כעשר שנים חבויה חנות הפרוות (לשעבר) סטפן בראון בחצר ודירה פנימית באלנבי 99. אף אחד אינו מגיע הנה בטעות, ובשבת בצהריים (רק מוקדם , לפי משנת פודהה) הגיעו גם הגיעו לא מעט תאבי בשר ראוי. גם אנו בשישייה מובחרת תפסנו את שולחננו עם הרבה מים וקרח וקיאנטי רזרבה קרפינטו מבציר 2004 . (זכרתי מהפעם האחרונה , לפני 6-7 שנים שמדובר במסעדה עם רשימת יינות מכובדת ואין צורך להביא יין מהבית)
בתחילה פרצנו במסלול הפנימי של הסלטים: סלט חסות ועיטורים, לבנה, טחינה, וסלט דורי (סוג של פקעת עשבים יותר מעודנת) וקיבלנו ( מהבית) גם פנכות של חומוס (גרגירים) מתובל, גפרורי סלק וגפרורי סלק נחמצים* מאוד. כל הירקות והסלטים היו טריים וטובים והראו יד טובה בטיפול במטבח.
מכאן פנינו לעיקר; מנת קבב טלה (שדווחה כמצוינת) ולוותה בנקניקית (מרגז?) קטנה, הנוער התמקד בהמבורגר (על רקע אנטרקוט) שהמלצר תיאר "כטוב בעיר" ולאחר מעשה הנוער לא סתר את דבריו, וגם הביס שניתר אל מעבר לשפתי היה משובח. המיקוד שלי התחלק לשניים- סטייק רוקה, אנטרקוט דק צרוב פסים ונח על תועפות רוקט, וסטייק אנטרקוט 350 גרם מדיום מעולה. את הבשר ליוו בצלצלים ועגבנייה בגריל, תפוחי אדמה מטוגנים (בתנור?) וצלוחית צ'ימיצ'ורי מסויים. הכול פשוט ולעניין. אין הצטעצעויות ודקורציות על הצלחת, יש אוכל טוב. (בצילום מופיעים בצלחת עודפי סלט דורי, שהועברו מצלחת אחרת, עימכם הסליחה ואיתי התיאבון)
למרות השבת והקהל השירות היה יעיל וקורקטי, ללא טענות, היה קר יותר כשהיו 20 איש במסעדה ופחות קר כשהיינו מלאי יין ובתוספת עוד 30 איש בחדר הלא מעושן. (יש חדר נפרד למאותגרי עיטרן).
הציבור הצעיר בחר בעוגת גבינה (סבירה) וסורבה מלון-אננס (טעים) להמתקת החשבון ששילמו ההורים.
סטפן בראון הוא אופציה שפויה ואמינה , בעיקר בשבת בצהריים כשאין בעיות חניה. כשתהיה תחתית, בכל זמן.