ארכיב עבור 'שפים'

גפילטע צ'יז

יום ראשון,3 ביולי, 2011

לפחות אחת לשנה אנחנו סועדים ברפאל. בדרך כלל אין טענות, להיפך. כתמיד יש את פוקצ'ת העל הלוהטת המדהימה, שיש לה המון מחקים וטוענים לכתר, אך כולם נותרו למטה, למרגלותיה. (יש בה כנראה עוד כמה סודות מחדר האפייה).

מאוד נהנינו. בעיקר ראויים לציון ולמאכל האנשובי העדין (עם שמ"ז, חריף, בצל סגול)  הסיגרים הביתיים ממולאים חלקי פנים של עגל חלב, והבורטה  באפלו מוצרלה עם זרעי עגבניות ושרי צלויות. שבשבילי הייתה היכרות ראשונה ונעימה מאוד עם הגבינה המכילה, ככל הנראה, בתוכה ריקוטה, וביחד יוצרת מנה עדינה ומענגת.

באופן עיקרי ועקרוני הפייבוריטים היו פלמידה עם תרד ועגבניות ו"מקלוני" הצלעות השמנמנות והמעולות מהגולן.

מזללה

יום שבת,18 ביוני, 2011

הניצוצות של אדוני ניכרים היטב במזללה. לדבריו וכוונתו מדובר בכתית לייט, אך לטעמי דווקא הצמצום וההגשה הפחות מכוכבת ומעומלנת מדגישה את הכישרון והיכולת הרבה.

אדוני נטל כמה ניסיונות מוצלחים מחצר הטבחים, בגינת היכל התלמוד, הוסיף כמה הברקות מפה ומשם ויש לנו מסעדה חדשה ונהדרת.

עדיין בהרצה, ופה ושם יש עדיין גמגומי התחלה, אבל הרצון ניכר. הצוות משתדל, החלל מאוד יפה ונעים, יש מבחר יינות טובים בכוסות (ריזלינג לדוגמא), אבל העיקר מה שמגיע בצלחות ובמחבתות.

לקחנו שלישיית אוייסטרים  חמים (מוקרמים קמעה) ,מוכר וחביב.

אחת ההפתעות עונה לשם "שוט אנד בייט" צמד חמד מהבר;    שוט (קוקטייל) וודקה עם מיץ כתום מתוק, ששכחתי את מיתוגו האמיתי, ענף רוזמרין ולצידו כף מעוקלת עם תשלובת גרגירית נהדרת ועליה סלמון ו"ספירת" יוגורט ויוזו, דוגמית יעילה וטעימה למנעד האפשרויות.

ניסינו את הקובנה האפויה (מלכודת פחמימות וקלוריות) עם שמן עגבניות וחריף. הצלחנו לנגב שאריות ציר ורוטב ולא לסיימה עד תום! לראשונות היו לנו ברוסקטות שייטל מעולות שהכילו (ככל שזיכרוננו המשותף קלט) איולי או ממרח חצילים על פלפל קלוי עם שיני שום שלמות, צלפים ותלתלי אפונה צרפתית,ותבלינים – פשוט מעולה.

עוד נטלנו קלמארי על יוגורט כבשים עם חומוסים שלמים והתלתלים (שהם נבטי אפונה צרפתית או חלק צעיר ורענן אחר).

מחבת של סטייק אנד אגס על שעועית לבנה עשיר על ציר, מנה מספקת ומשביעה. גם כבדי עוף "צרובים",  היו עשויים במדויק על פולנטה ואספרגוס, עוד מנה פשוטה ומעולה. בחרנו במכוון חידושים לצד מנות "ביסטרו" השגורות במקומות אחרים, אך עשויות כאן לעילא ומספקות תמורה נהדרת.

 

חתמנו בשני אספרסו מעולה, שמחנו לפגוש את הפייבוריט שלנו – קפה DIEMME. למרות שנמנעו הפעם מלהזמין קינוח הוחלט בקדמת או אחורי המזללה לשגר אלינו צ'ורוס מתובלנים במקוריות וטובים יותר מהאחרונים שפגשתי במדריד! ועוד שפה, בנחלת בנימין התלוו אליהם שתי פנכות האחת עם תואם מהלבי נהדר וקליל ועוד קינוח שוקולדי עשיר עטור שערות חלבה. גם כאן בניגוד לרצון הבסיסי בצלחנו להשאיר אחרינו חלק מהמנה, תוך הבהרה למלצרים שזה "אנחנו" ולא הם…

מאיר אדוני ושותפיו הקימו משהו ישראלי בדמותו של מאיר אדוני, רמה גבוהה, שימוש במרכיבים וטכניקות מכל העולמות. עוד תחנה חשובה בדרך למטבח מקומי מובהק. 

נבוא שוב ומהר, יש גם הרבה מקומות על הבר (גם רפאלי הייתה עם אסי עזר), ולא נהיה לבד…

לאכול טורקי ולנוח

יום שני,13 ביוני, 2011

חלפו אצלי למעלה מ-10 שנות געגועים לאוכל ולאווירה ולשירות ב"סטמבול" זמ"ל* הפלורנטינית. מאז הצלחתי פה ושם לזכות בנחת ידו הטובה ונועם הליכותיו של בונדי אברוסי (השווארמה שלנו, נחלת בנימין, ומפגש המנגל (כעת מנז"ל) הטורקי ביגאל אלון) אבל בשני האחרונים היה שכיר בלבד.

 

בכלל יש לי רק זיכרונות טובים מאוד מהאוכל הטורקי, וכל שמץ בלקניות מסעיר את עורקי. (דם בלקני יש רק לצאצאי…)לפיכך קל יהיה להבין את עוצמת הרגשות החיוביים כשנודע לי שבונדי מתחיל להכין אוכל ביתי. מיהרנו להזמין (תוך כדי הרצת היוזמה)  והוברר לנו שיש להזמין ארוחה לפחות ל-8 אנשים (ולא יותר מ-25). התפריט הטורקי- בלקני עשיר מאוד וניתן להרכיב ארוחות מגוונות מאוד.  (בהתאם לכוס ולכיס).

לארוחת שישי משפחתית של 12 נפשות הומיות הגיע המשלוחן החביב עם מארזים חד-פעמיים כשהאוכל ברובו חם ומוכן להגשה, ועל מה שנדרש חימום נוסף נרשם בבירור אופן הביצוע.

היה לנו "ממרח עדשים אדומים" מרקם ותחושה של חומוס ייחודי, מגש בורק פילו וגבינה (פשטידה טורקית) מעולה,קריספי ומעודן בטאץ' שהזכיר לנו את נפלאות איסטנבול (העיר), עם קציצות בשר ש"מבושלות פעמיים" עם אורז וטעם ממכר, והשם במקור "ירך של אישה". (גם זו מנה שאסור לפספס) תחת ההגדרה סלטים בחרנו בפילאקי ארמני: שעועית לבנה עם גזר ושורש סלרי, סלט ירוק (ועדין) של נבטי חמניות עם יוגורט כבשים,שום ושבבי צ'ילי.

למנות עיקריות ותוספות התכבדנו בשרימפס ברוטב עגבניות , פלפל חריף מבושל בקדרה ומוגש עם קשקבל (גיוון מקורי) , קבב יסלים: קוביות בשר עגל עטוף בחצילים מטוגנים מבושל ברוטב עגבניות. שעועית עדינה עם עגבניות מיובשות ברוטב לימון ושום ואורז עם דומדמניות, קוביות קטנות של כבד עוף ,צנוברים ותבלינים.

מובן שהיו עוד המון שכיות חמדה בתפריט שהשארנו לפעמים הבאות כשנפתח שוב את שולחן השולטן.

 

לקינוח התכבדנו במוהלאבי הטוב ביותר שבא אל חיכי, מרוכז וטעים. הסבירו לי שמדובר במתכון טורקי אוריגינל. ולא בגרסה השגורה על שאר עמי המזרח התיכון. אנחנו מצפים בריור מתקדם לעונת החבושים, שיכנסו לתנור ויצטרפו למסקרפונה… ועוד מהמגזר יש גם  סוטלאצ' קינוח אורז טורקי.

במסגרת הרצת התפריט שילמנו 1500 שקל, ויצאנו – מקשיש ועד תיכוניסט – שבעי רצון וקיבה.

המחיר אינם כוללים דמי משלוח. יש לבצע הזמנה לפחות 3 ימים מראש
טל: אסתי 054-7668022  / בונדי  054-7667802

 *זמ"ל – זכר מסעדה לטובה.

 

 

קצת BEAT בציריך

יום חמישי,9 ביוני, 2011

 

בשכונת מגורים שקטה במרחק מה מהבאנהוף, השטראסה והמרכז מצאנו את מרתף היין של קאדוף.   

המלצה בודדה ומאתגרת באינטרנט, ואחרי ביקור באתר החלטתי שארוחת הצהריים  לאחר פגישת העבודה תהייה במקום שבו ניתן לבחור בכמה עשרות סוגי יין בכוס – Caduff's Wine Loft

מסעדה רחבה ביותר עם המון חלונות ואור, שולחנות וכסאות עץ ובר גדול. מלבדנו היו במקום עוד 5-6 שולחנות, בעיקר עם אנשי עסקים שבאו לארוחת צהריים בהפסקתם בת השעה.  לשולחן הוגש לחם טרי והיה לי די ברור שמישהו פה מאוד רציני פועל ומפעיל את המטבח. עוד סימן מבטיח היה שאחד היינות המוצעים בכוס היה קסטל 1999 , ציינתי שאותו מישהו גם הסתובב או טעם דבר או שניים בעולם.

מלבד מים נטלתי גביע גרונר וולטלינר יבש אוסטרי לבן, ויין Altos (ריוחה) ספרדי אדום, טובים ומתאימים לליווי המנות.  בראשונות התכבדנו ב"פרושוטו" שוויצרי לצד מלון ומעט קישוטים, טעים מאוד, וגם צדפות סט ז'אק (סקאלופס) טריות ומקסימות על שומר משומר (מקונף) עם בצל כבוש.

 

לקחנו עיקריות עם עוף פראנסווי מבראס וצלע עגל חלב (חייבים היינו להתכונן למאכלי חג השבועות, לא?) שלוותה באורז מזופרן וצהוב, והייתה טעימה ונהדרת.

אחרי שהרעפנו מחמאות למלצרית החביבה הגיע לבקרנו בעל הבית, Beat Caduff החמאנו לו ושאלנו על הכניסה הישראלית למצעד היינות שלו. הסתבר שהוא מיודד (כמו אח) עם שלום מחרובסקי (מול ים ועוד), מזה 20 שנה. למר קאדוף הייתה מסעדה (עם כוכב מישלן) בהרים ליד ארוסה, אותה נהג מחרובסקי לפקוד. הידידות  הובילה לביקור גומלין בישראל, שלדברי קאדוף הייתה המקום הכי טוב וכיפי בו ביקר בעולם!! הוא זכר את מאכלת (הקבאב) של דוחול בדיאנה ועוד חוויות. מובן שלקח אותנו לסיור במרתף היין העצום והעשיר ביותר בקומה שמתחת למסעדה, עם עוד יינות רבים ומשובחים, גם מארץ הקודש וגם יין הבית שלנו (Karthuserhofberg). סיפרנו לו שכדאי לשוב לישראל כי האוכל רק השתפר ויש כבר למעלה מ-200 יקבים, כך שיש תקווה לתיירות נכנסת.

ממרתף היין הגדול יש דלת נוספת שמובילה לעוד מרתף יין קטן יותר ובו שולחן ארוך לטעימות, ו"משחק" משעשע של בעל הבית, רובה אוויר לקליעה למטרה מצד אחד של החדר, ובקצהו השני מסלול מיוחד ובו צבי ממתכת, בגודל כ-10 ס"מ הרץ ושב על המסלול ויש לקלוע "ולהוריד, את ראשו. אני מקווה שמשתתפים במשחק לא חייבים לשתות כמה כוסות לפני המשחק…

עלינו מהמרתפים אל אספרסו הפוך וטוב ושני סורבטים; וניל-אפרסק ופטל מעולים שבמעולים.

למזדמנים לציריך כדאי לא לפספס, בצהריים יש גם ארוחות עסקיות עם תפריט קבוע ומשתלם.

הפיתריה של אייל שני

יום רביעי,1 ביוני, 2011

הפיתרון המהיר של אייל שני ושותפיו, אחרי הסלון הרוחש והגועש והבר האקטיבי בצפון אברקסס היה להפעיל את המזנון באבן גבירול. מקסום למופת של קהלי היעד מתפוחי הארנק ועד חיילי צבא ה"תן לי בפיתה", תוך שמירה על אפיון המוצר הייחודי. המזנון מגיש מזון מהיר ואיכותי בפיתות רכות (אסון) הנאפות סופית במקום (אם הבנתי נכון) המטבח מנפיק בזריזות מנות מקוריות יותר ופחות עם ובלי בשר, ובעיקר עם סימני ההיכר של רוטב העגבניות המסונן, הפלפל הירוק הכתוש, קרם פרש וטחינה טהורה. כל המנות שטעמנו היו טובות מאוד. סטיק דקה עם ביצה, שרימפיתה, ולעניות דעתי וחוות רעייתי; כבדי העוף והבצל הירוק (על הפלאנצ'ה) היו שיא הערב (למרות שהיינו בצהריים). על הלוח שמעל המטבח כתובות בגיר המון מנות אפשריות נוספות.

במזווה ניצבות במסדר חינני כרוביות "לפני ואחרי", ואנחנו ש"טובחים" בבית כמעט כל שבוע תינוקות פרחוניות שכאלה, בחרנו בשקית שעועית עם מלח גס, גרד לימון ושמן זית, שהייתה נשנוש "דייאט" יחסי וטעים אחרי מארזי הפחמימות ושורות הפיתות.

על קיר החזית (מגבס מעובד אומנותית משהו) כתוב  השם מזנון בעברית ומספר הרחוב – 23 . חסר היה לי, ובעיקר לכמה תיירים שחלפו והביעו עניין, איזו כתובת, שם, הפנייה, תפריט או צילום שיבהיר להם  שזו אינה מלכודת תיירים טיפוסית, או סתם דוכן שווארמה-פלאפל ברחוב ראשי, אלא ניסיון להעניק להם את פאר חווית האוכל הישראלי בפיתה!

מפעל מתוק

יום חמישי,12 במאי, 2011

מחיאות כפיים לידיה החרוצות של איקה שפתחו מפעל שוקולד תל אביבי, שוקולטרי מבהיק בסגול-צהוב וכמובן שוקולדים, טראפלס מרשמלוס ועוד מתוקים משובחים ביותר.  בפינת יד חרוצים ויגיע כפיים. ל'צערי הרב' יצא לי לטעום אי אילו דוגמאות ייצור ותוצאות מוגמרות , והרמה בינלאומית ואיכותית מאוד.

גודש טורבו

יום רביעי,30 במרץ, 2011

מאוד הצליח לנו בבילבאו. נסיעת עבודה (ופגישות טובות) ששולבה בגיחה קצרה למוזיאון גוגנהיים, ואפילו בגניבת ניצחון חוץ על וקאחה לאבורל בוויטוריה. בין לבין לקח אותנו סנטי המופלא מחבל הבאסקים לטיול והסברים מרתקים, סיור על חוף האטלנטי ואתנחתת צהריים ספרדית מאוחרת משהו במסעדת KAIA  מעל נמל הדייג, (בו הבחנו בנשים על שרפרצ'יק מתקנות רשתות דייג) ב- GETARIA (די קרוב לסאן סבאסטיין, השמורה כשלעצמה לביקור הבא…).

 

לגמנו לראשונה יין באסקי לבן, חביב וזורם  Txomib Rtxaniz שמעבר לשאר הצרות בחבל הצפוני, שמו מצביע גם על השפה המאוד מיוחדת של תושבי החבל. כפי שהובהר לנו בדרך, טובי הבלשנים והחוקרים לא הצליחו להתחקות אחר מקורות השפה, שאינה דומה ונשמעת כמו שום דבר. סנטי סיפר שחשבו שהיו לה מקורות באסיה הרחוקה, בערבות קווקאז או של איזה שבט ויקינגים, אולם דבר לא החזיק מובהקות מספקת מבחינה ראייתית. לסאגת הלשון הציע פירוש משלו. בשלב קדום כלשהו הונחתו באזור  יצורים ממארס או מאדים וממעמקי לועותיהם התגלגלה השפה. היין אגב עם תסיסונת עדינה ומזכיר וינו ורדה משובח.

 

פתחנו בלחמניות הבית (באגטונים ) עם בוניטו (משפחת הטונה) משומר בבית עם שמן זית ומעט בצל קצוץ , עדין ונהדר. משם צדפות ALMEJAS על הפלאנצ'ה , CIGALAS , לאנגוסטינים טריים ומעולים עם שמץ מתיקות וצבתות לפיצוח ושליפת הבשר העדין.  לעיקרית נפרש לפנינו במלוא שטיחותו דג טורבו עסיסי, עם טיפה חמאה, פשוט יוצא מהכלל. עוד מסעדה ספרדית עם תוצרת ימית ראשונה במעלה.

חתמנו באספרסו ודייסה קרה של אורז וחלב מתוקה עד כדי נטישה באמצע.

הולך בבית – LA MAISON

יום שבת,19 במרץ, 2011

אחרי מעט מחשבה החלטתי שאולי יש צורך להעניק לשאול אברון את פרס ישראל על תרומתו לתרבות הקולינארית בישראל. למרות שסעדתי ביועזר לא מעט והייתה תקופה (אני מאוד שמח לציין) שכתבנו באותו עיתון (חדשות) לא נוצר בינינו קשר.  האיש אוהב לאכול ולהאכיל ויודע לפנק חיך או שניים ולא דיברתי על יין. יעידו על כך, שפים נודעים ורבים שצמחו ופרחו בסמוך אליו, שלא לומר בצילו המחמם. מהמעט שראיתי (בבסטה למשל) יש לו חברות ומקום קבוע אצל מיטב השפים. כמעט כל הטבחים והשפים שפעלו ביועזר יצאו עם אוצר. חלק גם הצליחו לממשו באתרים ומחוזות נבחרים. גם צמד מקימי לה מייזון, בילה, על פי הכתובים, שנים רבות במטבח ביפו.  התוצאות בהתאם.

הצלב בכוונת שלי נעול כבר זמן על המסעדנייה ברחוב טשרניחובסקי. (מעדנייה, בשרנית בעיקר ביום, מסעדונת של 10-15 איש בערב).  למזלנו פלאפל בנין ממול בדיוק נעל את שעריו אחרת היינו קופצים ומגלגלים לשולחן כמה כדורים, אבל גם בלעדיהם לא נגרע חלקנו.

סיידר תפוחים אורגני אנגלי שהזכיר כמה טוב יכול להיות סיידר אורגינאלי. לקחנו לחם וחמאה וחמוצי הבית הטובים (אח"כ נטלנו מנה נוספת, להרגיע את החלבונים והשומנים…), קלמארי עם עגבניות ובייקון ופיקנטיות חביבה ומעקצצת לשון, מולים ברוטב עשיר (הדורש כושר ספיגה אפוי…) עם כרישה, חמאה, יין ובוודאי עוד מרכיבים טובים וחתמנו בנקניקיית בראטוורשט שמנה ומעולה על פירה ובצד חרדל.

מכיוון שפורים, הרחוב צהל (לעיתיםׂ)בעוברים ומחופשים, והאווירה הייתה חופשית ונעימה. האוכל המשובח מבטיח שנבוא גם נבוא גם בעיתות חול ובלי תחפושת.

חאג' כחיל בכיכר השעון

יום שני,14 במרץ, 2011

גם הקרבה היחסית, לוואדי ערה ויוקנעם (בחסות כביש 6 ) ובהמשך עוקף עפולה בואכה נצרת לא הביאו עד סף גוש דן את שכיות החמדה של המטבח הערבי המדויק. שנים שגררתי את משפחתי ואורחי לגליל כדי לבוא על סיפוקי באיכות ובייחוד המזרח תיכוני.  בחאג'  כחיל עשו לנו את העבודה כאן ביפו, בכיכר השעון המשתפרת והולכת. מתחם המזון האיכותי שמציעה הכיכר (יועזר, מרגרט, שווארמה בינו) נתברכה לא מכבר בתוספת שאני מאוד מקווה תשמור על האיכות הטריות והדיוק, ותתפוס רבים.

כנהוג נפרסו בפנינו סלטים טריים ומגוונים, כולל מספר עשבים ייחודיים, תרד בר ועילת (עולש בר), לבנה מצוזקת עוקצנית משום, חצילים חריפים, טאבולה משובחת ועוד ועוד מנפלאות המגזר. כולל לאפות מהבילות מטאבון הבית.

המשכנו בצלעות טובות עם מגדרה נהדרת ופריקה מצוינת, קבאב חלבי (ברוטב עגבניות חרפרף עוטה בצק פיתה אפויה)  וחתמנו בכתף כבש ממולא. עוד STAPLE מהצפון. השף, עשה שנים רבות באל באבור ודיאנה ואף בילה באיטליה וגרמניה, והתוצאות המקומיות טובות. הכתף משובחת ומעליה פוזרו פירות יבשים שהוסיפו נימה מתוקה ומרעננת.

 

באגף השירות , שהיה חביב ומסוחבק וברובו זריז ויעיל התגלעו אי אילו ניצני אמנזיה, אבל ממש מבלי להעיב על הכלל. חתמנו בעטאייף מצוין (שלווה בסורבה , סביר בלבד, הייתי בוחר אולי בפירות וקצפת) בכנאפה טרייה וטובה, ולא טובעת במתיקות ובמהלבי שלא הלהיב.

הסיכום – אנו מחכים ומצפים לנסיבות המשפחתיות הבאות לחגוג בגדה הצפונית של כיכר השעון.

לחם וצעצועים 2011

יום שלישי,1 במרץ, 2011

חודש פברואר, מזה 30 שנה, מתאפיין בעבודה קדחתנית וחובקת עולם. לפיכך נעדרו עדכונים תדירים משולחנו, כיורו, לשונו וחיכו של פודהה.  הפעילות המקצועית בעולם השעשועים התרחבה ולבשה צורות ביטוי חדשות בעולם הילדים וההורים. אני מאוד מקווה שהפירות יפרחו על המדפים בשנים הבאות.

קולגות, עמיתים ושותפים לעבודה הצטרפו ללא מעט סעודות משובחות בנירנברג ובניו-יורק. כל המלצותיי מפברואר דאשתקד ומטה, למוסדות מצוינים באתרים הללו- תקפות. 

  

סינית לא מלהיבה בנירנברג (FULIHUHA) אבל תמיד יש בירה WIEZEN  וברווז צלוי וראוי.

  

סלק פרוס לגלילונים על קרם רוקפור עם עלים ירוקים וקימל מקורמל – תענוג באסישברטליין.

 

גלידת חומץ (שוויצרי) עם בננה ותבלין גראמאסלה מסוכר.  אסישברטליין

 

 

Tulsi  ההודית החדשה של האמנט מאטור (Hemant Mathur) בניו יורק היא ביקור חובה. אכלנו נהדר עם השף החביב והחם, שהקרין מטובו ומעושר מטבחו על שולחננו , על רעיו וידידינו  ס"א . באופן עקרוני היה מאוד מאוד טעים,החל מהבל-פורי ומקצה חבריו  Street Cart Chaats  (בצילום),הצלעות המטונדרות היו משובבות נפש הומייה ומתגעגעת, מנות הכרובית (לאסוני גובי Manchurian Cauliflower- ושורש הטארוט (מה, לא?)   Arbi Ka Khatta Salanהיו מדוגמות, הייתה מנה עם סלט "ערבי" דק ממש כמעט כמו בבית ועוד מנה מופלאה שממש  נדמה הייתה שירדה מהגליל הנצרתי : כלי חרס עטוף בצק אפוי וכשנפתחת תיבת ההפתעה – הס פן תעיר – לא אפרוח, לא ביצת קינדר או צעצוע ואף לא קבב סורי מתבוסס ברוטב עגבניות. לא ולא דווקא נתגלה שם אוצר של ביראיני שרימפס עם עגבניות, קוקוס וכוסברה. והיו גם עדשים טובים באמצע הדרך ושלל סיבות להלל ולחזור במהרה.

 

במהלך הארוחה הוזמנתי למטבח לצלם את תנור הטנדור בפעולה.

היינו גם בטבילה ראשונית נעימה וטעימה עם אויסטרים, פירות ים וחברים ב-JOHN DORY OYSTER BAR החביב ברח' 29 ליד מלון ACE ומסעדת BRESLIN  המכוכבת. במתחם יש גם לובי תוסס (הורמונים ומחשבי אפל) ובית קפה איכותי, ולשפית האחראית קוראים אפריל בלומפילד (אבל היא בכלל נולדה בכסלו ואמא שלה אוהדת מכבי). שווה ביקור. חברנו רונן היטיב לתאר בבלוגו.

EATALY' היא נקודה תוססת לביקור, מותר לבוא רעב, יש המון אפשרויות וכדאי להשאיר מקום לרכש ממוצא איטלקי. קומת הקרקע בה שוכנת איטליה הקטנה והמזינה, הייתה מרכז הצעצועים העולמי עד לפני כמה שנים (רח' 23 על השד' ה-5 ) ולכאן הגענו לשתות קפה (מחורבן) בין התרוצצויות ופגישות מהקרקע ועד קומה 14 אם אינני טועה.