שעון הקיץ שיחק לטובתנו, הגענו לויולט באור ויכולנו להתרשם מהבניין עטוף כולו מטפס ירוק, חנייה מרווחת וסביבה כפרית, שמייד העניקו לנו את תחושת הקאנטרי, אולי איזו אחוזה בריטית. נכנסנו בכיף. השורה הראשונה והאחרונה – מצויין, העיקריות טובות, אבל לא ממריאות למקום של מנות הפתיחה והקינוחים.
לקרובים החביבים שהזמינו אותנו למגרשם (הכמעט) ביתי זו חציית הכביש, וגם עבורנו בסוף השבוע, היתה זו קפיצה של כ-25 דקות מגדות הירקון.
המקום מהודר-צנוע-שמרני. כמתנת פתיחה מהמטבח קיבלנו ספל ובו מרק קר של חציל ויוגורט עם זרעי עגבניה נבטונים ורביול אפוי עם אפונה, חביב וקליל. הלחם שהגיע היה פשוט וטרי והתלוו אליו חמאה מדוז'נת ואיולי אורגנו, שתי אופציות עדינות ונהדרות ולצידן מלח אטלנטי.
מנתי האישית היתה סלט אנדיב עם סלק צלוי, גבינה כחולה, אגוזים, פרוסות דקיקות של תפוח עץ ונבטי חמניות, מוצגים בצורה אופטימלית ומשתלבים בהרמוניה. גישת שילובי טעמים מחמיאים ופרזנטציה מקסימה המשיכה גם בקנלוני שרימפס העדין שוחה בברוט סרטנים ופונדו כרישה, מנת הקס"ז* המצויינת וסביצ'ת הטונה עטורת הירוקת הוואסבית (טוביקו +שומשום). גם שאר המנות, שרק ראיתי, דווחו כטובות מאוד.
בעיקריות טעמתי מהניוקי (אוורירי) עם הפטריות, אכלתי מוסר ים טוב, והתפלאתי על הסינטונת שהיתה בסדר, רוטב היין המצומצם היה מצויין, והיו שני כדורי בשר עטופים בעלה באק צ'וי יבשושיים וממש לא ברמה הכללית של שאר המנות. היה גם לברק טעים (בתמונה). המנות היו מקושטות בירקות, עשויים בכל מיני טכניקות, והוגש לצד חלק מהן גם פירה מחורדל וטעים (ולבקשת אחת מאיתנו הוחלפו הפחמימות בירקות) לא היו תלונות ואולי זה מקבץ מקרי אבל אם הראשונות (ותיכף האחרונות) ממקמות את ויולט בשורה הראשונה, לעיקריות יש עדיין לאן להתקדם.
האחרונות היו , לא רשמתי הכל,פינסייר שקדים עם גנאש שוקולד לבן,עם גלידת פיסטוק, מצויין.ו
ביסקוויט של פקאן סיני ואורז תפוח עם קרם וניל וסורבה חלב ונענע .
פקאן וניל וסורב החלב נענע , מנה נהדרת כשכל מרכיביה מחמיאים זה לזה, לא מתוק מידי, עם קראנץ' ופאנץ. ממול אכלו גם קפה וקקאו, אף היר חיננית למראה וחיש קל נעלמה משתי הצלחות, והכפית שטעמתי ערבה לחיכי.
השירות היה טוב. נכנסנו לבד ויצאנו כשהיה מלא.
