FOODHA'S GOURMET DIET

סדנאות בישול עם מיטב השפים בארץ
בשיתוף המטבח של מאיר השמן
מיקום: אתר מטבחוץ
כתובת: גן רוטרי ליד רח’ דניאל 67 בת ים

13.4 שף חוסאם עבאס ממסעדת אלבאבור – בישול עם עשבי בר.
14.4 שף ישראל אהרוני מאפים מלוחים.
16.4 שף ארז קומרובסקי סדנת טלה וירקות אביבים.
17.4 מאיר השמן זבח טלה לפסח- הנושא מזרח מול מזרח – המזרח התיכון – מול מזרח אירופה, זה מול זה בקרב מזלגות.
22.4 אנדרי סואידן- סדנת טעימות יין מהארץ ןמהעולם
אנדרי סוידאן, מרצה בכיר בתחום האלכוהול בכלל והיין בפרט, בעל רקע של למעלה מ– 15 שנה בהדרכות, הן בארץ והן בחו"ל. לאחרונה זכה אנדרי בתואר אבירות באחד ממסדרי היין הוותיקים והרציניים בעולם, CONFRERIE VINUM REGUM, בהם חברים מגדולי מומחי היין בעולם.
23.4 שפית עינב ברמן ממסעדת אסיף – סדנת מתוקים (קונדיטוריה).
24.4 – שף ניר צוק מסעדת קורדיליה.

פרטים נוספים:
כל סדנא מיועדת ל- 35 אנשים מקסימום.
כל הסדנאות תתחלנה בשעה 18:00 ותארכנה שעתים וחצי.
התשלום ביום הסדנה על סך 150 ₪ במזומן בלבד (כל ההכנסות הן תרומה למטבח של מאיר השמן].
מקום בסדנה לנרשמים מראש יישמר עד חצי שעה לפני תחילת הסדנה.

פרטים נוספים והרשמה:

http://www.biennale-batyam.org/dynamic.asp?url=dynamic/contact_form.asp

המטבח של מאיר השמן 

 כאתר המפסעה היומית נבחר חוף הים. מצאתי חנייה חוקית מתחת ל-KFC (הרברט סמואל) אבל זו חכמה די קטנה כשמדובר ב-8 בבוקר. יצאתי עם הטיילת דרומה. לא מעט מדוושים, הלכים ואצנים באופן רב-סטרי (גם על החוף). הכי אני אוהב להתבונן ב"מקוריים" אלו שבוחרים להתרחק מתנועות הריצה או ההליכה ה"טבעית", הפעם פגשתי בגברת יסודית שהקפידה על תנועות חזקות תוך שהיא מנופפות בידיה, אולם התבלטותה הרבה נבעה בעיקר מחוסר קואורדינציה מובנה, שהפך את מהלכיה למאוד מיוחדים.

מיהרתי לעבור את מתחם הדולפינריום, הראשון בכיעור. שני לו, גן צ'רלס כלור, עובר בימים אלו ניתוחים קוסמטיים שאולי יבליטו את קסמו הנעלם לקראת יום ההולדת של גבעת האביב הקשישה. בינתיים, שבילי ההליכה (מול הגלים) נותרו פנויים להובלה וגם אוחזי חכות מוצאים מקום לחכות לצו קרס מסעיר. בים הבחנתי בכמה סירות דייג השבות לבסיסן.

עברתי גם את מתחם פיני עד מרגרט וירדתי אל הפתח הצפוני של נמל יפו, גם שם רב החשוף על האספלט או האקרשטיין,  עוד אני שוקל בדעתי האם יספיק הנמל להיות מוכן לשנת ה-100 המתקרבת ומולי פוסעים בנמרצות בחורה מצודדת ביותר ולצידה אמן הבננות הירושלמי אורי מלמיליאן. המשכנו לדרכינו המנוגדות. בנמל  מתקיימת עבודת שיפוץ בקנה מידה נרחב ומעל הכול עומד שילדו העצום של ההאנגר הלובש צורה עדכנית. בקצה הדרומי ראיתי  התקהלות קטנה בפני סירת הדייגים. הגעתי גם אני כדי לצפות בפריקת מוצאות הים: דלי גדול של סרטנים, חתול ים ושני כרישים של לפחות מטר וחצי מטר כל אחד, (עמלץ בייבי?).  עוד חזיתי בסירת דייגי סרדינים, עם הרבה ארגזים.

הדרך כמעט והסתיימה והחלטתי לעלות ביהודה הימית עד יפת כדי לתפוס הסעה חזרה. הממה – פתאום נזכרתי, שכאן למעלה , רק 300-400 מטר מצוי מקדש המסבחה של עלי קרוואן ומן הראוי לבקר. אלא מאי? אפילו שתחילת אפריל, כל מורד יהודה הימית חפור וחסום, מגודר ומכוסה ביריעות הצללה. הולכי הרגל, שיכולים עדיין להעפיל בין השוחות, יבחינו בעשרות פועלים הרכונים על הקרקע ומטאטאים (נטולי מוט) בידיהם והם עסוקים בחפירות ארכיאולוגיות. גם השילוט הרב מתריע-מודיע על כך.

אין לי ספק שיהיו כאן גילויים מרעישים, זה מקום של קדושה, אתר עלייה לרגל ומשכנה של מסבחת העל. קינחתי בה כמובן, עם רבעוני בצל ורבע פיתה.

 פודהה שירותי מזון מודיעים בזאת על שבוע ללא מע"מ. כ-15.5% הוסרו מפודהה,

וכעת מצבו טוב, אך נטול 21 קילוגרם. המשפחה מאושרת!

מתכונים בהמשך.  

ובלחץ הקהל שקלנו שנית והחזרנו את הדמות.

איך שהכל מתחבר: הסלון, שעון הקיץ והלימון הכבוש,  אחרי הסלון (של אייל שני) התחשק לעשות משהו עם המון סוגי עגבניות, גם המדור בהארץ  נתן את שלו, עת הקיץ הביאה שלל עגבניות (שרי תמר, שרי צהובות , אשכולות ערבה, אורגניות אור-גני וכמה גדולות מפה ושם). אדן החלון הפריש את הלימון הכבוש, ואת החותם נתן בני הצעיר, שפשוט ביקש "אבא אולי תכין שקשוקה".

קןדם התבשלו  2 וחצי קילו עגבניות  על 3-4 כפות שמ"ז עם המון שום חתוך ובצל לבן גדול שביקש גם הוא. ופלפלון חריף אחד (בלבד) מתוך התחשבות בזולת. אחר כך נכנסו 4 כפות לימון כבוש קצוץ עם קופסית רסק עגבניות אורגני של הרדוף (אותו בן קלט בזווית עינו שגם א"ש משתמש בה) וחצי צרור כוסברה + חצי צרור פטרוזיליה קצוצים גס, הוספתי גם מים, הרתחתי, הכנסתי 6 ביצים אורגניות (אחת וחצי לסועד), והשארתי עד קרישה מוקדמת.

התקף של "רוגז", ובגריל של הטוסטר אובן ניצלו ברגע האחרון נקניקיות מרגז שנרכשו ב"ידע בשרים". "גליון ההרשעות" שלהן מעיד שאינן מכילות ניטריטים, פוספטים, משמרים ו-MSG . בלי רקע מעבדתי אני יכול להסיק שגם אורניום מועשר לא היה בם. חריפות בינונית-נמוכה ובשר בקר, זה כן.

לסיכום- שקשוקה בעלת עומק טעמים עם שמץ חריף-חמוץ. (נבוא שוב, גם לעיסקית).

מה המשותף לאורי בורי, ישראל אהרוני , צחי בוקשתתר, מאיר אדוני, ליאון אלקלעי, שגב משה ועוד רבים וטובות, רבות וטובים, שפים ושאפות? כולם ערכו כבר סדנאות אצל "מאיר השמן", שבימים אלו חוגג את עלייתו לאוויר של האתר החדש, היכנסו לבקר באתר המטבח, בית התמחוי הצעיר והתוסס ביותר בבת ים. יש הרבה מה לעשות. 

ומי שלא מאמין יכול גם לראות היום ב"ממון" של ידיעות אחרונות.

 טיפ שכבר ניסיתי בדיאטות קודמות שנשאו תוצאות פחות מסעירות, אולם טוב גם לימים אלו: יחד עם רוטב בולונז וספגטי (או כל פסטה דומה), אני משתדל תמיד להצטייד בחבילת נבטים "סיניים", בזמן שהפסטה מתבשלת ל"ציבור הרחב" מאדה את הנבטים, ולמי שרוצה פחות מעשירית הקלוריות (פסטה=נבטים) מניח בקערית נבטים (וקצת פסטה) ועליהם את הבולונז. הנבטים, אם מקפידים לא לסמרטט אותם בבישול יתר, מצליחים להוות תחליף סביר וסופגני מספיק, לחיכי לפחות.

 למרות  האביב בואכה הקיץ, בלי סתיו נשירה ושלכת, פסעתי מעדנות אל עבר שדות רמת השרון על מנת ללקט עלים משובחים לסלטי השבוע. אני  מניח שיש לפחות כ-10-15 מגדלים/מוכרים אל מרביתם טרם הספיקותי. אחד הסמוך לרמת השרון פועל (מלבד תותים) רק בסופי שבוע. המגש שלפניכם יצא משם:

בשורה העליונה מימין לשמאל: מיזונה, חסה ערבית, ראשאד במרכז עירית ושום ירוק טרי ובתחתונה: ארוגולה, גרגר ורוקט.

לימון, בלסמי, חרדל, שמ"ז, מלח, שפג"ט וחצי כפית ממתיק, וכמה רבעי תותים קטנים עם קוביות "צפתית" באפלו 4% של ביצרון והרי התוצאה:

  20 קילו פחות,  כ-85.5 אחוז נותרו מפודהה המקורי. ובדיוק הפכנו תקליט. אמנם הכול כמעט דיגיטאלי, MP, CD והורדות, אבל למי שנולד באביב האחרון של שנות ה-50 מותר לבשר בצורה זו על מחצית הדרך הרצויה. 20 קילו הם בהחלט הישג יפה, אולם המשימה תושלם (אך לא תסתיים הדרך) עת יבשרו הספרות הדיגיטאליות על משקל דו-ספרתי.

אם אני מנסה להיות גלוי עם עצמי ולראות להיכן נעלמו 20 הקילו  ב-13 השבועות שחלפו, אני חייב להתוודות שתמיד אכלתי (והאכלתי) טוב מאוד , ומרבית הארוחות שבאו אל פי ופיות סובבי היו מזינות ומאוזנות ועל פי רוב בריאות. בחשבון הנפש והרפש אתמקד מייד בכל הדברים הנוספים שנהגתי להאביס אל מערכת העיכול שלי, בדרך כלל בלי לספור אותם במניין הארוחות. לרוב היו אלו "השלמות והקדמות", ארוחת בוקר מאוחרת, ארוחת עשר שנייה, טרום-צהריים, ארוחת 4 ארוחת ערבית, ארוחת ערב מאוחרת, ארוחת לילה וכל מיני נשנושים ללא מועד נקוב.

ומה לא היה לנו, כמעט לחלוטין, במאת ימי החסד של המשטר החדש:

• שוקולד (על פי רוב בחבילות שלמות או בחטיפים, טוב גם להעלמת ראיות…).
• שקדים , אגוזים , בוטנים ופיצוחים ממאה גרם ומעלה.
• סוכריות גומי (פתחת – גמרת!).
• שקיות (מלאות, בדרך כלל) של מאנצ'יז.
• בורקס שבלול מזדמן, עם ביצה.
• סביח או שניים + קובה מפותחת.
• לחמניות שלמות ובעיקר פוקצ'ת גרעינים של "בר לחם" מוחמאת ביותר.
• 2 "כדורי" גלידה, או סתם קערות מתפקעות.
• שלגוני מאגנום שקדים ושווי ערך.

כל אלה,  בעבודות חוץ, לפני או אחרי  הארוחות המסודרות בבית…

על פי משנתו של F גם כפית אחת של מיונז ביום, או כף בשבועיים ראוי לה שתהייה איכותית. ברור שאין זו השעה להכנת מיונז ביתי (מלאכה די פשוטה) שיהיה כמובן עדיף וטעים, אך יבוא בכמות גדולה מידי. לא מכבר מצאתי, בקרב המיונז המתועש,דגם חדש וטוב. חפשו את  הצרפתי שיש לו גוון חרדלי עדין מבית מייל MAILLE  נרכש במחיר מפולפל 17.99  במגה אורבאני. (ויש לי תחושה עזה שכדאי להצטייד , כי בקרוב ייעלם מהמדפים).

בלסמי משובח לשימוש יומיומי שאינו עולה עשרות ומאות יורו מצאתי לא מכבר אצל חינאווי (בשר), בקבוק בן ליטר של FINI  עולה 106 שקל. כאמור זה לא סירופ ולא מיושן 12 שנים ומעלה, אבל שווה.

את סלמון יעקובוביץ' פגשתי לראשונה לפני 13 שנים. יוסי (פיס) יעקובוביץ' וזיו ראובני  ניהלו קייטרינג משגשג "זיו ופיס" (ממנו יצא מיקל) ואחר כך הקימו בבאר יעקב את מעשנת הסלמון התעשייתית האיכותית הראשונה שבעקבותיה התמעטו הרכישות (שלי) בחו"ל. אחרי זמן נפרדו, נרכשו על ידי גוף גדול ופנו לעיסוקים שונים. (לא בטוח שבסדר הזה) לפני מספר חודשים חזר יוסי (פיס) למותג יעקובוביץ', למוצר המצוין ולחנויות. אני מצאתי ב"חלום של טעם" ברמת אביב ג'. גם כאן המחיר אינו עממי 26.50 שקל ל-100 גרם.

נפל הפור ועבר המועד ולהלן התשובות הנכונות:

מלמעלה למטה, משמאל לימין:

• 1. היצור ה"חייזרי" הוא שורש וואסבי אמיתי, שחלקו נשמר ושימש את פודהה ואורחיו בגמר הסביצ'ה.
• 2.  הברווז (ארוך הצוואר) הוא מצת לגז.
• 3. המלצר הוא מטחנת פ"ש מאוד ייחודית, כשמסובבים את ראשו כדי לטחון הוא משמיע קול "חנוק" ואומר:  YOU'RE BREAKING MY NECK!
• 4.  המהדק הצהוב הוא מקלות אכילה – צ'ופסטיקס לילדים.
• 5. התפוח הוא אגס קוריאני (צורה של תפוח טעם ומרקם של אגס)
• 6. השרימפ (ניגירי) הוא צעצוע נמתח ונוסע.
• 7. בקבוקון הטבסקו הוא פשוט מיקרו בקבוק זעיר.
• 8. קופסת  דגי הסרדינים מכילה שוקולדים בצורת דגים.
• 9. הסושי רול הקטן הוא נר.
• 10. בקבוקון היין מעץ – הוא גם מטחנת פ"ש.

המשיבה הזוכה היא שירה. שהצליחה לעלות על 5 פריטים באופן מדוייק! הודעה נשלחה לה במייל, ובקרוב היא תקבל משלוח מיוחד מפודהה הכולל 4 מלחי יוקרה. המשיכו לעקוב אחרי תעלולי פודהה.