FOODHA'S GOURMET DIET

הכינו רשימה כזו יפה ל-16 המתוקים שלי (לשעבר) ורק גבי נשאר עם הנער בחוץ.

עכשיו וכאן כולם יכולים להצטרף אלי לשירים.

ביום המקצועי היה די רגוע בבוקר המאוחר. נוכחות נאה של אורחים מחו"ל וכ-30 מציגים, בתערוכת היין, הנמשכת גם מחר ומחרתיים (רביעי-חמישי במרכז הירידים בגני התערוכה). טעמתי לא מעט, פגשתי הרבה ידידים ולסיכום לא נפלתי מהרגליים. חיבבתי את מסע ישראלי אדום של ויתקין שיכול לתת פייט לא קטן לפלאם קלאסיקו.  אהבתי קצת יותר את הפרימו מרלו של אורנה צ'ילאג". לחיים! 

נדר קטן נדרתי לעצמי. במידה ואני חוזר מסבב ירידי הצעצועים ללא עלייה במשקל, כלומר לפחות שמירה על הקיים, אני מתכבד את עצמי במנה של פלאפל ללא שהות. וכך היה, גם בשדות זרים אפילו הפחתתי מנפחו של פודהה, והיעד הנבחר היה חאג' כחיל   ברח' יפת ביפו. בבוקר הכל מבהיק מנקיון וטריות. הפלאפל מוכן עפ"ד* בלבד, ויוצא לוהט. ליוותי אותו בסלט כרוב אדום, טחינה לבנה, חריף (מזן סחוגי) וחריף-לייט (מזן רסק הגמבות) לכך ראוי להוסיף (ולא להחמיץ) את הלימון הכבוש. מנה + דיאט 19 שקל. 

הציבור מתבקש לשבת.

מדובר בגזרים צבעוניים:

אחת השמחות הגדולות שלי היא לגלות ירק, פרי או דבר מאכל חדש אחר בישראל. מה רבה הייתה העליזות עת הבחנתי ב"גזר ב-4 צבעים" תוך שיטוט במחלקת הירקות של פיין מרקט, נווה אביבים. הגזרים בלבן, צהוב סגול ואדום הצטרפו חיש קל לאחיהם הג'ינג'ים השגורים. ובלב נתרקמה מזימה ונגזר גורלם;   קילוף וצלייה של כ-75 דקות ב-200 מעלות בטוסטר אובן , 45 דקות בכיסוי ראש מלא והשאר בגילוי נפש. במסעם האחרון התלוו אליהם ש"ש קצוצה, כף סריצ'ה,(חריף תאילנדי) 2 כפות סויה +חצי כפית מלח גס, כף בלסמי מרוכז ו-3 כפות שמן זית. הגזרים מתקתקים וככל הנראה פליטי ייצוא. הם גודלו, מוינו ושווקו על ידי "גזר השרון" ממושב גאולים. שקית ובה כקילו (? ייבדק ויעודכן) נמכרה לי  ב- 13.90 שקל.

אין צירופי מקרים בעולם. לפודהה היה מודיעין לגבי מסעדה סינית משובחת בניו-יורק, שאינה מופיעה במדריכים, אלא מדברים בה שבחים בפורומים נכונים, ושמה בעמים – SZECHUAN GOURMET איזה יופי, כולם גורמט. מתאים בול לכותרת הדיאטה. יצאתי לשם מלווה בממציאים-מעצבים-חברים,  עם חשש קל, מכיוון שלא הייתי אישית במקום וגם איש ממקורבי, אלא רק נסמכתי על מקורות אינטרנטיים (מלווים בצילומים חותכים). הגעתי עם רשימה סדורה ממנה לא סטיתי וטוב שכך ושמחתי מאוד לגלות שלכולם לא היתה בעיה עם שרשרת המנות חורכות החיך, בסגנון הסצ'ואני:

• RAZOR CLAMS  עם פסטו בצל ירוק ושפג"ט* סצ'ואני. (מנה קרה)
• איטריות דן דן עם בשר טחון חריף.
• כופתאות חזיר עם רוטב סויה-צ'ילי צלוי.
• שרימפס עם אספרגוס (גירסה מדוייקת, אך נטולת חריפות.

• כבש קריספי עם כמון (וכל מיני חריפים) המנה הכי טובה! (בצילום מעל)
• תרנגולתו של הגנרל TSO (חמוץ חריף).
• אורז מטוגן YOUNG CHOW (מרכך חריפות).
• מנה מעולה ופשוטה של  פעוטות באק-צ'וי.

לא השארנו על הצלחות מאום, לבד מכל מיני פלפלים חריפים בכל מיני צבעים.

לגמנו אי אילו בקבוקי מים מינראליים ותה.

שילמנו בסה"כ 130 דולר לפני תשר. שוב נשוב. (לרחוב 39  בין השד' 5 ל- 6 ) סיימנו ובליבנו שתי משאלות, שיתחילו לחפור כבר את התחתית של תל אביב, ושתהייה סוף סוף , (אחרי 60 שנה) סינית ראויה בארץ הקודש.

• עלי סלק טריים וזקופים (כפי שניתן לרכוש אצל מגדלים נבחרים בשדות רמה"ש). הגבעולים קצוצים דק והעלים חתוכים פחות דק.
• בצל אדום גדול קצוץ.
• 3 שיני שום קצוצות דק.
• כפית צ'יפוטל מעושן או חריף אחר לפי דח"ן.
• כוס יין לבן.
• כוס מים.
• 2 כפות מיץ לימון.
• 4 כפות פטרוזיליה + כוסברה קצוצה לפי הכיף
• מלח.
• קוביות חזה עוף  עם סומאק וזעתר מוקפצות במחבת עם שמ"ז.
• גביע יוגורט גדול.
• 2 כפות צנוברים קלויים.

בווק או מחבת  עם 4 כפות שמ"ז מאדים את הבצל, שום וגזעי עלי הסלק, אחרי 5-10 דקות מוסיפים את העלים ואחרי עוד כמה רגעים את היין, המים, הלימון, המלח והחריף, מרתיחים, מקטינים ומבשלים כחצי שעה לאידוי הנוזלים. מכבים, מוסיפים הכוסברזיליה.

עורמים בקערית או מרקית. בצדדים נותנים כמה כפות יוגורט, בלי קמצנות ולמעלה מפזרים את קוביות העוף החמות והצנוברים. אצלנו זה נטרף בליווי רביולי גבינה (בישול דקה) לורנצו של  שטראוס, אכלתי 6 רביולים. גם אורז או לחם יכולים לשמש ככיתת כוננות ספיגה.

המשכנו להחזיק את הא"ס קרוב לחזה (אחרי הסעודה בMFSB) ופנינו לקב"א* (קינוח במקום אחר). כמה בלוקים משם, רחוב 9 בין שד' 2 ל- 3 יושב בית תה רגוע ויפני. עם כל מיני אפשרויות לחליטות ועלים מאסיה.  שאר המשתתפים בחרו  סוגי תה שנראו ובסופו של תהליך נלגמו בהנאה. אצלי היה מדובר בשם קסום : TREES OOLONG 12 ובטקס מסורתי בו עובר התה ממיכל גבוה של מים לקומקומון מתכת (ובו העלים) ואחר כך לעוד גביעון ולבסוף לספלונצ'יק, ובסופו של דבר יוצא נוזל חמים ומאוד מר, לחיכו של פודהה לפחות. החוויה המרירה הועמה מעט בזכות משחק ה-4 תחנות, ובעיקר לנוכח הקינוחים המאוד מיוחדים: עוגת תפוח אדמה יפני, שוקו מוצ'י MOCHI שהיה (מעטפת האורז הגמישה והרכה) הטובה ביותר שטעמתי, ועולה על כולם במקוריות ובביצוע: קרם ברולה של שומשום שחור ועליו גלידת שומשום שחור וממעל טוויל של ששש… הקינוחים ששווים כל סנט עלו 7-8 דולר  האחד, והתה נע בין 5-7 (בלי טקס) ועד 10 דולר עם הרבה טקס בישבן…

והמחוג עוד נטוי (אפילו שהמאזניים אלקטרוניים), ועוד לא נסתיימה רשימת הסעודות מניו-יורק. ה"קינוח" הסיני בקרוב.

לכל המתעניינים פודהה נחת על אדמת המולדת. (אבל בלי נשיקות)

ולטובת מבקרים חדשים הדיאטה של פודהה נושאת פירות, ירקות ותוצאות. בחלוף שלושה חודשים 15 קילו פחות. וכעת, בחשיפה בלעדית ל-FGD  הבלוגו* שלנו, מעשה ידיה להתפאר של אלית אבני-שרון. שימו לב לשינויים במחוגי מאזני האימה…

בר האוכל המיוחד של דיוויד צ'אנג, שהוא כנראה השף החדשני ביותר בניו-יורק בשנים האחרונות, קיבל שם משולב : יפני, Momofuku  שמשמעתו אפרסק בר-מזל, Ssäm, שהיא הלאפה הקוריאנית וסיומת בר, שהיא שיטת האכלה מהירה בארצות הברית. צ'אנג (ממוצא אמריקאי-קוריאני) ארגן פרשנות אישית של המטבח הקוריאני ושכניו, מבלי להתחנף יתר על המידה לחיך הממוצע. יכול להיות שזו התשובה האמיתית הראויה ל-FAST FOOD . מה שבטוח שליהודים שומרי כשרות כדאי להתרחק מהמקום. מכיוון שיש כאן חזירות העולה על גדותיה; התפריט נוטף האם, נקניקיות, בשר ראש, ואיברים לבנים רבים אחרים, כמו גווני בשר נוספים.

האווירה וסביבת העבודה מאוד לא מחייבת, המנות מקוריות עד מחוכמות ופיקנטיות, מוגשות ברצף ובזריזות , על מנת שיתבצע פינוי מרצון מהכיסאות ובעיקר משרפרפי הבר הלא נוחים במיוחד, לטובת עשרות הממתינים בתור. (אין הזמנות במקום, מלבד ארוחת מיוחדות של שולחן שלם החוגג על מלוא אחורי חזיר  אחד ועוד צ'ופרים בתמורה ל-200 דולר).

שגרירי הכבוד של פודהה בניו-יורק (ובכלל) מאז ומתמיד היו הא"ס החזק במיפוי אתרי תזונת החובה בעת השהייה בקרת זו (ובכרכים אחרים). הפעם התכבדנו בנוכחות הצמד הקונסולארי, ובבחירותיהם המספקות ביותר ב  - Momofuko Ssäm Bar  (השדרה השנייה ורח' 13 ). היינו חמישה וטעמנו כהנה וכהנה, חלק מהמנות הגיעו כמחווה מהבית.הכל טוב מאוד, במודגש מנות שלטעמי אין להחמיץ:

• צדפות  BARON POINT עם קונסומה קימצ'י.
• קיפוד ים מסנטה ברברה עם טאפיוקה(שחורה), טופו מוקצף ובצל ירוק.
• חמוצים עונתיים (כ-10 סוגים מלבבים, קוריאנים בסטייל).
• לחמניות מאודות (ראוי לכנותן נפיחיות, או ספיגניות) עם מלפפון, הויסין, בצל ירוק ובעיקר כרס חזיר נוטפת וזועקת "הצילו כולסטרול".
• ברוסקטה לארדו (נכון, שוב שומן) עם סלט מיזונה וענבים.
• קימצ'י תפוח (עץ) פוג'י עם סוג של בייקון מעושן לבנת מייפל וארוגולה (בתמונה למעלה).
• כרובוני ניצנים מטוגנים עם צ'ילי, מנטה, ורוטב דגים.
• BHAN MI – סנביץ' שלושת הטרינים (הצילום למטה, לא מפוקס בשל עוצמת הריגוש…אם שכזה הייתי מוכן לחזור ליום בשבוע לבית הספר)

• שקדי עגל בגריל עם צ'ילי צלוי ומוחמץ וליים
• דג סקייט (שטוח)עם תפ"א אצבעוניים צלויים, לימון כבוש ואיולי חריף.
• נקניקיית חזיר מתובלת (וקצוצה) עם 'עוגיות' אורז (דמוי ניוקי), ברוקולי סיני ושאלוט קריספי.
• שורט ריב של חזיר (תבשיל "קוביות בשר" ) בכלי חימר עם תפ"א אצבעוניים וצנוברים.
• נתח קצבים במרינדה עם קימצ'י בצל ירוק וג'ינג'ר וחסה מקורזלת (המשמשת כלאפה לעטיפת הנתחים).

הכבודה הנ"ל הורדה אחר כבוד למעמקי מערכות העיכול, בליווי גרונר ולטלינר אוסטרי של JAGER, בן דודו הגרמני של JJ PRUM, לא מעט מים וגם שני בקבוקוני בירה (בהירה) HITACHINO. אתר ביקור חובה לכל פודהיסט !

המלצר הראשי לשעבר בפיטר לוגר, וולפגנג זווינר פתח בלב מנהטן את הגירסה שלו, WOLFGANG'S למקדש הסטייקים הניו-יורקי ושיעתק כמעט במדוייק את התפריט לרחוב 33 על פארק ( יש גם סניף נוסף בטרייבקה). המקום הומה וגועש, דחוס ותפוס, הכסאות פשוטים ואינם מזמינים נינוחות וישיבה מתארכת. הדקןרציה מינורית, אבל העיקר – תפארת הבשר: מבחר משובח שבשיאו פורטר האוס מעולה בשיטת הכנה (כב-PL) של צריבה עד חריכה מבחוץ בחום גבוה ביותר ושמירה על בשר אדום ורך, אך חם מבפנים, מלא טעם בלי שום תוספת. קשה לי להאמין שהייתי מצליח בטעימה עיוורת להבדיל בין מוצרט לסאליירי. פשוט מרטיט לבבות ומעליז קרדיולוגים. תאוות בשרים טהורה מכל צידי העצם:

שימו לב בתמונה, הפעם של "אחרי", כשהעצם עירומה מהסינטה והפילה וכל שנותר הוא למלמל מהו הצירוף הנכון למקרא:

The Top / Terrifically Tasteful / Tremendous taste /  Top that?