ארכיב עבור 'פרודוקטים'

צ'אטני עגבניות- הרפתקה הודית וגם מתכון

יום חמישי,12 באוגוסט, 2010

שיטוט ממוקד ברשת, לפני כ-5 שנים, הוביל אותי למתכונו של סוביר סאראן ב- eGullet לצ'אטני עגבניות נפלא שהכינה אם של חברה של אחותו מאזור Andhra Pradesh שבדרום הודו. מאז עברו הרבה עגבניות בסירים ולא מעט מקורבים לצלחת ולסיר התכבדו והתמכרו.

חלק מהמרכיבים מאוד ייחודיים ולא פשוטים להשגה מיידית, אבל כולם (למיטב ידיעתי) מצויים בארץ. דרכי מציאתם הם לפעמים הרפתקאה טעימה ומרתקת בפני עצמה.

 3.6 ק"ג עגבניות בשלות וגדולות (מזן BEEFSTEAK) ואפשר גם  תמר, כל מיני שרי וסוגים אחרים. מורידים ה"החיבור" הלבן וחותכים, במידה והן גדולות כל עגבנייה ל-6/8 חלקים. הכוונה להגיע לגודל אחיד של כסמ' וחצי – שניים.

  • כוס וחצי שמן קנולה
  • 40 עלי קארי טריים (ללא קשר לאבקה או לשתיל הנמכר במשתלות. אלו עלים ירוקים כמו עלי דפנה או קצת קטנים יותר. את שלי קיבלתי במהראג'ה (רמלה) שם רכשתי את שאר התבלינים ההודים. יש עצים כאלה בבית שמש, ואיזו אישה מביאה להם אותם מדי פעם. כדאי להתחבר למשפחה הודית שבדרך כלל מגדלים עץ או שיח…
  • 16 פלפלי צ'ילי אדומים שלמים
  • 2 כפות זרעי חרדל
  • כף זרעי כמון
  • 1/4 כפית זרעי חילבה  או אבקה
  • 1/3 כוס סוכר (שמתי תחליף)
  • 2 כפות אבקת צ'ילי קאיין (1/2 כמות אם מעוניינים בגרסה פחות "לוהטת" ויותר נגישה)
  • 2 כפות אבקת כוסברה
  • כף פפריקה
  • כף אבקת סמבאהאר sambhaar powder (בחנות הודית)
  • 2 כפיות כורכום
  • 1/2 כפית אסאפטידה asafetida(בחנות הודית)
  • 200-400 גרם רסק עגבניות או עגבניות מרוסקות
  • 3 כפות מלח, או יותר לפי הטעם

 את השמן שמים בכלי עמוק וכבד. גדול מספיק כדי להכיל את כל העגבניות, ׁ(וגבוה מספיק כדי שהביעבוע לא יג'נג'ן את כל סביבת העבודה) כדאי גם ליתר בטחון להקיף את האתר בנייר אלומיניום/ רדיד כסף.

  1. מידדו את כל התבלינים היבשים (מלבד האסאפטידה) והניחו ביחד בקערית.
  2. בשמן שימו את עלי הקארי, הצ'ילי השלמים, זרעי החרדל, זרעי הכמון והחילבה  לטגן על אש בינונית- גבוהה כ-3 דקות (בזהירות ובתשומת לב ) עד שהצ'ילים מקבלים צבע כהה יפה, וזרעי הכמון הופכים לחום-זהוב נאה.
  3. כעת יש להוסיף את האסאפטידה לטגן עוד חצי דקה, להוסיף את שאר התבלינים לעוד פחות מחצי דקה ומייד להוסיף את העגבניות ורסק העגבניות, ואח"כ את המלח והסוכר. לערבב היטב ולבשל על אש בינונית כשעה וחצי עד שהשמן נפרד והצ'אטני מתחיל להידבק לקרקעית.
  4. מלאו את הצ'אטני המוכן לכ-10 צנצנות סטריליות של כ-200 גרם האחת. או בהתאם למה שיש. אצלי אחרי שהצנצנות והמכסים  טבלו ברותחין נכנס הצ'אטני הלוהט. המכסה נסגר והצנצנות התהפכו להתקרר "על הראש". אחרי הקירור היו ניקיונות, הדבקת מדבקות וקדימה למקרר.

יוצא פחות חריף מסחוג טוב, אבל יש אפקט צריבה שמגיע קצת יותר מאוחר.

 נסו, "היכוו"(משחק לשון) ותיהנו מעגבניות מרוכזות וחריפות עם ארומות וטעמים מיוחדים.

קצת שימושים:

  • בדרום הודו אוכלים אותו עם אורז וגי (חמאה מזוקקת), לעיתים עם יוגורט בצד לקירור החיך.
  • משמש בסיס בתוספת חלב ושמנת להכנת רוטב חריף. מביאים לכמעט הרתחה ואז משאירים שיגיע לטמפרטורת החדר. לתוך רוטב זה הוא מכניס תפ"א קטנים מבושלים או תירס מוקפץ-מטוגן.
  • הוסף את הצ'אטני לשמן עם עלי קארי הוסף כרובית קצוצה ופלפלי צ'ילי ירוקים וקשט בעלי כוסברה ויצא משהו שנקרא Gobi Kee Sabzi.
  • מטבל מצוין עם רוטב יוגורט סמיך או  עם גבינת שמנת.
  •  תוספת קסמית לפירה תפ"א .
  • על טוסט עם אבוקדו ומלח ים
  •  בסנדביצ'ונים   ׁ(של שעת התה הבריטית) עם מלפפון, עגבנייה ופרוסות תפ"א מבושלים.
  • ערבוב עם בצל אדום והכנסת התערובת לתוך אומלט.
  • שמתי בהצלחה על סנדביץ' מלחמניית שאור של בורקין עם  מיונז, פסטרמה, עגבנייה ועלי רוקט
  • לצד אורז אסמטי (או משהו דומה…) עם יוגורט. כל אחד יכול להוסיף צ'אטני כראות עיניו וסיבולת חיכו.

 במחזור הצ'אטני של 2005 השתמשתי בעגבניות שרי ופלפלים חריפים (האבנרו) של משק לוי מתלמי יחיאל.

 בגירסת בטא 2010 עגבניות שרי כתומות ואדומות של ציון מתקומה ומיני-תמר שרי מתאשור, הכל משוק האיכרים. ותוספת 4 פלפלונים חריפים אדומים טריים (בלי גרעינים ולבנים).

עלה וקייל

יום שני,2 באוגוסט, 2010

במסגרת שירות המילויים הכה חביב עלי נבחר הפעם עלה ירוק , רחב וקל לעבודה (אחרי הקפאת העלים השטופים). מדובר ב- KALE ; בן משפחת המצליבים, מין כרוב נוי שכזה ובאופן מעשי ממוקם בין עלה גפן לעלה מנגולד.  בניטרול נוזלי הבישול, יש לו איזו חמצמצות עדינה. רכשתי את עלי אצל ענן שיאון מאורגני'לה בשוק האיכרים. בתמונה הקייל (לא ג'ון ולא ג'יי ג'יי…) עם ידידיו הפלפלונים והגמבות בדרך אל הסיר. בריאותניות ותזונאים כורכים לקייל כתרים תזונתיים ובריאותיים למכביר, כך שיש גם ערך מוסף. 

 

חידון קטן לשבת

יום שישי,30 ביולי, 2010

מי מכיר "חיה" זו?

רק היום התוודענו ומחר כבר אכין איתה משהו…

איך קוראים לזה ומה יעלה בגורלה…

ענו בתגובה או השארו איתנו.

סלט חום יולי

יום שלישי,27 ביולי, 2010

יולי הינו עונת הליצ'י וגם תחילת עונתו הקצרה של הליים הישראלי. לפיכך הוחלט במעבדות פודהה לעבור לשלב הניסיונות בבני אדם, ולבדוק את רוטב הסלט העונתי המיוחד. לצורך כך יש להצטייד: 

  • מיץ מליים אחד טרי ועסיסי
  • 2-3 ליצ'י קלופים ומגולענים
  • שן שום
  • ג'ינג'ר טרי קלוף (בכמות של ש"ש*)
  • כף רוטב חריף-חמוץ-מתוק  תאי או רבע פלפל חריף ללא זרעי פורענות.
  • כף סויה
  • 3 כפות שמן תירס./בוטנים/חמניות
  • כפית שמן שומשום קלוי

 הכול מעובד מזונית או מבלונדר ואח"כ מסונן במסננת. (אפשר להכין ולמקרר)

  •  2- 3 כפות שומשום לבן/שחור קלוי במחבת.

 במעבדה שלנו הוחלט לחלוט  כ-300 גרם שעועית ירוקה ואחריה 3 קלחי תירס מתקתקים.

  • השעועית נחתכה לפיסות של כס"מ וחצי וגרעיני התירס הופרדו מקלחיהם.
  • נפרסו פטריות (שיטאקי) והוקפצו במעט שמן ומעט מלח עד שנצלו-יובשו.
  • הירקות והפטריות הועברו לקערה מעליהם הרוטב והשומשום לעיטור.
  • הוגש עם איטריות ביצים מהירות הכנה.

 

סלטה – שלגון באוויר – פסגת הקרח

יום שבת,17 ביולי, 2010

שוק האיכרים, יום שישי בבוקר המוקדם. שני צעירים בדוכן חדש, פורקים מקפיא ומתארגנים. אני מבטיח לשוב אחרי ההליכה לאורך חוף הים התל אביבי. למזלי כך עשיתי. מרכולתם אחת ויחידה - שלגוני "תערובת" פירות פשוט אדירים, מפירות אמיתיים (שאת חלקם אפשר ממש להרגיש ), מיצים וסוכר. כל שלגון ,הם מעידים, 102 קלוריות של עונג צרוף במרקם משתנה. "ארטיק" הבוטיק עונה לשם "סלטה", שלגון-על משובח. צפויה להם, להערכתי, הצלחה רבה מאוד, אם רק ימשיכו להקפיד על המוצר ויכלכלו את צעדיהם בתבונה.  בקרוב, הבטיחו, תהיה למוצר אריזה מודפסת וצפויה כניסה לרשת חנויות.

כל ארבעת הטועמים התלהבו מאוד. אישית נתקלתי רק בחו"ל במוצרים מקטגוריה זו, של שלגוני פרמיום על בסיס פירות שאינם סובלים מתיעוש יתר. יתרון ה"סלטה" היא ברעננות השלגון ושילוב הטעמים בכל לק וביס. המחיר 10 שקל לשלגון אחד ו-45 לחמישה.

הוא לא כבד הוא אורגני

יום שבת,17 ביולי, 2010

די קשה היה למצוא בשר עוף ומוצריו טריים ואורגניים כאן אצלנו בתוככי הקרת. לא עוד. זה כשבועיים יש אספקה שוטפת (טרי כל שלישי וחמישי) של מגוון נתחי תרנגולות; ניסיתי שניצלים וכרעיים ושלשום פניתי לכבדי עוף.

המתכון שנבחר נסמך על זיכרון טעים מתחילת ימיה של "שילה" מבן יהודה, שם הוגשו כבדי עוף עם תבלינים 'תימניים' אם ז"אמט*:

חצי כפית חילבה טחון

רבע כפית כורכום (או קארי צהוב)

רבע כפית זרעי שומר כתושים

רבע כפית כמון

מלח ופלפל שחור טחון טרי

500 גרם כבדי עוף חצויים לאונות, נקיים מגידים ופרפראות ויבשים.

3 כפות קמח ל"פידור" הכבדים.

 

בצל-שניים פרוסים ומטוגנים בחמאה, או שמ"ז או שומן אווז.

אם ביד המקרה או בכוונת מכוון לקחתם את המלצתי והעשרתם את מקררכם בחמאת "אשירה", זהו השלב שבו מאוד כדאי להביאה לידי שימוש!

 במחבת המשומנת מטגנים גם את הכבדים המקומחים עד שהם עשויים כפי שאתם אוהבים. אני זירזפתי בתערובת בתבלינים. אפשר להסתפק במלח ופלפל שחור.

 *זכרוני אינו מטעני, וגם אם כן זה יצא נהדר.

שפע מחמאות – עושר ואושר

יום שבת,10 ביולי, 2010

שלום על-לחם. תצוגה מדהימה באיכותה נגלתה לעיני במקרר שמול פינת הטעימות בבר לחם  הנאות-אפקי. במקום חמאה או שתיים יש במקום כ-16 סוגי חמאה. התעניינות וקצת שאלות הובילוני למקצה טעימות, וכוח העמידה שלי הוטל בספק חלבי-שמנוני וענוג.  בר לחם חברו למשווק-יבואן של חמאות פרימיום מאירופה: חמאת פארמג'ן וחמאת כמהין מאיטליה, (משתיהן טעמתי והן ראויות בהחלט) חמאת עיזים הולנדית, חמאות מומלחות ו"מתוקות" ומבחר עילי צרפתי שעד היום צריך היה להגיע לארצות המקור כדי להשיגן, וגם שם לא בכל סופר כמובן.

לפני שהציגו בפני את המכלול בחרתי חמאה צרפתית, כך סתם. ECHIRE שמה, ושיטוט גוגלי קל הבהיר שמדובר ככל הנראה בטובה בעולם (או לפחות כמה אושיות , סבורות כך). בעבור 35 שקל מקבלים 150 גרם ממה שעושות פרות במחוז ייחודי בצרפת, שמרבית התוצרת 85% נשארת בצרפת, וג'ואל רובושון מעשיר (רק) בה את רסק תפוחי האדמה שלו בדרך לפיסגת הפירה.

מקווה שרבים יבחרו לעלות על דרך הפרימיום , כדי שהמבחר יישאר ויתרחב, כי לצערי האישי, רק מכפות ספורות בשבוע אוכל להשתמש. ניסיתי בהצלחה – בצהריים של פורענות קלה-  פירה (תפודי ראטה) עם כף אשירה.

נקנוקיות למכביר

יום רביעי,7 ביולי, 2010

לא מעט נכתב על מבחר ואיכות הנקניקיות שהתברכה בהן ארצנו ועירנו בשנים האחרונות, ועוד יותר בחודשים האחרונים. יצאנו, בטרם הניצחון הכתום על התכלת, לבדוק את נקניקיות השף של עופר אלמליח וקובי בנדלק, הזכורים (לי) לטוב מברקרולה ונקודות טעימות נוספות. בכל יום יש מבחר של 4-5 נקניקיות מיוחדות, ולעיתים יותר, המגולגלות על מתקן ידוע, או ניתנות לרכישה הביתה או במשלוח. צמד עולה 19 שקל, יש גם מחווה היסטורית-נוסטלגית של משה בתיבה למען חינוך הדורות הבאים.

זופה דוגז, שם ציוני למופת הוא דוכן צנוע עם 4 שרפרפים ברח' אבן גבירול 138 (טל- 03-6020291),

טעמנו  מנקניקיות: עגל פיקנטי, נקניקיית השף (מבשר לבן) בשר לבן, כוסברה וקארי, עוף וחלב קוקוס, עוף ועשבי תיבול ואולי עוד משהו שהרכבו (המנצח) התערבל ונזרח מפרחוני. אהבנו מאוד את חרדל האגוזים וחרדל הקצח. הכרובים (לבן ואדום) והמלפפונים הכבושים, היו קצת אנמיים לחיכי. מחמת ההזמנה הנרחבת והעניין, צ'ופרנו בצמד כדורי שוקולד, שאכלנו בהנאה בבית במחצית. למען הסר ספק, זה לא בדיוק האוכל הדיאטטי המקובל,  אבל חביב כאתנחתא למי שפסע לא מעט, כל הדרך מהבית אל הדוגז שלו….

 

היום, בפגישת עבודה עם חברים סיפרתי על המקום, והפגישה כמעט ונתקצרה כדי שהחבר'ה יספיקו למהר ולהתנסות. גם קבוצת הביקורת דיווחה על פגיעות טעימות במטרה.

חטיף גרנולה

יום רביעי,30 ביוני, 2010

החייל שלי ביקש ומובן שהסתערתי על המשימה: חטיף גרנולה טעים אך לא עתיר סוכר. עברתי על מתכונים של קונדיטאים נבחרים מלוא הקשת ובשלנים אנונימיים מהרשת וכתוצאה משותפת הרכבתי את התשלובת הבריאה הבאה:

להדליק תנור על 180 מעלות.

 לשים בקערת ערבוב:

  • כוס וחצי שיבולת שועל
  • שליש כוס שומשום
  • שליש כוס פשתן
  • שליש כוס חמניות/גרעיני דלעת
  • שליש כוס קוקוס טחון

 

לטחון בזהירות במעבד עד גודל, פחות או יותר, של עדשים (טובים באמצע הדרך…)

  • כוס אגוזים (מקדמיה/שקדים/פקאן)
  • כוס וחצי פירות יבשים (תמרים, תאנים, משמשים, צימוקים, שזיפים, חמוציות, אוכמצניות, חמודיות שדה או מה שבא והולך)

 לערבב (ולהוסיף אח"כ לקערה)

  • 3-4 ביצים
  • 2-3 כפות דבש
  • 2 כפות שמן קוקוס
  • 2 -3 כפות חמאה מומסת
  • כפית תמצית וניל
  • חצי כפית קינמון

הערה: אפשר לשחק בכיף עם המרכיבים, לשנות ולגוון ולשמור באופן כללי על הכמויות. 

להחמיא תבנית שטוחה (או צמד, כפי שיש אצלי) של כ-30 ס"מ מרובע, להניח נייר אפיה מוחמא קלות אף הוא ועליו להשטיח התערובת עד גובה 1-1.5 ס"מ, להדק היטב עם גב של כלי מריחה או כלי חיתוך רחב וישר.

להכניס לתנור ואחרי רבע שעה להציץ. אצלי אחרי 18 דקות הקצוות הפכו אפויים-חומים. להוציא מהתנור ולתת להתקרר לגמרי.

להוציא בזהירות מהתבנית, לחתוך (על קרש) עם סכין חד ביותר לגודל החטיף או העוגייה הרצוי.

ארוחת שווארמה ביתית

יום שבת,26 ביוני, 2010

גיליון יוני של על השולחן  עוסק באוכל רחוב. משפחתי המורחבת כללה 15 איש  את כולם הזמנתי לשולחן ליל שישי כדי להתנסות בשווארמה בדיוק על פי נוסחו של אביב משה בעל השולחן. שיפודי מתכת יש, 4 קילו שוק טלה וכל שאר המרכיבים בדיוק על פי המתכון ויצאתי לדרך הניסיונות. שיפודים עבים ודשנים שהסתובבו מעט, נצרבו היטב.

על הרומנטיות של איש הגריל המסתובב ופורס לכל אורחת ואורח מהשיפוד ומחזירו לגריל, נאלצתי לוותר, מטעמי לוגיסטיקה ונוהל ארוחה תקין, אך לא נגרע דבר מאיכויות עבודת הטלאים; הכנתי כשעה לפני שהגיעו האורחים, פרסתי פריסה נרחבת והכנסתי לשמירה על חום בתנור (90 מעלות).

מתוך הכתבה בעל השולחן (צילום: דניאל לילה)

את מערך ההגשה חלקנו לשניים, בכל חלק של השולחן נפרסה ערכה שכללה: תבנית שווארמה כשפינותיה בצל ועגבנייה צלויים, ולצד פיתות רכות וסופגניות ( של מאפיית ויז'ניץ) היה גם סלט עגבניות חריף*, סלט זיתים*,כרובית בטחינה*, (צלויה בתנור במקום מטוגנת עמוקות), שעליהם טרחו גיסתי ואחי היקרים, שהביאו גם פרוסות תפוחי אדמה בתנור בכלי קרמיקה נאים.

לבד מהמדשאה, נוף חצרות פודהה והבשר דלהלן תרמתי גם קישואים ומגוון זוקיניז ביוגורט, בצל בסומאק*, טחינה בקצח*, מטבל חריף של לימונים כבושים* (שכבש את ליבי וחיכי) וסלט קלוי של חצילים, בצל ופלפל אדום (בשונה מהמתכון לחציל המטוגן בכתבה), כמו בלינק בתוספת 2 כפות  מיץ לימון וכף רכז רימונים.

ארוחה או מסיבה מאוד ראויה וממולצת, עם הכנה מוקפדת ולא קשה מידי מראש, שאחריה אפשר לשבת בניחותא עם האורחים ולהינות, עם יין ספרדי במקרה שלנו. 

*פירוט כל המתכונים המדויקים מתוך הכתבה (בעיתון המודפס!!!)