ארכיב עבור 'בשר'

לא כבד מידי

יום חמישי,1 באפריל, 2010

אחת המנות הוותיקות שיצאו ממפעלות פודהה, עוד בימי המשטר הישן היא הכבד הקצוץ. למיטב זכרוני החל המתכון בשלהי שנות העשר'ה כחלק מהמאמץ המשפחתי בטרם חג (כלשהו). מאוחר יותר הפכה למנת הדגל ב"סדר שני" שנערך עם קבוצת חברים. מאז ידעה המנה גיוונים קלים, אך המתכון הבסיסי נותר טעים, זמין וקל מאוד להכנה.

חצי קילו כבד עוף טרי ונקי מגידים  (טבע עוף זה מצוין)

כ- 600 גרם פרסה פרוסה (4-5 מ'מ) דק

בצל בינוני קצוץ דק או פרוס דק

3 ביצים קשות קלופות.

150 גרם אגוזי פקאן קלויים.

מלח ופלפל שחור

שומן אווז/חמאה או שמן לטיגון.

כבד קצוץ הפקאן כבר בפנים (ובחוץ)

 במחבת שמים שומן האווז או חומר הטיגון, ובפעם או פעמיים בהתאם לגודל הכלי מטגנים הפרסה והבצל יחדיו לקראת סיום מתבלים במלח ופלפל, שמים בקערה ולאותו מחבת מוספים שומן ואת הכבד, בסבב אחד או עדיף שניים.

השתא, למען האמת ההיסטורית, הכנתי שלב זה , כולל הקשיית הביצים יומיים שלושה בטרם הסדר.

מפרידים את האגוזים לשליש/שני שליש ושומרים בעיקר (לדקורציה) את החצאים המושלמים.

השלב הסופי הוא שילוב כל המרכיבים המעבד המזון בפולסים קצרים כדי להגיע לטחינה גסה משהו, אבל כל אחד יכול לכוון לגישה המשפחתית שלו על הטווח שבין כבד קצוץ לפטה כבד עוף בניחוח אווז.

אחרי הטחינה מוצאים לכלי בהיר ומדביקים את יתר חצאי הפקאנים לקישוט.

מאד מתאים ליד חזרת מוסלקת או צ'אטני חמוץ/חריף/מתוק. גם צנונית או פרוסות צנון או נבטי צנונית יכולים לבוא לכדי עיטור.

 

 חג שמח וקל. ויאללה מכבי!

יצאנו למילויים או גפילטע MEAL

יום חמישי,3 בדצמבר, 2009

חשבנו עושים חיים, ואני בכלל (אם אפשר להגיד כך) שונא גפילטע פיש, המסמל בעיני, מלבד תוצר לא כ"כ טעים של דג שלא מן האיכות הגבוהה, גם מסורת מהעבר היהודי גלותי של אוכל עני ועוד בקרב קהילה שנתפסה בעיני שכניה הגויים כעשירה. ובנוסף הג"פ לוקח את הטכניקה שאולי הכי פחות מחמיאה לדג – בישול. דג נחות, בישול מה עוד יהיה? אבל נעזוב זה ונשוב לענייננו. לשירות מילויים ב-7 מנות שהסתבר, לחיכי ועוד כמה חיכים נבחרים, כטעים יותר:

א1-pilpel.JPG

צמד פלפלונים(שדה משה)קלויים ברכז בלסמי, שמן זית, קצת נענע וטימין וטיפת טבסקו, במילוי גבינות צאן אל (ציפורי), שניהם מהגדה הצפונית של שוק האיכרים. על מצע טריו עגבניות שרי-תמר מגוונות עם נבטי חרדל.

רוכשים כמה מארזים של מיני-פלפלונים. (שיהיו לפחות 2-3 לאדם) חותכים מהשפיץ פנימה, לא עד הקצה, בלי לשבור את הפלפלון (אפו ארוך). אני ערכתי בהם דה-גרעיניזציה והסרתי בעדינות, בעזרת קצה קולפן הירקות את התוך הלבן והגרעינים, אבל ממש לא חובה.

שמים בתבנית עם כמה כפות בלסמי, שמ"ז, פלפל שחור  מעט מלח, אני הוספתי כמה ענפי טימין וכמה עלי נענע. מכניסים לתנו/ טוסטר/ גריל עד שקצת מאבדים מנפחם ומקבלים התחלת סימני חריכה, ומוציאים. (את הרוטב שנאסף שומרים בכלי קטן).

רוכשים אצל גבינאי נבחר גבינות מסוג בולגרית/פטה/כבשים קשות . במקרה שלפנינו התכנסו בינות לפלפלונים גבינת עיזים בשמ"ז ותבלינים וגבינת בורגוס של צאן אל. ומכניסים מכל סוג גבינה לפלפלונים בצבע אחד.

ההגשה עשויה להתבצע על פרוסות עגבניות וקצת נבטים עדינים של חרדל לדוגמא, מניחים מגוון פלפלונים ומטפטפים מהרוטב.

cimg2636.JPG

מרק שורשים, ערמונים, כמהין, ציר עוף ועוד טובין כמלוא הסלקוזאורוס המרוקן. סלקי ענק שנאספו ממוכרים תמהים ביותר ברחבי שוק הכרמל, נחפרו בעדינות ע"י צוות הארכיאולוגים של פודהה קורפ.

cimg2641.JPG

רביולי קר של קולרבי, פרוסות דקיקות וחלוטות, ממולא בסלמון (קנדי) מעושן, אבוקדו, יוזו , צ'יפוטל, כוסברה ועיריות, ומובזק שומשום ואצות טחונות. לקישוט טיפת שמן לובסטר, כן יש חיה כזו והיא נרכשה בשוק של האי גראנוויל בוונקובר והובאה לארץ הקודש בדיוק למעמד ראוי זה.

cimg2649.JPG

סנדביץ' טונה-סאי לייט, טונה טרייה צרובה, בין עגולי חסה אמריקאית, עם פרוסות ביצה קשה וחומה, תפ"א ראטה וסלסה/טפנד של לימון כבוש (ביתי) זיתים שחורים וירוקים ואריסה.

dsc00430.jpg

קערית פילו במילוי מנגולד, עלי סלק ותרדים, קצת בצל אדום, עם יוגורט כבשים , סומאק ושבבי צ'ילי. בשמחה ולבקשתה של תמרהינדי החביבה מצורף המתכון המפורט להכנה:

משתתפים:

  • כמה חבילות מנגולד, עלי סלק או אגודת תרד גדולה, עדיף טורקי, או קומבינציה, כפי שהייתה במדגם המצורף. (את הענפים הלבנים /אדומים של המנגולד קוצצים דק ומצרפים לבצל:)
  • 2-1  בצל אדום קצוץ דק
  •  2 שיני שום פרוסות דק.
  • מלח, פלפל לבן, צ'ילי, סומאק .
  • כפית חמאה וכף שמ”ז .  או קצת יותר תלוי בכמות הירוקת….
  • יוגורט משובח וסמיך (יוגורט באפלו ביצרון, כבשים צאן-אל גם מחלבות השומרון ובית יצחק יעשו העבודה.

תסריט:

חולטים תרד ברותחין ומייד טובלין בצוננין. מסננים ברשת. אם יש עלים טריים וצעירים אפשר לוותר על החליטה.

מטגנים/מאדים את הבצל, השום במחבת/ווק עם החמאה והשמ”ז. קוצצים ומוסיפים את התרד.מערבבים כמה דקות, ממליכים ומתפלפלים.

מערימים בקערית יוגורט, עליו ו/או מסביבו מסדרים את התערובת. זולפים יתרת השמ”ז. והמקפידים בדקויות יוסיפו כמה טיפות חריף או טבסקו. או הפוך כפי שיפורט להלן.ניתן ליהנות מהמנה בעודנה חמה, חמימה וקרה. לתפארת הבלקן!

*אם רוצים קעריות פילו המוסיפות לעניים קראנץ פריך מחד וקלוריות טעימות מאידך, עושים כך: רוכשים עלי פילו (ליאון ובניו , אלי ואבי, רח' עולי ציון 17 ,הרחוב של שוק הפישפשים כמעט בחיבורו עם שד' ירושלים) לוקחים דפים וחותכים לריבועים, בין כל 4-5 מורחים חמאה מומסת ומכיניסים לכלים חסינים או תבנית שקערוריות (אם יש) ומכניסים לתנור 180 עד שמקבל שיזוף חום. מוציאים .

לתוך קערית הפילו שנוצרהבאפיה, כשהיא חמה או בטמפ' החדר מכנים תערובת (חמה או פושרת) מנגולד/תרד וכו', למעלה נותנים בכף יוגורט ומזליפים שמן זית עם פלפל חריף קצוץ או שבבי צ'ילי ומעט סומאק. 

cimg2664.JPG

שלושה ממולאים: כרוב (באלדי) גזר (בוכרי) וארטישוק (ירושלמי) בסגנון צפון אפריקאי ומזרח תיכוני. למתקשים בגיאוגרפיה: מימין הגזר , במרכז הא"י ומשמאל הכרוב. כהצעת הגשה הותר למשתמשים להוסיף למנה יוגורט באפלו. למעוניינים ביציאה מיידית למילויים הרי מתכון זהה בתוכנו.

cimg2673.JPG

סלט פירות ממולא  בחצי אננס (מעין חצבה) עם פומלו, תפוז, קיווי, ענבי קרימזן, פטל, אוכמניות, רימון, פסיפלורה ותות. במקרה זה בא לשימוש "מחפרון" ידני מיוחד המסלסל בסיבוב את בשר האננס תוך שהוא מפגין גזענות מופנמת ומשאיר בתווך את הגזע ה"עצי" . המנה עוטרה בשבבי פיסטוק ומקדמיה קלוייים.

cimg2677.JPG

פרפה קרוקנט – של שפית אחוזת שאטו B עם שוקולד מעולה ואגוזים מקורמלים, לכל מי שהתאפק לאורך כל הדרך.

הבית של סינייה

יום ראשון,29 בנובמבר, 2009

מעשה בפודהה אחד, שבת דודתו החמודה נזכרה וביקשה מתכון חביב לארוחת יום השישי. וכך היה הדבר (מומלץ, אגב) שהמתכון המקורי של ארז קומורבסקי נתפרסם פעם במוסף אוכל (אולי שמנת של הארץ). מדובר היה בלחם עב דופן שרוקן מתוכנו הרך משהו ואל תוך הריק הוכנסה מוסקה. כך במקור עם רוטב בשמל עתיר טעם, שמנים וקלוריות. פודהה שלנו חמל על בני משפחתו החביבים ואף על גזרתו הוא והחליט  על שינוי כיוון – שידוך ים תיכוני של מוסקה וסינייה. השאר – היסטוריה.

קודם כל פנה פודהה לאחד האופים החביבים עליו – דגן מבר לחם לצורך התייעצות לוגיסטית לגבי הלחם הבכיר שייבחר ככן השילוח למתכון. קבוצת המיקוד שנערכה יומיים לפני הארוחה הוגשה בלחמניות שאור – כמנה אישית והוכתרה בהצלחה רבה, ולארוחת השישי נרכשו צמד פילונים כל אחד נולד (במז"ט) במשקל 900 גרם .

  • 3-4 חצילים גדולים פרוסים חצי ס"מ לאורך (הכי טוב באלדי מראובן)
  • 2 בצלים גדולים קצוצים
  • 2-3 שיני שום כתושות
  • קילו בשר טלה טחון
  • כוס פטרוזיליה קצוצה דק
  • 3 כפות לימון כבוש וקצוץ
  • 3 כפות צנוברים קלויים, או מושחמים קלות במחבת
  • בהרט, סומאק, מלח ופלפל שחור  (או מעט חריף קצוץ )
  • שמן זית

dsc00436_s.jpg

דרך הפעולה:

מושחים את פרוסות החצילים בשמ"ז מתבלים במלח ופלפל שחור וקולים בגריל בחום גבוה משני הצדדים. (אפשר גם לטגן ולספוג.)

מטגנים את הבצלים והשום בשמ"ז, מוסיפים הבשר, מטגנים קצרות, מוסיפים לימון כבוש, תבלינים, צנוברים ופטרוזיליה ומורידים מהאש.

מורידים ללחם, (ויהא זה פילון, לחמניות אישיות או לחם כפרי עגול,) את הכיפה בערך בשליש גובהו. אם אפשר להשאירה מחוברת, מה טוב..  ומוציאים בזהירות בסכין את התוכן (אפשר לחתוך בצורה רצוייה ולעשות בזה שימוש מושכל אחר) ומשאירים "קירות וריצפה" של 2-3 ס"מ.

מסדרים בשכבות פרוסות חצילים קלויים, בשר, חצילים. מכסים ברוטב הנ"ל:

  • חצי כוס טחינה
  • נפח דומה (או קצת יותר) של יוגורט משובח
  • 2 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות מים.

מערבבים ומושחים על החצילים. אפשר להבזיק קצת פטרוזיליה קצוצה ועוד סומאק ואז מחזירים  וסוגרים את כיסוי הראש. עוטפים בנייר אלומיניום ול-30 דקות בתנור ב-180 מעלות.

מנה המקסימה את חוזיה, (שעשויים לשאול, איזה לחם גדול, את/ה אפית?) מאוד טעים. הלחם סופג את כל העסיסיות. צריך סכין חד מאוד לחיתוך ומשטח רחב ויציב. בהגשה זה עשוי שלא להיראות במיטבו, אבל הטעם מכסה על הכול.

גם בחימום חוזר אחרי יומיים- שפתיים יישקו.

 

*במידה  ומצ"ח בעיניך אשמח אם יתאפשר לך להשאיר תגובה ובה החלטתך לגבי הכותרת הראויה.

המועמדים הסופיים:

ממולחם

גפילטע BREAD

מסיפורי שלום על-לחם

הבית של סינייה

לחם הפתעה

טיל פילון (FILONE)

המועצה הלשונית המייעצת תציב בראש הפוסט את השם הנבחר בעוד כשבוע.

חצילצילוני חניאל

יום ראשון,6 בספטמבר, 2009

האגף המושבי של המחלקה החקלאית הפודהיסטית המורחבת, ממוקם בחניאל. בשרון הסמוך לכפר יונה. ביקור  משפחתי טעים ביותר לסעודת שבת עוד השתפר עת יצאנו עם ארגז חצילים וחצלצילונים  חביבים ממגידול הגבן המוכשר צביקה.

עוד לא יצאה השבת וכבר הם התמלאו כל טוב, ממה שהיה זמין בבית, לשמחת סועדי תחילת השבוע. ולראיה:

 dsc02844.jpg

באנו למילויים

לא נשארו ספייר-ריבס

יום ראשון,12 ביולי, 2009

כלל ידוע במחזאות הוא שאם מראים מעשנת במערכה ראשונה, הרי שלקראת המערכה האחרונה יעלה הבשר בתמרות עשן עם קצת אש. ועל הבמה כמו בחיים – הבטחות צריך לקיים ובמתנות ראויות -להשתמש. וכך אתם מוזמנים להצטרף לניסיון העישון השני, הארוך והבשרני יותר שנתבצע אור לשבת האחרונה.

100_2261_s.jpg

על כלי העישון סיפרתי כבר לפני פוסטים ספורים. הפעם הועלו על המוקד צלעות חזיר  וכדרכי בקודש מזערתי את כמויות השומן הגלוי לעין,(בתנועות סכין מדודות). הקצב המליץ שבטרם עישון אכניס אותן לסיר מים רותחים,(למטרות ריכוך) לכ-10 דקות וכך עשיתי.

הצלעות "אובקו" במלח-פלפל שחור גרוסים ומעט אבקת שום והונחו בסיר העישון. (לשתי כפות שבבי ההיקורי, שבאו כחלק מהכלי, הוספתי כמה ענפי רוזמרין מיובש) אחרי כ-40 דקות נמשחו בתערובת בר-בי-קיו (מוכנה של עד העצם) והוחזרו לעוד 40 דקות.

התוצאה -צלעות עסיסיות וטעימות עם ניחוח עישון וברביקיו.

הרפתקאות הגביע הקדוש – סיכום ביניים

יום ראשון,14 ביוני, 2009

אירוע מיוחד קיבץ אל הגליל התחתון 9 זוגות חברים. הזכרים הגיעו כולם (בממוצע) לחגיגת ה-50 לחייהם וגם שתי בחורות נחמדות. שאר בנות הזוג רק הורידו את  הגיל שלא לדבר על היונק המתוק  מיכאל שליווה את האירוע בנחת וכיכב כסיבה האמיתית לטעם החיים.

למי שלא נכח באירוע או באחת מהחתונות של משתתפיו נבהיר שמדובר בגביע בן למעלה מ-30 שנה, המציין את חתונותיהם של 8 משתתפי הבסיס והמועמד הנוסף שהתקבע עתה באופן חגיגי ורשמי בטקס מרשים ונאום קבלה חוצב לבבות (אם כי צפוי).

gavia-2009.jpg

החשיפה התקשורתית הראשונה של הגביע-  "קריאת ביניים" מעריב 30.8.1982

 

היו המון רגעי שיא וצחוק, מצב רוח מרומם ביותר והמון חוויות מרגשות כולל סרט מקסים (מברוק – פראו דוקטור!) שכלל קטעי ארכיון נדירים מהחתונות ברצף השנים. היו טקסים, ברכות ושירים, הומור חבורתי סוחט דמעות ונגיעות קולינאריות משובחות.

על המימד התזונתי יש לפודהה מנדט להרחיב ולפרט: בערב הראשון נשארנו באותו הכפר (שרונה) וסעדנו בנעימים בקנייפה של אברהם (054-2185530), טובלים באווירת הקאנטרי. חדר המסעדה, אל מול דיר גדול ומואר, חיכה רק לנו באווירה כפרית ביתית מזמינה, שולחן עמוס ומגוון בירקות ותוספות אליו הצטרפו  אחר כך הבשרים. את הארוחה פצחנו בקווה נותזת (ברוט) קריסטאלינו וינטאג', המשכנו בגוורצטרמינר חביב וחצי יבש של פלטר וחתמנו בדוליאני ויניה טץ' LUIGI EINAUDI   2007 מקסים.

ביום השני התעוררנו איש איש בזמנו אל ארוחת בוקר גביעונית בחדר האוכל "שלנו" ליד הבריכה של "בר בכפר". ארוחה טעימה ומפנקת שהובילה אותנו בעצלתיים דרך הררי הפירות וערימות הפיצוחים הבלתי נדלים, בירות ושתייה קלה, זיתים (של עבד), אל עבר הארוחה המשמעותית הבאה.

הסעודה בערב השני הייתה מרובת סו-שפים מוכשרים, שיישמו את מרכולתם של בכירי הספקים והמובילים. גריל הפחמים היצוק (של המקום) עמד בזווית האידיאלית אל מול הרוח ומול הכרם הצעיר של משפחת בר (שיראז וקברנה סובניון). את הפחמים ליבו במיומנות מופלאה ובמרץ נעורים צעירים בני ,50 בעוד במטבח משספות נערות חמד את המלפפונים והעגבניות לכדי סלט דק דק.  בתנור כבר הועלו למוקד צמד כרוביות בסגנון החביב ועל השולחן הובאו אחר כבוד מבחר סלטים מאל באבור.

נעזוב קצת את הצניעות והנחתום ונעבור לכוכבי הגריל. שרשרת הבשר כללה פילה בקר, שיפודי עוף מושרים בלימון ולימון כבוש, צלעות טלה וקבאב, הכול מתוצרתו המשובחת ביותר של אטליז סמיר (בסמת טבעון 052-3737442  04-9830501). הסעודה התנהלה בקצב מתון כשמרבית החברים נוהגים בתבונה פודהיסטית ומזניחים למספר שעות את הפן הפחמימתי לטובת נתחי החלבון העסיסיים.

100_2109_s.jpg

הגביע בחגיגות ה-50 עם חלק ממבחר היינות

גם ערב זה לווה במיטב היינות, שמרביתם נרכשו ב-ויין דיפו (הברזל 33 ת"א  6471375). התחלנו בסובניון בלאן 2006 ניו-זילנדי אולד קואץ' רואד, המשכנו בקאנונקופ קאדט 2007 מדרום אפריקה, קפצנו לאוסטרליה  עם ממרה ברוק 2003 קברנה סובניון של SALTRAM  מבארוסה.

הקינוח הקריר והמתוק הובל בקפידה רבה מווניליה בתל אביב עם מבחר גלידות וסורבטים צוננים. חתמנו ביין קינוח מהטראואר המקומי – יין מסחה (תבור) אדום מתוק ונהדר.

הודלקו נרות על עוגות, נאמרו הרבה ברכות ונשמעו כל מיני תובנות. הרוח הגלילית הטובה שרתה עלינו גם למחרת, בהתחרדנות המתפנקת של שבת בבוקר, עד הפיזור הבלתי נמנע.

ראש נקי, מצב רוח מרומם, שק דמעות מיובש (מצחוק), בטן מלאה בטוב טעם וציפייה דרוכה למפגש או לסרט הבא, מי שיבוא קודם או אולי ביחד…

תודה לכולם על המאמץ, הרוח הצעירה וההרכב המלא, אם לא למעלה מזה!

ריזוטו עגבניות

יום ראשון,7 ביוני, 2009

הבסיס לארוחת הצהריים שלנו הופיע לא מכבר בטור של חיים כהן ואלי לנדאו במוסף "הארץ". ריזוטו עגבניות  בציר ירקות ועגבניות. מצריך השקעת מה ביצירת הציר וערבול הריזוטו, אך שווה גם שווה.

100_2081_s.jpg

בתמונה – רצועות עוף בגריל עם ריזוטו עגבניות במיה ופרוסות זוקיני מנומר

ולפירוט :

עוף שלם בגריל חתוך ביד לקטעים ללא עור ועצמות.

במיה קטומת גבעול ראש,  שטופה, מיובשת כשעה, ומאודה 5 דקות ברשת אידוי.

פרוסות אלכסוניות של 3-4 זוקיני מנומר מוקפצות עד תחילת חריכה בווק עם מעט חמאה ושמ"ז. פלפל ומלח.

כל סועד קיבל ריזוטו , עוף וירקות בהתאם לרצונו וצרכיו…

מבזק נישנושים

יום שבת,31 בינואר, 2009

מועד הירידים השנתי מתקרב ואנחנו לקראת שיא הפעילות. העבודה תופסת מקום, ובכל זאת תקציר ביסים ונישנושים:

קצביית סמיר (טבעון) עדיין מספקת בשר משובח במחירים מצוינים למי שהמקום מצוי בדרכו.

בני משפחתי מאוד אוהבים את החומוס של אהרל'ה מוול-דאן באזורי חן, וגם את הכרוב האדום. המסעדה הומה כתמיד.

אחרי שנפקדתי למעלה משנה וחצי מאוד שמחתי להיפגש מחדש ולראות שלמרות המשטר החדש (שלי) עדיין לא ירדו בשווארמת אמיל (חיפה) מהפסגה. יש להם תשלובת שמסתובבת ומנצחת, גם אחרי שעה וחצי בחימום נוסף בבית, וגם ללא חיבוק הפיתה הפחמימתי. טחינה, מעט חריף, כרובית מכורכמת, עגבנייה ובצל וחסל. מעולה!

לשני אירועים וודאי הייתי מנסה להגיע, אלמלא הייתי מעבר לים: יומיים צ'ימי (זמ"ל) בצפרה בסוף השבוע הקרוב, 6-7 פברואר. וגם ליום הפתוח בערבה, עם שוק איכרים מקומי ועגבניות לוהטות במו"פ ערבה, 4-5 בפברואר, תחנת "יאיר", ליד הכניסה ליישוב חצבה. פרטים: טל' 08-6592250

כרגע נמסר לי משליח במדים (של צופים) שהג'חנון של מרים מחוף מציצים נסגר לצמיתות.

פלפל אדום (קדש ברנע ב') ממולא

יום שלישי,14 באוקטובר, 2008

מדובר בגרסה ביתית פשוטה ומאוד אהובה.

10-12 פלפלים אדומים קטומי ראש (שנשמר לכיסוי), מנוקים מגרעינים ושידרה פנימית לבנה.

מילוי:

  • חצי קילו בשר בקר טחון
  • חצי קילו חזה עוף טחון
  • כוס – כוס וחצי אורז
  • קילו עגבניות מרוסקות (כוס מתוכו לתערובת המילוי)
  • כוס וחצי פטרוזיליה/כוסברה /שמיר קצוצים בהתאם לרצוי ומצוי
  • 4-5 שיני שום קצוצות (2 לרוטב)
  • כף בהרט
  • כפית כמון
  • מלח ופלפל שחור גרוס טרי

מערבבים הכל (אפשר מראש)

ממלאים הפלפלים ומכסים.

dsc02460.jpg

אם נשאר תוכן ללא כיסוי אפשר להכין כדורי בשר ואורז כשיכבה עליונה מעל הפלפלים.

רוטב:

3 כפות שמן זית

4-5 גזרים ובצל או שניים חתוכים ל-8

בסיר גדול מטגנים בשמן את  הגזרים והבצל ומוסיפים את הפלפלים  הממולאים בעמידה כשהראש למעלה, מוספים את רוטב העגבניות, אם יש כוס יין אדום מוסיפים ואם לא מים. (גם קצת ציר בשר או עוף הולך) אם רוצים אפשר גם רסק עגבניות. מוסיפים עוד 2 שיני שום פלפל ומלח.

מרתיחים , מקטינים ומבשלים על אש קטנה כשעה, שעה ורבע.

פלפלי קדש ברנע דלהלן היו בריאי גוף ולפיכך 4 הפלפלים הנוספים (שאינם איתנו בתמונה) נכנסו יחד עם הכמויות היחסיות של הרוטב לסיר קטן נוסף. ושימשו כמזון עיקרי במשך 3 ימים (לא רצופים…) לתזונת בני הבית.

?DARLING, WOULD YOU CARE FOR SOME MORE KUOBE

יום שני,13 באוקטובר, 2008

בין החגים, בין כסה לחשבון, לפני יתד לסוכה ובטרם אירוח, החלטנו לעשות כמה TAKE AWAY לטובת שתי ארוחות משפחתיות בהרכבים משתנים. היעד רח' כיכר מלכי ישראל, הגדה הדרומית של כיכר רבין, הכי "רחוק" מבניין העירייה, שם נפתחה לא מכבר " דארלינג" רוטיסרי. כמה שותפים ושפים עם נסיון, החליטו על פשוט, ביתי ולעניין. לקחנו 2 עופות מוגרלים מצויינים, ולצידם (ובעצם תחתיהם) תפוחי האדמה והגזר ספוגי מיץ העופות, סביר,  אך היו לי תקוות ליתר ירקות ופחות תפ"א. כן הלכנו על סלט ארדיטי עתיר איטריות ואורז. הנקודה המרשימה היא העופות. שנשארו עסיסיים וככל הנראה מעבירים את הזמן, לפני צאתם לסיבוב הלוהט, באיזו מרינדה חיובית.

dsc02486.jpg

לקחנו גם טעימה מספיריבס טלה. בחימום חוזר היה עדיין טעים אם כי עתיר שומני לאוהבי הסוגה. 

דיירי מעונות פודהה נוטים לקבל בחיוב גם את נגזרות הקובה לצבעיו וגווניו. אנו מעריכים את תרומת דור האמהות מעיראק וכורדיסטאן (בעיקר) ונותנים יד לכל מיני יוזמות עיסקיות של דור הבנים והבנות, שמנסים למקסם את הכשרון הטבעי של אימא. ניסינו די הרבה; קובה ביט, פונדק משה ועוד יוזמות מקומיות ובמרבית המקרים הקו המשותף הוא מעטפת עבה מאוד, תוכן (בשרי) קטון, כך שהמשתנה העיקרי הוא איכות המרק/רוטב בו שורה הקובה.

בקובה -בר  (השוכן 2 חנויות מזרחה מדארלינג) על רח' כיכר מלכי ישראל היתה התמונה דומה. אלא שאיכות המרקים היתה טובה מאוד. החמוסטה הירקרק היה חמוץ וטעים, הקובה האדומה היתה טעימה וכמוה הסגולה (המסולקת). היתרון הבולט היה שהירקות לא סבלו מבישול יתר, ואף יד – בשרשרת הכנת המזון – לא החליטה עבורנו להמתיק את המרקים/רטבים כפי שעושים רבים המנסים לקלוע לטעם ההמונים.

בסך הכל 3 מנות בתוספת אורז לבן בפחות ממאה שקלים היו TAKE OUT טוב. (המקום נסגר)