FOODHA'S GOURMET DIET

שוק האיכרים, יום שישי בבוקר המוקדם. שני צעירים בדוכן חדש, פורקים מקפיא ומתארגנים. אני מבטיח לשוב אחרי ההליכה לאורך חוף הים התל אביבי. למזלי כך עשיתי. מרכולתם אחת ויחידה - שלגוני "תערובת" פירות פשוט אדירים, מפירות אמיתיים (שאת חלקם אפשר ממש להרגיש ), מיצים וסוכר. כל שלגון ,הם מעידים, 102 קלוריות של עונג צרוף במרקם משתנה. "ארטיק" הבוטיק עונה לשם "סלטה", שלגון-על משובח. צפויה להם, להערכתי, הצלחה רבה מאוד, אם רק ימשיכו להקפיד על המוצר ויכלכלו את צעדיהם בתבונה.  בקרוב, הבטיחו, תהיה למוצר אריזה מודפסת וצפויה כניסה לרשת חנויות.

כל ארבעת הטועמים התלהבו מאוד. אישית נתקלתי רק בחו"ל במוצרים מקטגוריה זו, של שלגוני פרמיום על בסיס פירות שאינם סובלים מתיעוש יתר. יתרון ה"סלטה" היא ברעננות השלגון ושילוב הטעמים בכל לק וביס. המחיר 10 שקל לשלגון אחד ו-45 לחמישה.

די קשה היה למצוא בשר עוף ומוצריו טריים ואורגניים כאן אצלנו בתוככי הקרת. לא עוד. זה כשבועיים יש אספקה שוטפת (טרי כל שלישי וחמישי) של מגוון נתחי תרנגולות; ניסיתי שניצלים וכרעיים ושלשום פניתי לכבדי עוף.

המתכון שנבחר נסמך על זיכרון טעים מתחילת ימיה של "שילה" מבן יהודה, שם הוגשו כבדי עוף עם תבלינים 'תימניים' אם ז"אמט*:

חצי כפית חילבה טחון

רבע כפית כורכום (או קארי צהוב)

רבע כפית זרעי שומר כתושים

רבע כפית כמון

מלח ופלפל שחור טחון טרי

500 גרם כבדי עוף חצויים לאונות, נקיים מגידים ופרפראות ויבשים.

3 כפות קמח ל"פידור" הכבדים.

בצל-שניים פרוסים ומטוגנים בחמאה, או שמ"ז או שומן אווז.

אם ביד המקרה או בכוונת מכוון לקחתם את המלצתי והעשרתם את מקררכם בחמאת "אשירה", זהו השלב שבו מאוד כדאי להביאה לידי שימוש!

 במחבת המשומנת מטגנים גם את הכבדים המקומחים עד שהם עשויים כפי שאתם אוהבים. אני זירזפתי בתערובת בתבלינים. אפשר להסתפק במלח ופלפל שחור.

 *זכרוני אינו מטעני, וגם אם כן זה יצא נהדר.

שלום על-לחם. תצוגה מדהימה באיכותה נגלתה לעיני במקרר שמול פינת הטעימות בבר לחם  הנאות-אפקי. במקום חמאה או שתיים יש במקום כ-16 סוגי חמאה. התעניינות וקצת שאלות הובילוני למקצה טעימות, וכוח העמידה שלי הוטל בספק חלבי-שמנוני וענוג.  בר לחם חברו למשווק-יבואן של חמאות פרימיום מאירופה: חמאת פארמג'ן וחמאת כמהין מאיטליה, (משתיהן טעמתי והן ראויות בהחלט) חמאת עיזים הולנדית, חמאות מומלחות ו"מתוקות" ומבחר עילי צרפתי שעד היום צריך היה להגיע לארצות המקור כדי להשיגן, וגם שם לא בכל סופר כמובן.

לפני שהציגו בפני את המכלול בחרתי חמאה צרפתית, כך סתם. ECHIRE שמה, ושיטוט גוגלי קל הבהיר שמדובר ככל הנראה בטובה בעולם (או לפחות כמה אושיות , סבורות כך). בעבור 35 שקל מקבלים 150 גרם ממה שעושות פרות במחוז ייחודי בצרפת, שמרבית התוצרת 85% נשארת בצרפת, וג'ואל רובושון מעשיר (רק) בה את רסק תפוחי האדמה שלו בדרך לפיסגת הפירה.

מקווה שרבים יבחרו לעלות על דרך הפרימיום , כדי שהמבחר יישאר ויתרחב, כי לצערי האישי, רק מכפות ספורות בשבוע אוכל להשתמש. ניסיתי בהצלחה – בצהריים של פורענות קלה-  פירה (תפודי ראטה) עם כף אשירה.

100-150 גרם קוביות קטנות של טונה טרייה

2 חופנים פולי סויה (אדממה)

2 כפות מיץ יוזו (או ליים/לימון)

2-3 כפות מיונז

כפית סויה

כפית טבסקו או חריף

3 כפות עירית קצוצה

2-1 אבוקדו  קלוף ופרוס

כף שומשום לבן/שחור קלוי

כמה גבעולי עירית למצע קישוט

 מערבבים את כל החומרים במקבץ העליון, אפשר אפילו להכין מבעוד מועד ולמקרר לכמה שעות.

על "קרני" עירית מניחים עיגולי "שמש" אבוקדו , מטייחים בספייסי טונה ומבזיקים ב"אבק כוכבים" שומשום .

מאוד רצוי להצטייד בפחמימה אפויה (למשל) לצורך העמסה וחלוקת הנטל. הקהל אצלי  LIKE מאוד.

הביקור הצפוני הוליך אותנו אל אורי בורי, שכמו ב-10 השנים האחרונות ממשיך בשלו, מנות מקוריות ופשוטות יחסית, מאוד טעימות,  ללא דופי ותמורה שווה למוצא כיסנו.  מזמן לא היינו בשבת בצהריים וגם במועד העמוס נשמרה רמת השירות החביב והטוב. חלקנו ארוחת טעימות שהרכבנו בעצמנו:

שרימפס נא, סביצ'ה אינטיאס, סלט חצילים בסויה, חצי מושט מקורמל עם סלק, בס בקדרה עם קרם קוקוס, צ'ילי ותפוחים ואורז לכוננות ספיגה, קדרת (בשר) סרטנים ושני סוגי אצות  ומעורב (שרימפ/בייבי קלמארי) עם פתיתים, אפונה וגיוון קל של גזר ברוטב אסיאתי קליל. 5 מש"קלים ודמי חליצת הריזלינג הביתי, וקינוח אחד של אגס בבצק עלים עם גלידת קינמון,  והגענו ל-602 שקל.

 למרות הארוחה המענגת ביותר והדרך המאוד מגוונת ברחובות עכו כשבהמון מרפסות מתנוססים דגלי גרמניה, ברזיל, ספרד וארגנטינה ועוד כדי להראות למי נתונה האהדה במונדיאל, למרות כל זאת נקודת השיא הגיעה כשהבענו ההתעניינות במלון הבוטיק עליו עומל אורי ירמייאס בימים האלו.

בעת הארוחה הציג בפנינו את ספרי השימור והתיעוד של המקום ההיסטורי ועם תום הסעודה לקח אותנו לסיור מקדים במה שהולך להיות המלון היפה ביותר בישראל. לבד ממשק כנפי ההיסטוריה ושימוריה (בני מאות שנים!!) ישנם ציורי קיר ותקרה משוחזרים ומרהיבים בכל קנה מידה, (של אומנים מוונציה) חדרים מרווחים, מאווררים ופונים ברובם אל גגות עכו והים, למרות המיקום בשורה השנייה מהים. במלון תפעל גם מסעדה לאורחי המלון (כ-12 חדרים) מרתף יין קריר,( גם בצהרי שבת מחומסנת), חמאם, חדרי טיפול ואווירה רגועה המותאמת לזוגות, כך על פי התכנון. אנחנו כבר סופרים את החודשים עד הפתיחה הצפויה באזור אוקטובר, למבצע הקמה ושיפוץ יוצא דופן, בו משמש אורי (בורי) גם כקבלן.

גיליון יוני של על השולחן  עוסק באוכל רחוב. משפחתי המורחבת כללה 15 איש  את כולם הזמנתי לשולחן ליל שישי כדי להתנסות בשווארמה בדיוק על פי נוסחו של אביב משה בעל השולחן. שיפודי מתכת יש, 4 קילו שוק טלה וכל שאר המרכיבים בדיוק על פי המתכון ויצאתי לדרך הניסיונות. שיפודים עבים ודשנים שהסתובבו מעט, נצרבו היטב.

על הרומנטיות של איש הגריל המסתובב ופורס לכל אורחת ואורח מהשיפוד ומחזירו לגריל, נאלצתי לוותר, מטעמי לוגיסטיקה ונוהל ארוחה תקין, אך לא נגרע דבר מאיכויות עבודת הטלאים; הכנתי כשעה לפני שהגיעו האורחים, פרסתי פריסה נרחבת והכנסתי לשמירה על חום בתנור (90 מעלות).

מתוך הכתבה בעל השולחן (צילום: דניאל לילה)

את מערך ההגשה חלקנו לשניים, בכל חלק של השולחן נפרסה ערכה שכללה: תבנית שווארמה כשפינותיה בצל ועגבנייה צלויים, ולצד פיתות רכות וסופגניות ( של מאפיית ויז'ניץ) היה גם סלט עגבניות חריף*, סלט זיתים*,כרובית בטחינה*, (צלויה בתנור במקום מטוגנת עמוקות), שעליהם טרחו גיסתי ואחי היקרים, שהביאו גם פרוסות תפוחי אדמה בתנור בכלי קרמיקה נאים.

לבד מהמדשאה, נוף חצרות פודהה והבשר דלהלן תרמתי גם קישואים ומגוון זוקיניז ביוגורט, בצל בסומאק*, טחינה בקצח*, מטבל חריף של לימונים כבושים* (שכבש את ליבי וחיכי) וסלט קלוי של חצילים, בצל ופלפל אדום (בשונה מהמתכון לחציל המטוגן בכתבה), כמו בלינק בתוספת 2 כפות  מיץ לימון וכף רכז רימונים.

ארוחה או מסיבה מאוד ראויה וממולצת, עם הכנה מוקפדת ולא קשה מידי מראש, שאחריה אפשר לשבת בניחותא עם האורחים ולהינות, עם יין ספרדי במקרה שלנו. 

*פירוט כל המתכונים המדויקים מתוך הכתבה (בעיתון המודפס!!!)

מונדיאל רגוע מבחינת נפילות השערים, אך הפתעות ללא שיעור. באחד מערבי ולילות הצפייה, פינקתי את עצמי ב"חטיפים" ונגיסים; מקלוני גזר וקולרבי ואדממה (מבושלת) טרייה ממושב תאשור שנרכשה בשוק האיכרים התל אביבי. על כולם הושפרצו מעט רוטב סויה, טיפה מלח, יוזו ורוטב תאי חריף-מתוק, לא יותר מכפית מכל אחד על גזר גדול , קולרבי ושני חופנים גדושים של אדממה. היה נהדר, אבל מה – לא הביא גולים… אולי הלילה עם היציאה לחופש"ן (וברזיל).

אלדד לוי, ידידי, איש שמח המשקה את מחוזותינו במיטב השמפניות, העלה באתרו תסריט טובל באלכוהול, המתאר בפירוט את מהלכי המונדיאל עם מלוא סיבות וביאורים כאשכול גפן עמוס. על פיו מובן שגרמניה תהיה בגמר, אולם תהיה לנו זוכה מה זה מפתיעה. כך או כך המלצת המערכת גורפת – כוס ריזלינג גרמני לשיפור אווירת הצפייה עם או בלי HD. והעיקר קצב עליית שערים בלבד!

עץ הרימונים הפונה למדרכה במשכנות אום-פודהה ואבו-פודהה זוכה, מלבד עשרה-עשרים רימונים משובחים מידי עונה להמון מבטים מחייכים, בעיקר של פעוטות גן הילדים בסמוך. סבתא אורה, מגינה על פירותיה העוללים מפני חרקים ומעופפים ועוטפת אותם בשקיות נייר. בתחילה היו אלו שקיות חומות פשוטות שעשו את העבודה מספר חודשים בשנה. בשנים האחרונות היא מגוונת מאוד. אשתקד כיכבו דמויות מ"נחש מי" שהודפסו על השקיות והשתא – איור וציור חופשי של ברנשים וחתיכים מדמיונה.

והרי הם לפניכם, כמעט בטרם פרי, בכל שקית רימונצ'יק בגודל כדור פינג-פונג.

כחצי קילו שעועית טורקית (או אחרת), חתוכה ל-4 ס'מ, חלוטה/מאודה במהירות ברותחין ומצוננת בקפואין.

צרור רוקט או ארוגולה נקי ורענן

כמה בצלים ירוקים במקטעים אלכסוניים של 2-3 ס"מ

אבוקדו אחד על סף בשלות חתוך לקוביות

כל הנ"ל בקערה.

לכל יתווסף הרוטב הבא, שיתעבד מזונית:

שן שום בריאה

כף לימון כבוש

מיץ מחצי לימון

רבע פלפל חריף אדום (או כפית אריסה)

מלח ומעט ממתיק

5 כפות שמ"ז

6-8 לבבות (מבושלים, חלוטים) ארטישוק חתוכים לשמיניות או רבעים, מוקפצים במחבת על 3-4 כפות שמן זית מעשן ואחרי שתי דקות בתוספת 2 כפות בלסמי משובח עוד דקה של הקפצה ולקערה המוסלטת.

 להרכבה: הירוקים, עליהם הרוטב הארגמני-כתמתם וממעל איזה קטעים של לבבות ארטישוק.  לשלב הקראנץ' הגיעו מגוון זרעונים קלויים ממשפחת הדלועיים וממשפחות טובות אחרות.