FOODHA'S GOURMET DIET

האומצות שמאחורי האיש

כמובטח איזכורי המלצות מניו-יורק. מקומות ותיקים ומצויינים,  כולם מהעבר הקרוב והרחוק. וטוב שיש לקוחות וקולגות כדי להמליץ להם ולעיתים אף להתלוות אליהם.  וולפגנג הינו מקדש בשרים ללא דופי עם אומצות בעלות עובי שכדאי לאמץ. ס'צואן גורמה  היא סינית שאליה רק אפשר לחלום בארץ הקודש, עם מגוון מאכלים חריפים (ואחרים). וסושי יאסודה מופעלת בידי אדם קדוש באמת, יפני מקסים ואומן הסושי נאומיצ'י יאסודה שמפליא לפטפט מילים בעברית ליושבים על הבר. מי שרוצה את מנת הגוואקמולי שלו ועוד מהמטבח המקסיקני-לטיני יכול לסור לדוס קמינוס. לרשת מומופוקו של דיוויד צ'אנג נוסף מומופוקו מילק בר, אליו טרם הספיקותי, אולם מי שיגיע שלא יחמיץ את עוגת הבננה.

כותרות וצירופי לשון מתבקשים ממוחו של פודהה. נסו לגלות. התשובות בקרוב.

איזה יין (מצוין) משחק עם ריאל מדריד וברצלונה? (סתם טריוויה)

נומונסיה

כיצד נכנה קציצות מבשר עגל משובח, הנאכלות (לא רק) בשבת ויצאו ממש מצוין?

הליגה לכדור-עגל

סדנא למתקדמים לבישול על גריל?

מכון לאסכלה גבוהה

אליפות העולם בפיצוחים?

קלייה למטרה

אם אכלת בארוחה אחת חומוס, במיה, חציל באלדי, כרוב ושאר ירקות ומאוחר יותר, או למחרת הלכת לפארק שעשועים? כיצד היה פודהה מכנה את המצב (באנגלית?)

LUNA FART

כיצד יקראו לשעשועון ה-BBC המיוחדת לעשבי תיבול? (באנגלית)?

BIG DILL

איזה סלט יבחר או תבחר מי שמתקשה מאוד להחליט?

סלט לבטים

איזה שיר ישראלי נודע ילמדו את משלחת האלכוהוליסטים האנונימיים המקסיקאית?

הבה טקילה

מועד הירידים השנתי מתקרב ואנחנו לקראת שיא הפעילות. העבודה תופסת מקום, ובכל זאת תקציר ביסים ונישנושים:

קצביית סמיר (טבעון) עדיין מספקת בשר משובח במחירים מצוינים למי שהמקום מצוי בדרכו.

בני משפחתי מאוד אוהבים את החומוס של אהרל'ה מוול-דאן באזורי חן, וגם את הכרוב האדום. המסעדה הומה כתמיד.

אחרי שנפקדתי למעלה משנה וחצי מאוד שמחתי להיפגש מחדש ולראות שלמרות המשטר החדש (שלי) עדיין לא ירדו בשווארמת אמיל (חיפה) מהפסגה. יש להם תשלובת שמסתובבת ומנצחת, גם אחרי שעה וחצי בחימום נוסף בבית, וגם ללא חיבוק הפיתה הפחמימתי. טחינה, מעט חריף, כרובית מכורכמת, עגבנייה ובצל וחסל. מעולה!

לשני אירועים וודאי הייתי מנסה להגיע, אלמלא הייתי מעבר לים: יומיים צ'ימי (זמ"ל) בצפרה בסוף השבוע הקרוב, 6-7 פברואר. וגם ליום הפתוח בערבה, עם שוק איכרים מקומי ועגבניות לוהטות במו"פ ערבה, 4-5 בפברואר, תחנת "יאיר", ליד הכניסה ליישוב חצבה. פרטים: טל' 08-6592250

כרגע נמסר לי משליח במדים (של צופים) שהג'חנון של מרים מחוף מציצים נסגר לצמיתות.

  מקורות:

2 חצילים קלויים (נועם יעקובא , ניר בנים – שוקה*) חבויים בבסיס האם.

אגודת סלק מוארך (רוני מוכתר, תאשור – שוקה*)

18 עגבניות שרי צהובות (הירקנייה של רוני – תלמי יחיאל)

חצי חבילת גבינת ברינזה באפלו 4% ( חוות הבאפלו ביצרון)

פטרוזילה קצוצה (מגה בעיר)

הסלק קלוף וחתוך, צלוי בתנור בכלי חרס מכוסה בטוסטר אובן על 160 שעה וחצי, עם 2 כפות שמן ,כף בלסמי וכפית טבאסקו , מלח ופלפל שחור.

התוצאה – 3 מנות חבל"ז שילוב צבעים עז וטעם מעודן.

נגזר גם גורלם של עוד אי אילו גזירי וגזיזי גזרים בשלל גוונים להתקמבן לסלט קטן, מרענן ופיקנטי (לייט), שעלה על שולחן השבת שלנו בזו הדרך:

• קילו גזר  (לבן, צהוב, כתום,אדמדם וסגלגל) קלוף ופרוס לגזירי גפרורונים של 1.5 ס"מ אורך ו-2-3 מ"מ קוטר.
• 2 שיני שום קצוצות מאוד
• רבע-חצי פלפל חריף ירוק קצוץ דק
• 3-2 כפות שמן קנולה
• כפית מלח
• 3 פרוסות לימון כבוש קצוץ
• מיץ מלימון שלם

לערבב היטב ועדיף לתת שהות למטרות "הרמוניה" או "הומוגניות" של ערב או יום לפני. מנסיונות עם סלטים (קנויים או מסעדתיים) מעין זה סברתי שאני עשוי להמתיק את הסלט, אך טריות הגזרים ומתיקותם הטבעית הספיקה.

גורל מגוון הגזרים המקסימים שנרכשו בשוקה*, נחתך ונחרץ במהלך הצעידה, עת ראויה להתחבטויות על דרכי מימוש וביצוע עם הפרודוקטים החדשים.  החלטתי לבחון מספר סוגי קול סלואו עם שינויים קלים בהתאם למגזר ולצבע.

הגזר הצהוב-לבן קיבל מיץ לימון, מיונז, מלח, בצל לבן ומעט פלפל לבן.

עמיתו הכתמתם- בהיר התכבד במיץ לימון, מיונז, מלח, החלק הלבן של הבצל הירוק, מעט פלפל ירוק חריף, קצוץ דק.

הגזרים האדמוניים זכו בשאלוט קצוץ, מיץ ליים, מלח , מיונז, פלפל שחור גרוס טרי (שפגט*).

הסלק (שנראה קצת כמו גזר שמנמן, ובכלל אינו עגול כזן המקובל בשווקינו) התברך בטיפול מיוחד: מיץ לימון עם כפית יוזו, בצל אדום מגורר ורוטב חזרת מיונזי (קנוי).

חדי ולהערכתי אף כהי העין יבחינו אל נקל שהגזרים פומפמו* צהוב וסגול בעדין כתום ואדמדם בגס.

ליווי מרשים לשניצלונים מטוגנים בתערובת שאריות פירורי לחם ונשורת גרעינית של כל מיני זרעים.

נופת צופית: תותי מלאך מימין, תפודי ויטולט משמאל ובתווך גזרים טריים ומרהיבים בכתום טבעי.

אחרי שבוע הפסקת חג שבתי לשוקה*. והפעם ממש הרגשה אירופית, בשל צינת הבוקר, (האוטו מדד 7 צלסיוס בתל אביב). לאיכרים והאיכריות זה לא כל כך הפריע, וגם כנראה לפועלים שעזרו לקטוף, לאסוף ולשלוף את שלל הירק והפרי מהעץ והאדמה.

ליקטתי השבוע המון תיקים ושקיות מכל טוב. החדשות הטובות הן לימונים שמאוד ממצים את עצמם (ללא גרעינים) ותירסים קטנים וממתקיים (גילי)  שנמכרו בדוכן (ואני מקווה שהניוזלטר של מפיקות שוקה דיווח במדויק)  של יואב סנינו מבית שמש.

הגוון המיוחד של השבוע נפרס אצל רוני מוכתר ממושב גאולים שהביא אל העיר את גזריו המהונדסים גנטית, וכך נעים בספקטרום מלבן ועד סגול דרך צהוב, כתום ואדמדמם. גם הכרוביות שלהם נפרקו בנמל בצהוב, ירוק, כתום וסגול.  הוספתי אליהם את גזריו המקסימים (מזן דורדון) עם רגבי האדמה של אורי רבינוביץ'  מצופית כך שתקוותנו השבוע לחדשות מרעישות בעיקר מהסירים ולא מהסירנות.

הפעילות היצירתית  הנגזרת מכך תקבל ביטוי סלטי ואחר בימים הקרובים.

פודהה המעודכן – 101

הארוחה כמעט סגורה, התפריט קרוב להשלמה, הפרטים, המשתתפים ושלל אירועי המאה בקרוב מאוד!

בקרוב גם התמונה משתנה.

סוף שבוע קצר התגלגלנו לגליל. בילינו לילה חביב אצל יהודית בכפר ורדים עם ארוחת בוקר טעימה , מושקעת ומוקפדת לפרטי פרטים, וזאת אחרי אכזבה די גדולה מאלומה בערב שקדם. למחרת אחרי סעודת הבוקר ושיחה מרתקת עם בעלי הבית, התחלנו בנסיעה בואכה ירכא, ובדרכנו, מעט אחרי כפר ורדים הבחנו בתכונה רבה בכיכר בתרשיחא; מאות מכוניות חונות ומחפשות, אנשים רבים עמוסי שקיות. עצרנו וטיפסנו גם אנו הישר ליום השוק (בשבת) בתרשיחא. המון דוכנים ארעיים יותר ופחות , ומרכולות ממרכולות שונות. ביגוד, כלי מטבח, תיקים, נעליים ועוד.

לא קנינו פיצוחים, למרות השפע והמבחר והפיתוי. לעומת זאת התמקדנו בשלל מובחר של (נסיון ראשון לפודהה) עלת'  (עולש בר) להערכתי, הבלתי מושכלת, בן דוד של התרד הטורקי והמנגולד, וגם הצטיידנו בפריקי, פול טרי, המון זעטר , קישואים קטנים, כרוב שטוח ופחוס. כל השאר מוכר ונמכר אצל כל הירקנים.

הצצתי בספרו של חוסאם עבאס מאל-באבור, שם אכלתי פעם סלט עולש בר, והחלטתי למזג מספר מרכיבים לכדי מנה חיננית ומשודרגת  שמקורה, רובה, מתרשיחא.

פעולות יסוד:

• שטפתי, יבשתי וקצצתי כקילו עלי וגבעולי עלת'. חלטתיהם שלוש דקות ברותחין.
• באותה מתכונת חלטתי גם חצי כוס פול ירוק טרי והסרתי גם קליפה פנימית.
• קליתי על מחבת 2 כפות שבבי שקדים ו-2 כפות צנוברים.
• טיגנתי בצל גדול, קצוץ, לא דק מידי, ועוד קצת בחצי כוס שמן זית, עד חום בהיר.
• סחטתי מיץ מלימון טרי מהעץ.
• בישלתי כוס פריקי , אחרי מיון קל של "ענפים",קודם בכף שמן זית ומעט חמאה ואחר כך, כמו בריזוטו, הוספתי עד אידוי וספיגה חצי כוס מים וכוס ציר טלה. חתמתי לקראת הסוף בחצי כפית כמון, חצי כפית בהרט, פלפל ומלח.

הרכבה:

• מערום פריקי במרכז הקערה עם בור  ורווח מספיק בצדדים.
• מסביב לפריקי העלת' + בצל מטוגן+ מיץ לימון+ כפית מלח
• בתוך הבור יוגורט עיזים משובח
• מלמעלה ובכל עבר מובזקים הפול, השקדים והצנובר.
• אפשר גם לזרזף עם שמ"ז וסומאק (לא הגעתי לזה הפעם) ולטפטף עוד יוגורט בפינות נידחות.

אצלנו זה ליווה כרוב ממולא.

בדרכו למשחק השיא של אליהו, עצר פודהה ומקורביו אצל הצ'פרה לסעודונת, שבטרם הוצאת הגרון (על העידוד). אפשר להגדיר אותי כשפוט של מנעד החריפויות של קונפורטי, עוד מימי צ'ימי (זמ"ל), ברם נעמו וטעמו לנו הפופ-קורן שרימפס, שכאן יש להם מעטה עדין וקריספי קמעה, ה"פיצה" טונה, מין טרטר-סשימי אסיאתי על דיסקה אפוי מכיוון הודי. לי זה צרוב היטב בחיך (אבל מייד חולף). השישטו טייגר היא כבר מנה ותיקה לחיכי שתמיד כיף (ושורף – פרובלנו) לאמצה לחיקי. גם לומפיית הברווז היא שעשוע הרכבה, סטייל פקינג דאק, חביב. מאוד אהבתי גם את סלט בודהה הבריאות, מותק של סלטון עם מרכיבים ייחודיים ואיזה קראנץ'  מקורי.

הנער שלצדי בחר לקנח, וטוב שכך במלבי הטוב ביותר שעלה על דל שפתותינו, שופע הפתעות ומרקמים וטוב טעם.