GO WEST או מערבה מכאן (וונקובר 3)
עוד חוויה וונקוברית מעולה, גבוה ומעבר לציפיות הגרגרניות המפליגות שלנו. חוויה מסעירה כמעט כמו רחיפה מעל פסגתו של הר GROUSE, הר מקסים ועתיר פעילות, שבין צמרות יערותיו ומעל נחליו ,נדרשתי כדי להתלוות לבכורי בטרם יצה"ל, במסע אומגות מסחרר ועוצר נשימה. כזו היתה גם הסעודה של אותו הערב ב-WEST . (אגב בצילום הנ"ל, לחדי העין אני משמאל)
המסעדה נמצאת על רחוב גראנוויל, לא רחוק מהדאוטאון. באנו מוקדם, כדרכנו בקודש ובחרנו לשבת בשולחן השף – ממש מול המטבח, כדי לא רק לטעום אלא גם להתבונן בהתרחשות. לקחנו תפריט ימי – 98$ לאיש. לשולחן הגיעה לחמנית ולצידה קערית שמ"ז וחמאורגנית. משעשע – פנה קוטה דלעת עם פחזנונית של כבדווז. אחריה הפתיח הרשמי לארוחת הטעימות: צ'אודר של ווסט, עדין ומלא תוכן ומעליו "גשר" דק מאוד של עוגית פרמז'ן עולה על גדותיה ונוטפת איולי זעפרן. השף וכל צוות המטבח של כעשרה טבחים וסושפים הפגין יכולת מרשימה כבר בדקות הפתיחה על המגרש.
החלפנו אחת מצמד מנות הביניים הבאות בריזוטו מאורז ("ביו דינאמי מיושן", בחיי ) עם ניחוח עלי דפנה של עץ פלפל, סלרי מקורמל ושבבי פרמז'ן ועל הדבר המדהים הזה כשלעצמו, הרהבנו וביקשנו (ובתוספת 14 וחצי דולר קנדי, אף קיבלנו) תשיופת של כמהין לבנות, שבדיוק זו עונתם.
המנה העיקרית הייתה האליבוט (של המלכה שארלוט) מאודה בציר ארומאטי מכוסה פירורי עשבי תיבול טריים ומונח, אחר כבוד על ריזוטו של תפ"א, צדפות, וצ'וריסו, והכול ברוטב של תרד טרי. הרשו לי לצטט את איבן-פודהה : "מנת הדג המבושלת הכי טובה שאכלתי!" ועם בנים ותלמידים לא מתווכחים.
השף וורן גראגרטי Warren Geraghty (האנגלי במקור) משמאל, באתנחתא מטבחית נקיה. היה מרתק לראות התנהלות מתוזמרת היטב, מבלי לשמוע כמעט את המנצח מרים את שרביטו או קולו. פה ושם איזה מבט נוקב לתוך תרווד או מיצמוץ זועף של כף טעימה מרוטב. הצוות ברובו מלוכסן וצעיר מאוד. היה מעניין ללוות את מצעד מנותינו בשלבי הטרום-צילחות.
עוד טעמנו מבחר גבינות מקומי וראוי. הקינוח היה מיוחד ומאוזן: קרם ברולה קפוא עם עוגת ספוג-דבש ואשכולית אדומה צלויה בפורט, שילוב מצוין לא מתוק מידי. כמו בכל מוסד מקביל באירופה, אל שולחננו הגיעו גם פטיפורים, שהמעניינים בינהם: עוגיות קרם לימון וטראפל במילוי דלעת וג'ינג'ר. אין לי ספק שבוא היום ומבקרי מדריך מישלן לקנדה. תהיה WEST מתמודדת רצינית ל-2 כוכבים לפחות.
יום שישי, 20 בנובמבר 2009 בשעה 23:11
אפילו שכרסי מתפקעת (המוזלי של שגב…) התאור עושה חשק עז !
וונקובר ברשימה !
יום שבת, 21 בנובמבר 2009 בשעה 8:32
מצויין,
היית באוריגינל או האקספרס?
יום שבת, 21 בנובמבר 2009 בשעה 19:30
באקספרס- מקום טוב לחגיגה משפחתית במשפחה בה כל שלושת הילדים הפכו צמחונים
יש להם עכשו במיוחדים סלט עגבניות שרי נפלא – מוגש על צלחת מלבנית בגודל של 40*20 סמ בערך, המון עגבניות חצויות עם שום אפוי וגבינת פטה מגוררת – בהחלט מנה ל 4 , סלט נבטים אסיאתי חריף וטעים. הפסטה- ככה ככה, הריזוטו – חביב ורביולי פטריות מצוין.
המוזלי שלהם- גלידת יוגורט עם פירות, שברי ופל ושקדים טובה מאד.
חוץ מזה "שגב" שלח לנו פוקאצ'ה (הזמנו והגיעה באחור) וגם קינוח OTH- מנה כפולה.
משעשע כשמלצר אומר שגב שלח לכם- דמינו לעצמנו את שגב מתקשר למסעדה ומבקש שיצ'פרו את ילדת היומהולדת בקינוח.
יום שבת, 21 בנובמבר 2009 בשעה 19:52
אני משוכנע שיש לו מצלמות במטבח ואולי במסעדה (אם לא מנוי על צילומי לווין…)וכשהוא יושב על הספה עם סנדרה מול האח השורד או מה שזה לא יהיה,עדיין יכול לפנק את לקוחותיו המועדפים.