FOODHA'S GOURMET DIET

הכי מצאו חן בעיננו משקה היוגורט והיוגורט, נטלנו לא מעט דוגמאות לשימוש ביתי, יחד עם גבינות שנותרו ופה ושם ואחרי הסיכום של 185 שקל הופתענו לקבל תיק (סגול וחמוד) מתנה כדי לשמור על צנינות מוצרי החלב בדרך הביתה. מתנה ראויה עם פרוץ השרבון הראשון.

תערובת עלים ועשבים (חסה אדומה, ירוקה ומסולסלת, ארוגולה, ראשאד, גרגר נחלים, מיזונה ודומיהם) מעליהם סלק מבושל (שעה) וחתוך לקוביות של כחצי ס"מ. וחצי בצל לבן פרוס. מעל הכל נבזקו  בלסמי, מיץ לימון טרי, שמן זית, ומלח.

העיטור (בחסות סבתא רות-רות, מפורום ביקורת מסעדות) היה של 2 כפיות מלאות של דוקה.

תערובת דוקה,(תערובת תבלינים ממוצא מצרי, שם מבוטא דואה.. אני טעמתי לראשונה במסעדה בגרמניה)

לצנצנת קטנה:

• 40 גרם אגוזי לוז קלופים וקלויים
• 50 גרם שומשום מלא (כהה – חום)
• 30 גרם גרגרי כוסברה.

לקלות כל סוג בנפרד.

אחרי שמתקרר להוסיף כפית מחוקה כמון וחצי כפית מלח. לטחון במעבד מזון בלהב פלדה, כך שלא ייהפך לממרח. לטעום אחרי יומיים ולהוסיף מלח אם צריך.

ס"רר ממליצה לאכול את זה על פרוסה עם גבינה לבנה או חמאה או שמן זית. לפעמים גם סתם בכפית מהצנצנת…והכי הכי, על אבוקדו.

וקצת משחקי לשון (היא כל הזמן בתוך הפה, לא?) בנושא:

להוא (?) מהפרסומות החביבות על החשמל והנברשות צריך לארגן רשת מזון מהיר ולקרוא לו מיקי טוגנים.

אם מישהו היה פותח במתחם הקולנוע הגדול מסעדה  בשם סינימה סיני הייתי טועם.

הציבור מתבקש לשבת.

מדובר בגזרים צבעוניים:

אחת השמחות הגדולות שלי היא לגלות ירק, פרי או דבר מאכל חדש אחר בישראל. מה רבה הייתה העליזות עת הבחנתי ב"גזר ב-4 צבעים" תוך שיטוט במחלקת הירקות של פיין מרקט, נווה אביבים. הגזרים בלבן, צהוב סגול ואדום הצטרפו חיש קל לאחיהם הג'ינג'ים השגורים. ובלב נתרקמה מזימה ונגזר גורלם;   קילוף וצלייה של כ-75 דקות ב-200 מעלות בטוסטר אובן , 45 דקות בכיסוי ראש מלא והשאר בגילוי נפש. במסעם האחרון התלוו אליהם ש"ש קצוצה, כף סריצ'ה,(חריף תאילנדי) 2 כפות סויה +חצי כפית מלח גס, כף בלסמי מרוכז ו-3 כפות שמן זית. הגזרים מתקתקים וככל הנראה פליטי ייצוא. הם גודלו, מוינו ושווקו על ידי "גזר השרון" ממושב גאולים. שקית ובה כקילו (? ייבדק ויעודכן) נמכרה לי  ב- 13.90 שקל.

גם לסלט המסורתי, שבוודאי יככב ברשימות אבות המזון הישראלי בשנת ה-60, אפשר להעניק גישה אנינה. להצטייד בירקות טריים, נקיים ובריאים ועדיף שלא עברו קירור. לעיתים קרובות אני רוכש את ירקותי במשק לוי, תלמי יחיאל. הידועים בעיקר במגוון הפלפלים, האספרגוס (בעונה) האפונה הסינית, האננס ושלל ירקות מעולים. רבים מגיעים לשם ובצדק. יחד איתי הגיעה לשם  השבוע לקוחה מאבו-גוש, שחיפשה דווקא את המלפפונים ההולנדים, (מה שהנוער מכנה מלפפוני חמור…), שלצערה הסתיימה עונתם. אל הקערה נחתכו: 

מלפפונים.

עגבניות שרי מיני (חצויות).

עגבניות צהובות ועסיסיות.

בצל אדום.

פלפל פרובלנו, ירוק קטן עם שמץ קל של חריפות.

פטרוזיליה קצוצה.

שמן זית  ראשון המסיק (כרם זיתים).

חצי לימון.

מלח + מעט שפגט*  

לערבב ולאכול.

 (קוטג' וחלה טרייה על פי המותר הם בני לוויה מצוינים)

כזכור  לקוראינו הנאמנים: ופלפל שחור גרוס טרי (להלן שפגט, בסיכול אותיות מחשש עין הרע).

אבירי הסביצ'ה  משמאל לימין : לימון טרי (בציר גני 2007), ליים טרי, בקבוקון יוזו (נרכש בלונדון 4.07 £) לצידו סוג מומלץ אחר של יוזו משומר (ניו-יורק $ 7.15 ) שני המקרים 100 מ"ל. אחרון חביב יוזו טרי, אף הוא מהתפוח הגדול (שיש בו הכל). נרכש ב- 3.5 דולר ונותן כ-2- 3 כפות של מיץ נהדר (והמון גרעינים…).ברקע, מאחורי ההדרים הללו שקית הקפאה ובה מיץ ליים (אורגני) קפוא שנסחט בשיא העונה לפני כחודשיים-שלושה וישמש בעיתות חסר. בסדנא דנן למדתי שאפשר למצוא יוזו בבקבוקים "מסחריים" במחירים נמוכים יחסית. (כך שאפשר להתארגן בקבוצה של כמה מכורים ולרכוש).