געגועים לדובוני גומי

האמת שהגעגועים הם לא רק לדובונים, אלא לכל המגזר הג'לטיני עתיר צבעי המאכל. מאוד אהבתי לרדת (בקטנה) על עשרות (ויותר) גרמים של חומר הילדות הלעיס הזה. והופס – בחצי שנה שחלפה, לא חלפו את דל שפתי יותר מ-20  דובונים וחיות אחרות.

שמחתי לפגוש, ומיד לשתף אתכם, בעבודה מקסימה היורדת לעומקם של דובני הגומי:

 gummybearanatomy.jpg

יצר אותה המעצב והמאייר הניו-יורקי ג'ייסון פריני  JASON FREENY , אפשר לראות עוד עבודות או לרכוש פוסטר ועוד באתר שלו

ובמחשבה שניה, אצלי אף פעם לא נתקלתי בעצמות.

4 תגובות to “געגועים לדובוני גומי”

  1. מאת שירה:

    אמא'לה…חייבים לאכול את זה?? :)

  2. מאת foodha:

    ככה, מה פתאום?
    צריך לבקש מהקצב להוציא את העצמות…

  3. מאת שירה:

    חח,אכן,טעים יותר ללא עצמות… שלחתי את זה..ברשותך.. לפעוטתי המעבירה חוגי מדע לנוער ….היא פריקית של ביזארים כאלו…

  4. מאת foodha:

    בכבוד,
    מה לא עושים למען הנוער?

השארת תגובה