עם תחילת השנה עלינו לטובה הגיע מועד חשיפת מספר מוצרים נהדרים שיבואו לידי שימוש בסוכות המתקרב.
העץ של השכנים לא תמיד ירוק יותר, אבל כמה עצי מקדמיה שממטירים המון פרי מעבר לגדר הביאו אותי לאיסוף, קילוף ופיצוח האגוז הקשה והטעים הזה. המפצח השוודי היעיל מאוד יפצפץ בקלות גם את האחים הגדולים, הפקאן והמלך.
שימוש ראוי ביותר למקדמיה טרי (וקלוי) בסלט החביב הבא.
סרטון חביב של אסף בילט שחזיתי בחומוס להמונים.
מעביר את שמחת החג עם טעמי כל השנה הבאה לטובה.
א' תשרי שמח ורגוע ברקע. המשפחה התכנסה אמש לשולחן חג עמוס ותוסס. חלקי בנטל כלל:
אנטיפסטי ירקות ;
* חצילים פיקנטיים(תאילנדיים גליליים וסגולים) עם כרוב ופלפל אדום יבש מתוק, בסויה אינדונסית (Ketjap Manis).
* פרוסות ורצועות קישואים על שמן זית, בתנור מובזקים בפירורי פאנקו, פארמז'ן ואבקת מרוות עגבניות.
* בצל ירוק עם שמן זית, זעטר וסומאק.
* ארטישוק ירושלמי וגזר בתנור עם שום קצוץ, טימין, שמן זית מלח ופלפל שחור.
* פילה סלמון שלם אפוי ומעושן (של יעקובוביץ, המצויין) עם סורבה יוגורט , שמן קצח, יוזו, קליפת ליים וואסבי (הסורבה – היה די טעים ,אך סבל מליקוי מרקמי…).
* עוף (אורגני טרי) ממולא באורז, "אורז" בר שחור, עדשים, עגבניות מיובשות, פרוסות (קצוצות) תפוח יבש, צימוקים, פלפל אדום יבש, שבבי שקדים ומקדמיה, עירית שום, עירית בצלית ופטרוזיליה קצוצים. כל זה נדחס היטב בעופות הנקיים מכל רבב (נוצה, קנה נשימה, שומן מיותר) ומיובשים.
עופות נמשחו (ושהו כמה שעות) בשמן זית, תוכן של 2 פסיפלורות, 2 כפות רכז רימונים, 2 כפות דבש, פלפל חריף ו-5 שיני שום קצוצות דק, ומיץ משני ליימים טריים. (שכחתי, מחמת חזירות יתרה, כנראה, לפזר על המכלול הצנוע גרעיני רימונים מתוקים וצנובר קלוי. לא נורא, ישובץ בסלט במהלך החג).
הלול הקטן נכנס לתנור 180 מעלות כשעה וחצי. מבחינה מסורתית- אם מנטרלים אי אילו מרכיבים- הגשתי עוף בתפוח ודבש.
חג שמח!!!!
שנה מדובשת מדבש ולא מטופשת,
שנה של מגעים ושלום ולא רק מגעים לשלום,
שנה של שיבה הביתה ואיחוד משפחות במצפה הילה,
שנה טעימה ונעימה, ממוזגת ונטולת עצבים.
שנת בריאות.
וכעת להמשך ההכנות לערב…
פרטים עם שוך אש התנורים.
חג שמח!
בשיטוט ממוקד ראיתי מנה חביבה של צ'יפס עגולים וזהובים מעוטרים בכוסברה ומוגשים לצד קערית טחינה סגולה מסלק. רשמי הסיור- באתר בינלאומי- היו ממסעדת AL-FALAMANKI מרובע אשרפייה בביירות. זכורה לי גם מנה של איתי שליו שהייתה רצופה במגוון טחינות צבעוניות, אחת מהן סמוקה אף היא.
לפיכך נתכנסנו המעבד ואני, ולתוך כוס טחינה מוכנה שולב סלק קטן ומבושל והתוצאה המרהיבה והטעימה לפניכם.
שיטוט ממוקד ברשת, לפני כ-5 שנים, הוביל אותי למתכונו של סוביר סאראן ב- eGullet לצ'אטני עגבניות נפלא שהכינה אם של חברה של אחותו מאזור Andhra Pradesh שבדרום הודו. מאז עברו הרבה עגבניות בסירים ולא מעט מקורבים לצלחת ולסיר התכבדו והתמכרו.
חלק מהמרכיבים מאוד ייחודיים ולא פשוטים להשגה מיידית, אבל כולם (למיטב ידיעתי) מצויים בארץ. דרכי מציאתם הם לפעמים הרפתקאה טעימה ומרתקת בפני עצמה.
3.6 ק"ג עגבניות בשלות וגדולות (מזן BEEFSTEAK) ואפשר גם תמר, כל מיני שרי וסוגים אחרים. מורידים ה"החיבור" הלבן וחותכים, במידה והן גדולות כל עגבנייה ל-6/8 חלקים. הכוונה להגיע לגודל אחיד של כסמ' וחצי – שניים.
את השמן שמים בכלי עמוק וכבד. גדול מספיק כדי להכיל את כל העגבניות, ׁ(וגבוה מספיק כדי שהביעבוע לא יג'נג'ן את כל סביבת העבודה) כדאי גם ליתר בטחון להקיף את האתר בנייר אלומיניום/ רדיד כסף.
יוצא פחות חריף מסחוג טוב, אבל יש אפקט צריבה שמגיע קצת יותר מאוחר.
נסו, "היכוו"(משחק לשון) ותיהנו מעגבניות מרוכזות וחריפות עם ארומות וטעמים מיוחדים.
קצת שימושים:
במחזור הצ'אטני של 2005 השתמשתי בעגבניות שרי ופלפלים חריפים (האבנרו) של משק לוי מתלמי יחיאל.
בגירסת בטא 2010 עגבניות שרי כתומות ואדומות של ציון מתקומה ומיני-תמר שרי מתאשור, הכל משוק האיכרים. ותוספת 4 פלפלונים חריפים אדומים טריים (בלי גרעינים ולבנים).
הקופי בר כבר בשנתו ה-17 ועדיין נותן את הסחורה ומתקתק. ניסיון המעבר לסביבה "חביבה יותר" נטולת פגעי בלייני השעות המאוחרות נדחתה או בוטלה, חלוקת הנטל בין מתי ורותי, ואף על פי כן- המקום נותר כשהיה; ביסטרו ישראלי פתוח לעולם, עם תפריט נרחב ולוח (וגיר) המיוחדים.
היינו בערב שבת, ערביים של שישי משפחתי נרחב ולמרות שהיה מלא, (במשמרת ראשונה ומוקדמת) השירות ללא דופי (ואפילו זכינו לטיפולה המלצרי הראוי של עומר שיחד עם אימה טלי שותפות להתנדבות במטבח של מאיר השמן!).
משמרת הסתברה כמאוד מסלוברטת : מגיש ספורט ופרזנטור של בנק על משפחתו, בעלי זיכיון רשת המבורגרים עולמית ומשפחתם, זוג שחקנים שהוא גם זמר עם משפחתם וגם חבר טוב שלנו שהוא עו"ד להיט עם ב"ב (בנות ביתו). כולם, כך נדמה היה, אכלו בנחת.
ככלל אין נפילות, אבל יש שיחוקים מדוייקים: ירקות האנטיפסטי מצויינים, הקארפצ'ו (מהלוח) עם סלק אפוי איולי חזרת ובייבי בזיליקום היה מעולה, מוסר הים (אף הוא מהמיוחדים) היה טוב מאוד ולבני נשאר ספייר-ריב לאבא שהיה עסיסי (סויה , קרמל וג'ינג'ר) עם קלחי תירס וגם גרעיני תירס קראנצ'יים (אם אינני טועה). גם בטעימות הקינוחים לא היה שינוי דרמטי ברמה. מרבית כוחות פודהה שבו הביתה שבעים ומרוצים.
במסגרת שירות המילויים הכה חביב עלי נבחר הפעם עלה ירוק , רחב וקל לעבודה (אחרי הקפאת העלים השטופים). מדובר ב- KALE ; בן משפחת המצליבים, מין כרוב נוי שכזה ובאופן מעשי ממוקם בין עלה גפן לעלה מנגולד. בניטרול נוזלי הבישול, יש לו איזו חמצמצות עדינה. רכשתי את עלי אצל ענן שיאון מאורגני'לה בשוק האיכרים. בתמונה הקייל (לא ג'ון ולא ג'יי ג'יי…) עם ידידיו הפלפלונים והגמבות בדרך אל הסיר. בריאותניות ותזונאים כורכים לקייל כתרים תזונתיים ובריאותיים למכביר, כך שיש גם ערך מוסף.
יולי הינו עונת הליצ'י וגם תחילת עונתו הקצרה של הליים הישראלי. לפיכך הוחלט במעבדות פודהה לעבור לשלב הניסיונות בבני אדם, ולבדוק את רוטב הסלט העונתי המיוחד. לצורך כך יש להצטייד: 
הכול מעובד מזונית או מבלונדר ואח"כ מסונן במסננת. (אפשר להכין ולמקרר)
במעבדה שלנו הוחלט לחלוט כ-300 גרם שעועית ירוקה ואחריה 3 קלחי תירס מתקתקים.
עיר אורבאני ואחותו הגדולה (כנראה) בילו את חופשת הקיץ שלהם וטעמו ממדשאות רמת אביב גימל. בדיוק הבוקר, אור ליום שני, בסביבות 7 בבוקר ליחכו השניים את מרבד הדשא ברחוב בראזני 5 .
אכן תמונות חמורות.