שרקוטרי
שלושה שבועות מהפתיחה הרשמית והשרקוטרי הומה וגועה מפה לפה וממה למו, עם ישראל מתענג על סיר הבשר, ויש סיבה ואיכות מוכחת. וינס (לשעבר עם תמר) הלך על מתכונת דומה, בשרית באופייה, עם שתיים שלוש אופציות פסטה-צמחוני, סלט עלים ונבטוטים קליל (מתוצרת יבולי כרמל, היוגב ושוק האיכרים). אין תחכום מיותר, יש פרודוקטים מעולים וטיפול קצר וקולע.
החריקות המתבקשות ממקום וצוות חדש, הניצבים מול סרביס מלא ותורות ממתינים לא מאחרות – השירות עדיין בחיתוליו, מרבית צוות המלצרים (החביב ובעל הרצון) לא מכיר (עדיין) את הענף ובעיקר לא את העבודה, ובמקרים מסוימים גם את התפריט והמנות. לי יש נטייה להתעלם משירות (דוב) בעיקר לנוכח האוכל המצוין, אבל יהיו בוודאי שיבואו ולא ישובו.
היינו במקום מ-8 ועד 11 וחצי. מרבית הערב בקומה השנייה, המעט יותר אינטימית, קרירה וחשוכה (ולא רק בשל בעיות בסוויץ' של החשמל), העיקר תלוי במקררי הזכוכית – תפארת הבשרים המיושנים- מעושנים מאווררים. איזה מראה מרטיט לקרניבור?
חלצו לשלושתנו יין ביתי איטלקי (45 שקל) בהתאמה. קיבלנו בזריזות מים והפלגנו לדרך;
פפרדלה אספרגוס ופטריות פורצ'יני, טעים.
פפרונצ'יני נקניקיות (כהות, יש אחרות בהירות) מצויינות רושטי גס ושומני וחרדל נושכני.
סרדינים קרטאלן – מין אסקבצ' מטוגן ברוטב(קוביות ירקות) חמצמץ וחריף במידה, עדת הפודהה מאוד אוהבת.
כתף טלה קונפי – נזיד-תבשיל קדירה מצויין, מתאים להספגת לחם הבית הקשה-רך במקומות הנכונים.
גמבון סק וברווז – מנה עדינה ומופלאה המדגימה לאילו יכולות מגיע וינס. (את ה"יובש" הרטיבו בשמ"ז)
עוד מנת עילית – פילה טלה (עולה עולה או אולה אולה) עם סלט עגבניות וכוסברה שעונה לשם מדיטראנו.
חלקנו קינוח – אפרסק מלבה, לא מלהיב.
עם 3 משק"לים כ-500 שקל לפני טיפטוף. עם שירות מיומן חבל על הזמן, האוכל כבר משהו בן ז*%# שכמעט וטעיתי וכתבתי רוצו לשרמוטרי….
יום רביעי, 30 ביולי 2008 בשעה 13:45
העובדה שקבלתם בזריזות מים מציבה אתכם בין שבעת פלאי תבל .
אני אחכה עוד חודשים ..
לפני שנה לצהרים ברושפלד היה צריך להזמין מקום שבוע מראש וגם אז עשו טובה שענו לצלצול הטלפון, עכשו- מעכשו לעכשו אפשר….
אגב- העיסקית שלו מומלצת בחום , סעדתי שם עם נבצרת פחמימות ששבעה נחת תרתי משמע .