ארכיב עבור 'מסעדות השרון'

מסבחה בקלנסווה

יום רביעי,5 בנובמבר, 2008

  dsc02566_s.JPG

אחי איש השרון לקח אותי כבר פעם פעמיים לחומוס הלוקאלי שלו , ומשום מה בעשרת החודשים האחרונים לא נזדמן לי להגיע ל"חומוסיית קאדי" בהנהלת איברהים ועפיף, וחבל שכך, (מנגד אולי עדיף).

המקום פשוט למראה ומגיש חומוס, מסבחה, פול ושקשוקה.

הזמנו מסבחה. המנה מורכבת לנגד עיניך, באופן אישי ומייד, צלחת גדושה ויפה, וטעימה מאוד בסגנון קליל-אוורירי משהו ולא מכביד. לצד המנה (20 שקל) מוגשות פיתות טובות (טעמתי רק שפיץ) זיתים משובחים, חריף, עגבניות פרוסות ורבעי בצל. מנה שכזו (על ירקותיה) וקצת נישנוש מצלוחית תוספת (בשעה 10 וחצי בבוקר לערך) ונסגרו לי בעיות התזונה עד שעות הערב המוקדמות.

החומוסייה פועלת בסגנון שעון נוכחות החימצה, גומרים- הולכים. בשבתות המקום מפוצץ. אחי הזוכה כאן לכבוד ותיקים ומצויים בחומר הביאני לסיור במטבח הפנימי – "מפעל החומוס" גרגירים מבושלים, מערבל תעשייתי, לימון טרי ופחים של טחינת קרוואן – היונה. אימפקט רציני.

ממוקם ברחוב הראשי, קרוב ובצד של בנק הפועלים. טלפון 054-6813311 (עפיף)

אולגה, סימו ודובי צנחו ממטוס

יום רביעי,21 במאי, 2008

 מזל (טוב) לבת הדודה החמודה שהחליטה, שלרגל מלאת לה 23 אביבים, שהיא מעוניינת ליפול ממטוס באמצע הבוקר, כשהיא מחוברת למדריך וצונחת חופשי בטרם נפתח מעליה המצנח. חברת פאראדייב בחוף הבונים מנהלת "מפעל הצנחה" מתוקתק להפליא, וכך בני הדודים באו, ליוו, צילמו וחיבקו את הנוחתת בשלום.

להווי וגם לאחרים ידוע שרמות אדרנלין גבוהות, יוצרות תגובת תיאבון ניכרת כחצי שעה אחרי המגע עם הקרקע, כך שנותרה לנו אפשרות כמעט יחידה בדרך חזרה לתל אביב לפוש קמעה, ולעצור אצל סימו ודובי – שיפודי אולגה. מקום נהדר ללא יתרות הדר.

מי שלמד מניסיונו וניסיון אחרים, יודע ללכת על השיפודים (ולוותר על האנטרקוט). אחרי כרוב לבן כבוש קל,  סלט ירקות וסלט עגבניות מבוצל היטב, עמבה, סחוג וטחינה לבנה,טרייה וטעימה. קיבלנו גם פיתות בשרניות ורכות וצ'יפס חם (8 בלבד אולי 9 לקחתי).  קיבלנו גם תוספות , לכשהתרוקן.

100_0201_s.jpg

על גריל הפחמים, משופדים במתכת "כמו פעם" גרסה הצנחנית ובצדק. הזמנו 2 שיפודי ספק -רובפלש (נתח קצבים), 2 שיפודי כבש , צמד קבבים ו"פרגיות" אחד. מקבץ נהדר, בשר באיכות מעולה, רך וחם ובמידה הנכונה על האש. תענוג פשוט, כשיודעים  שהאח השלישי למשפחת שטיבי הוא קצב המנפיק לאחיו את הסחורה המשובחת. הבשרים מגיעים "נטו" עם בצל שרוף שהביא לשפתינו את שמחת ל"ג בעומר  בטרם יום.

עם 2 בקבוקי שתייה +טיפטיפה למלצרית הדינמית הגענו ל-260 שקל. שווה עצירה וסיבוב ואף נסיעה מיוחדת.

החלוץ 6,  המרכז המסחרי, ליד תחנת הדלק גבעת אולגה

ויולט

יום שני,31 במרץ, 2008

  שעון הקיץ שיחק לטובתנו, הגענו לויולט באור ויכולנו להתרשם מהבניין עטוף כולו מטפס ירוק, חנייה מרווחת וסביבה כפרית, שמייד העניקו לנו את תחושת הקאנטרי, אולי איזו אחוזה בריטית. נכנסנו בכיף. השורה הראשונה והאחרונה – מצויין, העיקריות טובות, אבל לא ממריאות למקום של מנות הפתיחה והקינוחים.

לקרובים החביבים שהזמינו אותנו למגרשם (הכמעט) ביתי זו חציית הכביש, וגם עבורנו בסוף השבוע, היתה זו קפיצה של כ-25 דקות מגדות הירקון.

המקום מהודר-צנוע-שמרני. כמתנת פתיחה מהמטבח קיבלנו ספל ובו מרק קר של חציל ויוגורט עם זרעי עגבניה נבטונים ורביול אפוי עם אפונה, חביב וקליל. הלחם שהגיע היה פשוט וטרי והתלוו אליו חמאה מדוז'נת  ואיולי אורגנו, שתי אופציות עדינות ונהדרות ולצידן מלח אטלנטי.

מנתי האישית היתה סלט אנדיב עם סלק צלוי, גבינה כחולה, אגוזים, פרוסות דקיקות של תפוח עץ ונבטי חמניות, מוצגים בצורה אופטימלית ומשתלבים בהרמוניה. גישת שילובי טעמים מחמיאים ופרזנטציה מקסימה המשיכה גם בקנלוני שרימפס העדין שוחה בברוט סרטנים ופונדו כרישה, מנת הקס"ז* המצויינת וסביצ'ת הטונה עטורת הירוקת הוואסבית (טוביקו +שומשום). גם שאר המנות, שרק ראיתי, דווחו כטובות מאוד.

בעיקריות טעמתי מהניוקי (אוורירי) עם הפטריות, אכלתי מוסר ים טוב, והתפלאתי על הסינטונת שהיתה בסדר, רוטב היין המצומצם היה מצויין, והיו שני כדורי בשר עטופים בעלה באק צ'וי יבשושיים וממש לא ברמה הכללית של שאר המנות. היה גם לברק טעים (בתמונה). המנות היו מקושטות בירקות, עשויים בכל מיני טכניקות, והוגש לצד חלק מהן גם פירה מחורדל וטעים (ולבקשת אחת מאיתנו הוחלפו הפחמימות בירקות) לא היו תלונות ואולי זה מקבץ מקרי אבל אם הראשונות (ותיכף האחרונות) ממקמות את ויולט בשורה הראשונה, לעיקריות יש עדיין לאן להתקדם.

dsc01907_ss.jpg

האחרונות היו , לא רשמתי הכל,פינסייר שקדים עם גנאש שוקולד לבן,עם גלידת פיסטוק, מצויין.ו

ביסקוויט של פקאן סיני ואורז תפוח עם קרם וניל וסורבה חלב ונענע .

dsc01908_s.jpg

פקאן וניל וסורב החלב נענע , מנה נהדרת כשכל מרכיביה מחמיאים זה לזה, לא מתוק מידי, עם קראנץ' ופאנץ. ממול אכלו גם קפה וקקאו, אף היר חיננית למראה וחיש קל נעלמה משתי הצלחות, והכפית שטעמתי ערבה לחיכי.

השירות היה טוב. נכנסנו לבד ויצאנו כשהיה מלא.