FOODHA'S GOURMET DIET

תשבץ חגיגי זה, מיוחד ל- ל"ו בעומר , על טהרת מסעדות ישראל ועל פי הגיונו ואפיקי מוחו של פודהה, חורג מעט מהכללים ההגיונאים הרגילים. השרטוט אינו סטנדרטי ולא לכל מאונך יש מאוזן שייגבה אותו ולהיפך. ובכל זאת מי שיפתור את התשבץ או את מרביתו יזכה בבקבוק יין הבית כולל משלוח לכל פינה בתבל, כאמור כל ההגדרות הן למסעדות הפועלות, נכון לעכשיו ולמיטב ידיעתי, בישראל!

בהצלחה.

:מאונך

1.  בעד נקי כ-מושי-מושי (6)

2.  קופת חולים או בקונפיטורה (5)

3. הילתי, החור שלי בצפון ליד במגדלור (4,4)

5. מילא, אין שני לו ולא יעזרו הבלשים (4)

7. אשתו רכב שרד והוא מחוז צרפתי  (7)

11. קציפה זעירה בענב (5)

12.  אחים ליין בדיוק ממול, פרי לפיצוח (3)

14.  הפועל יסחב (4)

מאוזן:

1. הזין שלי בחוץ אבל חזר לירושלים (4, 4)

4. אהוד ממש בריון ובן הידידה הטובה של הדצים (7)

6. בתולי כחומר בנייה עתיק (4)

8. הימורי הכדורגל של ישיר רגוע (4)

9. זרעים קלים שכיכבו בילדותנו בלחם (4)

10. סוני רותם מתהפך בצפירה (4,4)

11. קול הפרה- חצי מסעדה (2)

13. מוזיקת ג'אז  MADE IN ISRAEL כבר לא של שנקר (5)

15. בתחתית הים והשמש כצבע העוטף איים קסומים (6)

16. נהרגה במרצדס , אך מי יספד לה? (5)

17. נוזלת זז לתפארת אוזבקית (6)

תשובות ל- foodha1@gmail.com  

עד יום ירושלים.

ובסך הכל ירדו להם 25 וחצי קילו.

פודהה עדיין מסתובב חופשי עם 112 וחצי קילו.

אחרי ליטרת הבשר המוגרל של יום השישים ותועפות החמון בעורקים, זכר יציאת ספרד לא ייפלא שפנינו לפתרון הקל – סביצ'ה. דודי מכל דג שטיפל באיזה שף פרטי (זר) של אלפיונאי כלשהו הגניב גם לעברי נתח נהדר של פלמידה לבנה 650 גרם. שנפרסה(בבית לפני הארוחה) בכבוד ובעובי של כחצי ס"מ.

• לכך נוספו כ-100 גרם פיטנגו טרי (ומגולען) כולל המיץ.
• אבוקדו שלם חתוך לקוביות.
• 10 עגבניות שרי צהובות פרוסות
• 4 כפות בצל ירוק פרוס דק
• 2 שאלוט פרוסים דק
• 4 כפות כוסברה
• 2 כפיות ראשאד
• כף צ'יפוטל מעושן קצוץ
• מיץ מליים וחצי או לימון שלם
• מלמעלה מלח מעושן וביצי דג מעופף בוואסבי.

4 מנות נהדרות שמומחי הבית טענו שהיתה מדלגת בקלות לחמישיה ב"גמר הסביצ'ה" לכך התלוו פרוסות לחם שיפון של לחם ארז.

החוויה העליזה ביותר באה לנו כהפתעה. ידידינו צ'  טייס אל-על ובנו ל' הובילו אותנו למסעדה -טאפאסייה מקורית מאוד. בדיוק כמו בסיבוב החניכה שעבר צ' בעצמו, בנחיתה הראשונה במדריד, כך הוכנסנו גם אנו בסוד העניינים והובלנו אל  ה- MESON DEL CHAMPINON. כמאתיים מטר בפנייה אלכסונית חדה מאחת היציאות (במדרגות) מפלאזה מיור, נכנסים אל מין "מערה" בתוך החומה החיצונית של אחד הקירות בפלאזה. כבר בכניסה, מימין על הבר, מבחינים במערומי פיטריות ובטבח המניח ומוריד אותן מהפלאנצ'ה, כדי לענות להמוני ההזמנות של מנת הספציאליטה.

הישיבה בחדר הפנימי על שרפרפים נמוכים (קצת לחזור לימי גן הטרום-טרום חובה..) אבל במקום נגנית אקורדיון היה לנו דוד שניגן באורגן והשימחה רבה, אבל קודם האוכל:  הפטריות לעיל -בן נעוצים 2 קיסמים- מכילות שמן זית עשבי תיבול ואיך בלי ח"ח* (חתיכת חזיר). כן הזמנו משולשי גבינה, פרוסות חמון, קרוקטים גדולים (הכי פחות מומלץ) וההפתעה הירוקה והמרנינה, פלפלונים ירוקים ומטוגנים, ממש ממכרים למרות ואולי בגלל, היותם מתוקים ללא שמץ חריפות. מנהג המקום הוא לשטוף את הטאפאס בסנגרייה צוננת (תשלובת מיצית מתקתקה שגם הילדים נהנו) אחר כך המשכנו בקצת יין יבש.

עוד אנו מזמינים עוד פטריות ועוד פלפלונים והמנגינה יוצאת לדרך. תחילה שירים ספרדיים (ויוה אספנייה) שגם אנחנו – כטוב ליבנו בסנגרייה- מצטרפים. בכלל, למרות הצהוב בחולצותינו, התחברנו למרחב הספרדי גם בשירים פחות מוכרים, והמערה החשמלית סערה ממחיאות כפיים ושירה. בשולחן הסמוך ישבו 6 סבתות ספרדיות שגם הן הפגינו השתתפות ערה בפסטיבל הפולקלור. אחד משיאי הערב היה כשהאורגניסט הבין שאנו אוהדי מכבי מישראל  ובמחווה מוסיקלית ביצע עבורנו גירסה מיוחדת של "הבה נגילה". ההפתעה הגדולה היתה כשאחת הסבתות (בעלת המראה הכי אינדיאני-דרום אמריקאי) ליוותה אותו ואותנו בכל המילים הנכונות!

שיא מוסיקלי נוסף הגיע עם "זמר הבית" בן 85 לערך, מחוייט, שהפליא בשירה, תוך החלפת מבטים עם הסבתות "הצעירות", ממש רומנסרו רומנטי ספרדי ברוטב פטריות.

Meson del Champinon

Cava de San Miguel 17

Tel – 91-5596790

הפטנט המקומי די פשוט,  משקה שוקו – שוקולטה מעובה וסמיך  בתוכו טובלים "מקלוני" בצק טריים ומטוגנים, בצורת צינור מכוכב ((CHURROS ו"מנגבים" את המשקה עם המקלון לתוך הפה. הנוער הכי צעיר שלנו כינה את אחת הדוגמאות "דני מחומם", כצופה מהצד, שנטל ביסון אני יכול לציין שהשוקולטה תתפוס את תחתית שק געגועי האוכל למדריד, אבל זו בהחלט חוויה חביבה  ועצירה מוצדקת למי שזקוק לאתנחתא בין סיוריו במרכז העיר.  שוקולטה ב-2 אירו + צ'ורוס ב-1.20 זו עיסקה לא רעה.

הכתובת    5 Pasadizo de San Gines  מערבית מה-  Puerta del Sol. ובדיוק רחובון היורד מרחוב Calle Mayor   פתוחים מ-4 אחה"צ ועד לפנות בוקר מאז 1894.

אסאדור פרונטון היא "כאילו סתם סטקייה" ספרדית, אבל כאן משתחל גורם קטן ועוד משהו שאולי נקרא לו איכות החומר והרצינות שבה לוקחים כאן את העבודה, עבודת הקודש עם האוכל. פשוט ומצויין.  הקדמנו לצהריים ובאנו ב-1, כנראה שבתיאום הטלפוני, שהתנהל במעמד צד (מבין) אחד בספרדית, הובהר לי שזה נפתח ב-1 וחצי, בכל מקרה יצאנו לשוח קמעה בכיכר TIRSO DE MOLINA  הסמוכה, לראות שוק יום א' של פאנקיסטים ומהפכנים דמיקולו של המאה ה-21 .

כששבנו במועד, מנהל המקום כבר היה בחליפה (במקום הג'ינס) וכל השמינייה הושבה לשולחן. יקירי – א"ס – קונסולי הכבוד של מזון האיכות בארצות הברית  ומחוצה לה – המליצו לפתוח בחמון, וכאן הגיע מגוון מנוקנק היטב של מספר חמונים ונקניקים, כולל קטעי נקניקון חמימון המגיע מתבוסס בשומנו הכתמתם. אחד הנערים החטובים יכול היה להרשות לעצמו לגרוף את ה"מיץ ההולנדי" ולהספיגו בלחם המשובח, וכך עשה. עוד מנה מומלצת שלא הכזיבה היתה פלפל אדום, (קלוי או בתנור) נטול קליפה , אבל שוב עתיר טעם. מנה ראשונה נהדרת נוספת היתה אנשובים טריים (וגדולים יחסית) ומטוגנים עם שום ושמץ פילפול – שיגעון! על האספרגוס הלבן בצורתו הרכרוכית משהו, אישית איני ממליץ.

לפני המנה העיקרית הגיעו תוספותיה, שעועית חומה ומבושלת כמעין חמין וכרוב כבוש (?) עם איזה בשר. הדבר היחיד שהותרתי לליויי העיקרית היו פלפלונים קטנים ירוקים, חריף לייט וחמצמץ. וכעת פנינו לעיקר. מנהל המקום (יפה מאוד מצידו) המליץ, בשלב ההזמנה- בניגוד לנטייה הטבעית, הכמעט בילתי נשלטת של פודהה – להסתפק בשתי מנות עיקריות זוגיות של בקר Chuleton de Buey  מנת הדגל. ואכן ההמלצה הסתברה כנכונה (וכלכלית) מכיוון שמנות הפתיחה היו נדיבות בטעם והיקף.

הבשר, איכותי ברמות גבוהות, ומגיע חתוך לנתחים. (דוגמת הפורטרהאוס) קצת קריר מהרצוי, אבל מדיום-רייר ומושלם בטעם. (לצערי הגדול התמונה, של עיקר העיקרית, רעה ומחטיאה את האובייקט, בשל מערכת יחסים קצרה מדי עם מצלמה חדשה . נקווה להשתפר בהמשך.) עם האוכל זרמנו עם צמד בקבוקי ריוחה 2002 של VINA ARDANZA  שהיו נהדרים ואולי תרמו אף הם לאיכות הצילומים…

לכולם, הסתבר נותר מקום בקיבה השנייה, המתוקה ולפיכך הוזמנו גלידה (בסדר), אורז עם חלב (לא נבדק) ועוגת TARTA של ויסקי שהיתה מעולה, משהו כמו קרם ברולה-קטלן עם ניחוח קל של ויסקי אבל ללא מועקה אלכוהולית, חבל ש"הוראות היצרן" איפשרו לי רק כפית וחצי. בסיכומו של דבר עם היין והמון משק"לים* הגיע החשבון לכ-50 אירו לאיש. מקום פשוט וללא הדר אך נהדר.

Tirso de Molina, 7 (יש תחתית ממש בכיכר)

הכניסה מרח'  Jesus y Maria 1

Madrid 28012 Spain

+34 91 369 1617 / +34 91 369 2325

Open Hours1:30p-4p M-Sa, 9p-midnight M-Sa, 1:30p-4p Su

עוד סניף ב- PEDRO MUGURUZA 8

אז את סיינה עברנו, ונגמרנו בגמר. ולסיכום הגענו רחוק יותר מהיכולת הממוצעת של מכבי. לעומת זאת מדריד מקסימה, יפה, עם שפע גנים ועצים, תושבים חביבים דוברי ספרדית רהוטה ושוטפת, וקצת פחות בקיאים באנגלית…  יש להם המון מה להציע בענייני תזונה נאותה. השתדלנו לטעום הרבה, ומה לעשות שחמון ( JAMON רגל חזיר פרוסה דקיק (כמו פרושוטו- פארמה האם, רק קצת יותר טעים, לחיכי) משמין והמון טאפאסים מטוגנים, ויש פה ושם , אבל מעט סלטים חיים. בימי הפיינל 4 הסתובבנו בשישייה ובחלק מהזמן בשמינייה, הלכנו המון (תמורת חמון) ברגל כדי לאזן קצת את משוואת הקלוריות, עודדנו הרבה ונפנפנו בצעיפים ובפונצ'ו הצהוב שקיבלנו, אבל בסופו של דבר ובחלוף שבוע מדריד ניצחה את פודהה במאזן האימה, ותהליך הפחתת המשקל התעכב מעט, (ובעצם שבתי כלעומת שבאתי, משקל זהה – 113.5 קילו אך בקירבי חוויות משובחות ואלפי קלוריות מענגות). היה קרב נהדר, טעים מאוד וגם נעים, אספנו הרבה מקומות מיוחדים שעל מרביתם אפרט ואמליץ להלן:

פודהה, ולמרות שבשבוע שעבר לא התקיים טקס העלייה על המאזניים, בנסיבות בינלאומיות, הרי שכעת כבר מותר לגלות  - גם השפים המכוכבים מאירופה לא יכולים על פודהה – והוא ממשיך בדרך הנכונה, ומשאיר בשוליים יתרות שומן בסך מצטבר של 24 וחצי קילו. ומשקלו הנוכחי 113 וחצי קילוגרם. 

במחשבה שניה הרי שהמאבק האמיתי והקושי הגדול היה מידי בוקר, בצמרות האלפים הבוהקים, עת פלטו התנורים עשרות קראווסונים (בעיקר עם שוקולד) ובאגטים, מתועשים קמעה, אבל צרפתיים מאוד וזועקים: "אני נורא טרי – תאכל אותי כבר עם חמאה". לא קלה היתה דרכנו, אבל לבסוף הבטחתי לעצמי ביס פיצפון פעם ביומיים, ובבוקר האחרון, אחרי התנהגות טובה קוראסון שוקולד שלם עם חצי כפית חמאה, ומדובר בפודהה, שבימי קדם היה טוחן 4-5  בקטנה, אחרי כמה באגטים… 

השאלה הנוכחית היא האם העתיד צהוב? האם מדריד תאיר עיניים? האם נעבור את סיינה ונגמיר? האם חמון משמין המון? וכיצד ישפיעו תועפות הטאפאס והקאוות? 

על תשובות אלו ואחרות עשויה לבוא תשובה, או שלא.

ארוחת בוקר של פסח באל -על בדרך למחוזות השלג האחרונים באירופה היתה מעבר לנחמדה. ואפשר היה להתחיל איתה את היום. צלוחית ירקות עם קוטג' (היה איזה מבצע כולל של קוטג' תנובה עם אל על ושדה התעופה או משהו, כי גם קיבלנו בדרך מדבקה). ויוגורט עם פירות מפולטים ואגוזים. לגמנו כוסית מים מטורקיה. את המצה השארנו ללא מגע יד אדם, ולא טעינו, הביסים הספורים מהפוקאצ'ה והלחם האיטלקי בתחנת דלק על האוטוסטראדה האיטלקית, היו עדיפים.

המשך הרפתקאות פודהה, רעייתו ובניו בעמים, בקרוב.

כולם יודעים שפודהה הוא צהוב! 

היה קשה, הגרון ניחר, אך קיים סיכוי סביר שבקרוב נחרוש מעוזי טאפאס  נבחרים במדריד.

קודם לכן מוטלת חובת חיסול חובות מהיומיים האחרונים בכרך הגדול שלחוף המזרחי בים התיכון: בסיור רגלי נרחב בלב תל אביב (חניון הרכבת – אלנבי – קינג ג'ורג' – החשמונאים- בגין – חניון הרכבת)עברתי בכל מיני אתרים חביבים.  מי שכמוני, חיפש להכין לנעריו כריך הולנדי טיפוסי ובו האחלסלאך (נמלי שוקולד, חלב) כדאי לו להכיר את ביאטריס חנות חביבה OFF  קינג ג'ורג' (רש"י 19)  יש במעדנייה הולנדית זו המון מוצרים מארץ אבותינו, כולל גבינות. 

בדרך הצצתי לבית קפה שנראה מדליק (סוניה געצל שפירא) בסמטה אלמונית, אך עדיין לא בדקתיו מההיבטים הפודהיסטים.

תוך כדי העפלה במעלה רחוב החשמונאים הבחנתי בכתובת (המרוססת בשחור) על הקיר: 

 נולד למצוץ רייטינג 

אחרי האתנחתא הקומית הגעתי ליעד המרכזי לביקור, צ'אטני  ברחוב החשמונאים79  סוף סוף מקום מרכזי לרכש מתת היבשת הטעימה. שרון צ'רי  הבעלים מסביר פנים ומרחיב בכל נושא. יש מתכונים  והמון מוצרים למתחילים ולאקסטרים. רכשתי כמה מאסאלות, תמרהינדי, אספטידה, איזה מיקס (נשנושים) וזרעי מלון.  ומה קרה עם הגיבורים הללו וכיצד ניקלו, ניצלו, הורתחו ונטחנו תקראו בעתיד הקרוב.

עם תרמיל מלא בחלקו המשכתי למחוזות קרליבך. עברו איזה שנתיים-שלוש מאז שממש הלכתי ברחוב . ידעתי אמנם שנפתחו שם כמה מוקדי עניין, אולם לא שיערתי עד כמה המתחם ממוקד. חינאווי WINE & MORE עושה רושם נהדר של מקום עם חוויית קנייה, יש סניף של החנות הסינית, קונדיטוריה, קוק סטור שהצטרפה ל-4 שף. בהחלט אפשר להתפרע. בהמשך הדרך פגשתי (בהפרש של 7 דקות הליכה, אחד ממשנהו) בשני סניפים של אבו-אדהם. הראשון מול מעריב בקרליבך והחדש (בשבילי) בבגין. הקרבה קצת משונה (שיווקית) בעיני, אבל לא אני סופר את הכסף בסוף היום.

את תיק הרכש הפקדתי באוטו בחניון, והמשכתי ליהודה הלוי 39 פינת נחלת בנימין 77 לפורקן החודש: 4 מנות נרכשו ונעטפו בעבור בני ביתי מ-טורק לחמג'ון (לשעבר השווארמה שלנו). הבחירה היתה לחמעג"ון בשר טרי ורך ובתוכו \(כבלאפה) נכנס מיקס שווראמה פרגית וכבש. הסלטים נארזו בנפרד. ההליכה חזרה לרכב, על אף כל שעברתי , היתה משום מה מהירה. איילון היה פנוי, ובחלוף פחות מחצי שעה נטרף  בעונג רב. 

והנה סיפור אחר וסיור אחר ובכלל מחבל השרון, אבל המלצה: פטריות כפר ויתקין ליד הבריכה של הכפר יש מקום נטול חווית קנייה קניונית, אבל מכיל כמה שכיות חמדה. המון ירקות מיוחדים, פתוח רק בחמשישי לקהל, אבל יש פטריות נהדרות -היום דפקתי את השיטה (קי). המון מוצרים טריים מהערבה, נבטים מובחרים מהמון סוגים, עלי מיקרו מדהימים וגם הדרים ואחרים. גם המחיר סביר.