תל אביב יפו וחזרה.

 כאתר המפסעה היומית נבחר חוף הים. מצאתי חנייה חוקית מתחת ל-KFC (הרברט סמואל) אבל זו חכמה די קטנה כשמדובר ב-8 בבוקר. יצאתי עם הטיילת דרומה. לא מעט מדוושים, הלכים ואצנים באופן רב-סטרי (גם על החוף). הכי אני אוהב להתבונן ב"מקוריים" אלו שבוחרים להתרחק מתנועות הריצה או ההליכה ה"טבעית", הפעם פגשתי בגברת יסודית שהקפידה על תנועות חזקות תוך שהיא מנופפות בידיה, אולם התבלטותה הרבה נבעה בעיקר מחוסר קואורדינציה מובנה, שהפך את מהלכיה למאוד מיוחדים.

מיהרתי לעבור את מתחם הדולפינריום, הראשון בכיעור. שני לו, גן צ'רלס כלור, עובר בימים אלו ניתוחים קוסמטיים שאולי יבליטו את קסמו הנעלם לקראת יום ההולדת של גבעת האביב הקשישה. בינתיים, שבילי ההליכה (מול הגלים) נותרו פנויים להובלה וגם אוחזי חכות מוצאים מקום לחכות לצו קרס מסעיר. בים הבחנתי בכמה סירות דייג השבות לבסיסן.

עברתי גם את מתחם פיני עד מרגרט וירדתי אל הפתח הצפוני של נמל יפו, גם שם רב החשוף על האספלט או האקרשטיין,  עוד אני שוקל בדעתי האם יספיק הנמל להיות מוכן לשנת ה-100 המתקרבת ומולי פוסעים בנמרצות בחורה מצודדת ביותר ולצידה אמן הבננות הירושלמי אורי מלמיליאן. המשכנו לדרכינו המנוגדות. בנמל  מתקיימת עבודת שיפוץ בקנה מידה נרחב ומעל הכול עומד שילדו העצום של ההאנגר הלובש צורה עדכנית. בקצה הדרומי ראיתי  התקהלות קטנה בפני סירת הדייגים. הגעתי גם אני כדי לצפות בפריקת מוצאות הים: דלי גדול של סרטנים, חתול ים ושני כרישים של לפחות מטר וחצי מטר כל אחד, (עמלץ בייבי?).  עוד חזיתי בסירת דייגי סרדינים, עם הרבה ארגזים.

הדרך כמעט והסתיימה והחלטתי לעלות ביהודה הימית עד יפת כדי לתפוס הסעה חזרה. הממה – פתאום נזכרתי, שכאן למעלה , רק 300-400 מטר מצוי מקדש המסבחה של עלי קרוואן ומן הראוי לבקר. אלא מאי? אפילו שתחילת אפריל, כל מורד יהודה הימית חפור וחסום, מגודר ומכוסה ביריעות הצללה. הולכי הרגל, שיכולים עדיין להעפיל בין השוחות, יבחינו בעשרות פועלים הרכונים על הקרקע ומטאטאים (נטולי מוט) בידיהם והם עסוקים בחפירות ארכיאולוגיות. גם השילוט הרב מתריע-מודיע על כך.

אין לי ספק שיהיו כאן גילויים מרעישים, זה מקום של קדושה, אתר עלייה לרגל ומשכנה של מסבחת העל. קינחתי בה כמובן, עם רבעוני בצל ורבע פיתה.

 

5 תגובות to “תל אביב יפו וחזרה.”

  1. מאת גסטרו:

    רק רבע פיתה ! אתה גדול- במובן המטפיזי כמובן …

  2. מאת foodha:

    לא כזה גדול, אולי זה היה שליש…
    ותודה בכל המובנים.

  3. מאת נויף:

    טעם המסבחה כל כך משובח, שלשם מה בכלל לעטוף אותו בפיתה?
    אני בעד לאכול נקי, ורק את הניגוב האחרון של הצלחת לעשות בקרע או שניים.
    ואם נשארת רעב, תזמין עוד חצי חומוס. עלי.

  4. מאת פיינשמקר:

    אנשים שחולקים איתי את אותו מטבח כותבים כאן תגובות בלי להודיע לי… חוצפה!
    מה שלא הבחנת בו כנראה הוא החפירות האינטנסיביות הנערכות בשדרות ירושלים. ככל הנראה בשל שמן החליט מאן דהו שימצאו שם שרידי המקדש, או לחילופין שרידי המצביעים לחולדאי. אני אמשיך לעקוב.

  5. מאת foodha:

    נויף, אם היתה לי כזו תובנהמשחר נעורי, לא הייתי מידרדר לבלוג וגורמיו…
    לגבי החפירות בשדרות:
    א. זה עדיף על צינור הביוב שהתנוסס שם קודם
    ב. זה לפחות מכוון לרכבת קלה או תחבורה ציבורית מסודרת יותר (בפוטנציה)

    ואם יורשה לי: בכל פעם שאני מגיע (או חוזר) מעיר בעולם בה יש רכבת תחתית ואנשי קידמה ותרבות לא מחפשים (ואח"כ מתרגזים ורבים על) חנייה אני אומר "למה הם עוד לא התחילו לחפור…"
    לשמחתי הם התחילו.
    אבל אינני יודע איזה יום ירחק יותר, היום בו אסע במכוניתי ליקב "שאטו מוסאר" בלבנון או היום בו אסע בתחתית ליד-נוקיהו או לעלי קארוואן?

השארת תגובה