FOODHA'S GOURMET DIET

4 מנות (בתצלום מנה אישית)

2 בצלים חתוכים ל-4.
2 כפות שמן זית.
2 שיני שום.
4-5 עגבניות תמר או  600 גרם שרי תמר או אחרות חתוכות.
פלפל ירוק חריף (ללא מחיצות לבנות ונטול גרעינים) לפי דח"ן*.
חצי כפית מלח + שפגט.
1 פלפל אדום מנוקה מגרעינים ומחיצות לבנות חתוך ל-4.

12 ביצי שליו או 4 ביצים.  

4 כפות כוסברה +2 כפות פטרוזיליה.

קופ' רסק עגבניות  קטנה (אורגני של הרדוף).

בתנור או טוסטר אובן על 180 מעלות להכניס את הירקות קצוצים,בתבנית ולכסות באלומינימום. אחרי חצי שעה לפתוח כיסוי להוסיף כוס-כוס וחצי מים, (שלא יתייבש לגמרי) לערבב ולהכניס,ללא כיסוי ראש, לעוד חצי שעה. להוציא לרגע.

לשבור בעדינות את ביצוניות הפרס לתוך כלי, ועם כפית לחפור בעגבניות להניח בקן שנוצר את  ביצת השליו, וכך לקנן את כל הביצים ב"סל" אחד. להכניס לתנור לעוד 5 דקות. (או בהתאם לדרגת העשייה הרצויה).

הצעת הגשה- פרוסות לחם אחיד טרי ויוגורט באפלו (ביצרון) % 1.5

אצלי בבית לא משתגעים על שקשוקה. ולפיכך נהגתי לשקשק רק פעם פעמיים בשנה (בעשור האחרון).

לדעת חבורת מטיבי הלסת שלי זו הייתה הטובה ביותר אי פעם, על אף נטייתה האנורקטית, וליקקו את הצלחות עד טיפת העגבנייה האחרונה.

לחתונה "שלי" קיבלתי מחברים טובים ווק, כך נהגתי לומר, בצורה ששומע מהצד עלול היה להרים גבה. לחוג מקורבי זה היה די ברור, אני הוא היוצא ומביא והעומד והעובד במטבח. זכרתי (ועודני) לטובה את מעניקי המתנה . אני והיא WALK  דרך ארוכה כמעט שני עשורים, (גם כלתי שהכבדתי מאז, וגם הווק). הווק הישן נשרט נשחק בעבודה קשה, וכמוהו גם מספר שתיים. אולם שיטת ההקפצה המהירה היא משהו שגור וחביב. בצוק העיתים וצימוק הצמיגים עולה חשיבותה. בינתיים נעבור לווק  מספר 3 : 

חבילת נבטים.

אגודת בייבי באק צ'וי חתוכים למקטעי 6 ס"מ. (יש בשוק הכרמל ובירקנים משתדלים).

אפונה סינית/שלג/צרפתית (ביכורי העונה של משק לוי – תלמי יחיאל).

4-5 בצלים ירוקים (מופרדים למקטעי החלק הלבן והירוק).

שן  גדולה שום כתוש +ג'ינג'ר טרי קצוץ דק (כנפח השום). לחלק לשניים.

חופניים עלי בזיליקום. 3 כפות עלי כוסברה (או נענע).

150 גרם אטריות ביצים מהירות (מהסוג שמניחים במים רתוחים ומייד מוכן).   לרוטב:חצי מהשום והג'ינג'ר הקצוצים.כף סויה + 2 כפות רוטב דגים (נאם פלה) או רק סויה.

 כפית-כף רוטב תאי חריף (סרירצ'ה)

כפית שמן שומשום קלוי.מערבבים.

מאוד פשוט להקפיץ בנפרד רצועות חזה עוף או דג ואז יש ארוחה מלאה.הגיוונים, כולל סוגים נוספים של ירקות, בשר ופרי הים רבות ועשויות להופיע במהלך שידורינו הבאים. ראו הוזהרתם! .

הליך מקוצר:להדליק אש תחת ווק. לשים כף שמן (שומשום רגיל, או בוטנים , תירס או שווה ערך). להוסיף שום, ג'ינג'ר טרי  ובצל ירוק לבן, להקפיץ עד שמתחיל לשנות צבע, להוסיף את האפונה והחלקים הלבנים והקשים של הבאק. להקפיץ 2-3 דקות להוסיף נבטים, שארית בצל ובאק. להמשיך להקפיץ, (עכשיו ברגל שמאל ;-)) עד שתכולת הווק מתבשלת מעט , (כדקתיים) להוסיף אטריות ורוטב. כשלכולם חם וביחד, הרוטב לוהט ואוחז בכולם, לסגור האש להוסיף בזיליקום וכוסברה, ערבוב קל, לקערות ובתיאבון.   (3-4 מנות)

* חזה טבעוף בגריל בשמן זית, זעתר וסומאק.

* רצועות זוקיני ירוק וחצאי פלפלוני פרובלנו בגריל במשרה מהירה, (כף שמ"ז, כפית סרירצ'ה וכף רוטב טריאקי).

* חציל באלאדי קלוי בגריל עם טיפות טחינה בלימון, שום ושפע פטרוזיליה.

* פיתה מיני כבתמונה, מהמאפייה ברח' יפת ביפו, כמה חנויות דרומה מ"עבדו – דגים".

(לטובת כל פודהיסט-קיד באשר הוא)

גם לסלט המסורתי, שבוודאי יככב ברשימות אבות המזון הישראלי בשנת ה-60, אפשר להעניק גישה אנינה. להצטייד בירקות טריים, נקיים ובריאים ועדיף שלא עברו קירור. לעיתים קרובות אני רוכש את ירקותי במשק לוי, תלמי יחיאל. הידועים בעיקר במגוון הפלפלים, האספרגוס (בעונה) האפונה הסינית, האננס ושלל ירקות מעולים. רבים מגיעים לשם ובצדק. יחד איתי הגיעה לשם  השבוע לקוחה מאבו-גוש, שחיפשה דווקא את המלפפונים ההולנדים, (מה שהנוער מכנה מלפפוני חמור…), שלצערה הסתיימה עונתם. אל הקערה נחתכו: 

מלפפונים.

עגבניות שרי מיני (חצויות).

עגבניות צהובות ועסיסיות.

בצל אדום.

פלפל פרובלנו, ירוק קטן עם שמץ קל של חריפות.

פטרוזיליה קצוצה.

שמן זית  ראשון המסיק (כרם זיתים).

חצי לימון.

מלח + מעט שפגט*  

לערבב ולאכול.

 (קוטג' וחלה טרייה על פי המותר הם בני לוויה מצוינים)

כזכור  לקוראינו הנאמנים: ופלפל שחור גרוס טרי (להלן שפגט, בסיכול אותיות מחשש עין הרע).

אבירי הסביצ'ה  משמאל לימין : לימון טרי (בציר גני 2007), ליים טרי, בקבוקון יוזו (נרכש בלונדון 4.07 £) לצידו סוג מומלץ אחר של יוזו משומר (ניו-יורק $ 7.15 ) שני המקרים 100 מ"ל. אחרון חביב יוזו טרי, אף הוא מהתפוח הגדול (שיש בו הכל). נרכש ב- 3.5 דולר ונותן כ-2- 3 כפות של מיץ נהדר (והמון גרעינים…).ברקע, מאחורי ההדרים הללו שקית הקפאה ובה מיץ ליים (אורגני) קפוא שנסחט בשיא העונה לפני כחודשיים-שלושה וישמש בעיתות חסר. בסדנא דנן למדתי שאפשר למצוא יוזו בבקבוקים "מסחריים" במחירים נמוכים יחסית. (כך שאפשר להתארגן בקבוצה של כמה מכורים ולרכוש).

האמת, הכותרת מטעה. בכלל מדובר על כרובית בסיר אידוי עם שאריות רוטב היוגורט  החביב  מחשיפת הפונדו הדרמטית. ובעצם יש אפשרות נוספת, טעימה יותר ולפיכך, אהובה על Foodha  ואנשי חצרו, פשוטה ומזמינה:שוטפים ומנקים כרובית טרייה ובריאה.  חותכים לפרחים בגודל סביר. מניחים בתבנית המתאימה לטוסטר אובן או לתנור, מפעילים את כור ההיתוך ל- 180 מעלות.  מפזרים על הכרובית מלח ופלפל שחור גרוס טרי, להלן שפגט, (בסיכול אותיות מחשש עין הרע…)   וכאן מצטרפות הקלוריות הנעימות; מטפטפים באופן שוויוני 2 כפות שמן זית על כל  פרחי הכרובית שבתבנית. אחרי 15-20 דקות תתחיל הכרובית להיצלות ולהשחים ואז ניתן להפוך בה כדי להצליח בכל החזיתות. בחלוף כ-40 דקות  היא מוכנה כטרף קל.

 (לבקשת המשפחה לא נצרף הפעם את תצלומה של הנידונה לצלייה)

טוב, לא בדיוק פונדו, אבל ארוחה מתמרכזת, בה יש לסועדים מכנה משותף. במקרה שלנו שניים; מטבל היוגורט וקערת האשפה (כלבוייניק למי שזוכר). מנהג חביב מבית אמא ואבא שהופס ועבר דור.

הארטישוק (כאחד וחצי לסועד) נשטף היטב במים, אני מסיר כרבע מהפרח העליון (ונפרד ממרבית השפיצים) מסיר את העלים(המרירים) מהגבעול וחותך (3-4 ס"מ) מקצהו התחתון. כל הארטישוקים יחד עם חצי לימון חתוך לשניים בסיר גדול עם מים לרתיחה, הקטנה, ביעבוע של כ-40 דקות ומוכן. אם חלק מהארטישוקים צפים, יש לסובב אותם כך שיתבשלו מכל הצדדים. הארטישוק צריך להיות מבושל אך לא מסמורטט, אם הגבעול נשמט, סימן שבפעם הבאה צריך על אש קטנה יותר…)

בינתיים,  בקערית אני שם כ-250 – 300 מ"ל יוגורט משובח (% 4-5 שומן) למשל "גבינות השומרון", "הר-הרוח" (הימלפרב- נטף), יוגורמה של "בית יצחק" או יוגורט באפלו של "ביצרון". לכך אני מוסיף:

כפית  חרדל גדושה

מיץ מחצי לימון קטן

3- 4 כפות שמיר קצוץ

שם שום כתושה

טיפה מלח

מערבבים היטב. מחלקים את הארטישוקים ובערב הזה כולנו מטבילין את העלים, נושכין את הקצה האכיל, משליכין וחוזרין חלילה.

שיא הערב הוא מפתח "הלב". אוחזין בגבעול מסירין את העלים הפנימיים עם הקוצים והשערות, עדיף עם סכין או כפית, ואז ממלאין את הלב ברוטב היוגורט  וחותמין במספר נגיסות משובחות ביותר.

קולורבי חורפי רענן הוא ירק משובח לנישנוש ביניים.  קולורבי קלוף טרי פרוס ובזוק במלח משובח, במקרה שלפנינו; מלח חמר מהוואי, אבל כל מלח יכול להיות מלך, אטלנטי, פלור-דה סל  וגם סתם אצן (מלח רץ) יתנו קונטרה נאותה לשביבי המתיקות שיש בירוק ובסגול.