ואם בדרך לפסגות האלפים עברנו בסמוך לטורינו, הרי שבמורד התגלגלנו ממש במקרה לעיר גרנובל, שבמרכזה נמצאת Le Fantin Latour של מיודענו שף סטפן – ידיד נאמן (של עם ישראל).
נכון לשנים הרלבנטיות לפעילותו על מרקעי ארץ הקודש אין לו כוכב של מישלן. היה לו לפני מספר שנים כוכב במסעדתו הקודמת במיקום אחר, אולם המעבר הסיר את הכוכב. (כך מקובל במדריך זה) בשנת 2008 מציין מדריך מישלן החדש שהוא מועמד לכוכב מישלן שעשוי להיות מוענק לו במדריך 2009. מדריך גו-מיו העניק לו השנה 15 נקודות. (מתוך 20) כך שהבשורה "עטור כוכב מישלן" שהוכרזה בכל מהלך שידור התוכנית ב-2007 הייתה גבולית במקרה הטוב. אולם כפי שתוכלו לקרוא בין ובתוך השורות הבאות, סביר מאוד להניח שיכולתו וכישוריו המיוחדים של סטפן פרואהדוו,( Stéphane Froidevaux) יביאוהו אל הכוכב ואולי לכוכבים.
המסעדה ממוקמת סמוך לפינת כיכר חביבה בגרנובל, עיר שציפינו ממנה למעט, והתגלתה כחמודה מאוד. במבנה שנראה כבית מלון מוסב, נכנסים כאילו לתוך יער על מדרגות הכניסה כשברקע צילומים של כל מנות המסעדה. בפנים עיצוב מודרני של ריהוט מאז ומעכשיו, כפרי ועירוני, עם נגיעות חזקות בורוד ואפור. והמון צמחים ועציצים גדולים. הלוק מאוד מצא חן בעינינו.
החלטנו " להתפרע" וללכת על כל הקופה עם תפריט ה"הפתעה", בה בוחר השף את כל 10 המנות שנקבל. (95 אירו. יש גם תפריטים ב-74 ו-59 אירו),קיבלתי תפריט טעימות יין בן 4 כוסות (35 יורו), שהתחיל עם CHIGNIN מ-SAVOIA , המשיך עם לואי ז'אדו (בורגון) לבן ועוד לבן מלנגדוק – CLOS DE AUGUSTIN, אמנם לא היה פסול באף אחד מהם, אבל חשתי שמחול הטעמים של סטפן היה צריך לחייב אותי להתחבר לטעם המוכר והטוב של איזה ריזלינג, שהיה מוצא לו בקלות דרכים לחיבור עם כל מנה ומנה.
כטרום פתיחה קיבלנו ערוגה קטנה ופרחונית (או בפשטות גינה לי חביבה) על מגש עץ (שהונח על תחתית עץ מיוחדת שבמהלך רוב הארוחה שימשה מצע להגבהת רוב המנות.) לצד הערוגה הוגש ברושט מטוגן של פטריות קצוצות , כוסית מיניספרסו עם מרק דלעת משובח מוטבע בזרעוניה ותרכובת סלרי קצוץ ומוקצף. מרענן וחדשן.
הוגש לנו לחם משובח, עם חמצמצות קלה ותוכן רך ולח ומעטה קראסט עבה.
למנה ראשונה הגיעו במקביל שתי הצעות (שחלקנו בין כולם): 3 סוגי פרשנות מיוחדת של סטפן לגספאצ'ו. מנה מקסימה ומרעננת עם ערב רב של טעמים, צבעים ומרקמים בשילוב פירות (בעיקר קולי), ירקות , גרגירים ועשבים.
במקביל על ענף "רוגטקה" ענקי היו נעוצים "סנביצ'ונים" של לחמנית פיצי עם קרם חצילים מעושן, גזר, ג'לי תה ירוק, שמן ארגן ואולי עוד משהו. מאוד דומה לאחת המנות מהמרקע.
מנה מושלמת ולא נעדרת יצירתיות ועדכון, הייתה השנייה: כבד אווז מטוגן ברוטב ששילב יין ופרח בשם פרימוורה בר ונוגטין עם שברי פולי קקאו ואולי איזה אגוז – פיצוץ!
המנה הבאה כנ"ל ריזוטו (אלדנטה פרפקטו) פרמג'ן בכוסית שקופה ותמירה באמצעיתו איזה מוס ליקריש עדין ובתחתית פיסות צלפים, זיתים שחורים וזרעי דלעת – מעולה.
בתווך הוגש מנקה חיך: מיץ מתפוזים, צנונית ואגס – נהדר.
המנה הבאה – סיבאס עם רוטב שמנתי קליל בשילוב פרח שגדל ביער, (אלא אפוא יגדל אצל חמתי בקומה 11 באדנית?) חביב.
דג הרסקאס, מיודענו מהמרכיב העיקרי בבויאבאז, הגיע רוחש על סלע לוהט והיה טעים כשלעצמו. הכבודה הנלווית שלו משהו עם ליים ורוטב סרטנים) הייתה מעט חמצמצה ומרירה לחיכנו.
מרענן רשמי נוסף – מיץ פומלו אדום ותערובת תבלינים עליה השתלט הקינמון וחבל.
המנה הבאה שיפוד של "פילה" שליו שהיה הכי פחות מוצלח בשל עודף עור, שומן ועצמות (ואיפה איפה, איפה הפילה ?) אולם התנחמנו במגדלון המפורמט שכלל נבטונים של קינואה, צנוברים, עגבניות, פירה בטטה והיה בו מן הקראנצ'יות.
תפריט טעימת היינות עבר לאדום עם כוס נהדרת של ALLONZO (טמפרנילו) מלה-מאנשה (יין קצת דון קישוטי, סתאאם), ומייד הגיעו שתי צלעות כבש מצוינות "מתבוססות" בעשן יערות טחוב, תוך שהן כלואות בצנצנת ענק חתומה על מצע עשבים, אורנים וגזעונים מהיער, וסופגות את ניחוחות הבוקר. (אוקיי, אז אני מתגעגע קצת ל"סלון"…) גם מנה בסגנון דומה נחזתה כבר על מרקעינו.
הגשה מספר 11 הביאה אל פינו את מצג (4) הגבינות המעולות, ולמזלנו בחתיכות קטנות עם לחם אגוזים וגלידת בצל מקורמל מאוד טעימה ומתאימה.
מכאן קיווינו שהסוף כבר קרוב. ואנו רק בפתח מסכת קינוחים. קינוח ראשון שוקולדים בכל מיני צורות והרכבי טעמים שלפעמים הלכו (עבורנו) רחוק מידי, עם סורבה אקליפטוס וגלידה של איזה פרח.
היציאה הקינוחית הבאה היתה של ספלון עם שילוב מסעיר של אספרגוס , הל ותות, WHAT THE HELL אמר לעצמו סטפן (אם היתה האנגלית שגורה על לשונו), והמשיך גם לסורבה תות והל, ומי אמר שאין אצלו השפעות מהמזרח והמזרח התיכון.
כמעט מסיימים, ובר המצווה BOY קיבל את מבוקשו, מנת "הפלנטה" הנודעת, עם מערכת הכוכבים משורטטת בשוקולד לבן דק על הציפחה השחורה (שהופיעה במהלך הערב המון פעמים). ובתור הכוכבים עוגנת קוקוס, סורבה ליים חמוץ מאוד ומין כדור פינג פונג (משוקולד לבן) מרמלדה ואיזה שוקולד מריר. בסך הכול מנה עם טעמים מפלנטה אחרת. מכיוון שכבר ביקרנו במטבח והצטלמנו עם השף, ואפילו ברך את הנער, כעת הופיע על צפחתו זיקוק מרשים ובתחתית היה כתוב "מזל טוב" בעברית. למזלנו הטוב נימצא שם בסטאז' של שבועיים שף ישראלי חביב (שבשאר ימותיו עובד אצל רן ראש ב-הנמל 24 , חיפה) שוחחנו איתו מעט והוא כמובן זה שכתב בצורה יפה את הברכה.
גם פטיפורים הומטרו עלינו עם ספלון מיץ אננס ! קראנץ' שוקולד, עוגיות,מרמלדה (מעולה), נשיקת מרנג ושוקולד.
היחס לאורך כל הערב היה נהדר, (ובעצם עוד קודם לכן בטלפון המליצו על מלון בעיר ולקחו את שמותינו כדי לרשום אותם על חלוקי נחל קטנים ולהציבם על השולחן). כל הצוות, ובעיקר הסומלייה החביבה מאוד, המטרה-די (הגיע, כסטפן, ממארק ויירה) היו מעל ומעבר. בסוף הערב צולם לנו התפריט המלא והנער זכה גם לגלויה בחתימה טובה .
בקרב הסכינים הפרטי שלנו בין סטפן לאלפרדו זוכה סטפן במלוא הכוכב שלנו!
