיפה (דרך אלנבי 33/רח' הציונות) צילמתי את ציר הבשר ומה שראוי להתכנות – העמוד הראשי עליו משופד הבשר לגווניו, אולם עם הגיעי למשכנות פודהה אשר על גדתו הצפונית והמוריקה של הירקון, וליתר דיוק, בחשכת הלילה הגיחה מעבר לחלון יד אלמונית ונטלה את הקודאק החביבה והפשוטה שלא הספיקה לשרתני, אף לא שנה. הצילומים מעלי הגירה נותרו בידיים ערלות.
אם במקרה נתקלתם בבלוג פודיהיסטי מתחרה, עם צילומים של צלחת (מותחלת) של שווראמה ועמוד כרסתן של שווראמת-על, דעו לכם שזה לא האוריגינל ושובו הביתה מהר… ובהזדמנות ירוקה זו ברכות לעובדי אמיל, אוהדי מכבי חיפה על הדרך הנאה בה החלו את דרכם לליגת האלופות.
אל באבור 2
אין ספק שחוסאם איש נבון ביותר. המיקום החדש והאסטרטגי על פי כביש 6 הינו שיחוק. ישבנו שם בצהרי היום, חזינו בכל הפולקלור המילצורי המזרח תיכוני המוכר והחביב (בעיקר אם אינך מתכוון ליפול על צווארו של איזה כבש או לפרוץ בריקוד קנקן…), אבל זכינו בסעודה משובחת ביותר, על אף שבעלי הבית נעדרו (ככל הנראה בא"ב 1, או באירוע שפים בתל אביב ). הסלטים היו נהדרים; למעלה מתריסר נחתו על שולחננו, 10 הייתי מזמין שוב ושוב, מבחינתי אפשר לפסוח על העגבניות עם הפטה/חלומי (או שכמותן) ותערובת החצילונים המוחמצת. נהננו מבמיה עדינה, עילת' (עולש או תרד בר?) מעולה והגוורדיה השגורה. הפיתות התעכבו מעט , אך מטעמים פודהיסטים זה היה רק לטובה. הקבב החלבי עדיין מנה מצויינת והצלעות היו לדוגמא לדורי דורות.
