FOODHA'S GOURMET DIET

מזמן לא חיכיתי ללכת למסעדה חדשה בחיך דרוך. הפעם הקודמת היתה למזללה, אבל שם היתה ידיעה מוקדמת ליכולות. ובכן או אז (חמוד) הגענו לאואזיס. ההזמנה המוקדמת, בהתאם לחופשות הצבא ולוחות הזמנים של כלל המשפחה. הבטיחה לנו את "שולחן השפית" הצמוד למוקד פעילותה הקדחתנית של רימה אולברה, שתזכה לבריאות טובה , אריכות ימים ורווחה כלכלית.

היה לנו עונג רב והרגשה ביתית מכמה טעמים. הגישה ומנעד הטעמים היא בדיוק הקו שלעיתים, בימים טובים, מצליח גם במטבח האישי שלי, כמובן רק מנה או שתיים בכל פעם ולא בשלל המרכיבים והמנות המפואר שבאואזיס. הקירבה ליוצרת המוכשרת העניקה מבט חודר ליכולות, לריכוז, ולהתנהלות הנעימה בצוות אואזיס על אף המטבחון הקטנטן.
יש לה קו, בדיוק כמו שאני אוהב, שמסתיייע בחומרים, טכניקטות ורטבים מכל קצוות ועושה זאת בשכל רב וביד חכמה. במרבית המנות, בתיאורים הבאים לא עלינו על כל המרכיבים, אבל השתדלנו:

סלט הזוקיני, חדשני, קל, מרענן וטעים, קרוסטיני פטה כבד עוף עם ברנדי, שאלוטס וענבים צלויים על ענפי רוזמרין היה מצויין. יוניקו – הבצל הירוק העטוף בשר נהדר והיה חסר לנו (וקיבלנו) לחם לניגוב רוטב, האניטיאס (KLONE ) הנא במרינדת נאם פלא וחברים היה עדין, והיה כיף לראות את רימה חותמת לא מעט ממנותיה בפיזור "אבקת הקסמים" שהיא פרחים ורודים-סגולים.

אהבתי (ואשתדל לשחזר) מאוד את "פורציני המזוייף" (פטריות מלך היער ) במרינדה (עם יוזו?) ואח"כ על הגריל וחתוכות לסלט קטן עם פרמז'ן ופטרוזיליה . היה לנו גם דניס ברוטב ויאטנמי על סלט נבטים , מיקרו אמרטוס ועוד. בשר "טוקיו" מצויין עם איטריות סובה, אפונת שלג ופטריות אנוקי.
המנה הכי מנחמת (ועתירת פחימות ושומנים) היתה הריזוטו הירוק. שכללה אפונת שלג , אספרגוס וחמאת עשבי תיבול וקיבלה בסופה טאץ'-קישוט של רוטב אדום בקצוות (מיץ גזר מצומצם). עונג גדול.
קל היה להבחין שהכל מסודר ולכן קל לתקתק את המנות גם כשמהסעדה מלאה. מקווים שיימשך כך. שתינו ריזלינג גרמני ואספרסו (אין חלב) ודווקא 2 הקינוחים שבחרנו, עוגת הגבינה וסנביץ' גלידת מנטה (בין עוגיית שקדים בחלבון (?) היו כמה דרגות מתחת לרמה ולניצוצות של שאר המנות באואזיס., ויכול להיות שטעינו בבחירת הקינוח.
מצפים לביקור הבא.

-

במסגרת חגיגות המשפחה, שני ימי הולדת יצויינו בסעודת הערב: אורה המלכה האם ואלה מנסיכות הכתר המוצלחות בממלכה. לצורך האירוע הכין קינג תיאו הראשון הרכב נרות מיוחד. ח"י + פ"א אביבים. המון מזל טוב , אושר ובריאות!

ובכן מה היה לנו:

בסקציית הירקות על הגריל: פדרונים, 2 סוגי עגבניות, פלפלונים ירוקים חריפים, בצל לבן וסגול, קישואים, חצאי שום טרי, 3 סוגי פטריות במשרה מירין-יוזו- צ'ילי- סויה.
סלט של חציל-פלפל אדום-עגבניות ובצל ירוק קלויים בגריל, עם שמן זית, פלפל חריף ושום.

סלט שומר וסומאק ("נשאב" בתודה ממסעדת "מו ומו" רחובות):

• 6-7 ראשי שומר צעירים
• כמה צנוניות
• חצי כוס עלי כוסברה
• כף סומאק
• מיץ מלימון בינוני
• כפית מלח או טיפה יותר
• 5 כפות שמן זית עדין
• חצי כוס גילופי/שבבי פארמז'ן
• 4 כפות זירעוני דלעת קלויים

להוריד "ארובות" מהשומר , לשטוף .לפרוס דק את השומר (אפשר ערב קודם לערבב עם סומאק, מלח, שמן ולימון).
לפרוס דק את הצנוניות.
ממש לפני ההגשה, להוסיף לשומר את הכוסברה, צנונית, פארמז'ן והגרעינים.
על גריל הגז והפחמים עלו פילה עוף כבוש בלימון, בצל וסומאק, שיפודי שייטל, אומצות אנטריקוט ושיפודי קינמון ארוכים עטופים בקבאב כבש, צנובר, בצל יבש וחצילים (ישוחזר בהקדם!)
לכך נוספו טחינה וחומוס, פיתות ומג'דרה. אבטיח , גלידה ועוגה

כמה תמונות מפתות בגלרייה של "הארץ" , סיפורים של בשלנית מנוסה מהעדה הנכונה וניסיונות חביבים של ארוחה בסיר אחד מכל מיני עדות בסביבה הובילו לכמה סירים של פולאו ברלי. בסיר הראשון הוחלף העוף והטלה בחצאי ארטישוק ננסי ומטוגן, לטובת האחיינית הצמחונית.

כאן ניתן לחזות באחד הסירים לפני המהפך עם פרוסות תפוחי האדמה (טהדיג – תחתית הסיר) עדיין על העליונה….

עוף טוב (טבע עוף) הכול טוב. או עוף ON TOP עם חצאי ראשי שום ומקל קינמון. מתחתיו קוביות שוק טלה עם בצל ומתחת אורז משולב בהמון שמיר וכוסברה, פול טרי וירוק, אפונה צרפתית ושעועית חתוכה. ובפנטהאוז (המרתף העתידי) פרוסות תפ"א מטוגן.

הצלחה מרובה. הוגש לצד סלט חצילים באלדי, במיונז, שום ולימון כבוש. וסלט חסה ברוטב איולי – תפוז דם עם פיסטוק וזירעוני חמנייה.

כחלק מההכנות לחג יצאו כמה רעיונות מוצלחים, הנה עוד אחד שנקרא לסדר:
לתוך עופות (אורגניים) קשורים ברגליים, הוכנסו לימונים (ישר מהגינה הצפון ירקונית) משובצים בעשבי תיבול מצויים (טימין, מרווה, רוזמרין…) חצי ראש שום טרי ופלחון לימון כבוש. יחד עם העופות בתוך שקית הקוקי התרווחו להם בצלים בגוונים, שאלוט, עוד חצי ראש שום, רבעי שומר ופטריות אירינגי אורגניות. לכל שקית הוספת טימין, 6 כפות שמן זית קלמטה וחצי כוס ריזלינג לבן.
נקשר. הוכנס לתנור לשעתיים ב-140 (על פי מתכון ההשראה מתמיר לוי, מו ומו), כשבמקביל נצלים גם תפוחי האדמה בשמן זית, סומאק, פפריקה מעושנת, פלפל שחור וכפית רסק כמהין.

אחרי שעתיים נפתחו השקיות התכולה נפרסה על התבנית, החום הועלה ל-180 לשיזוף של כ-20 דקות ולשולחן הסדר. היה מאוד בסדר גמור.
עוד מנה ששקדתי עליה הייתה הסלט: תשלובת חסות, נבטונים ועלעלי מיקרו, ותלתלי אפונה ועליהם קלמנטינה מיובשת קצוצה דק (מחנות הפיצוחים, הקולה) ובעיקר שקדים בשלושה מצבי צבירה: 1. ירוקים, ממש מהעץ 2. חצאים קלויים והרוטב – 3. טחינת שקד מלא, כמו בטחינת שומשום: מיץ לימון, שום , פלפל , מלח ומעט מים לדילול.
לחג השני אני זומם בפול גז על סיר(ים) של מחווה לרגיעה ורצון טוב בכיוון האיראני, נזכר בתמונות מגלריית הארץ לא מכבר של שכבות פלאו, עם בשר אורז אפונה ופול ועשבים ירוקים ותפ"א מטוגנים למטה-למעלה.

אבקש לעצור את היומנים ואת הזמן. לא צריך להעתיק כתובות ולזכור לטיול הבא באירופה, זהו שיעור היסטוריה משפחתי קצר. לאבי שלושה שמות פרטיים, אחד מהם מוריס, על שם סבו מואיז, שהיה אופה בבריסל והחזיק את SEYFFERS BOULANGERIE ברו דה לה רג'אנס 34 בבריסל, בלגיה. בתמונה, כמעט מלפני 100 שנה, אנו רואים (ככל הנראה) תור גדול של יהודים (?) ממתינים להקצבת הלחם במלחמת העולם הראשונה. מאחורי חלון הראווה עם שם העסק עומד (אולי) הסבא-רבה שלי מואיז.

לפני מספר שבועות הייתי בבריסל ולמרות שנמסר לי שהבניין השתנה והוא כעת יותר מודרני. ניגשתי לכתובת, נמצאת שם גלרייה וחנות עתיקות. ממש לידה ניצב לתפארת בית הכנסת הגדול של בריסל. כמה פסיעות משם ואתה בכיכר סבלון מקדש השוקלטיירים.

ולקראת החג מעט יידישקייט: אבי מספר שהבולאנג'רי המשפחתית (אותה לא הכיר, שכן אימו עברה בצעירותה לאמסטרדם) היתה הספק היחיד של מצות בבריסל. המשך חג שמח וטעים.

אינני בטוח כמה כוסות נשתה הלילה הזה, אבל כל אחד יצא משולחן הסדר שלנו עם פקק שעם(או פלסטיק) מחובר לחיות החמודות מסדרת CORKERS. יש 6 חיות המורכבות מפיני נעץ עם חלקי פלסטיק מעוצבים לכל מין ומין.
הרעיון המקסים יצא לאור מבית היוצר המכובד של MONKEY BUISNESS, נמכר בחנויות העיצוב, (ובוודאי יתלווה בקרוב לבקבוקי יין) ועוצב על ידי סטודיו רדיש .
חג שמח ולחיים!!!

צעדת הבוקר, בחולצה צהובה כמובן הייתה מרעננת ביותר והוציאה אותי (לשעה קלה ורבע…) מבין הסירים. קצת סדר במחשבות על הבן שנותר להסתדר עם פקודיו ומפקדיו, סידור העבודה עם כל הפרודוקטים וההכנות במטבח, ומסדר שאריות הרכש שיש עוד לצאת ולהכין, וברקע השאלה, האם נלך לישון מאושרים או מאוכזבים?
המלצת האביב שלי היא שממש אין צורך לעבור דרך הדיוטי פרי כדי להתבשם. פשוט לצאת לרחובות, פריחת ההדרים היא משהו משכר, יש לשאוף כמלוא הריאות. הבוקר נטמעו הניחוחות המתוקים בשלל ריחות בישול טיגון, וצלייה שעלו מהמון בתים.
ובינתיים, בצבעים טבעיים, לפני צלייה והרטבה גזר בוכרי, סלק צהוב וסלק בייבי. אחת התוספות לשולחן הסדר. המשך יבוא.

-

המשפחה המורחבת (הרכב צד ב') התאסף להמשך החגיגה בטאפאס 1 העם. נבחר תפריט אחיד שזרם לשולחן בקצב משביע רצון, רעב ונפש. האווירה והקצב במקום תוססים.
כמי שהיה מספר פעמים בטאפאס מהפתיחה, אפשר להבחין שהתפריט משתנה ומתעדכן, ומה שהתחיל בכיוון ספרדי מובהק תפס היבטים גלובאליים, תוך שהאיכות והמקוריות נשמרו. היו המון מנות קטנות עד בינוניות בצלחות מרכזיות.
אהבתי ביותר לבבות ארטישוק על הפלאנצ'ה על גבינת בקר (מעין לבנה), פורטבלו מטוגן בפירורי לחם עם ביצה עלומה ורוטב בנדיקטי עם ניחוח כמהין. סלט קטן ומקסים של עוף ומלון וייאטנמי ברוטב ירוק בוהק ("רעל") אולי עם מנטה. שמחתי לרוטב, שבכמה מגווניו נתקלתי לא מכבר בקונסטלצייות טעימות אחרות ב- HS.

עוד חיבבנו את הדג האסייתי עם מיסו ואצות (?) ואת המנה העיקרית והחותמת- ריזוטו עם נתח קצבים פרוס.
הצמחונית שביננו זכתה במעין טאבולה מצויינת (עם עדשים שחורות), מנת ניוקי פטריות והמנה שבעיני מצביעה על הרצינות, הדיוק והכשרון הרב המצוי במטבח – היתה אולי הבנאלית ביותר – והספרדית ביותר – פטאטאס בראוואס. קוביות תפוחי אדמה ברוטב איולי-חרפרף, נתקלתי ביותר שמנוניים, ביותר חריפים, ויותר אדומים מרוטב עגבניות ופפריקה, אבל זה המושלם, הטעים ביותר שאכלתי!
המנה היחידה שזכרתי שנותרה (ו)ללא שינוי (וטוב שכך) היא הגלידות המפנקות: גלידת עוגת הגבינה ועוד יותר גלידת הווניל ביסקוטי.
יין, קאווה, סנגרייה וקלרה קון לימון זרמו כמידת הצורך, כמו מנות תוספת, השירות חביב ומצויין.