FOODHA'S GOURMET DIET

הכי מצאו חן בעיננו משקה היוגורט והיוגורט, נטלנו לא מעט דוגמאות לשימוש ביתי, יחד עם גבינות שנותרו ופה ושם ואחרי הסיכום של 185 שקל הופתענו לקבל תיק (סגול וחמוד) מתנה כדי לשמור על צנינות מוצרי החלב בדרך הביתה. מתנה ראויה עם פרוץ השרבון הראשון.

בשבוע הבא במזל טוב נערוך את שלב הגמר בתחרות הדגים הנאים ביותר. אחרי שלבי מיון מפרכים ומפלטים, עשרות הצבעות ותנודות בקולות הגיעו לשלב האחרון 5 מתמודדים: 

1. הוואי 5:0- אננס , מלח אדום מהוואי, שמן קוקוס, צ'יפוטל מעושן, נבטים.
2. יוקוהאמה-, ואסבי, מירין, ג'ינג'ר כבוש, ׁ(גארי( סויה, יוזו, טוביקו ואסבי.
3. מהודר- פומלו, קלמנטינה, ליים, קליפות לימון, שמן זית, שאלוט.+לימון כבוש חריף
4. מקסיקו סיטי אקספרס- חאלפניו , האבנרו, אבוקדו, כוסברה  עירית, ליים. 
5. צ'ירפאן -  חציל קלוי, פירורי בולגרית,עגבנייה, בצל ירוק , פלפל ירוק חריף, שמן זית.

לכך תיתווסף הצעת הרב הראשי במפעלות פודהה:

 צ'יפופו-פיטנגו- צ'יפוטל מעושן, פופקורן, פיטנגו, שמן שומשום חם, מיקס עלי מיקרו, יוזו, קצח.

משישה ייצא רק אחד כסביצ'ת פודהה 2008. בשלל המרכיבים עשויים לחול שינויים מינוריים אם וכאשר תיתקל מחלקת הרכש בקשיי אספקה.

 הארוחה תלווה ביינות לבנים משובחים, בלחמי ומאפי פרימיום (ככוננות ספיגת רטבים) ועשויות לצוץ הפתעות נוספות בהתאם למצאי בשוק ולכיף של פודהה.

שבועות קשים עברו על פודהה, כשהדיאטה ומשטר המזון הבא אל פיו הם החלק הקל. ההגרלה על ההשתתפות בגמר גררה פניות והצעות שהדעת והרשת לא יסבלו. היו נסיונות ON LINE והיו נסיונות מעבר לקווים ובעל פה, הכל כשר כדי להטות את הכף, לנעוץ את הסכין ולחרוץ גורלות, בואכה הגמר הגדול. פודהה, פרקליטיו וסוכניו עמדו בפרץ, אולם קיבלו החלטה אמיצה להכפיל את מספר הזוכים מזוג לשניים.

בהגרלה שנערכה הערב על שולחן המטבח,בנוכחות רו"ח, עלו בגורל גסטרו  ופיינשמקר ובני זוגם. על הזוכים המאושרים ובחירי ליבם לדאוג לסידורי הסעה אל משכנות פודהה ערב ליום רביעי הקרוב (תריסר למארס בשעות הערב הלא מאוחרות).

כל המאוכזבים עשויים למצוא נחמה ותקווה במבצע החדש, שנערוך לקראת פורים, תחת כותרת אפשרית של כיכר מלחי ישראל…

נווה צדק – מקום של בשר סיפק לנו חוויה לאורך כל הדרך. הייתי בשבוע הפתיחה (קצת מוקדם) ואחרי התחייבות מעוצבת ל"סטייקים ברמה" בחרנו להפקיד את קיבותינו בידיו של  ניני נוף (כן, גם אותו  שמחנו להכיר מקודם*, פרטים בהמשך) ולא הצטערנו.

קודם כל שמחו (30 לבקבוק) לחלוץ את יינותינו ולשמוע עליהם: זינפנדל 2005 של דלתון, לסוגו הטוב שטעמתי מישראל.  ופריורט "הבית"  Clos de L'obac 2001  מקוסטרס דל סירוואנה , המשובח תמיד, השניים, לצד מים מינראליים, היו בני לוויה נאותים לכל הבאות:

• רוקה- בשר "לבן" כהה מעושן מצויין עם חרדיז'ון.
• קארפצ'יו בקר עדין
• סלט רוקט ובייקון – טרי וטעים
• וסלט ספרדי (עגבניות,בצל אדום, טבעות בודדות של חריף ושעועית לבנה אקסטרה לארג') נהדר.
• עחה"ב* הגיעה צלוחית קטנה ה-ממה קטלנית – נתחוני סינטה צרובים, שפתיים יישקו.
• על השולחן היו לחם ושמ"ז שלא בדקתים.

ולצורכם התכנסנו – PH מגודלים, סטייקים זוגיים של פורטרהאוס, המיושנים במקררו ותחת עינו של ניני (כך הבהירה בצורה מפורשת המלצרית), עד שהם מגיעים לרכות הנדרשת עלי שולחן ולסתות. היו עשויים מדיום וספגו מחמאות עד עצם. טעמנו גם טיטלה* (T של טלה ובעצם פורטרהאוס טלה) שהיה רגע  או חצי רגע מיותר על האש וטיפה התייבש.

לא נראה כמו היבשת הבשרית ההיא?

התוספות היו גרטן תפ"א מצויין,(טעמתי כמלוא המזלג) תרד בשמנת עדין וטוב, טבעות בצל ענק פריכות ׁ (טעמתי רבע טבעת) וסלט ירקות חביב.

הכל ברמה מצויינת, פשוט (במובן הטוב) ולעניין ללא הצטעצעות וקישוטים מיותרים.

חתמנו באספרסו (בריסטוט) ראוי. השולחן דרש טעימת קינוחים ודרישותיו התמלאו ב"הכל שוקולד" אליפסת שוקולד רך ומוצק, מאוד טעים (זרתונית) ואצבעות פילו (תוצרת בית) עם תפוחי עץ וכל (מיני) טוב ואולי טופי, ראוי ביותר, (ליותר מהכפית שנטלתי).

6 פיות נטלו 1.9 קילו PH ,(במחיר 280 שקל לקילו) וטיטלה אחד כעיקריות.

הסה"כ (לפ"ת*) עמד על 1089 , שווה. וכדאי לשמור על יחסים טובים עם חברים* וחברים של חברים מכיוון שאז עשויה להתווסף (או בעצם להתפחת) הנחה…

שבזי 64 תל אביב 03-5104020 ׁ (ב'-ש' 12-12 )

הנשימה נעתקת, ממש כך , זה יקרה בשבוע הבא, גמר הסביצ'ה נולד – קארפצ'יו שרד שכה חיכינו לו. בשעות ובימים הקרובים יבואו עדכונים על העולים לגמר (מקרב המתכונים), המשתתפים בהכרעת הדין (שולחי הדירוגים) ומועד האירוע המדויק – באחד מימי השבוע הבא.

מעשה בקילו וחצי (ברוטו) שרימפס קריסטל טרי שבא עם קרח מדרום הכרך. בסופו של הליך ניקוי פנימי וחיצוני (בלי שואב) נותרו 10-11 שרימפס רהוטים וורודים לכל בן בית. החבר'ה מוקמו בחמישיות על שיפודי במבוק, ושעה לפני מועד ההגרלה יצאו מהמקרר וקיבלו את זו המרינאדה:

• 2 ש"ש ק"ד
• 2 כפות סויה
• כף רוטב חריף (במקרה שלי תאילנדי עם שרימפס משומר/כבוש )
• מיץ מרבע תפוז או חצי לימון מתוק
• חצי כפית תבלין עישון נוזלי
• 2 כפות פטרוזיליה ק"ד
• 2 כפות כוסברה ק"ד
• 2 כפות שמן בוטנים  (או אחר).

3 דקות (גג) על הגריל (משני הצדדים) וזהו. הוגש עם אטריות מהירות וירוקות מה. כשממעל נבזק שומשום קלוי עם פירורי אצת נורי מתובלת.

האם אילו פרגיות נטולות האנטיביוטיקה, או רק בריאות בגופן, ואולי סתם עופיונים או עופות קטנים? מחלקת המחקר והמעבדה של תשלובת FOODHA בשיפוצים. העובדה הדי ברורה, שכולם מגיעים במצב טוב מבאר טוביה. שישייה שכזו (נמכרה בשלשות , כלומר 2  79X שקל) במגה (גדול, לא האורבנים הפעוטים).  אינני בטוח אם יש הספקה סדירה בימי א'.

הנצרכים למילוי :

(האורזים לפני בישול).

• כוס אורז בסמטי (מבושל 20 דקות )
• שליש/חצי כוס אורז בר (מבושל 40 דקות)
• 2 כפות צימוקים לבנים (קטנים)
• 3 כפות צנוברים (או שקדים קצוצים) קלויים
• 2 כפות פטרוזיליה קצוצה
• 2 כפות שמיר קצוץ
• שן שום גדולה כתושה
• רבע פלפל אדום או ירוק חריף טרי כתוש
• מלח ופלפל

אם מעוניינים בשדרוג למחלקה ראשונה, אפשר להוסיף פיטרית כמהין קצוצה, כף-שתיים "רסק כמהין" או כף שמן כמהין.

בכדי לחסוך זמן ואמצעים אני נוהג להתחיל  לבשל בסיר אורז הבר לבד, ואחרי 20 דקות הוא זוכה לתוספת חברה בהירה…

(למשיחת חבר העופות)

• 3  כפות שמ"ז
• 5 כפות חרדיז'ון*
• 3 כפות סירופ קסיס (או רכז רימונים, או דבש או "ממתק" אחר)
• 2 כפות עלי טימין טריים
• 2 ש"ש כתושה
• מלח

לערבב היטב ולמשוח את העופות היטב (גם בבית השחי) ולמקרר עד השימוש. (אני נוטה להשאיר את העור, אם כי מסיר מקבצי שומן ניכרים)

אפשר להכין עד שלב זה גם יום, ערב או בוקר לפני.

כשעתיים ורבע לפני מועד ההגשה, מוציאים מהמקרר. מכניסים את התערובת לעופות (אם הם עדיין ריקניים) ודוחסים. אצלי כמעט ולא היה "נפולת" והעופות גם קצת מתכווצים בחום התנור, מה שמקשה על האורז והחברים לברוח.

כשהתנור מגיע ל-180 מכניסים את העופות (אצלי בתבנית פתוחה) ל-45-50 דקות. העוף יוצא שחום היטב, הבשר עדין ורך והתערובת, מעדן. (אם יש חשש השאירו עוד כמה דקות). יוצא הכי טעים בסופשבוע עד יום א'.  

 אפשר ורצוי (כבתמונה) להניח את העופות הארוזים על מצע נאות של ירקות חתוכים במידה; עגבניות, קישואים, בצל, זוקיני, סלרי, עלי סלק, פלפלים, כרובית ודומיהם, ואז מתקבלת תבנית כללית, המכילה ארוחה פודהיסטית שלמה טעימה ומזינה.

תערובת עלים ועשבים (חסה אדומה, ירוקה ומסולסלת, ארוגולה, ראשאד, גרגר נחלים, מיזונה ודומיהם) מעליהם סלק מבושל (שעה) וחתוך לקוביות של כחצי ס"מ. וחצי בצל לבן פרוס. מעל הכל נבזקו  בלסמי, מיץ לימון טרי, שמן זית, ומלח.

העיטור (בחסות סבתא רות-רות, מפורום ביקורת מסעדות) היה של 2 כפיות מלאות של דוקה.

תערובת דוקה,(תערובת תבלינים ממוצא מצרי, שם מבוטא דואה.. אני טעמתי לראשונה במסעדה בגרמניה)

לצנצנת קטנה:

• 40 גרם אגוזי לוז קלופים וקלויים
• 50 גרם שומשום מלא (כהה – חום)
• 30 גרם גרגרי כוסברה.

לקלות כל סוג בנפרד.

אחרי שמתקרר להוסיף כפית מחוקה כמון וחצי כפית מלח. לטחון במעבד מזון בלהב פלדה, כך שלא ייהפך לממרח. לטעום אחרי יומיים ולהוסיף מלח אם צריך.

ס"רר ממליצה לאכול את זה על פרוסה עם גבינה לבנה או חמאה או שמן זית. לפעמים גם סתם בכפית מהצנצנת…והכי הכי, על אבוקדו.

וקצת משחקי לשון (היא כל הזמן בתוך הפה, לא?) בנושא:

להוא (?) מהפרסומות החביבות על החשמל והנברשות צריך לארגן רשת מזון מהיר ולקרוא לו מיקי טוגנים.

אם מישהו היה פותח במתחם הקולנוע הגדול מסעדה  בשם סינימה סיני הייתי טועם.

קיבלתי מספר תלונות שמזמן לא התפרסם מתכון חדש לסביצ'ה. בכלל היו מחשבות לכנות את הבלוג הנ"ל, "דיאטת ה- S S" בגלל הסלט והסביצ'ה, אבל נישאר בשלנו. סביצ'ת היום התחילה ב-750 גרם פילה דג אינטיאס טרי. שנחתכו לפרוסות לא דקות מידי.

לכך התווספו:

• רבעי עגבניות שרי-תמר אורגניות
• בצל ירוק ק"ד (קצוץ דק, כבתמונה)
• כוסברה  ק"ד
• שום ירוק  ק"ד
• נענע  ק"ד
• מיץ מלימון גדול או 2 ליימים
• ואסאבי אמיתי
• מלח הימאלייה גרוס
• זרזיפי שמ"ז.

והפעם הצילום במבט חודרני

הצטרפתי לתור הארוך ב"בר לחם" לצורך פוקצ'ת שומשום, ג'בטה מזוייתת והפצצה הגרעינית; פוקצ'ת הגרעינים-פיצוחים. אכלתי מכולן, אבל מעט.  שאר ב"ב זכו לעינוג ארוך יותר. עוד נתלוו לכך תשלובת עלים טריים (אורוגולה, ראשאד, מיזונה וגרגר נחלים)  מהדוכן ברמת השרון, בואכה נוה רום, קצת אחרי הדגים).

סרטון מגניב, תנו ביס

תודה לאלית על הלינק!

שמעתי רבות  על המקום. לא מעט בשל אין ספור שעות הקשבה תחת מספריו של מטפח רעמתי (מרביתה לשעבר) חיים, ממספרת שלמה, (מהקיר המשותף לכיוון דרום).  גם הבלונדינית המועדפת  והדוטורה היו כבר פעמיים והתלוו למפגשנו הראשון. חלל המסעדה קטן, נעים ובהחלט מתויג כרומנטי (לכל המחפשים ומנועיהם). צוות המלצרים חביב, אינטליגנטי ויעיל- היה נכון ככל שנדרש. גם האוכל היה טוב. עוד מקום נעים וטעים בכיוון איטלקי, אבל ללא השבלונות. לראשונות טעמנו פסטת רחבת ידיים של 4 חלמונים עם חמאה ובוטרגו, מצוין. ארטישוק מטוגן עם גושון גבינה מכחילה (קארצ'ופו) ושיא הייחוד והטעם בקלמארי מפלונץ' *  שהתלוותה לו תשלובת מקסימה של אגוזים ושקדים קצוצים, פטרוזיליה ומעט כוסברה, חמוציות וממעל טחינה גולמית, פשוט נהדר:

כבר בנקודה זו עלי להדגיש  נקודה קטנה ורבת משקל. המנות מתומחרות בצורה סבירה בין 42 ל-52 אולם הם סבלו מצמצום צלחתי. התקווה למנות כהלכה בשלב העיקרי נגוזו אף הן. שוב מנות טובות;  מוסר (עם זיתים), נתח קצבים עם מח, (חסר מלח) וסלטימבוקה (פרוסות עגל) ברוטב יין (קצת מתוק מידי)   שוב תמחור מקובל 96-106 אולם תמורתו ראוי היה לשבוע (על אף תוספת הפירה/דגימת הסלט). וזה לא בגלל הדיאטה או הרעב. כך חשו גם ידידי שהפליאו (קודם לכך) ל"טחון" את הלחם העוגתי הרך והמטוגן-צלוי בגריל. יכול להיות שזו מגמה שבאה לחייב את הסועדים להזמין 3 מנות (פסטה באמצע) כ"נורמה" האיטלקית, בכל מקרה קינחנו באספרסו קצר ולעניין וטעמתי כפית משובחת ביותר של טירמיסו, לא מתוקה ולא אלכוהולית מידי, שגם , הדוטורה, שהשקיע 6 שנות לימודים בארץ המגף לא טעם שכמותו.  שתינו גם מים מינראליים גדולים וחלצו לנו יין שרדונה גרמני של JURGEN LEINER שהיה מצוין. נפרדנו מ-601 שקל לפני תישור.  (בן יהודה 155 ת"א)