ארכיב עבור 'המלצות'

פירה כלבבי

יום שישי,15 באוגוסט, 2008

פודהה לא אוכל הרבה פירה, עוד מימי המשטר הישן,  אבל אין בכך למנוע ממנו להכין לנעריו ורעייתו את  המנה האהובה עליהם. התגלותם של תפוחי האדמה מזן ראטה, בשוק האיכרים, הביא אל ביתנו סוגים שונים ומעניינים של תפוחי אדמה. השבוע גיליתי במקרר שקית זנוחה , שנרכשה לפני 3-4 שבועות. בין התפודים, ממש מרטיט ומיוחד לט"ו באב , התחבא תפוחון שכולו לב.

dsc02337_s.jpg

קילו תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לחתיכות בגודל זהה פחות או יותר. לבשל במים עד ריכוך.

עם בוא הרוך, אני נפטר מהמים משאיר על הגז, מוסיף כף חמאה וחצי כוס יוגורט משובח וממעיך את תכולת הסיר במועך תפוחי האדמה הקרוב לליבי. ומוסיף מלח

אני מגיש חם או פושר.

אם מישהו חייב גיוון , קיים מצב להשמיר או לפטרזל בקצוץ.

והיום בשוק האיכרים רכשתי לרעייתי גם לחם-לחמנית-בייגל'ה בדוכן לחמים בצורת לב, ושמחתי לפגוש בשנית את אנשי (פטריות) תקוע עם מבחר איכותי וטרי ובמחיר מצוין של פטריות שיטאקה. כך חוסכים פערי תיווך וזמן וכמו שנאמר דופקים את השיטה (קה).

מהלך גלילי נבון

יום שני,4 באוגוסט, 2008

  בוקר קיץ לוהט ולח, ופודהה – כשיגרת יומו- יוצא לפסוע מוקדם ככל האפשר, בטרם יצרבוהו קרני השמש. 5-6 פעמים בשבוע, כשעה נמרצת של כ-6 ק"מ, מטיבים עם מאזן הקלוריות וההרגשה. בדרך כלל קיימת השתדלות לבחור בנתיבים מוצלים, במידת האפשר לא בסמוך לתנועה מוטורית סואנת או זוחלת.

למיטב זכרוני עשיתי את "צעדי הראשונים" לפני כ-15 שנה. עתה הוגבר מאוד הקצב, ויחד עם הפחתת המשקל המשמעותית  עלה בצורה מפליאה הכושר הגופני.

קשה הרבה יותר לשמור על מהלכים נמרצים מחוץ לבית, אולם היו לי (די מזמן) כבר פסיעות מקסימות בסיני על החוף  ובמספר מקומות מדבריים כבה"ד 1 במילואים. צעידה שכזו תמיד מזמנת מראות וקולות חדשים.

kish_273992_s.jpg

לפני מספר בקרים שמחתי להתעורר בגליל ולצאת להלך בשדות, אל מול התבור, בואכה כפר קמא. מה רב היה אושרי להחליף את מדרכות הכרך המחורבנות מכלבים (במידה פחותה הרבה יותר מלפני עשור) בניחוח תחמיץ הרפת מהול בצואת עגלי פיטום.  את הפן המוסיקאלי העניקו נביחות הכלבים, שליוו את ההלך הזר והעירוני בגליל, והצביעו על כך שיש גם כאלו שעלולים לחמוד בעגלים וברכוש חקלאי לא להם.

וכך התנהלתי, מעט במעלה וקצת במורד, בעיקר בשדות חרושים מלאי רגבים עם חציר יבש, ממתינים לזריעה הבאה. פסעתי בינות מטעי זיתים הן בעל והן שלחין, ראיתי ממרחק טרקטור שפרש את כנפי הריסוס שלו והמטיר חומרי הדברה על הירקות המצטמחים. המראה הנוגה ביותר  נגלה בפאתי כפר קמא; עשרות דונמים של מיקשה, בה מוטלים אלפי ורבבות מלונים מרקיבים ועבשים. עצוב היה לחשוב, דקות ארוכות בהם חלפתי על פניהם, האם לא נאספו מחמת מחלה או חוסר כדאיות כלכלי, בכל מקרה החקלאי לא ראה ברכה בשדותיו.

(את הצילום לא צילמתי, אלא מצאתי במרחבי הרשת, ללא קרדיט של הצלם, וזה פחות או יותר הנוף המתואר, במקרה זה של כפר קיש הסמוך)

הזורע ברינה, ביוגב יקצרו נבטים

יום שישי,1 באוגוסט, 2008

מסע ביקור הורים (במחנה הצופים) ביער הזורע, מזמן מדי שנה אתגר להובלת אוכל "אורבאני" לבני התפנוקים התל אביבים, שנהנו בינתיים מתנאי "הישרדות" בחורשה סמוך ליוקנעם.

ההורים בדרכם להובלת התזונה העירונית אל מחמלי נפשם עברו לראשונה אצל נדב קינוחים, וזכרו שטעמו בעבר באיזה מקום קינוח מתוצרתו. באזור התעשייה של רמת ישי, לא רחוק מלימוזין, יש אוצר קטן של מאפים וקונדיטאות.  חשבנו שבאנו רק כדי לרכוש קינוחים לנוער, אבל התמונות הקשות של מיני המאפים, הקרואסונים המדוגמים, עוגות השמרים והלחמים המהבילים היוצאים מהתנור , הושיבו אותנו לקפה ומאפה. קרואסון מושחת אפוי עם אספרגוס וגבינה. ועל זה אמרו כבר מזמן מצפון תיפתח הרעה. כמה שזה היה טוב, ואיזה מזל שהספקתי באותו בוקר לפסוע בגליל התחתון (דיווח בקרוב) ולהגיר קלוריות בטרם פשע.

dsc02312_s.jpg

לילדים רכשנו עוגת גבינה פירורים, שבדיעבד נטעמה והייתה קלילה ולא מתוקה מידי, ומין "שק" שוקולדי מודפס העוטף קרם/מוס שוקולדי מעולה ובתוכו נעוצה עוגית (שוקולד כמובן) של טים-טם. מנה מטמטמת לחלוטין, שהילדים טרפו כהרף לסת, אחרי שניקו את השטח מהמבורגרים וסושי. "אינארי שוקולד" הוא שם ראוי לה. אני משוכנע שהרבה דיאטות של המושבניקיות מנהלל נהרסו בעטייה. עוד נקודה חיובית במקום – מגישים לך (בלי לדבר) קנקן מים קרים.

שבנו מאובקים ועמוסים בשקי כביסה ושבנו במורד לעמק יזרעאל. עצירה נוספת הייתה אצל משק משפחת כרמל בהיוגב, לא רחוק מצומת מגידו. את תוצרתם הכרנו וחיבבנו משוק האיכרים. ב"דוכן לרכישה עצמית",בצמוד לבית המשפחה אין מוכר, בוחרים מה שרוצים, עושים לבד חשבון ומשאירים בקופה את הסכום הנדרש, פשוט מקסים, הזכיר לנו הרבה דוכנים ומקומות בדנמרק. הצטיידנו בשלל נבטים, אספרגוס, פטריות, נבטוטים ועירית. הנ"ל הצטרפו לרכש קודם (משוק נצרת) של עגבניות באלאדי קטנות ומרומזרות בירוק-צהוב-אדום.

dsc02327_s.jpg

העגבניות נקצצו דק (עם טיפה עיבוי של שרי-תמר לחיזוק הגוון האדום) התווסף להם מלח, שום כתוש, לימון טרי, שמן זית ונענע קצוצה, ויצא סלטון נהדר.

איפה זורבה?

יום שבת,26 ביולי, 2008

האמת שלא חיפשנו אותו, באנו עם ציפיות לפגוש את המזרח התיכון פינת אירופה, עם קצת תמריץ מודרניות פוסט-אולימפית, ומעט התאכזבנו בהרגשה היותר מידי ביתית, בעיקר בחלקים הפחות מרהיבים של הבית. (להיכן שלא מוליכים את האורחים…) אפילו שמדברים כאן באירו.

ההיסטוריה ועמודיה ניבטים מכל עבר, אך במקרים רבים אין את הניגוד המעוצב, האסטטי, המודרני, הנקי שיבליט את גדולת יוון העתיקה עוד יותר.

המלון הבוטיקי החמוד שלנו הוא אי קטן  שכזה: BABY GRAND ,כבר בשמו יש הבטחה של אינפנטיליות עצומה ומתוקה;   כל חדרי המלון מאוירים בגרפיטי, כל אחד בסגנון אחר. על יצוענו עלינו בחדר הדרדסים, עם שטיחון נמר ועוד אבזרים מעוצבים. בחדרון הקבלה השולחנות עשויים מצמד מכוניות (קבריולה) מיני מיינור, ויש עוד הפתעות שבשני לילות אפשר להכיל. ארוחת הבוקר הבופטית נרחבת, מכונת מיץ תפוז משובחת,  מאפייה חלשה. אבל  המיקום, בפינת כיכר הקונסטיטוציה, קרוב לכיכר אומומיה, התאים לנו ביותר.

dsc02268_s.jpg

חיפשנו וחקרנו היטב בטרם היציאה לדרך, היכן מועדוני הרמבטיקו המומלצים וידענו על המקומות הראויים ביותר להתפנק ולהתעצב מצלילי הבגלמה והבוזוקי, אך אבוי לנו , היאסו הפך לבעסה – המועדונים סגורים בקיץ וישובו לפעילות באוקטובר. המלצה שקיבלנו במלון על מסעדה עם פסקול יווני אותנטי, הייתה אכן המלצה סבירה בפרק המוסיקאלי, ברם מלכודת תיירים יקרנית באגף המזון. נציגי המשפחה לפחות נהנו מריקוד שרשרת יווני שפרץ את גבולות המסעדה ויצא לפרקים לרחוב. (המסעדה STOU KACHRIMENI ברובע PSIRRI לא מומלצת, לא היו מנות מרתקות, ועל שני שרימפסי ענק יבשושיים, עם חשש לעבר במקפיא, לקחו לנו 20 אירו לאיש…) 

מלוננו החביב ממוקם מרחק כמה מאות מטרים מהשוק של אתונה. מצד אחד של רחוב אתינאס שוק הירקות והפירות ומהעבר השני הדגים והבשר. שמנו יעדנו לבשר, כיוון ששם אמורים היו להיות מועדוני הרמבטיקו. יצא כך שהייתה שעת צהריים ובדיוק התגנב לו תיאבון קל אל בינות המתיירים האמיצים, מה שהותיר לפודהה דרך אחת בלבד לפעולה – למצוא מקום סביר להזין בו את בני ביתו האהובים.

dsc02235_s.jpg

כמה הצצות לפה ושם ונבחר מקום קטן בסימטא,(STOA ATHENTON, דומני מס' 17-19 ) ששניים מארבעת שולחנותיו היו מיושבים. הזמנו סלט (חסה) ירוק טעים וחמצמץ, סלט יווני מצוין קלמארי מטוגן (ממש לא חובה) קלמארי וראשיו בגריל וסרדינים בגריל. המוגרלים היו טובים, יחד עימם הגיע לחם קלוי משומן ומאורגן*.

עובדה מעניינת הייתה שבעל הבית (דובר אנגלית מצוינת לכל אורך התפריט…) היה על האש ועימו עובדת בשם טניה, שבכל פעם שנתקבלה הזמנה של בשר יצאה לשוק וחזרה עם שקית ובה המנה. מצאה חן בעינינו השיטה שמבטיחה טריות ללא פשרות ללקוח וחסכון במקררים ומלאי למסעדן ושמנו את יהבנו גם על אומצה לבנה, שלא הכזיבה, יחד עם סלט יווני נוסף, וסבב טוסטים שני + 4 פחיות דייאט ובקבוק מים,  נפרדנו בכיף מ-52 אירו. כשירות לקוראינו גילינו שלבעל הבית קוראים צ'וצ'יס רומאוס.

dsc02238_s.jpg

 טלפון (למרות שממש אין צורך להזמין מקום ) – 210-3249615

 

אש חדשה בחזית המזרחית – פטרייה בפונזו ופילה עוף בפסטוסברה*

יום שלישי,24 ביוני, 2008

  משפחת פודהה מלווה בצער רב את ה-BROIL KING  הנאמן שחרך עצמו ונכווה ללא תקנה, אחרי תשע וחצי שנות שירות ללא דופי בקו האש בחזית המזרחית. את החלל שהשאיר כוח הסיוע הקנדי, החליף (ללא שהות) עמיתו האמריקאי Q 300 מבית וובר, שכמו כל נושאות המטוסים מארץ האפשרויות, יש לו משטח "נחיתה" נרחב וכוח אש בעוצמה מדהימה.

הוא נבחר אחרי בדיקה יסודית של ההיצע (על ידי נועם, תודה) ונרכש על ידי ידידי המחלקה, האופציונר ואחותו, והועמד, טרם-רכש,  בנסיון  הגרלה מוצלח.

תחילה הועלו אל המוקד 12 פטריות פורטבלו טריות ובשרניות שהושרו במעט שמ"ז ורוטב פונזו (מוכן-קנוי). לא חלפו 8 דקות והן היו מוכנות אחרי מהלך דו-צדדי.

  • חזה העוף  דרש קצת פרה-פרודקשין:
  • קילו חזה עוף נקי וחתוך לרצועות של כשליש שניצל.
  • 500 מ"ל יוגורט משובח (עדיף מהסוג הנזיל)
  • 5 כפות ג'בנה יאבסה (גבינה יבשה שנרכשה בסיור במזרח ירושלים)
  • 2 שיני שום כתושות
  • 3 כפות עלי רוזמרין טרי קצוצות דק
  • כף פלפל אדום חריף יבש (או קצוץ אחר)
  • 5 כפות שמן קנולה (או חמניות או זית)
  • מלח ושפג"ט*

לערבב הכל ולהשרות העוף ביוגורט ולמקרר ל-5 שעות ויותר. (ההשריה ביוגורט, אותה למדתי לראשונה ממתכונים הודים, עושה פלאים לריכוך ועסיסיות העוף)

dsc02131_s.jpg

להדליק גריל ובינתיים עד שיתחמם כנדרש,

פסטו כוסברה:

  • במעבד מזון או כותשן אחר לערבב עד משחה:
  • כוס עלי כוסברה
  • 2 כפות צנוברים
  • שן שום
  • כפית מלח
  • חצי כפית שפג"ט
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפות ג'בנה יאבסה.

משהגיע הגריל לחום הנדרש צרבתי מספר דקות את רצועות חזה העוף משני הצדדים. הורדתי מהאש טפטפתי פסטוסברה* והיידה לאכול.

הוגש בצמוד לתפודי ראטה מבושלים שנרכשו בשוק האיכרים בנמל תל אביב. אותם מגדלי תפ"א מובחרים מחזיקים גם ליין מצויין של אבטיחים אישיים. להלן אבטיחישי*.

 

מרוות הקסמים ונפלאות ירושלים או מזרח טחון חדש*

יום ראשון,22 ביוני, 2008

 סיור טעימות מקסים הזדמן לדרכי בשבת בבוקר. החל מהשעה 10 בבוקר בכניסה לשער שכם במזרח העיר וכלה באותה נקודה 6 שעות וחצי מאוחר יותר, עמוסי חוויות, נגיעות, טעמים ושקיות.זה התחיל מיוזמה של ענת סקילי ו-  AVAT  מפורום אורט  והמשיך בליווי מורת הדרך חן גרציאני, שהעניקה פן תרבותי-היסטורי כמעט לכל פינה וביס.

התחלנו בקופסת תות-עץ לבן (10 שקלים לקילו) מרמאללה, שבנדיבות ליבה של חן חולקה גם לעוברי אורח, בעלי חנויות  וטועמים מזדמנים משוק הצורפים ועד שוק הקצבים.

dsc02118.jpg 

ממש בירידה מהכניסה משער שכם, שברנו שמאלה חזק, חלפנו על "הטאבון השכונתי" שנפתח מאוחר יותר ונכנסנו לחנות מכולת, אמה-מה אם משוחחים עם ג'יבלין (עדיף בערבית) ואין צורך להגיד OPEN SESAME , צריך לעבור את החנות ולהיכנס למתחם השומשום, בו מיובשים (בהזזה), נקלים (בתנור) ונטחנים (באבן ריחיים מכאנית גדולה) גרגירי השומשום ומופקים 3 תוצרים: טחינה טרייה, שמן שומשום ושארית עיסה מסיבי שמן השומשום(כוספה)  המשמשת בעיקר מזון לבהמות ובצק משחק (סטייל פליידו) להרפתקנים. רכשתי טחינה (ליטר-16 ש')   ושמן שומשום (40 ש' לליטר). השארנו את החבילות לאיסוף אחה"צ והפלגנו להמשך הסטו"ז*

בחנות בה עצרנו לטעום מיץ גזר (ברח' חאן-אל זית) ראיתי שיש קומה עדכנית ובה אינטרנט קפה. שוק הצורפים זימן לנו גם  את המושב הראשון לצורך חומוס , פול וקציצת בשר עטופה בעלה גפן. המקום – כוך פיצפון עם כסאות ספורים, אך החומוס טעים, ואליבא דחן, פחות מסחרי מאבו-שוקרי ולינא הנודעים.

dsc02120.jpg

 

בשל קוטן המקום וגודל התיאבון התפצלה קבוצתנו גם לדוכנון נוסף 2 דלתות בהמשך, איש הממולאים (דור שני) המתמחה במחלקה הפנימית. לב, ריאות, כבד,מוח וטחולים (של כבש) לרוב נמלאו בתכולת הבשר ונעטפו באליה של הכבש, ולפיכך שמם – לחמא בהדין. את ממולאיו אפשר לאכול בצלחת, אפשר לקחת הביתה ואפשר קצוץ בפיתה עם סלט ורוטב לימון-חריף-שומי. מפאת  קידמת הבוקר והסתיגויותי הפנימיות נמנעתי, הפעם) מהטעימה. אך אני מכיר זוג חביב שיעוט על המציאה (א"ס יקרים). הטועמים התלהבו. עוד יתרון ואבן לסימון דרך למחפשים היא שירותי הגברים (בול פגיעה) המצויים מספר דלתות בהמשך הרחוב.

dsc02119.jpg

מרבית הס"טוז* התקיים במתחם שבין שוק-א-זית (רח' בית הבד) לשוק-אל ואד (רח' הגיא). השעה כבר הייתה חצות היום ודקה, מועד ראוי לפתוח (ולחלקנו להמשיך) בבשר. ממול התיישבנו אצל אבו-שאהין, (שוק הקצבים פינת רח' דוד) מלך הקבאב שאפילו זכה בעיטור מטעם מפה אשתקד. הזמנו שתייה קבאב ושישליק כבש. הקבאב אכן היה טוב אבל השישליק יבשושי ומאיכות ירודה. המלפפונים החמוצים ידעו (אולי) ימים טובים יותר, וככל הנראה עזבו את קופסת השימורים כבר מזמן וחיכו במיוחד לנו…

העיכוב הבא נשא גוון מתוק עטאייף (אגוזים וגבינה) ממנו טעמתי קמצוץ, ועוד אני מנגב את קצות אצבעותי הדביקות וחאג'  אבו טאהר (?) מהמסעדה ממול מזמין אותי במחווה מזרחית שאינה ניתנת לסירוב לסיבוב בדיקת סירים אצלו במטבח (מקלובה, במיה, סינייה וחברים). מובן שהתיישבנו לבדיקה מדגמית של חומוס ומסבחה, במיה, וסינייה. סביר, אך כפי שציינה חן גם לגבי אבו שאהין קרה למקום משהו אחרי שהפך "חביב האשכנזים".

המשכנו נדוד עד המדרגות שעולות לכנסיית הקבר ועצרנו אצל זלטימו, שהיה יכול לזכות בתואר יקיר הסלאו-פוד. הוא הפליא להניף ולפרוס את בצק הפילו עד דק מאוד.  בזק עליו גבינה מלחלחה, קיפל, נתן בתנור וכעבור מספר דקות יצא המאפה העדין,(מאטאבה) זורזף בסירופ ואבקת סוכר. בימי המשטר הישן שלי הייתי בולע שני קומפלטים כאלה על בטן מלאה. אולם במדיניות הבלימה הסתפקתי בפינה קטנה וחביבה.

dsc02125.jpg

מתוך מאפיית-קונדיטוריית ה-מטאבה של זלטימו יש דלת ומספר מדרגות הנפתחת אל עולמות רחוקים, בעלי חשיבות לעמים רבים וזיקה להיסטוריה הביזנטית. קיבלנו הסבר (מחן) על שערים וכניסות לכנסיות, אבל פודהה , למרות שהרגיש היטב את משק כנפי ההיסטוריה, היטיב לחוש בטמפרטורה הקרירה ונעימה של המרתף הסודי (על אף החמסין בחוץ) ובעצם ראה מקום מבוזבז שיכול היה לשמש לאחסנת יין.

עוד משעול קל ומול ההוספיס האוסטרי (לא מיתוג מזמין, נכון?) חיכה לנו זיאד כדי למצות הרבה אפשרויות. האיש אמון על מיצים מיוחדים ובישיבה קיבלנו רצף כוסות פלסטיות עם תמרהינדי, מתוק מאוד, מיץ שקדים מר, מיץ חרובים, סוס (משקה ליקריץ) סאחלב חם עם כל התוספות, תה אניס צהוב, תה סגלגל חמצמץ ונהדר של היביסקוס (הפייבוריט שלי) שנקרא קרקאדה וחתמנו כדי להביא מעט מרגוע למערכות העיכול עם תה מארמיה, היא מרווה, מרוות הקסמים . מסכת הלגימות לוותה בהסברים של זיאד על סגולותיהם המפליגות של המשקאות ובסיסם ה"טבעי", תוך שחן מבארת, מפרשת ומוסיפה אישושים וספיקות על מקורות והשפעות.

בדרך, עדיין בקרבת ההוספיס עצרה החבורה ינעצה מבטים ושיניהם במיני באקלאוות ותרגימות, בעוד שעיני נישאו אל השקים במדרכה ממול. מסתבר שאותה בעלות משווקת גם פקוס )פאוס – מלפפון בהיר) וחומוס ירוק באלאדי. מכיוון שהסחורה נראתה לי הכי משובחת מכל מסעות היום, ביצעתי קנייה. אחד המוכרים בממתקייה הספיק להגניב לי  ממתק שומשום דביק וטעים. מאיר (שואף) השמן שהתענג אף הוא על הממתק סיכם ובצדק שהטריות עושה את ההבדל.

בחאן אל זית (רח'  בית הבד 119) אצל אל-אמאד, אותו אכנה  "מקדש החלבה" נרכשה חלבה מיוחדת במרקמה וטעמה ועשויה מדלעת ואגוזי מלך. טעמנו עוד שנים שלושה סוגים מתוך המגוון העצום.

dsc02126.jpg

מושב מסכם התקיים בממתקי ג'אפר שם נדגמו מטאבה מתוק ועשיר יותר וכמה סוגי כנאפה, שלצערי הרב נטלתי רק זרתונית, אבל זהו אתר ראוי בעיקר לדגם העשוי סולת.

לקראת סיום אספנו את הטחינה והשמן יחד עם  גוש מיובש על בסיס יוגורט (שנראה כהכלאה בין סבון לספוג רחצה אלמוגי) שאני מתעתד לנהוג בו כמצוות עדות פארמז'אן.

סטו"ז מרתק ומעשיר שניחוחותיו וטעמיו עוד יבואו לידי ביטוי.

עוד פירוט וצילומים מקסימים של ענת סקילי בבלוג שלה.

אם למי משאר המשתתפים יש תוספות, תיקונים והגיגים, אנא הצטרפו.

סטו"ז* – סיור טעימות וזלילות

מזרח טחון חדש – לדאבוני זו אינה הברקה שלי אלא של קצביית- מעדניית דלישס בנאות אפקה, תל אביב, וזה היה מודבק שם פעם על מקרר הבשר.

 

חמשישוק הפישפשים

יום חמישי,19 ביוני, 2008

 יצאנו במסע זוגני ליפו. הסיבה הראשונית תערוכתו של מאיר פיצ'חאזדה, שאותו אנו מאוד אוהבים במרכז חייק לאומנות (רח' לואי פסטר) . מומלץ ופתוח עד ה-30 לחודש. משם המשכנו לבדוק מה בנוגע לשוק הפישפשים שהולך והופך למתחם ממוסד ולא רק קוריוז עם אבולעפיה בקצה. השוק מאוד חביב, המון דוכנים ללא סגנון מותווה, חלקם בדומה לשוק נחלת בנימין. יש כל מיני יציאות מזוניות, כמו שומשומיות , משומשום, אורז, טחינה וסילאן, ללא גלוטן וללא תוספת סוכר מגיע מכפר אז"ר. יכול להיות תחליף נהדר לדגני בוקר (או כל שעה) עם יוגורט או חלב, סלט פירות ועוד.

 בין לבין התנעמנו מכל מיני הרכבי מוזיקה, קצת מהכיוון הצועני ועוד יותר מצמד יווני עם בוזוקי (אחת הסיבות שנשוב). אבל השימחה הגדולה היתה לפגוש את וינס (מוסטר, לשעבר מוינס ותמר) בשרקוטרי המתהווה שלו, שככל הנראה ייפתח בשבועות הקרובים אחרי גימורים ואישור מתבושש. בינתיים פתחו בחוץ דוכן למבקרי הפישפשוק (לילות חמישי) עם קאווה (16), בירה סאן מיגל מהחבית (16) והעיקר פפרונצ'יני, נקניקיות גזעיות שוינס מכין, המוגשות עם לחם כפרי עב קרום ורך תוכן לצד חרדל נושכני (18). יש גם לימונדה והמון תוכניות עם הרבה בשר למקום שיהיה להיט על בטוח בקיץ והלאה.

המנה האיכרית

יום שבת,31 במאי, 2008

  איזה יופי, יש שוק איכרים קטן ואיכותי גם בתל אביב. יש בליבי תקווה עמוקה שכיסי האיכרים, המוכרים והמארגנים התמלאו קצת, כדי שיהיה לזה המשך, מגיע להם ולנו. (אני את חלקי תרמתי בכיף, רשימה בהמשך) הניסיון המרשים הקודם היה אצל ארז קומרובסקי ברמת החייל ולצערי לא האריך ימים.

השוק הקומפקטי, מוקם בנמל, מול האנגר 11 ומתחת מתחם ג.יפית. את הצפיפות הקלה, אני מניח שיפתרו בקלות בהמשך, לי לא היה ברור אם השוק נפתח ב-8 או ב-11 בבוקר (שישי). הגעתי בעשר וחצי והיה פעיל ומלא וענה לרוב הציפיות שלי.  המארגנות, על פי חיפוש שלאחר מעשה, הן מיכל אנסקי ושיר הלפרין, הטיבו לברור את המשתתפים ומדובר בליגת על, תוצרת איכותית שכבר הספקתי להכיר בחנויות מובחרות, ושמחתי מאוד לפגוש בנפשות הפועלות, בעיקר כשמדובר באיכר, רעייתו או בנותיו ובניו.

מה ראיתי ולא קניתי: מבחר גדול ממיטב ה"לחמים", סנביצים עם בשר פרוס (שנראה מעולה) של "בשרי", קפה אורגני (?) שמן זית ומוצריו של "אוליה", פרחים,  תותים מגידול מיוחד, גבינות "ברקנית", אספרגוס וירקות, יוגורט עם גרנולה שנראו נהדר (ונדמה לי שרכשתי אצלם מלפפונים חמוצים טובים ביותר), בירה, עוגות ועוד קצת.

dsc02047_ss.jpg

ראיתי והצטיידתי בעגבניות "תמרי לב אדום" ממושב תקומה. פטל ואוסנה מ"שעל" בגולן, דובדבנים מעין זיוון. התרגשתי קמעה לפגוש באנשי בן-דור המפליאים לגדל פירות מעולים. משם נטלתי שזיפים קטנים ומתוקים ושזיפים גדולים בשם אדום בשר (?), משמשים בטיב וטעם יוצא דופן, ובכלל  טעמתי מהם (בעבר) גם אפרסקי -על (שטוחים ואחרים) כך ראוי שלא להחמיץ את דוכן בן דור.  לטובת  ארוחת הצהריים הטיבו- עם בני ביתי- היזמות שהורידו  מהויה דולורוזה, ואני מקווה שלא בדרך חתחתים את חומוס לינה. חיסלנו כלי גדול בצהריים, הבנים עם פיתות  ואני עם פלחי קולורבי, מלפפונים חמוצים וכרוב כבוש.  חתמתי את צמד סלי בתנובת "כרמל יבולים" מהיוגב, עוד "כוכב" בעיני לפחות שכבר הרבה זמן רציתי לבקר בעמדת המוצא, והנה הקדימו והגיעו אלינו. רכשתי נבטוטים מעורבים, נבטי קולורבי , נבטי רוקט ונבטי חרדל וגם עירית ומנטה.

לצערי קראתי את הכתבה המקדימה ב"הארץ" רק לאחר הביקור ופספסתי את מגדלי תפ"א מהבשור, פספוס שלא יחזור בעתיד. זה תחום שראוי לשיפור,( ואני עדיין מחפש לגוון עם הויטולט הסגולים שקצת נעלמו, כמו הופעת האורח של הגזרים הצבעוניים ועוד שכיות…)

לסיכום – מיטב המחמאות על  היוזמה והביצוע, ונקווה להתמדה בקרב כל הצדדים המעורבים.

יום חמישי,10 באפריל, 2008

כולם יודעים שפודהה הוא צהוב! 

היה קשה, הגרון ניחר, אך קיים סיכוי סביר שבקרוב נחרוש מעוזי טאפאס  נבחרים במדריד.

קודם לכן מוטלת חובת חיסול חובות מהיומיים האחרונים בכרך הגדול שלחוף המזרחי בים התיכון: בסיור רגלי נרחב בלב תל אביב (חניון הרכבת – אלנבי – קינג ג'ורג' – החשמונאים- בגין – חניון הרכבת)עברתי בכל מיני אתרים חביבים.  מי שכמוני, חיפש להכין לנעריו כריך הולנדי טיפוסי ובו האחלסלאך (נמלי שוקולד, חלב) כדאי לו להכיר את ביאטריס חנות חביבה OFF  קינג ג'ורג' (רש"י 19)  יש במעדנייה הולנדית זו המון מוצרים מארץ אבותינו, כולל גבינות. 

בדרך הצצתי לבית קפה שנראה מדליק (סוניה געצל שפירא) בסמטה אלמונית, אך עדיין לא בדקתיו מההיבטים הפודהיסטים.

תוך כדי העפלה במעלה רחוב החשמונאים הבחנתי בכתובת (המרוססת בשחור) על הקיר: 

 נולד למצוץ רייטינג 

אחרי האתנחתא הקומית הגעתי ליעד המרכזי לביקור, צ'אטני  ברחוב החשמונאים79  סוף סוף מקום מרכזי לרכש מתת היבשת הטעימה. שרון צ'רי  הבעלים מסביר פנים ומרחיב בכל נושא. יש מתכונים  והמון מוצרים למתחילים ולאקסטרים. רכשתי כמה מאסאלות, תמרהינדי, אספטידה, איזה מיקס (נשנושים) וזרעי מלון.  ומה קרה עם הגיבורים הללו וכיצד ניקלו, ניצלו, הורתחו ונטחנו תקראו בעתיד הקרוב.

עם תרמיל מלא בחלקו המשכתי למחוזות קרליבך. עברו איזה שנתיים-שלוש מאז שממש הלכתי ברחוב . ידעתי אמנם שנפתחו שם כמה מוקדי עניין, אולם לא שיערתי עד כמה המתחם ממוקד. חינאווי WINE & MORE עושה רושם נהדר של מקום עם חוויית קנייה, יש סניף של החנות הסינית, קונדיטוריה, קוק סטור שהצטרפה ל-4 שף. בהחלט אפשר להתפרע. בהמשך הדרך פגשתי (בהפרש של 7 דקות הליכה, אחד ממשנהו) בשני סניפים של אבו-אדהם. הראשון מול מעריב בקרליבך והחדש (בשבילי) בבגין. הקרבה קצת משונה (שיווקית) בעיני, אבל לא אני סופר את הכסף בסוף היום.

dsc01960_s.jpg 

את תיק הרכש הפקדתי באוטו בחניון, והמשכתי ליהודה הלוי 39 פינת נחלת בנימין 77 לפורקן החודש: 4 מנות נרכשו ונעטפו בעבור בני ביתי מ-טורק לחמג'ון (לשעבר השווארמה שלנו). הבחירה היתה לחמעג"ון בשר טרי ורך ובתוכו \(כבלאפה) נכנס מיקס שווראמה פרגית וכבש. הסלטים נארזו בנפרד. ההליכה חזרה לרכב, על אף כל שעברתי , היתה משום מה מהירה. איילון היה פנוי, ובחלוף פחות מחצי שעה נטרף  בעונג רב. 

והנה סיפור אחר וסיור אחר ובכלל מחבל השרון, אבל המלצה: פטריות כפר ויתקין ליד הבריכה של הכפר יש מקום נטול חווית קנייה קניונית, אבל מכיל כמה שכיות חמדה. המון ירקות מיוחדים, פתוח רק בחמשישי לקהל, אבל יש פטריות נהדרות -היום דפקתי את השיטה (קי). המון מוצרים טריים מהערבה, נבטים מובחרים מהמון סוגים, עלי מיקרו מדהימים וגם הדרים ואחרים. גם המחיר סביר.