FOODHA'S GOURMET DIET

יום הולדת 18 לערן המקסים! גיל השתייה והצבא מתמזג עם שלהי בחינות הבגרות וסיום המתקן במחנה הצופים. מאוד עסוקים , אבל יש פנאי לחגוג עם כל המשפחה , מכל הצדדים. הפעם העליתי את ירושלים על ראש שמחתנו. עם 4 מתכונים מתוך JERUSALEM של אוטולנגי/תמימי. הרבה שנים חלפו מאז הכנתי כל כך הרבה מתכונים כתובים ממקור אחד. בוודאי שזה משום שהם מאוד טובים, מקומיים ובסגנון האהוב עלי. (שיחקת אותה רונן!) היא לי קשה לשמור על פרט ופרט ולמרות זאת עשיתי רק שינויים מעטים. האורחים וחתן הח"י שמחו, ותחילת השבוע תהיה אפופה שאריות משובחות.

קובה פתוח (מעולה) , מעין סינייה משודרגת עם בשר טלה GRASS FED, בורגול אורגני וטחינת ג'בריני (מסמוך לשער שכם) שמאוד התאימה למתכון… (עמ' 160)

קציצות פרסה בציר עוף ולימון (עמ' 44) אווריריות וענוגות

חצילים בתנור ברוטב צ'רמולה עם פריקי, זיתים ושקדים ומעל יוגורט. (עמ' 59)

סלט שורשים עם כדורי לבנה תוצרת בית (עמ' 49 )

אבטיח, דובדבנים, ענבים אפרסק ונקטרינה "פיתה". (עיצוב מקורי)

אחר הצהריים הגיעה מאיה, החברה עם עוגת שכבות קרמים מפוארת!
רק שמחה, בריאות ואושר!!!

האואזיס הגלובאלי שלנו (ושל רימה) מרחוב טשרניחובסקי, ממשיך לספק תפריט אקלקטי ומשובח.
הפייבוריטים מאמש (שהוזמנו פעם נוספת כקדם-קינוח) היו הסרדינים המעודנים והסושי-ברווז עם הג'ינג'ר המעולה!! (הוא לא אווזי הוא ניגירי…)
גם כל שאר התפריט שנטעם היה גלגל ענק של טעמים מפה ומשם. והיא בכלל עוד שבוע בת שנה…. מזל טוב והמשיכי כמו שאת!

היכן מוצאים את אחד הקצבים החביבים עליך? באטליז! גד שביט, לשעבר במו ומו בשוק האיכרים (זא"ל) פתח מקום בגדה הדרומית של כיכר רבין. הזהרתי את בני הבית שמתקרבת מנת פיצוץ. וכך היה. במקצה הראשון הוד קצבותו המליץ על נתחוני פיקניה, ועוד בשרים משובחים אולם היהלום שבכתר המשובץ צנוברי חן ומושרה (רחמנא לצלייה) בחלב הוא דונר (שווארמה) מעולה, שמבטל את הצורך להרחיק לחיפה או ליפו…
איזה כיף, אפשר בצלחת, בסאלוף/עיראקית-מיני או בפרנה סופגנית, וגם כל סלטים ובני המחמץ טובים. כמה טוב שחזרת! שוב נשוב על טפיינו ובלעדיהם בקרוב.

קרוב מאוד לתחנת הרכבת המרכזית באמסטרדם נפתח לפני כמה שבועות המקום החדש של סאלם סאמהוד ומושיק רוט. מושיק רוט שאהבתו הוליכה אותו להולנד לפני 17 שנה, פועל במטבחי אירופה והגיע במסעדתו הקודמת באוברביין ל- 2 כוכבי מישלן!, כך שמדובר בשף הישראלי היחיד שפעל ברמת איכות גבוהה זו. (כתמיד היה מסקרן אותי לבחון יחד עם צוות סוקרי המדריך האדום, אולי במימון משרד החוץ… האם וכמה כוכבי מישלן יוענקו לשפים ומסעדות ישראל?)
בימים אלו הוא מנהל מתחם אולטרא מודרני מעוצב ונעים. שיש לו כמה אג'נדות , אחת מהם USUAL UNUSUAL רגיל – בלתי רגיל, שגרתי ומפתיע, וכך הוא בדיוק המופע המתרחש על הצלחת ובחיך.

התיאורים הלקוניים משהו עשויים לחטוא לחוויה שעברנו.(וסגנון ההגשה והביצוע המרהיב, עלולים לגרום לכך שיש לי פה ושם טעויות קלות בהרכבי המנות על בוריין…) המקום מציע מסעדת גורמה מתוחכמת אך נגישה ומאוד נגיסה בקומה השנייה ומתחתיה לאונג 'קליל (יחסית) באווירה עם מגוון מרשים אך לא פחות מרתק ומפתיע.
ההמבורגר הנ"ל על אף 5 השכבות שלו, חלקן נושאות תוכן מולקולארי, הוא ביס קטן או ביס וחצי של עונג צרוף וטעם מרוכז של עגבנייה. אין בשר אך יש כיף גדול מלווה בחיוך ומחשבה על כל אותם צמחונים שישמחו לנעוץ את שיניהם בחוויית הילדות ללא בשר ומחומרים טבעיים …
המשכנו במגוון משעשעי חיך בעלי שמות "רגילים" כפאפאדם, פוקאצ'ה ומדלן (העוגית הצרפתית הקלאסית) כל אחד בביס- ביצוע שלקח אותו רחוק מאוד. הייתה מנת "ביצה מושלמת" מבושלת ב-63 וחצי מעלות, נתונה במקצפת עם שמן ג'ינג'ר עדינה ומיני-פצפוצי אגוז מוסקט. המשכנו עם דואו קר חם, מבושל/חי טעים טעים של צדפות (בתפריט – Oyster, Blackberries, Oxtail, Foyot Sauce, Verbena).

עוד מנת שיא הכילה 3שילובים של תירס וסלמון וניצוצות מהמזרח הרחוק, תבלינים וחלקי דג שככל הנראה עד רגע שהגיעו לידי מושיק לא ידעו שיש להם עתיד משותף, כמו אף וסנפיר עם אטריות תאילנדיות וקונוס זעיר (קראנץ' תירסי מרוכז) עם קרם וטורו של סלמון. מיוחד – אבל כל הזמן עדין וטעים.

פיצוץ נוסף ענה לשם "זיכרון מפיראוס" בכלי דו-שכבתי עליך לאכול "סלט" מהודר בקומה העליונה ואז להרים את המכסה מעל מוסקה מעולה, בטעם המדויק, אולם גם כאן (כדאי גם לאייל שני לטעום) אין פסטה אלא דף "מהונדס" של מיצוי הטעם (והצבע) של העגבנייה. חבל על הזמן, הברקה שפונה לטווח רחב של קהלים וגם היא (כהמבורגר) תביא את בשורת מושיק להמון מקומות.

נעבור למנה מופתית נוספת יונה 50 -50 , במנה 50 אחוז של חזה יונת Anjou ומערום חביב ובו בדיוק 50 מרכיבים צמחיים. (מנה שאמורה להביא את השלום…).

קינוח של סופלה "פיזה" ליים עם סורבה מוחיטו קציפת תפוח וקוביותיו .

וסיומת משובבת – בעוד כלי הגשה מקורי – במין סביבון צבעוני (של אלסי) נושא תופינים ותרגימות, טרופים מבלגיה ועוד ועוד.

למחרת בצהריים, קפצנו בכדי לטעום מקצת מההיצע באגף התחתון. טעמנו מהגישה המרעננת לקפרזה:
סלט שזוכה לרעננות ומתיקות מהאפרסק. AMALFI_COAST; Burrata Mozzarella, Peaches, Tomato, Basil
נדלקנו על קאלאמרי קארבונרה. מנת קארבונרה שמנמנה טעימה ומדוגמת, אלא שבמקום הפסטה יש רצועות קאלאמרי, שמשתלבות נהדר כאילו היו שם תמיד.

ההמבורגר שונה מבן דודו מאמש: הוא בא עטוף בנייר מרשרש כמו במסעדת מזון מהיר, עם לחמנייה משומשמת, בצל , רטבים וחמוץ בדיוק בטעם ובמרקם הכל כך מוכר כתכלית הג'אנק, אלא שבמרכז במקום בשר מרוכזת "עגבנייה". טעים ביותר, לצד 6 צ'יפסים מצויינים (הולנד או לא?) עם קטשופ ביתי ומיונז. מושיק הסביר לנו שאין כאן סוכר, אין חומרים מזיקים, הכל טבעי וצמחי (בדיוק על פי משב רוח טרנד הבריאות העולמי) ומאוד ידידותי לילדים, שעל פי מושיק רוט היו קהל היעד לפיתוח המקורי עוד במסעדתו במיקומה הקודם בעל צמד כוכבי המישלן. ההמבורגר הזה עוד יכבוש את העולם.
על הקירות מודפסים צילומים מרתקים של מושיק רוט המדגמן אביזרי מטבח שונים, לצד ציטוטים של גדולי עולם, סלבריטאים, אנשי דת והגות וגם אנה פרנק. יש עוד המון עניין במקום של סאלם ומושיק, התפריט עתיד להשתנות בהתאם לעונות השנה, ואנחנו כבר מחכים לפעם הבאה!

מזמן לא חיכיתי ללכת למסעדה חדשה בחיך דרוך. הפעם הקודמת היתה למזללה, אבל שם היתה ידיעה מוקדמת ליכולות. ובכן או אז (חמוד) הגענו לאואזיס. ההזמנה המוקדמת, בהתאם לחופשות הצבא ולוחות הזמנים של כלל המשפחה. הבטיחה לנו את "שולחן השפית" הצמוד למוקד פעילותה הקדחתנית של רימה אולברה, שתזכה לבריאות טובה , אריכות ימים ורווחה כלכלית.

היה לנו עונג רב והרגשה ביתית מכמה טעמים. הגישה ומנעד הטעמים היא בדיוק הקו שלעיתים, בימים טובים, מצליח גם במטבח האישי שלי, כמובן רק מנה או שתיים בכל פעם ולא בשלל המרכיבים והמנות המפואר שבאואזיס. הקירבה ליוצרת המוכשרת העניקה מבט חודר ליכולות, לריכוז, ולהתנהלות הנעימה בצוות אואזיס על אף המטבחון הקטנטן.
יש לה קו, בדיוק כמו שאני אוהב, שמסתיייע בחומרים, טכניקטות ורטבים מכל קצוות ועושה זאת בשכל רב וביד חכמה. במרבית המנות, בתיאורים הבאים לא עלינו על כל המרכיבים, אבל השתדלנו:

סלט הזוקיני, חדשני, קל, מרענן וטעים, קרוסטיני פטה כבד עוף עם ברנדי, שאלוטס וענבים צלויים על ענפי רוזמרין היה מצויין. יוניקו – הבצל הירוק העטוף בשר נהדר והיה חסר לנו (וקיבלנו) לחם לניגוב רוטב, האניטיאס (KLONE ) הנא במרינדת נאם פלא וחברים היה עדין, והיה כיף לראות את רימה חותמת לא מעט ממנותיה בפיזור "אבקת הקסמים" שהיא פרחים ורודים-סגולים.

אהבתי (ואשתדל לשחזר) מאוד את "פורציני המזוייף" (פטריות מלך היער ) במרינדה (עם יוזו?) ואח"כ על הגריל וחתוכות לסלט קטן עם פרמז'ן ופטרוזיליה . היה לנו גם דניס ברוטב ויאטנמי על סלט נבטים , מיקרו אמרטוס ועוד. בשר "טוקיו" מצויין עם איטריות סובה, אפונת שלג ופטריות אנוקי.
המנה הכי מנחמת (ועתירת פחימות ושומנים) היתה הריזוטו הירוק. שכללה אפונת שלג , אספרגוס וחמאת עשבי תיבול וקיבלה בסופה טאץ'-קישוט של רוטב אדום בקצוות (מיץ גזר מצומצם). עונג גדול.
קל היה להבחין שהכל מסודר ולכן קל לתקתק את המנות גם כשמהסעדה מלאה. מקווים שיימשך כך. שתינו ריזלינג גרמני ואספרסו (אין חלב) ודווקא 2 הקינוחים שבחרנו, עוגת הגבינה וסנביץ' גלידת מנטה (בין עוגיית שקדים בחלבון (?) היו כמה דרגות מתחת לרמה ולניצוצות של שאר המנות באואזיס., ויכול להיות שטעינו בבחירת הקינוח.
מצפים לביקור הבא.

-

המשפחה המורחבת (הרכב צד ב') התאסף להמשך החגיגה בטאפאס 1 העם. נבחר תפריט אחיד שזרם לשולחן בקצב משביע רצון, רעב ונפש. האווירה והקצב במקום תוססים.
כמי שהיה מספר פעמים בטאפאס מהפתיחה, אפשר להבחין שהתפריט משתנה ומתעדכן, ומה שהתחיל בכיוון ספרדי מובהק תפס היבטים גלובאליים, תוך שהאיכות והמקוריות נשמרו. היו המון מנות קטנות עד בינוניות בצלחות מרכזיות.
אהבתי ביותר לבבות ארטישוק על הפלאנצ'ה על גבינת בקר (מעין לבנה), פורטבלו מטוגן בפירורי לחם עם ביצה עלומה ורוטב בנדיקטי עם ניחוח כמהין. סלט קטן ומקסים של עוף ומלון וייאטנמי ברוטב ירוק בוהק ("רעל") אולי עם מנטה. שמחתי לרוטב, שבכמה מגווניו נתקלתי לא מכבר בקונסטלצייות טעימות אחרות ב- HS.

עוד חיבבנו את הדג האסייתי עם מיסו ואצות (?) ואת המנה העיקרית והחותמת- ריזוטו עם נתח קצבים פרוס.
הצמחונית שביננו זכתה במעין טאבולה מצויינת (עם עדשים שחורות), מנת ניוקי פטריות והמנה שבעיני מצביעה על הרצינות, הדיוק והכשרון הרב המצוי במטבח – היתה אולי הבנאלית ביותר – והספרדית ביותר – פטאטאס בראוואס. קוביות תפוחי אדמה ברוטב איולי-חרפרף, נתקלתי ביותר שמנוניים, ביותר חריפים, ויותר אדומים מרוטב עגבניות ופפריקה, אבל זה המושלם, הטעים ביותר שאכלתי!
המנה היחידה שזכרתי שנותרה (ו)ללא שינוי (וטוב שכך) היא הגלידות המפנקות: גלידת עוגת הגבינה ועוד יותר גלידת הווניל ביסקוטי.
יין, קאווה, סנגרייה וקלרה קון לימון זרמו כמידת הצורך, כמו מנות תוספת, השירות חביב ומצויין.

צהרי יומולדת משפחתי מצומצם באלבה היה פשוט ולעניין.
יד מאוד טובה במטבח, מרכיבים לא רבים, מובחרים, היוצרים בכל מנה טעם ייחודי, מעודן ועם זאת מקורי. אהבנו ביותר.

ברוסקטה מנגולד-המאירי עם פירורי ביצה ושמץ כמהין(?) 37, היוו ביסים של עונג לפתיחה. הקלאמרי עם עגבניות טריות/מיובשות היה בעל נימה חרפרפה מצויינת. 47, סלט החסה הגיע בפריסת עלים שלמים כולל עלי חוביזה מחוות צוק (ספק עיקרי של אלבה),35.

לעיקריות היו לנו נקניקיות טובות מאוד,65, כתף טלה (מעין שווארמה במחבת עם תשלובת עלים ירוקים) אני מאוד אהבתי האחרים פחות, 81. ההמבורגר הצרפתי היה מעולה, אם אינני טועה עם פלפל אדום ממעל ואיולי תפוחים מתחתיו, ולווה בצ'יפסוני זוקיני בפירורי לחם, 73.

התקנחנו בשוקו-שוקו כוס עם שוקולד בשני מצבי אווריריות. לי זה היה נהדר, וממש לא מתוק. בני ורעייתי טענו שיש במנה החמצה קלה, כך שהזמנו מנה נוספת של תותים ופומלות עם קצפת על שטרויזל מעולה ועוגית חמאתית.היו בעסק גם אגוזים כנראה. על זו הסכמנו כולם! (קיבלנו כדור טעימת סורבה קסיס מצויין). 37 כ"א.
היין בכוסות (38/9) התאים לי בול: ריזלינג GUNDERLOCH ורון Château GIGOGNAN
יש קפה דיאם האהוב עלינו. האספרסו היה כפול ומכופל. (15)
לא היה לנו ברור אם אנחנו בתוך או מחוץ לאקוואריום, וברור שהויזואליה הדו-משמעית משחקת ותשחק כאן תפקיד גדול. (וישולם מחיר בתקציב על ניקוי השמשות). אם הנץ הקיץ ופריסת ההצללה על מדרכות אבן גבירול, צפוי להיות כאן מקום בטעימון העליון.

אמש נערך מפגש מיוחד של ויקטור גלוגר, אודי בכור (זיקו דגים) ושרון כהן בשילה. מזל טוב לאודי על התווספות בן טרי למשפחה! אודי נעדר מהמשמרת אך יוצג עם סחורתו הימית המשובחת.
שילה המצטיינת גם בשיגרה התמלאה מוקדם מהרגיל ו-11 מנות החלו לזרום.
הרכב החברים, יין הבית (שלנו) וקוקטייל קמפארי מתקתק ונהדר(מהבר של שילה) יצרו אווירה נעימה בגוף ובנפש.
היה טעים מאוד ובסיום לא אובחנה הכבדות המאפיינת ארוחה עתירה בשרים, עודף פחמימות ורטבים עשירים.
לא חקרתי עמוקות במרכיבים כך שעדיף שלא לסמוך על הדיוק. משתתפים אחרים ויוצרים מוזמנים לתקן ולהוסיף.
בין המנות שהוסכם שהתעלו מעבר לממוצע הגבוה ממילא:
טאג׳ין עם כדורי דגים (בורי?),גבינה וצנוברים ברוטב אדמדם עם קוביות פלפלים ועגבניות. עדין ומשגע!

המעורב התל-אביבי הוותיק, הנודע והנערץ, זכה לחיבוק חם של פיתה מיני, שמצידה ספגה את כל עסיסו.

קארפצ׳ו טונה עם סורבה קאמפרי, אצות, פלפל חריף ואיזה הדר(?)היו עוד מרכיבים שעשו מאוד שמח ומגוון בפה ובחיך, וגם בלבבות.

יסלחו לנו הגרבדלקס, הלוקוס, הקאלמרי הממולא השחור, הפורל-סלמון ,הסלטים המרעננים, הברוסקטה, המרק המצומצם ועז הטעם וכל השאר.
כן ירבו. בנים וארוחות.

מי שמעוניין להעניק לתבשיליו, סנדביצ'יו וסלטיו תוספת משדרגת יכול למצוא את החרדלים המשובחים ושמן הקלמטה של אוליה, וכעת גם השום והתפוזונים הסיניים. (זה בדוכן יום השישי בשוק האיכרים התל אביבי ובעוד אתרים מובחרים)

אנשי הזית, (כעת, בחנות קבועה בשוק המקורה) החליטו לא מכבר לשווק צנצנות קטנות ומאוד מאוד חביבות של ממרחי איולי. בשלישיה הפותחת איולי עגבניות שרי, איולי חרדל ואיולי (חלוד) חריף. לתיכוניסט שלי זה שידרוג מצויין. מחר לשנתי יקבל רוסטביף עם חרדל גרגירים של אוליה עם איולי עגבניות שרי. כל צנצנת בנפרד – 20 שקל, 3 ב-50.
לא המלצות חדשות, רק חיזוק ועידכון:
הרברט סמואל ממשיכה לשמור על מקומה הגבוה באיכות התל אביבית. מלא, טרנדי, טעים ובכל פעם יש יציאות מקוריות ומדליקות (סלט השרימפס הסגלגל, למשל) מהמטבח.
44 – צנוע, רגוע, צוות מטבח מצומצם, אבל הידיים של אסנת הופמן מביאות צלחות גלובאליות משובחות. הריזלינג בוא יבוא.

איזה כיף לגלות מקום חדש, עם שלל מנות מיוחדות שבכולן עונג מסויים. העיר ניו יורק השופעת ומשפיעה בכל טרנד עולמי, ובה פועלת פחות משנה מסעדת Rouge et Blanc. השף הצעיר (28) MATT ROJAS מפליא בשילוב המוצהר צרפתי-ויאטנמי, שהוא בעצם שילוב מזרח מערב בהיקף רחב. מי שאהב את המנעד של דיוויד צ'אנג במומופוקו לדורותיו, עשוי למצוא עדנה גם כאן, למרות שזה לא המשך או חלילה חיקוי. היינו 5 ושתינו 2 בקבוקי יין לבנים צרפתיים. שם המסעדה מוקיר את יינות צרפת ומתמקד אך ורק בהם. הסומלייר (מקום 8 בתחרות אמריקאית חשובה) עשוי להיטיב עם המקום ו"בעזרת או בניגוד לשם" ירחיב את היריעה עם סיוע גרמני, אוסטרי וניו-זילנדי. השגרירה ס' ובן זוגה א' הוליכו את המצעד לתפארת פודהה, פמלייתו והאנינות חובקת העולם:

Razor Clams, Charred Leek Confit, 13
Shaved Octopus, Pennywort Vinaigrette, 12

Fried Brussel Sprouts, 6
Green Papaya, Whole Fried Shrimp, Curry Vinaigrette, 13

Whole Fried Rouget, Nuoc Mam, Fine Herbs, Glazed Peanuts, 15
Vietnamese Sausage, Rice Noodle, Pistachios, Onion Vinaigrette,13

Hamaci Grapefruit, Black Truffles, Soy Jus, 18

Bone Marrow, Baby Octopus, Pickled Plum, Shaved Fennel, 14

En Papillot , Forest Mushrooms, Soy Garlic Butter, 15
Five-Spice Oxtail, Braised Daikon, Turnips, 15

Whole Roasted Squab, Duck Confit Bread Pudding, Walnut Butter,
Wild Huckleberries, 45

Fatty Lamb Ribs, Mustard Marinated w. Eggplant Confit, Charred Peppers, Roti, 28
Caramelized Foie Gras, Peaches, Cocoa Nib, Vanilla Bean Ice Cream,19

Formage du Jour , 12

כדאי לציין שמדובר במסעדה שגרתית למראה, לא הוד והדר לה, נראית כמו המון מלכודות עם מחיצות אסיאתיות וכתמים אדומים נוסח שנות ה-80.
ועוד כמה הערות. מי שלא אוהב שהאוכל שלו שולף ציפרניים וזוקף מקור שלא יזמין את היונה, שמגיעה, נקייה מקרביה (טעימה) אך בסגנון עדות המזרח (הרחוק) מזמינה לתפוס ראש ועוד…
הקבב הויאטנמי מיוחד, והטוויסט היה מקלון הליקריש עליו הוגש (תחליף קנמון…)
מנת הספיישל לאותו יום היתה כרוב ניצנים, שהיתה אחת משלוש הגירסאות הטובות של ירק/פרי? זה שאכלתי. (מומופוקו ואסישברטליין)
הפתעה חביבה ומתוקה ציפתה לנו בקינוח: כבד אווז (מקורמל) עם אפרסק וגלידת וניל – היה נהדר.
המחירים, המצויינים לצד המנות, נוחים ומהווים תמורה מצויינת עבור חופן הדולרים שלכם. נסו ותהנו.

www.rougeetblancnyc.com