FOODHA'S GOURMET DIET

כחלק מההכנות לחג יצאו כמה רעיונות מוצלחים, הנה עוד אחד שנקרא לסדר:
לתוך עופות (אורגניים) קשורים ברגליים, הוכנסו לימונים (ישר מהגינה הצפון ירקונית) משובצים בעשבי תיבול מצויים (טימין, מרווה, רוזמרין…) חצי ראש שום טרי ופלחון לימון כבוש. יחד עם העופות בתוך שקית הקוקי התרווחו להם בצלים בגוונים, שאלוט, עוד חצי ראש שום, רבעי שומר ופטריות אירינגי אורגניות. לכל שקית הוספת טימין, 6 כפות שמן זית קלמטה וחצי כוס ריזלינג לבן.
נקשר. הוכנס לתנור לשעתיים ב-140 (על פי מתכון ההשראה מתמיר לוי, מו ומו), כשבמקביל נצלים גם תפוחי האדמה בשמן זית, סומאק, פפריקה מעושנת, פלפל שחור וכפית רסק כמהין.

אחרי שעתיים נפתחו השקיות התכולה נפרסה על התבנית, החום הועלה ל-180 לשיזוף של כ-20 דקות ולשולחן הסדר. היה מאוד בסדר גמור.
עוד מנה ששקדתי עליה הייתה הסלט: תשלובת חסות, נבטונים ועלעלי מיקרו, ותלתלי אפונה ועליהם קלמנטינה מיובשת קצוצה דק (מחנות הפיצוחים, הקולה) ובעיקר שקדים בשלושה מצבי צבירה: 1. ירוקים, ממש מהעץ 2. חצאים קלויים והרוטב – 3. טחינת שקד מלא, כמו בטחינת שומשום: מיץ לימון, שום , פלפל , מלח ומעט מים לדילול.
לחג השני אני זומם בפול גז על סיר(ים) של מחווה לרגיעה ורצון טוב בכיוון האיראני, נזכר בתמונות מגלריית הארץ לא מכבר של שכבות פלאו, עם בשר אורז אפונה ופול ועשבים ירוקים ותפ"א מטוגנים למטה-למעלה.

אבקש לעצור את היומנים ואת הזמן. לא צריך להעתיק כתובות ולזכור לטיול הבא באירופה, זהו שיעור היסטוריה משפחתי קצר. לאבי שלושה שמות פרטיים, אחד מהם מוריס, על שם סבו מואיז, שהיה אופה בבריסל והחזיק את SEYFFERS BOULANGERIE ברו דה לה רג'אנס 34 בבריסל, בלגיה. בתמונה, כמעט מלפני 100 שנה, אנו רואים (ככל הנראה) תור גדול של יהודים (?) ממתינים להקצבת הלחם במלחמת העולם הראשונה. מאחורי חלון הראווה עם שם העסק עומד (אולי) הסבא-רבה שלי מואיז.

לפני מספר שבועות הייתי בבריסל ולמרות שנמסר לי שהבניין השתנה והוא כעת יותר מודרני. ניגשתי לכתובת, נמצאת שם גלרייה וחנות עתיקות. ממש לידה ניצב לתפארת בית הכנסת הגדול של בריסל. כמה פסיעות משם ואתה בכיכר סבלון מקדש השוקלטיירים.

ולקראת החג מעט יידישקייט: אבי מספר שהבולאנג'רי המשפחתית (אותה לא הכיר, שכן אימו עברה בצעירותה לאמסטרדם) היתה הספק היחיד של מצות בבריסל. המשך חג שמח וטעים.

אינני בטוח כמה כוסות נשתה הלילה הזה, אבל כל אחד יצא משולחן הסדר שלנו עם פקק שעם(או פלסטיק) מחובר לחיות החמודות מסדרת CORKERS. יש 6 חיות המורכבות מפיני נעץ עם חלקי פלסטיק מעוצבים לכל מין ומין.
הרעיון המקסים יצא לאור מבית היוצר המכובד של MONKEY BUISNESS, נמכר בחנויות העיצוב, (ובוודאי יתלווה בקרוב לבקבוקי יין) ועוצב על ידי סטודיו רדיש .
חג שמח ולחיים!!!

צעדת הבוקר, בחולצה צהובה כמובן הייתה מרעננת ביותר והוציאה אותי (לשעה קלה ורבע…) מבין הסירים. קצת סדר במחשבות על הבן שנותר להסתדר עם פקודיו ומפקדיו, סידור העבודה עם כל הפרודוקטים וההכנות במטבח, ומסדר שאריות הרכש שיש עוד לצאת ולהכין, וברקע השאלה, האם נלך לישון מאושרים או מאוכזבים?
המלצת האביב שלי היא שממש אין צורך לעבור דרך הדיוטי פרי כדי להתבשם. פשוט לצאת לרחובות, פריחת ההדרים היא משהו משכר, יש לשאוף כמלוא הריאות. הבוקר נטמעו הניחוחות המתוקים בשלל ריחות בישול טיגון, וצלייה שעלו מהמון בתים.
ובינתיים, בצבעים טבעיים, לפני צלייה והרטבה גזר בוכרי, סלק צהוב וסלק בייבי. אחת התוספות לשולחן הסדר. המשך יבוא.

-

המשפחה המורחבת (הרכב צד ב') התאסף להמשך החגיגה בטאפאס 1 העם. נבחר תפריט אחיד שזרם לשולחן בקצב משביע רצון, רעב ונפש. האווירה והקצב במקום תוססים.
כמי שהיה מספר פעמים בטאפאס מהפתיחה, אפשר להבחין שהתפריט משתנה ומתעדכן, ומה שהתחיל בכיוון ספרדי מובהק תפס היבטים גלובאליים, תוך שהאיכות והמקוריות נשמרו. היו המון מנות קטנות עד בינוניות בצלחות מרכזיות.
אהבתי ביותר לבבות ארטישוק על הפלאנצ'ה על גבינת בקר (מעין לבנה), פורטבלו מטוגן בפירורי לחם עם ביצה עלומה ורוטב בנדיקטי עם ניחוח כמהין. סלט קטן ומקסים של עוף ומלון וייאטנמי ברוטב ירוק בוהק ("רעל") אולי עם מנטה. שמחתי לרוטב, שבכמה מגווניו נתקלתי לא מכבר בקונסטלצייות טעימות אחרות ב- HS.

עוד חיבבנו את הדג האסייתי עם מיסו ואצות (?) ואת המנה העיקרית והחותמת- ריזוטו עם נתח קצבים פרוס.
הצמחונית שביננו זכתה במעין טאבולה מצויינת (עם עדשים שחורות), מנת ניוקי פטריות והמנה שבעיני מצביעה על הרצינות, הדיוק והכשרון הרב המצוי במטבח – היתה אולי הבנאלית ביותר – והספרדית ביותר – פטאטאס בראוואס. קוביות תפוחי אדמה ברוטב איולי-חרפרף, נתקלתי ביותר שמנוניים, ביותר חריפים, ויותר אדומים מרוטב עגבניות ופפריקה, אבל זה המושלם, הטעים ביותר שאכלתי!
המנה היחידה שזכרתי שנותרה (ו)ללא שינוי (וטוב שכך) היא הגלידות המפנקות: גלידת עוגת הגבינה ועוד יותר גלידת הווניל ביסקוטי.
יין, קאווה, סנגרייה וקלרה קון לימון זרמו כמידת הצורך, כמו מנות תוספת, השירות חביב ומצויין.

צהרי יומולדת משפחתי מצומצם באלבה היה פשוט ולעניין.
יד מאוד טובה במטבח, מרכיבים לא רבים, מובחרים, היוצרים בכל מנה טעם ייחודי, מעודן ועם זאת מקורי. אהבנו ביותר.

ברוסקטה מנגולד-המאירי עם פירורי ביצה ושמץ כמהין(?) 37, היוו ביסים של עונג לפתיחה. הקלאמרי עם עגבניות טריות/מיובשות היה בעל נימה חרפרפה מצויינת. 47, סלט החסה הגיע בפריסת עלים שלמים כולל עלי חוביזה מחוות צוק (ספק עיקרי של אלבה),35.

לעיקריות היו לנו נקניקיות טובות מאוד,65, כתף טלה (מעין שווארמה במחבת עם תשלובת עלים ירוקים) אני מאוד אהבתי האחרים פחות, 81. ההמבורגר הצרפתי היה מעולה, אם אינני טועה עם פלפל אדום ממעל ואיולי תפוחים מתחתיו, ולווה בצ'יפסוני זוקיני בפירורי לחם, 73.

התקנחנו בשוקו-שוקו כוס עם שוקולד בשני מצבי אווריריות. לי זה היה נהדר, וממש לא מתוק. בני ורעייתי טענו שיש במנה החמצה קלה, כך שהזמנו מנה נוספת של תותים ופומלות עם קצפת על שטרויזל מעולה ועוגית חמאתית.היו בעסק גם אגוזים כנראה. על זו הסכמנו כולם! (קיבלנו כדור טעימת סורבה קסיס מצויין). 37 כ"א.
היין בכוסות (38/9) התאים לי בול: ריזלינג GUNDERLOCH ורון Château GIGOGNAN
יש קפה דיאם האהוב עלינו. האספרסו היה כפול ומכופל. (15)
לא היה לנו ברור אם אנחנו בתוך או מחוץ לאקוואריום, וברור שהויזואליה הדו-משמעית משחקת ותשחק כאן תפקיד גדול. (וישולם מחיר בתקציב על ניקוי השמשות). אם הנץ הקיץ ופריסת ההצללה על מדרכות אבן גבירול, צפוי להיות כאן מקום בטעימון העליון.

לכבוד ההצלבה בכדורסל שמתחילה הערב. תוכנס לתנור זו התבנית עם שכבות תרד טורקי ירוק חלוט (מתובל כתש לימון כבוש ושום) ופרוסות גבינת פטה לבנה, פרוסות פלפל חריף ירוק וקצת שמן זית לאפיה.
אני מקווה שכך נאכל את הירוק- לבן של פאנאתינייקוס.
ואם נאכל אותה, ננסה משהו אחר, יותר צהוב בחמישי!
יאללה מכבי!!!!!

אמש נערך מפגש מיוחד של ויקטור גלוגר, אודי בכור (זיקו דגים) ושרון כהן בשילה. מזל טוב לאודי על התווספות בן טרי למשפחה! אודי נעדר מהמשמרת אך יוצג עם סחורתו הימית המשובחת.
שילה המצטיינת גם בשיגרה התמלאה מוקדם מהרגיל ו-11 מנות החלו לזרום.
הרכב החברים, יין הבית (שלנו) וקוקטייל קמפארי מתקתק ונהדר(מהבר של שילה) יצרו אווירה נעימה בגוף ובנפש.
היה טעים מאוד ובסיום לא אובחנה הכבדות המאפיינת ארוחה עתירה בשרים, עודף פחמימות ורטבים עשירים.
לא חקרתי עמוקות במרכיבים כך שעדיף שלא לסמוך על הדיוק. משתתפים אחרים ויוצרים מוזמנים לתקן ולהוסיף.
בין המנות שהוסכם שהתעלו מעבר לממוצע הגבוה ממילא:
טאג׳ין עם כדורי דגים (בורי?),גבינה וצנוברים ברוטב אדמדם עם קוביות פלפלים ועגבניות. עדין ומשגע!

המעורב התל-אביבי הוותיק, הנודע והנערץ, זכה לחיבוק חם של פיתה מיני, שמצידה ספגה את כל עסיסו.

קארפצ׳ו טונה עם סורבה קאמפרי, אצות, פלפל חריף ואיזה הדר(?)היו עוד מרכיבים שעשו מאוד שמח ומגוון בפה ובחיך, וגם בלבבות.

יסלחו לנו הגרבדלקס, הלוקוס, הקאלמרי הממולא השחור, הפורל-סלמון ,הסלטים המרעננים, הברוסקטה, המרק המצומצם ועז הטעם וכל השאר.
כן ירבו. בנים וארוחות.

אביב מגיע, וגם בשוק האיכרים יש כבר אפונה טרייה. אחד הפיצוחים הבריאים הירוקים והמתוקים. כך עשיתי בדיוק בבוקר אחרי הקפה והעיתון.

בהמשך היום נתקלתי בטחינת שקדים (ורכשתי) והסלט של הערב נרקם נקרם והושלם (בראש לפחות) עם כל המרכיבים האחרים שחיכו במקרר:
עלי חסה סלנובה ונבטים סיניים (היוגב), מיקרו מיקס של עלעלים (משק תשובה, עולש) פרוסות בצל לבן, ואפונה חלוטה דקתיים ומוקרחת.

לרוטב: 3 כפות טחינת שקדים, כף שמן זית, חצי כפית מלח, פלפל שחון*, 2 כפות פטרוזיליה, 2 כפות מיץ לימון,שן שום, הכול מעובד מזונית או כתוש בתוספת 2-3 כפות מים עד שיהיה במרקם טחינתי סמיך אך נזיל לסלט.
מעל הומטרו זירעוני חמניות קלויים.

*שחור-טחון

מי שמעוניין להעניק לתבשיליו, סנדביצ'יו וסלטיו תוספת משדרגת יכול למצוא את החרדלים המשובחים ושמן הקלמטה של אוליה, וכעת גם השום והתפוזונים הסיניים. (זה בדוכן יום השישי בשוק האיכרים התל אביבי ובעוד אתרים מובחרים)

אנשי הזית, (כעת, בחנות קבועה בשוק המקורה) החליטו לא מכבר לשווק צנצנות קטנות ומאוד מאוד חביבות של ממרחי איולי. בשלישיה הפותחת איולי עגבניות שרי, איולי חרדל ואיולי (חלוד) חריף. לתיכוניסט שלי זה שידרוג מצויין. מחר לשנתי יקבל רוסטביף עם חרדל גרגירים של אוליה עם איולי עגבניות שרי. כל צנצנת בנפרד – 20 שקל, 3 ב-50.
לא המלצות חדשות, רק חיזוק ועידכון:
הרברט סמואל ממשיכה לשמור על מקומה הגבוה באיכות התל אביבית. מלא, טרנדי, טעים ובכל פעם יש יציאות מקוריות ומדליקות (סלט השרימפס הסגלגל, למשל) מהמטבח.
44 – צנוע, רגוע, צוות מטבח מצומצם, אבל הידיים של אסנת הופמן מביאות צלחות גלובאליות משובחות. הריזלינג בוא יבוא.