לא כבד מידי
אחת המנות הוותיקות שיצאו ממפעלות פודהה, עוד בימי המשטר הישן היא הכבד הקצוץ. למיטב זכרוני החל המתכון בשלהי שנות העשר'ה כחלק מהמאמץ המשפחתי בטרם חג (כלשהו). מאוחר יותר הפכה למנת הדגל ב"סדר שני" שנערך עם קבוצת חברים. מאז ידעה המנה גיוונים קלים, אך המתכון הבסיסי נותר טעים, זמין וקל מאוד להכנה.
חצי קילו כבד עוף טרי ונקי מגידים (טבע עוף זה מצוין)
כ- 600 גרם פרסה פרוסה (4-5 מ'מ) דק
בצל בינוני קצוץ דק או פרוס דק
3 ביצים קשות קלופות.
150 גרם אגוזי פקאן קלויים.
מלח ופלפל שחור
שומן אווז/חמאה או שמן לטיגון.
כבד קצוץ הפקאן כבר בפנים (ובחוץ)
במחבת שמים שומן האווז או חומר הטיגון, ובפעם או פעמיים בהתאם לגודל הכלי מטגנים הפרסה והבצל יחדיו לקראת סיום מתבלים במלח ופלפל, שמים בקערה ולאותו מחבת מוספים שומן ואת הכבד, בסבב אחד או עדיף שניים.
השתא, למען האמת ההיסטורית, הכנתי שלב זה , כולל הקשיית הביצים יומיים שלושה בטרם הסדר.
מפרידים את האגוזים לשליש/שני שליש ושומרים בעיקר (לדקורציה) את החצאים המושלמים.
השלב הסופי הוא שילוב כל המרכיבים המעבד המזון בפולסים קצרים כדי להגיע לטחינה גסה משהו, אבל כל אחד יכול לכוון לגישה המשפחתית שלו על הטווח שבין כבד קצוץ לפטה כבד עוף בניחוח אווז.
אחרי הטחינה מוצאים לכלי בהיר ומדביקים את יתר חצאי הפקאנים לקישוט.
מאד מתאים ליד חזרת מוסלקת או צ'אטני חמוץ/חריף/מתוק. גם צנונית או פרוסות צנון או נבטי צנונית יכולים לבוא לכדי עיטור.
חג שמח וקל. ויאללה מכבי!
יום חמישי, 01 באפריל 2010 בשעה 9:25
ככה על הבקר פתחת לי את התיאבון …לצערי ,מטעמי כשרות, מעבד המזון שלי חלבי כך שאסתפק בשקית פקנים לא מקולפים שמתגלגלת במרפסת.
חג שמח גם לך !