אביב מגניב

dsc01947_ss.jpg 

 פשוט לא לוותר, פרגנו לעצמכם שעת פנאי, חושו השוקה או לשדות רמת השרון ואם ארנקכם עמוס לפתע ביתרות שנקלים ואחיו סורו לירקני הצפונבונים ואל תחמיצו את סלט האביב הכה קליל רענן:

  • לבבות טריים של חסולסלת*
  • עלי רוקט
  • עלי ארוגולה
  • גרגר
  • אפונת גינה טרייה
  • פול טרי
  • אספרגוס
  • עגבניות שרי-תמר חצויות

אם האפונה טרייה וקטנה אין אפילו צורך בחליטה, אם התפתחה אפשר לחלוטותה (בצורה נהדרת…) ל-2 דקות ברותחין, ומיד להעביר למי קרח, לסנן ולייבש, וכך לנהוג גם בפרוסות אספרגוס ובפול ירוק וטרי. העלים והחסה שטופים היטב ומיובשים.

לזרזף  שמ"ז, לימון, טיפות בלסמי, מלח משובח ושפג"ט ולנסות ולהריח איזו פריחת הדרים.

 

מפי הנוער

חייב לשתף אתכם  בפליטת פה חביבה של מיטב הנוער, וליתר דיוק האחיינית החביבה שלי. עוד היא צופה במטבח, האש הרושפת, הלהבות והצלייה האנושית בהבל פה, היא פנתה לבני משפחתה בתדהמה, תוך שהיא משוכנעת ששמעה את עזרא קדם אומר: 

"מר היטלר פתח את המטבח!"

תל אביב יפו וחזרה.

 כאתר המפסעה היומית נבחר חוף הים. מצאתי חנייה חוקית מתחת ל-KFC (הרברט סמואל) אבל זו חכמה די קטנה כשמדובר ב-8 בבוקר. יצאתי עם הטיילת דרומה. לא מעט מדוושים, הלכים ואצנים באופן רב-סטרי (גם על החוף). הכי אני אוהב להתבונן ב"מקוריים" אלו שבוחרים להתרחק מתנועות הריצה או ההליכה ה"טבעית", הפעם פגשתי בגברת יסודית שהקפידה על תנועות חזקות תוך שהיא מנופפות בידיה, אולם התבלטותה הרבה נבעה בעיקר מחוסר קואורדינציה מובנה, שהפך את מהלכיה למאוד מיוחדים.

מיהרתי לעבור את מתחם הדולפינריום, הראשון בכיעור. שני לו, גן צ'רלס כלור, עובר בימים אלו ניתוחים קוסמטיים שאולי יבליטו את קסמו הנעלם לקראת יום ההולדת של גבעת האביב הקשישה. בינתיים, שבילי ההליכה (מול הגלים) נותרו פנויים להובלה וגם אוחזי חכות מוצאים מקום לחכות לצו קרס מסעיר. בים הבחנתי בכמה סירות דייג השבות לבסיסן.

עברתי גם את מתחם פיני עד מרגרט וירדתי אל הפתח הצפוני של נמל יפו, גם שם רב החשוף על האספלט או האקרשטיין,  עוד אני שוקל בדעתי האם יספיק הנמל להיות מוכן לשנת ה-100 המתקרבת ומולי פוסעים בנמרצות בחורה מצודדת ביותר ולצידה אמן הבננות הירושלמי אורי מלמיליאן. המשכנו לדרכינו המנוגדות. בנמל  מתקיימת עבודת שיפוץ בקנה מידה נרחב ומעל הכול עומד שילדו העצום של ההאנגר הלובש צורה עדכנית. בקצה הדרומי ראיתי  התקהלות קטנה בפני סירת הדייגים. הגעתי גם אני כדי לצפות בפריקת מוצאות הים: דלי גדול של סרטנים, חתול ים ושני כרישים של לפחות מטר וחצי מטר כל אחד, (עמלץ בייבי?).  עוד חזיתי בסירת דייגי סרדינים, עם הרבה ארגזים.

הדרך כמעט והסתיימה והחלטתי לעלות ביהודה הימית עד יפת כדי לתפוס הסעה חזרה. הממה – פתאום נזכרתי, שכאן למעלה , רק 300-400 מטר מצוי מקדש המסבחה של עלי קרוואן ומן הראוי לבקר. אלא מאי? אפילו שתחילת אפריל, כל מורד יהודה הימית חפור וחסום, מגודר ומכוסה ביריעות הצללה. הולכי הרגל, שיכולים עדיין להעפיל בין השוחות, יבחינו בעשרות פועלים הרכונים על הקרקע ומטאטאים (נטולי מוט) בידיהם והם עסוקים בחפירות ארכיאולוגיות. גם השילוט הרב מתריע-מודיע על כך.

אין לי ספק שיהיו כאן גילויים מרעישים, זה מקום של קדושה, אתר עלייה לרגל ומשכנה של מסבחת העל. קינחתי בה כמובן, עם רבעוני בצל ורבע פיתה.

 

מולים – ניסיון ראשון הוכתר בהצלחה

  פעם ראשונה שאני מכין מולים. נתקלתי בהם אתמול, צעירים צוננים הישר מנורבגיה נתונים ברשתות והחלטתי לנסות 2 קילו בסיר הגדול. מקסימום איזה קלקול קיבה, מה יכול לקרות?

  • 5 כפות חמאה (צרפתית) בהן אידיתי:
  • 6 שיני שום קצוצות
  • 5 שאלוט קצוצים
  • חצי פלפלון חריף
  • אחרי כמה דקות, על סף צבע חום הוספתי
  • עגבנייה וחצי קצוצה. כשהכול בעבע הוספתי 3 כוסות יין ריזלינג יבש.
  • הרתחה וצמצום של כחצי שעה (נותרה כחצי כמות נוזלים).
  • בצד חיכו לתורם; 100 גרם אפונה טרייה
  • כוס בצל ירוק קצוץ (החלק הירוק בלבד)
  • חצי כוס פטרוזיליה קצוצה גס.

dsc01930_ss.jpg

10 דקות לפני ה"סרביס" הועלתה האש לראש התורן,הרוטב ביעבע וכל המולים נכנסו פנימה יחד עם האפונה, ניעור לערבוב פה ושם וכשעברו 7 דקות כולם נראו בשלבי פתיחה. הוספתי את הבצל הירוק, עוד ניעור ועוד דקה, וגם הפטרוזיליה חתמה את המכלול, ערבוב כיבוי והגשה לקערות עם הרבה מהרוטב.

הוגש עם סופג ראוי , באגט של "בר לחם". כל המולים חוסלו, הרוטב נוגב עד תום. כוחותינו עלו בשלום על יצועם. (וגם הקיצו במועד הרגיל ללא תהפוכות במערכת העיכול)

מבצע לשבוע בלבד – פודהה ללא מע"מ

 פודהה שירותי מזון מודיעים בזאת על שבוע ללא מע"מ. כ-15.5% הוסרו מפודהה,

וכעת מצבו טוב, אך נטול 21 קילוגרם. המשפחה מאושרת!

מתכונים בהמשך.  

boaz120.jpg

ובלחץ הקהל שקלנו שנית והחזרנו את הדמות.

מעשה בסלון, שעון ולימון

איך שהכל מתחבר: הסלון, שעון הקיץ והלימון הכבוש,  אחרי הסלון (של אייל שני) התחשק לעשות משהו עם המון סוגי עגבניות, גם המדור בהארץ  נתן את שלו, עת הקיץ הביאה שלל עגבניות (שרי תמר, שרי צהובות , אשכולות ערבה, אורגניות אור-גני וכמה גדולות מפה ושם). אדן החלון הפריש את הלימון הכבוש, ואת החותם נתן בני הצעיר, שפשוט ביקש "אבא אולי תכין שקשוקה".

dsc01928_ss.jpg

קןדם התבשלו  2 וחצי קילו עגבניות  על 3-4 כפות שמ"ז עם המון שום חתוך ובצל לבן גדול שביקש גם הוא. ופלפלון חריף אחד (בלבד) מתוך התחשבות בזולת. אחר כך נכנסו 4 כפות לימון כבוש קצוץ עם קופסית רסק עגבניות אורגני של הרדוף (אותו בן קלט בזווית עינו שגם א"ש משתמש בה) וחצי צרור כוסברה + חצי צרור פטרוזיליה קצוצים גס, הוספתי גם מים, הרתחתי, הכנסתי 6 ביצים אורגניות (אחת וחצי לסועד), והשארתי עד קרישה מוקדמת.

התקף של "רוגז", ובגריל של הטוסטר אובן ניצלו ברגע האחרון נקניקיות מרגז שנרכשו ב"ידע בשרים". "גליון ההרשעות" שלהן מעיד שאינן מכילות ניטריטים, פוספטים, משמרים ו-MSG . בלי רקע מעבדתי אני יכול להסיק שגם אורניום מועשר לא היה בם. חריפות בינונית-נמוכה ובשר בקר, זה כן.

לסיכום- שקשוקה בעלת עומק טעמים עם שמץ חריף-חמוץ. (נבוא שוב, גם לעיסקית).

ויולט

  שעון הקיץ שיחק לטובתנו, הגענו לויולט באור ויכולנו להתרשם מהבניין עטוף כולו מטפס ירוק, חנייה מרווחת וסביבה כפרית, שמייד העניקו לנו את תחושת הקאנטרי, אולי איזו אחוזה בריטית. נכנסנו בכיף. השורה הראשונה והאחרונה – מצויין, העיקריות טובות, אבל לא ממריאות למקום של מנות הפתיחה והקינוחים.

לקרובים החביבים שהזמינו אותנו למגרשם (הכמעט) ביתי זו חציית הכביש, וגם עבורנו בסוף השבוע, היתה זו קפיצה של כ-25 דקות מגדות הירקון.

המקום מהודר-צנוע-שמרני. כמתנת פתיחה מהמטבח קיבלנו ספל ובו מרק קר של חציל ויוגורט עם זרעי עגבניה נבטונים ורביול אפוי עם אפונה, חביב וקליל. הלחם שהגיע היה פשוט וטרי והתלוו אליו חמאה מדוז'נת  ואיולי אורגנו, שתי אופציות עדינות ונהדרות ולצידן מלח אטלנטי.

מנתי האישית היתה סלט אנדיב עם סלק צלוי, גבינה כחולה, אגוזים, פרוסות דקיקות של תפוח עץ ונבטי חמניות, מוצגים בצורה אופטימלית ומשתלבים בהרמוניה. גישת שילובי טעמים מחמיאים ופרזנטציה מקסימה המשיכה גם בקנלוני שרימפס העדין שוחה בברוט סרטנים ופונדו כרישה, מנת הקס"ז* המצויינת וסביצ'ת הטונה עטורת הירוקת הוואסבית (טוביקו +שומשום). גם שאר המנות, שרק ראיתי, דווחו כטובות מאוד.

בעיקריות טעמתי מהניוקי (אוורירי) עם הפטריות, אכלתי מוסר ים טוב, והתפלאתי על הסינטונת שהיתה בסדר, רוטב היין המצומצם היה מצויין, והיו שני כדורי בשר עטופים בעלה באק צ'וי יבשושיים וממש לא ברמה הכללית של שאר המנות. היה גם לברק טעים (בתמונה). המנות היו מקושטות בירקות, עשויים בכל מיני טכניקות, והוגש לצד חלק מהן גם פירה מחורדל וטעים (ולבקשת אחת מאיתנו הוחלפו הפחמימות בירקות) לא היו תלונות ואולי זה מקבץ מקרי אבל אם הראשונות (ותיכף האחרונות) ממקמות את ויולט בשורה הראשונה, לעיקריות יש עדיין לאן להתקדם.

dsc01907_ss.jpg

האחרונות היו , לא רשמתי הכל,פינסייר שקדים עם גנאש שוקולד לבן,עם גלידת פיסטוק, מצויין.ו

ביסקוויט של פקאן סיני ואורז תפוח עם קרם וניל וסורבה חלב ונענע .

dsc01908_s.jpg

פקאן וניל וסורב החלב נענע , מנה נהדרת כשכל מרכיביה מחמיאים זה לזה, לא מתוק מידי, עם קראנץ' ופאנץ. ממול אכלו גם קפה וקקאו, אף היר חיננית למראה וחיש קל נעלמה משתי הצלחות, והכפית שטעמתי ערבה לחיכי.

השירות היה טוב. נכנסנו לבד ויצאנו כשהיה מלא.

אתר חדש למשמ"ש*

מה המשותף לאורי בורי, ישראל אהרוני , צחי בוקשתתר, מאיר אדוני, ליאון אלקלעי, שגב משה ועוד רבים וטובות, רבות וטובים, שפים ושאפות? כולם ערכו כבר סדנאות אצל "מאיר השמן", שבימים אלו חוגג את עלייתו לאוויר של האתר החדש, היכנסו לבקר באתר המטבח, בית התמחוי הצעיר והתוסס ביותר בבת ים. יש הרבה מה לעשות. 

וזהו מאיר:

580_9da741cfc92094295d5585d551c23b2a.jpg

ומי שלא מאמין יכול גם לראות היום ב"ממון" של ידיעות אחרונות.

ספגטי נבטים

 טיפ שכבר ניסיתי בדיאטות קודמות שנשאו תוצאות פחות מסעירות, אולם טוב גם לימים אלו: יחד עם רוטב בולונז וספגטי (או כל פסטה דומה), אני משתדל תמיד להצטייד בחבילת נבטים "סיניים", בזמן שהפסטה מתבשלת ל"ציבור הרחב" מאדה את הנבטים, ולמי שרוצה פחות מעשירית הקלוריות (פסטה=נבטים) מניח בקערית נבטים (וקצת פסטה) ועליהם את הבולונז. הנבטים, אם מקפידים לא לסמרטט אותם בבישול יתר, מצליחים להוות תחליף סביר וסופגני מספיק, לחיכי לפחות.

איסוף עלים

 למרות  האביב בואכה הקיץ, בלי סתיו נשירה ושלכת, פסעתי מעדנות אל עבר שדות רמת השרון על מנת ללקט עלים משובחים לסלטי השבוע. אני  מניח שיש לפחות כ-10-15 מגדלים/מוכרים אל מרביתם טרם הספיקותי. אחד הסמוך לרמת השרון פועל (מלבד תותים) רק בסופי שבוע. המגש שלפניכם יצא משם:

dsc01894_ss.jpg

בשורה העליונה מימין לשמאל: מיזונה, חסה ערבית, ראשאד במרכז עירית ושום ירוק טרי ובתחתונה: ארוגולה, גרגר ורוקט.

לימון, בלסמי, חרדל, שמ"ז, מלח, שפג"ט וחצי כפית ממתיק, וכמה רבעי תותים קטנים עם קוביות "צפתית" באפלו 4% של ביצרון והרי התוצאה:

dsc01896_ss.jpg