הבית של סינייה

מעשה בפודהה אחד, שבת דודתו החמודה נזכרה וביקשה מתכון חביב לארוחת יום השישי. וכך היה הדבר (מומלץ, אגב) שהמתכון המקורי של ארז קומורבסקי נתפרסם פעם במוסף אוכל (אולי שמנת של הארץ). מדובר היה בלחם עב דופן שרוקן מתוכנו הרך משהו ואל תוך הריק הוכנסה מוסקה. כך במקור עם רוטב בשמל עתיר טעם, שמנים וקלוריות. פודהה שלנו חמל על בני משפחתו החביבים ואף על גזרתו הוא והחליט  על שינוי כיוון – שידוך ים תיכוני של מוסקה וסינייה. השאר – היסטוריה.

קודם כל פנה פודהה לאחד האופים החביבים עליו – דגן מבר לחם לצורך התייעצות לוגיסטית לגבי הלחם הבכיר שייבחר ככן השילוח למתכון. קבוצת המיקוד שנערכה יומיים לפני הארוחה הוגשה בלחמניות שאור – כמנה אישית והוכתרה בהצלחה רבה, ולארוחת השישי נרכשו צמד פילונים כל אחד נולד (במז"ט) במשקל 900 גרם .

  • 3-4 חצילים גדולים פרוסים חצי ס"מ לאורך (הכי טוב באלדי מראובן)
  • 2 בצלים גדולים קצוצים
  • 2-3 שיני שום כתושות
  • קילו בשר טלה טחון
  • כוס פטרוזיליה קצוצה דק
  • 3 כפות לימון כבוש וקצוץ
  • 3 כפות צנוברים קלויים, או מושחמים קלות במחבת
  • בהרט, סומאק, מלח ופלפל שחור  (או מעט חריף קצוץ )
  • שמן זית

dsc00436_s.jpg

דרך הפעולה:

מושחים את פרוסות החצילים בשמ"ז מתבלים במלח ופלפל שחור וקולים בגריל בחום גבוה משני הצדדים. (אפשר גם לטגן ולספוג.)

מטגנים את הבצלים והשום בשמ"ז, מוסיפים הבשר, מטגנים קצרות, מוסיפים לימון כבוש, תבלינים, צנוברים ופטרוזיליה ומורידים מהאש.

מורידים ללחם, (ויהא זה פילון, לחמניות אישיות או לחם כפרי עגול,) את הכיפה בערך בשליש גובהו. אם אפשר להשאירה מחוברת, מה טוב..  ומוציאים בזהירות בסכין את התוכן (אפשר לחתוך בצורה רצוייה ולעשות בזה שימוש מושכל אחר) ומשאירים "קירות וריצפה" של 2-3 ס"מ.

מסדרים בשכבות פרוסות חצילים קלויים, בשר, חצילים. מכסים ברוטב הנ"ל:

  • חצי כוס טחינה
  • נפח דומה (או קצת יותר) של יוגורט משובח
  • 2 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות מים.

מערבבים ומושחים על החצילים. אפשר להבזיק קצת פטרוזיליה קצוצה ועוד סומאק ואז מחזירים  וסוגרים את כיסוי הראש. עוטפים בנייר אלומיניום ול-30 דקות בתנור ב-180 מעלות.

מנה המקסימה את חוזיה, (שעשויים לשאול, איזה לחם גדול, את/ה אפית?) מאוד טעים. הלחם סופג את כל העסיסיות. צריך סכין חד מאוד לחיתוך ומשטח רחב ויציב. בהגשה זה עשוי שלא להיראות במיטבו, אבל הטעם מכסה על הכול.

גם בחימום חוזר אחרי יומיים- שפתיים יישקו.

 

*במידה  ומצ"ח בעיניך אשמח אם יתאפשר לך להשאיר תגובה ובה החלטתך לגבי הכותרת הראויה.

המועמדים הסופיים:

ממולחם

גפילטע BREAD

מסיפורי שלום על-לחם

הבית של סינייה

לחם הפתעה

טיל פילון (FILONE)

המועצה הלשונית המייעצת תציב בראש הפוסט את השם הנבחר בעוד כשבוע.

אין תגובות to “הבית של סינייה”

  1. מאת גסטרו:

    הבית של סינייה !!!!

  2. מאת foodha:

    ניצחת, גסטרו, ללא עוררין!!!

השארת תגובה